בנק דיסקונט מתבקשים להבין בטוויטר או לעשות דיסקונקט

בנק דיסקונט רוצים לשחק עם הילדים המגניבים, אז הם מפעילים פרופיל טוויטר. תנאי השימוש שדיסקונט מנסים לכפות נראים כאילו נכתבו בפקס, עבור פקס, על ידי פקס.

טוב שלא הוספתם שם גם את רשיון השימוש של ווינדוז ואת מגילת העצמאות. הגלישה בעמוד דיסקונט בטוויטר היא בכפוף לכללי השימוש של טוויטר. כל השאר מתקיים בפנטזיות של עורכי הדין הככל הנראה יקרים מדי שלכם.

אלאניס, תסתכלי רגע: לבקש מאנשים להקפיד על שפה נאותה במשפט שמכיל פסיק מיותר, פסיק חסר, רווח מיותר ותחביר של בינה מלאכותית שסבלה מקצר חשמלי – *זו* אירוניה.

להגנת דיסקונט אציין שהם באמת התכוונו לכתוב את תנאי שימוש אבל אז הכלב אכל להם את המקלדת, וזה מה שיצא לו.

אה, הבנתי: בנק דיסקונט סבורים בטעות שהם הדיקטטורה העממית של סין.

תכנים שיווקיים כמו כל אחד ואחד מהסטטוסים שלכם בטוויטר, ועצם קיומו של פרופיל הטוויטר שלכם? סבבה. אם אתם לא תפרסמו תכנים שיווקיים, אנחנו לא נפרסם תכנים שיווקיים. תתחילו אתם.

אה, הבנתי: בנק דיסקונט סבורים בטעות שהם המשטרה.

אשמח לדעת איך בדיוק בכוונתכם להסיר מידע שפרסמתי בפרופיל הטוויטר שלי. אם אתם מתכוונים לפרוץ לי לחשבון, מחובתי ליידע אתכם שמדובר בעבירה פלילית.

מידע לא עדכני בשל המגבלות בשימוש בחשבון טוויטר. כי טוויטר המנוולים האלה אוסרים על בנק דיסקונט לפרסם סטטוסים עדכניים בזמן אמת.

אין לנו על מי להסתמך, אלא על אבינו שבשמיים.

מתוך שמונה סעיפים, זה היחיד שנשמע הגיוני. וגם הוא כסת”ח משפטי שמאפשר לתת הצעות וייעוץ בלי לקחת עליהם אחריות.

שמישהו ינעל להם את הטוויטר ויזרוק את המפתח דיסקונט לפח.

__________________
תודה, ליאור אורן ו-Diggin – שיווק ומיתוג ברשת.

מן הארכיב:
• גלובס מתבקשים להבין בטוויטר
• חדשות 2 מתבקשים להבין בטוויטר

4 ביוני, 2012 | בנושאים: 404, בנק דיסקונט, טוויטר | 3 תגובות

דרושה ציפור; נסיון בהרמת לווייתנים – חובה

כשהייתי צעיר היו לי כוח וסבלנות לשפד שטויות כאלה. זקנתי, והיום אני נותן לכם את החוט והמחט – תתפרו אתם את הדאחקות. סוג של הצעת עבודה למיקור חוץ של כתיבה בבלוג, אם תרצו. אני מוכן “לצייץ” אותה בטוויטר אם צריך.

טוויטר מוצא לכם עבודה!

יריד התעסוקה של התאגיד לפיתוח וקידום הגליל המערבי וגן התעשייה תפן מציע לתושבי האזור מאות הזדמנויות תעסוקה בעשרות חברות ומפעלים. לקראת האירוע, מארגני היריד “יצייצו” בטוויטר הצעות למחפשי עבודה, בהתאם לדרישות התעסוקה שתוצענה.

השימוש בטוויטר כולל לרוב עדכון חברים ועוקבים בנושאים מעניינים ובמצב בעל החשבון. בתאגיד לפיתוח וקידום הגליל המערבי החליטו להשתמש בעדכונים המיידיים שמאפשרת הפלטפורמה בכדי לסייע למבקשי עבודה. בימים אלה החלו בתאגיד להעלות ציוצי טוויטר ובהם הצעות עבודה במגוון גופים המשתתפים ביריד התעסוקה ב-24/11/09.

ביריד התעסוקה, יוכלו המבקרים לבחור בין כ-250 הזדמנויות לתעסוקה בחברות הפועלות באזור הגליל, כגון רהיטי רגבה, אלביט מערכות, רפאל, מרכז הטקסטיל, באבקום סנטרס, שטראוס, רשת מלונות ישרוטל ופתאל, חברות אלקטרוניקה ועוד.

עו”ד אריק מויאל, מנכ”ל התאגיד לפיתוח וקידום הגליל המערבי: “כחלק מפעילותנו לקידום ומינוף הזדמנויות תעסוקה בכל דרך, החלטנו להשתמש ברשת החברתית ולסייע לתושבי האזור המחפשים עבודה. אנו נעלה לרשת עדכונים שוטפים על משרות חמות שיוצגו ביריד ונאפשר לעוקבים שלנו לקבל מידע עדכני בזמן אמת. התאגיד האזורי פועל ליצירת והגדלת מקורות התעסוקה בשכר ראוי לתושבי האזור. כולי תקווה שתושבי האזור אכן ייעזרו בכלים שאנו מעמידים לרשותם ואף יגיעו ליריד התעסוקה.”

ירון קמחי ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן: “ההיערכות לקליטת העובדים והמשך פיתוח הגליל המערבי לוקחת צעד נוסף ומכילה כלים נוספים לטובת תושבי הגליל המערבי ובכלל. אנו משתמשים באינטרנט ובשירותים המתפתחים כדי להגיע אל מבקשי התעסוקה ולהקל עליהם ככל שניתן. המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן מעודדת קדמה וטכנולוגיה, והטוויטר כמו רשתות חברתיות נוספות, הוא כלי מצוין לכך.”

הודעות על אפשרויות העבודה יחלו להופיע בטוויטר החל מ-10/11/09, בשם המשתמש- eshkolgalil, עבור אשכול הגליל המערבי, ביזמת משרד היח”צ- אופיר שפיגל תקשורת ויחסי ממשל.

11 בנובמבר, 2009 | בנושאים: 404, וובשתיימאפס, טוויטר, פרסום ושיווק | תגובה אחת

פרסום בעל כורחי

ערוץ 10 העלה קמפיין אינטרנטי לסדרה “מקום לדאגה”, בו שחקני הסדרה פונים למספר בלוגרים וטוויטרים באופן אישי – מזבלה, דבורית שרגל, זרובבלה, מיכל גרוסברג, שי רינגל, רוננק ועוד. הנה הסרטון שהוקדש לי:

מעיין כהן ראיינה אותי על הקמפיין. בהמשך אפרסם התייחסות יותר נרחבת לנושא.

3 בנובמבר, 2009 | בנושאים: 404, בלוגים, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, טוויטר, פרסום ושיווק | 14 תגובות

אי אפשר לבחור בין קל ובין טוב

פוסט של יהונתן זילבר

יש מדד כזה לכמה הבלים כל מדיום יכול לסבול, אפשר לקרוא לו “מדד חם היום”. זה עובד ככה: האם במדיה נתונה ניתן לכתוב “כמה חם היום, חבריא” ושזה יתקבל בסדר? לחילופין, כמה עבודה צריך כדי להפוך את ההצהרה הזאת, שחם היום, לתוכן מתקבל? הנה למשל. טוויטר: כמה חם היום. [עובד יופי]. בלוג: וואו, כמה חם היום. הייתי בחוץ והייתה שמש. הלכתי לבקר את האבא החורג שלי, שיואו, כמה שאני שונאת אותו. [גם כן עובד יופי, בלי הרבה מאמץ]. טור יומי בעיתון יומי: היום, כך אומרים המומחים, היה יום חמישי החם ביותר זה חמישים ושש שנה, היום החם ביותר מאז החלו החזאים לתעד בספריהם את מדידות החום. זה לא פלא שדווקא ביום הזה התפוצץ הנסיון למשא ומתן היסטורי בין הישראלים, הפלסטינים, והמשלחת של הנשיא אובמה, המייבשת את זיעתה ברוח הקרירה הנושבת בין ירושלים לעזה. [עובד, אבל צריך לתת לקורא גם קצת תוכן]. מגזין בינלאומי טוב, כתבה של 15 אלף מילה: אתה יכול לכתוב שהיה לך חם היום ולנסות לצאת מזה לאיזה אלגוריה חכמה על מצב החבושים בגליל, אבל אלא אם כן גם אתה וגם העורך שלך גונזואים לאללה זה פשוט ירד בעריכה. פייסבוק: אפשר לכתוב שחם היום, אפשר להעלות תמונה שלך בביקיני. זה בערך כל מה שאפשר לעשות בפייסבוק. (אה, אפשר גם לתת לינק לקליפ של השיר “איזה חם היום” ביוטיוב).

כל זה זה לא מעניין, אלא אם כן אתה מושך בעט הסופרים וגם במקרה חם לך. מה שכן מעניין הוא שמדד חם-היום מודד יפה בכמה זבל (המכונה בנימוס רעש) הקורא נאלץ לדשדש בדרך לתוכן טוב בכל מדיה נתונה. הנה למשל, גם השנון והרלוונטי בטוויטראים ישתדל להשמיד את זמנך בכל מיני הלצות שעלו לו בחדר הנוחיות או תוך כדי שהוא התלוצץ עם חבר שלו ניר. גם הטוב שבבלוגאים יגלה מדי פעם שיש לו יום קשה היום וימשיך בפוסט שאינו שנון, אינו הגון או פשוט מבוסס על עובדות שהבלוגר שמע פעם בתור לקופה לסופר. וכן הלאה. ככל שקל יותר לכתוב שחם היום סביר פחות לשמוע בעיקר דברי טעם. לשון אחר: ככל שאתה מנוי על יותר מדיה שחם בה היום כך פחות סביר שאתה קורא דברים עם ערך תזונתי.

אנחנו מדשדשים לנו בזבל הזה – אולי סטטוס אחד מחמישים בפייסבוק הוא לא שטות מוחלטת של מישהו שאתה לא באמת מכיר, אולי טוויט אחד משלושים אינו בדיחה פרטית בין שני טוויטראים מגניבים ממך, אולי פוסט אחד מעשרים בקורא ה-RSS שלנו שווה קריאה – ומקללים. אבל זבל באינטרנט זה כמו יתושים בטבריה, אי אפשר להלחם בזה, עדיף לקלל.

גם ידידי ורעי טל גוטמן, שכמוני מחזיק בחשבון טוויטר, שנה על כך בבלוגו, תוך שהוא מצביע על כך שכמה שקל לעדכן בטוויטר, ככה גם קל להפליץ. והמטאפורה אינה בלתי ראויה.

העניין הוא שאני לא צריך להביא לכם ניתוחים של טראפיק ברחבי הרשת בשביל שתסכימו איתי לגבי איזה סוג של תוכן אנחנו צורכים יותר ואיזה תוכן אנחנו צורכים פחות. כמה מילים היו בכתבה ממוצעת ב-1989, כמה מילים בפריט תוכן ב-2009. מעניין לציין שהתכנים הטובים לא התמעטו, אבל הם איבדו את הבכורה לסרטונים קצרים, טוויטים קצרים, ציצים קצרים, פוסטים בבלוג של ההיא על המקרה המרגש הזה שבו היא מצאה את המסרגות של סבתא – מרגילים אותנו לתוכן שלא מכבד אותנו ולא נותן לנו כלום, מרגילים אותנו לרע. מרגילים אותנו לצרוך תוכן אגואיסטי, עסוק בעצמו, עצלני ובלתי מעניין, ואנחנו מתרגלים. למה אנחנו מתרגלים? במיוחד כשהאינטרנט הביאה לנו כזה עושר של מידע טוב ומעניין?

כי זה קל.

כי תמיד יש לך ראש לטוויט האחרון של מה-שמו, גם אם לא בא לך לשבור את השיניים על 15 אלף מילה באתר של הניו יורקר ועוד באנגלית (גם הכתבים ומערכות העיתונים מתעצלים, אבל כבר דשנו בזה דוש וחזור). לקרוא ספר? תעזוב אותך, חם היום. תמיד אפשר ללכת לשוטט קצת בפייסבוק ולקוות שמישהי שם לובשת ביקיני.

קל.

להבדיל מחקלאות שאינה בת קיימא, הלוואות בריבית סאב פריים ופליטת גזי חממה, החסרונות בצריכה תוכן אינסטנט גרוע מתגלות מיד: בואו נודה על האמת, פייסבוק משעמם, מרגישים את זה מיד, השיעמום הוא אינסטנט, כמו התוכן. תחושת האין מה לראות הזאת, שאנחנו רגילים לה מהטלוויזיה, הועתקה בשלמותה לרשת והיא אפילו עוד יותר מזוקקת וחריפה פה. ובכל זאת אנחנו נשארים לבהות בתוצאות החידונים של ההיא שהוספנו פעם כי חשבת שהיא למדה איתנו בחטיבה ולא הולכים לעשות משהו עם המוחות שלנו. באופן פרדוקסלי, ככל שמשעמם לך יותר, כך פחות סביר שתפנה לפעילות הדורשת העמקה. לזה אפשר לקרוא בשם ספירלת החם לי.

עידוק, פה תשים תמונה של ספירלה עם בר רפאלי בביקיני עליה. ותשאיר את ההערות שלי בגוף הטקסט, כדי שיבינו שאתה לא עורך את הטקסט שלי או מכבד את הקורא או מה שלא קישקשתי שם על מדדים.

טוב, מה הלאה? אני לא חושב שכולנו צריכים לסגור!!! את הפייסבוק!!! והטוויטר!!!!111 ולעבור לגור בבקתה מעץ ולקרוא פפירוסים. להפך, אני חושב שטוויטר הוא מדיום מענין עם המון פוטנציאל לא ממומש ושפייסבוק הוא ניסוי חברתי מלהיב שאולי יגדיר את הדרך שבה הילדים שלנו יתייחסו לכל מיני מושגים מיושנים כמו פרטיות. אבל אני כן רוצה שנשים לב למחיר של כל דבר שאנחנו עושים. כמו שאם באמת נקרא את פירוט כרטיס האשראי ששולחים לנו כל חודש אולי נבזבז פחות על פיצה ואולי גם נרזה יותר, אם נשים לב לכמה מעט תוכן מעשיר אנחנו צורכים על חשבון כל הטראש הזה, אולי נטרח להשקיע בעצמנו במוח שלנו ואולי נדע יותר, אולי אפילו נהיה יותר. אין סיבה להתנזר מפיצה, אין סיבה לא להנות מחתולים חמודים באינטרנט. אבל גם המוח שלכם צריך לאכול. אני אישית הבטחתי לעצמי להנות מעוד תוכן שעושה לי טוב, שמישהו השקיע מחשבה וידע (ועריכה) בכתיבה שלו, ולשמור את הטראש לרגעים של ניקוי ראש. זהו. ודרך אגב, אני לא יודע אם שמתם לב, אבל ממש נהיה קריר פה לאחרונה.

יהונתן זילבר כותב את הבלוגים זהלאזה וציטוטסגורציטוט ואת הפוסט שכרגע סיימתם לקרוא

1 באוקטובר, 2009 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, טוויטר, עיתונות ותקשורת | 20 תגובות

שירותי רשת חברתית דמיוניים ומיותרים בהשראת טוויטר // נדבי נוקד

(למיטב ידיעתי אין כאלה, ואם כבר יש – ההפסד כולו שלנו)

Twir : כמו טוויטר, אבל עד 4 תווים להודעה. האמנות היא בקיצור.

Twikker : שירות שמאפשר לעדכן את העולם בטיפים קצרים לקנפוג, קסטום, שנמוך, עלרוד, רינדור ואתחול של מערכות הפעלה, יישומים וציוד תקשורת.

Haikuter : שירות מיוחד למשלוח מסרים, במבנה שירה יפנית מסורתית. דוגמה להודעת שגיאה בשירות כזה, במקרה שלא מצייתים לכללים:

לא מעדכן לך סטטוס
אם זה לא הייקו
אז מה אתה תעשה לי?

Flipper : כמו טוויטר, אבל משמש להעברת מסרים בין דולפינים (שירותים מיותרים דומים: שנאוצר, ביבר, אנט-איטר).

SPAMtter : שירות מיוחד רק למפרסמים, לגורואים לשיווק ויראלי, ולאנשים שעוקבים אחרי 2000 איש ומעלה. כל שאר המשתמשים פטורים.

FrauBlucher : יופי של שם, אבל לא ברור מה אפשר לעשות עם השירות הזה. רעיונות יתקבלו בברכה. האם אני שומע צהלות של סוסים מפוחדים?

ThisTwitWillDestroyItselfIn5Secondstter – שירות מיוחד לאנשי ביון בשטח, שמחכים להודעה מ”אמא”.

Smartter : שירות שמסנן עבורכם ציוצים עילגים, עושה הגהה לעדכוני הסטטוס, קושר באופן לוגי וקוהרנטי יותר את התווים שאתם משרבטים, ומוסיף צילומי אילוסטרציה מתאימים משירות Flickr.

הציעו שירותים משלכם בתגובות.

29 בספטמבר, 2009 | בנושאים: 404, טוויטר | 14 תגובות

זבל חברתי

עידוק מהרהר על ספאם בטוויטר, מאוכזב מהאקדמיה ללשון העברית, תוהה אם הישראלים יירתמו למאבקם של המתרגמים הפיראטיים ומצדיע לגולש שמעלה ליוטיוב נוסטלגיה ישראלית

טוויט טוויט מעל הרציף

פעיל הרשת נמרוד ברנע פנה לאקדמיה ללשון העברית, וביקש שתדון במינוח עברי לפלטפורמת המיקרובלוגינג טוויטר. הוא לא עשה זאת רגע אחד מוקדם מדי: אם חדשות ערוץ 2 כבר משתמשים בטוויטר, הוא עבר את נקודת האל-חזור בדרך מסתם טרנד, למיינסטרים ולפאתטיות (אבי דיכטר בטוויטר? באמת?).

ברנע כתב: “עד כה הצטברו מספר מונחים עבריים בתחום, אשר מתורגמים מאנגלית: Twit (הפעולה אשר מבצעת הזנת תוכן לשירות) – ציוץ (בהטייה: לצייץ, צייץ, יצייץ, אצייץ וכו’). בראשי עלתה המחשבה לתרגם את עצם שם השירות לעברית, מכיוון שהוא הפך מחברה עסקית גרידא לתופעה חובקת כל. מעתה במקום לומר Twitter בלעז, אמור ‘צייצן’ בעברית”.

האקדמיה ללשון, תמיד עם היד על הדופק אחרי שהגופה כבר התקררה, נתנה תשובה סופית באמצע אוגוסט, חודשיים וחצי אחרי הפנייה. יו”ר הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע, אמנון שפירא, מסר לברנע כי “הוחלט שאין לדון בתרגום, מפני שמדובר במותג מסחרי (בעיקרון, אנחנו לא מתרגמים שמות מסחריים פרטיים, כגון Facebook, Google או Windows)”. נימוק דומה נתן שפירא בראיון לכותב שורות אלה, כשהסביר למה פודקאסט (תוכנית רדיו אינטרנטית) לא יתורגם לעברית – “פוד” מגיע מ”אייפוד”, הנגן של אפל. אגב, בעבר קבעה האקדמיה שהסגוויי ייקרא בעברית “רכינוע”, למרות שמדובר במותג מסחרי.

חודש לפני כן, הודיעה הוצאת הרפר-קולינס הבריטית כי תכניס למהדורה הקרובה של מילונה החשוב, Collins English Dictionary, שלוש מילים מתחום הטוויטר: טוויטר, שם עצם שמתאר את האתר ופועל שמשמעותו לכתוב הודעות קצרות בטוויטר; Twitterati, משתמשי טוויטר; ו-Twitterverse, האתר ומשתמשיו. איליין היגלטון, עורכת בכירה בהוצאה, הסבירה ל”דיילי מייל”: “כמעט לא עובר יום בלי כתבה שקשורה לטוויטר. על כן אין זה מפתיע כלל וכלל שהשנה יש לנו במילון לא ערך אחד, אלא שלושה ערכים הקשורים לטוויטר”.

ובינתיים האקדמיה ללשון העברית ממשיכה לחפש תרגום ל”רלוונטיו*ת בעידן האינטרנט”.

עלי באבא ו-140 הזבלנים

ב-1978 נשלח על גבי ארפאנט, הרשת הצבאית-אקדמית שהקדימה את האינטרנט, אי-מייל פרסומי לדגם חדש של מחשבי DEC. קהילת האינטרנט המזערית נדרשה להפרעה החדשה, שזכתה לשם “ספאם” ולהגדרה המקובלת: “אי-מייל פרסומי בלתי קרוא, שנשלח לכמות גדולה של נמענים”.

עם התפתחות הרשת והיווצרות מדיומים ודרכי תקשורת חדשים, גם הגדרת הספאם דרשה עדכון והתאמה. אי-מייל פרסומי מחבר (בין אם זה חבר אמיתי ובין אם זה חבר-רשת-חברתית) – הוא ספאם? ופרסומות חוזרות ונשנות בשורת הסטטוס בפייסבוק? ותגובה פרסומית לטוויט (רשומה) של משתמש טוויטר? ומה עם טוויט פרסומי, שכותבו ממען למשתמשי טוויטר אחרים, כלומר מאזכר את שמות המשתמש שלהם, כך שהם יראו את הטוויט שלו ברשימת הטוויטים שמתייחסים אליהם?

ומה לגבי כתיבת טוויט פרסומי ושתילת תגית פופולרית שאינה קשורה אליו, רק כדי להופיע בזרם הטוויטים של אותה תגית? בימי מהפכת-הטוויטר-שלא-התממשה באיראן, אתר “גלובס” העלה לעמוד הבית שלו חלון שמציג את כל הטוויטים שנשאו את התגית #iranelection (“בחירות באיראן”). אני ביקשתי לבחון את ההצפה הלא-מסוננת של תכנים במקרה כזה, ופרסמתי טוויטים לא קשורים עם התגית הזאת. האם אפשר להגדיר אותי כספאמר?

שני מוקדי ספאם הציפו את הטוויטרספירה העברית בחודש האחרון: סמסונג גלקסי ו-Mafia Family. הראשון, קמפיין חברתי של מקאן דיגיטל ו-Theffusion לטלפון סלולרי חדש של סמסונג, בו המשתתפים התבקשו לצייץ בטוויטר מדי חצי שעה במשך 48 שעות, תוך אזכור המותג בתגית #samsungalaxy, ומי שעמד במשימה קיבל את המכשיר.

כמה מהמשתתפים זכו לביקורת מצד טוויטרים אחרים, שטענו להתמסחרות ולספאם. הספאם השני, Mobster World, מטריד יותר. בחודש החולף הוצפו משתמשי טוויטר, ואני ביניהם, ב-DM (ר”ת של Direct Message, הודעה פרטית שרק הנמען רואה) מחברים לטוויטר, שאומר: “Hey, I just added you to my Mafia family. You should accept my invitation! :)”, בצירוף לינק.

מדובר במשחק מבוסס טוויטר, שהמשחקים בו צריכים להקים משפחת מאפיה, לגייס חברים ולבצע משימות. חלק מהמשתתפים לא הבינו שבהצטרפותם למשחק, הם מתירים לאפליקציה שלו לשלוח בשמם הודעות לחברי הטוויטר שלהם.

אז מה זה ספאם? ארז וולף, שהשתתף במבצע סמסונג, סיכם אותו בבלוגו בפוסט “ספאמר אחותך והמון קישורים”, שם כתב בין השאר: “כאשר אני כותב בחשבון הטוויטר שלי ולא מתייג אף אחד (כלומר לא מאזכר משתמשי-טוויטר אחרים, ע”ק), אני למעשה כותב לעצמי. מי שרוצה שיעקוב ויקרא אותי ומי שלא, שלא יתלונן שהתכנים שלי מפריעים לו”. מנגד, ניב קלדרון יצא נגד המבצע והסביר: “אלה אנשים מוכרים שאני עוקב אחריהם. (…) הבחירה שלי נותרת אם להסיר את עצמי מרשימת האנשים שאני עוקב אחריהם או לא. (…) הבחירה אגב אם להוריד אותם או לא היא לא נעימה לי”.

כלומר, הבחירה החופשית להיגרע מהספאם הזה אינה באמת חופשית. קלדרון מרחיב את ההגדרה של ספאם ומחשיב בו גם טוויטרים ששולחים הודעת תודה אוטומטית למי שמתחיל לעקוב אחריהם: “הם סותמים את תיבת המסרים בטוויטר ולאלה מאיתנו שבחרו לקבל נוטיפיקציות מטוויטר הן סותמות ומעצבנות אותם גם בתיבת המייל הפרטית. (…) כל אחד שרוצה יכול להתחבר לאפליקציה שתשלח עבורו הודעת תודה. זה ספאם במנות קטנות, אבל כשאתם עוקבים אחרי רבים, תגידו שלום לתיבת המסרים שלכם, היא תופקע מידיכם. אז עשו טובה לעוקבים אחריכם, אל תודו להם בטייס אוטומטי שהם עוקבים אחריכם, תהיו איתם בקשר אמיתי”.

שתיקת המתרגמים

זמן לא רב אחרי הרשעת מפעילי אתר הטורנטים הגדול בעולם The Pirate Bay ואי-הוודאות לגבי המשך פעילותו, הנחית א.ל.י.ס מכה נוספת על מורידי הסדרות והסרטים בישראל – סגירת אתר qsubs. א.ל.י.ס, ארגון ישראלי להגנה על זכויות יוצרים קולנועיות וטלוויזיוניות, פעל לפני שנתיים לסגירת מספר אתרי הורדות ישראליים.

הצעד הנוכחי הוא מכתבי איום משפטיים מא.ל.י.ס לשלושה מתרגמים פיראטיים מאתר qsubs, שיוצרים ומפיצים כתוביות בעברית לסרטים וסדרות שטרם הגיעו לארץ. במכתב נדרשים המתרגמים לסגור את האתר, מה שהם כבר ביצעו בעצת פרקליטם, ולשלם לא.ל.י.ס פיצוי של מיליון שקלים כל אחד.

הבחירה בספקי הכתוביות היא פגיעה אסטרטגית בבטן הרכה: סרטים וסדרות אפשר להוריד מאתרים ושרתים ברחבי העולם, וכשאחד נסגר אחרים באים במקומו. הכתוביות בעברית, לעומת זאת, הן תוצר ייחודי של גולשים מקומיים. אם הם יפסיקו לתרגם, לא יהיה לזה תחליף, לא בדור הנוכחי של תוכנות זיהוי הדיבור והתרגום האוטומטי.

אולי בגלל זה מקווים אנשי qsubs שיצליחו לרתום לעזרתם את אומת האינטרנט העברית. הם העלו באתרם תיבת תרומות של פייפאל למימון המאבק המשפטי, כשיעד הגיוס הוא 80 אלף שקלים. לפי מקור המקורב לקבוצה, פחות מ-2,000 שקלים נתרמו ביומיים הראשונים, בין 30 ל-500 שקל לתורם. אחר כך הם פנו למספר בלוגרים (ואני ביניהם) בבקשה לפרסם בבלוגיהם קריאה לתרום למאבק.

האם אותם ישראלים שלא רוצים לשלם על סרטים וסדרות יוציאו כסף כדי להגן על מתרגמי ההורדות שלהם?

סום וקסום ובשום ונפלא

לפי החוק היבש, גם ניר בסן עלול להיחשב פיראט. בסן, בן 21, אוסף מזה חמש שנים תוכניות נוסטלגיות מהטלוויזיה הישראלית, מ-1966, השנה בה הוקמה הטלוויזיה החינוכית, ועד לשנת 1998, “שבה לדעתי התחילה הטלוויזיה לילדים בשלבי ההתדרדרות שלה”.

“לפני שלוש שנים החלטתי להעלות קטעים ליוטיוב, בשביל שכולם יוכלו להנות מהם”, הוא מספר. “יש כאלה אנשים שהיו מעדיפים לשמור את התכנים לעצמם, אני מעדיף להפיץ את זה לכולם”. בחשבון שלו ביוטיוב, youtube.com/nirbas, יש למעלה מ-400 סרטונים. “התגובות שאני מקבל הן מאוד מפרגנות, הרוב הן בסגנון ‘החזרת אותי לילדות’, ‘אתה עושה עבודת קודש’ וכאלה”.

האם הוא לא חושש מבעלי הזכויות (שלאחרונה הקימו אגב את 23tv.co.il)? “בארץ לא ממש אכפת לערוצים שמעלים קטעים שלהם לאינטרנט, אבל בחו”ל הרבה יותר מקפידים, במיוחד כשמדובר בפרקים מלאים. אבל אני משתדל לא להעלות פרקים מלאים, בשביל זה יש אתרי נוסטלגיה. כמובן שיש פחד שיסגרו לי את הערוץ, ובטוח זה יקרה מתישהו, אבל כל עוד אנשים נהנים מהדברים, למה להפסיק?”

בסן היה שמח להעמיד את כישוריו לרשות ערוצי הטלוויזיה השונים: “אני לא עוסק כרגע בשום דבר, אבל מאוד הייתי רוצה לעבוד בארכיון של איזה ערוץ כמו החינוכית, ערוץ 1 או ערוץ הילדים, כדי לראות איך הכל מתנהל שם ואולי לעזור בסידור או משהו”.

גילוי נאות

במועד הכתיבה עבדתי ב-newPR.

התפרסם במקור בטור “השרת” במדור fi בגליון 9.2009 של מוסף פירמה של גלובס

24 בספטמבר, 2009 | בנושאים: 404, אינטרנט, השרת, זבל. של בני אדם, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, טוויטר | תגובה אחת

מילה עברית לטוויטר? האקדמיה ללשון מתנגדת

פוסט של נמרוד ברנע

_______________________________________________________________
מאת: נמרוד ברנע
אל: האקדמיה ללשון העברית
נשלח: 5.6.2009 7:39
נושא: הצעה למינוח חדש עבור תחומי המרשתת והמחשוב

שלום רב,

ברצוני להציע לחברי האקדמיה הנכבדים והמוערכים הצעה למינוח חדש בתחום המרשתת.

בתקופה האחרונה שירות המרשתת החדש Twitter (טוויטר) זוכה לפופולריות רבה, כיסוי תקשורתי נרחב ורבים מנויים בו. גם נבחרי ציבור, תאגידים ומוסדות שונים החלו לעשות שימוש בו לצרכיהם וקרנו עולה מעלה מעלה.

עד כה הצטברו מספר מונחים עבריים בתחום אשר מתורגמים מאנגלית

Twitt (הפעולה אשר מבצעת הזנת תוכן לשירות) – ציוץ (בהטייה: לצייץ, צייץ, יצייץ, אצייץ וכו’).

בראשי עלתה המחשבה לתרגם את עצם שם השירות לעברית מכיוון שהוא הפך מחברה עסקית גרידא לתופעה חובקת כל.

מעתה במקום לומר Twitter בלעז אמור צייצן בעברית.

________________________________________________________________
מאת: המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית
אל: נמרוד ברנע
העתק: אמנון שפירא, רעיה סימן-טוב
נשלח: 24.6.2009 4:27
נושא: Re: הצעה למינוח חדש עבור תחומי המרשתת והמחשוב

למר ברנע שלום וברכה,

סליחה על התשובה המאוחרת. העומס כאן רב למדיי.

תודה על הצעתך.

אני מעבירה את שאלתך למר אמנון שפירא, יושב ראש ועדת המידע של האקדמיה ללשון העברית, ולגב’ רעיה בר סימן-טוב, מרכזת הוועדה.

נחכה לתשובתם,

רחל סֶליג

המזכירות המדעית

האקדמיה ללשון העברית

http://hebrew-academy.huji.ac.il

________________________________________________________________
מאת: אמנון שפירא
אל: המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית
העתק: רעיה סימן-טוב
נשלח: 28.6.2009 2:53
נושא: Re: הצעה למינוח חדש עבור תחומי המרשתת והמחשוב

שלום רחל,

קיבלתי את הפנייה ואני מעביר אותה לדיון בישיבתנו הקרובה (16.7.2009). מייד לאחר ישיבה זו אנו יוצאים לחופשת הקיץ שלנו שתימשך עד סוף אוגוסט ולכן אני מבקש ממך להודיע לפונה שלא יצפה לתשובות צ’יק צ’ק!

להתראות.

רעיה,

אנא שכפלי לקראת הישיבה הקרובה.

אמנון שפיראAmnon Shapira

________________________________________________________________
מאת: המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית
אל: נמרוד ברנע
נשלח: 30.6.2009 1:55
נושא: Re: הצעה למינוח חדש עבור תחומי המרשתת והמחשוב

למר ברנע שלום וברכה,

מר אמנון שפירא, יו”ר ועדת המידע, ימסור לדיון את שאלתך והצעתך, ואולם הדבר יארך, משום שהוועדה תתכנס שוב רק לאחר חודש אוגוסט.
סליחה על העיכוב.

רחל סֶליג

המזכירות המדעית

האקדמיה ללשון העברית

http://hebrew-academy.huji.ac.il

________________________________________________________________
מאת: המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית
אל: נמרוד ברנע
נשלח: 17.8.2009
נושא: Re: הצעה למינוח חדש עבור תחומי המרשתת והמחשוב

שלום נמרוד,

סוף סוף קיבלתי את תשובת הוועדה. ואולם התשובה מאכזבת. הם אינם דנים בשמות מסחריים.
ואלה הדברים שכתב לי היו”ר אמנון שפירא:

תשובת הוועדה:

הוחלט שאין לדון בתרגום מפני שמדובר במותג מסחרי (בעיקרון, אנחנו לא מתרגמים שמות מסחריים פרטיים, כגון FaceBook, Google או Windows).

התרגום המקובל בציבור הוא תרגום מילולי פשוט (המצוי בכל מילון) של המילה באנגלית, ואין מקום להתערבות האקדמיה.

אני מתנצלת, ואולם לא היה לי מושג שזו תהיה התשובה.

בברכה,

רחל סליג

המזכירות המדעית

האקדמיה ללשון העברית

http://hebrew-academy.huji.ac.il

________________________________________________________________

נמרוד ברנע מחכה לכם בטוויטר @nimrodbarnea וכותב את הבלוג “האדם הסביר”

[הערה של עידוק: הסיפור של ברנע יופיע במדורי “השרת” במוסף פירמה הקרוב]

• מן הארכיב: האקדמיה לא היססה לרכוב על הרכינוע כשבפיה סרטנית

17 בספטמבר, 2009 | בנושאים: 404, אבשלום קור, אינטרנט, טוויטר | 19 תגובות

מותו של אסף רמון: בטוויטר לא מכירים בצנזורה

העין השביעית // אין עם מי לדבר // הפרסומים בטוויטר על מותו הטרגי של אסף רמון הוכיחו שוב את חוסר הרלבנטיות של הצנזורה בעידן הרשת

כאן אפשר להגיב על האייטם.

13 בספטמבר, 2009 | בנושאים: 404, העין השביעית, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, טוויטר, עיתונות ותקשורת, צנזורה | 10 תגובות

חדשות 2 מתבקשים להבין בטוויטר, או לפחות להפסיק להסביר אותו לאחרים

חדשות ערוץ 2 מפעילים טוויטר ומקדמים את טוויטר בהתלהבות השמורה לילד שגילה את הלגו, אבל הם עדיין לא לגמרי שולטים בטרמינולוגיה ובפרקטיקה.

– “השר אהרונוביץ’ ממתין לטוויטרים שלכם”. טוויטרים כשם עצם הם: (1) חשבונות טוויטר; (2) משתמשי טוויטר. השר, אם הוא מחכה למשהו, זה לטוויטים שלנו.

– “יש לכם שאלות לשר? please RT”. שמעו, אני לא יודע מה סיפרו לכם, אבל RT זה retweet, כלומר לצטט טוויט של מישהו אחר. איך אני אמור לכתוב שאלה באמצעות ריטוויט?

– “כדי להוסיף את חדשות 2 באינטרנט. לחצו על ‘find people’ בצד הימני העליון של העמוד, והזינו את שם הטוויטר: channel2news. לאחר מכן לחצו על ‘follow'”. זה כי התקשיתם לתת את הלינק twitter.com/channel2news?

– בסרטון אתם מדגימים חיפוש בטוויטר של המחרוזת twitter.com/channel2news. והרי מבזק שהתקבל זה עתה: אפס תוצאות.

– “הצטרפו לחדשות 2 באינטרט”. תודה. ברשותכם, אתם תהיו באינטרט ואנחנו נישאר באינטרנט. זה יהיה הכי טוב לכל הצדדים.

• מן הארכיב: גלובס מתבקשים להבין בטוויטר

8 בספטמבר, 2009 | בנושאים: "אינטר-נט", 404, התיקונים, טוויטר, עיתונות ותקשורת | 13 תגובות

ציוץ ראשון!

[14:17 הפוסט תוקן, ראו טקסט מודגש בהמשך]

כלי תקשורת ועיתונאים (ובהם כותב שורות אלה) אוהבים להתחרות ביניהם מי היה ראשון – “לראשונה! פרסום ראשון! אני ראשון!!!!!!!1”. התחרות הלא מעניינת הזאת הגיעה גם לטוויטר, כשדהמרקר טען כי “TheMarker הוא אתר החדשות הראשון בישראל שפתח חשבון פעיל בטוויטר ומעביר באמצעותו עדכונים לקוראיו, אוהדיו וכל מי שמתעניין בכלכלה, בורסה וכספים”. כמובן שהייתי חייב לבדוק, כי כלי התקשורת מרבים ליחס לעצמם “פרסום ראשון” גם כשזה לא נכון, בידיעה שהצרכן הממוצע לא בודק.

ובכן, מבין טוויטרי החדשות הישראליים הפעילים כיום, החשבון של דהמרקר הוא אכן הראשון שנפתח — הציוץ הראשון שלו פורסם באפריל 2007. אבל הציוץ הזה היה ‘חת-שתיים-נסיון חסר כל משמעות חדשותית — הוא אמר “signing in twitter”. דקות אחריו הגיע עוד אחד, “sining in the cellphone”, ואז – שתיקה. מישהו פתח חשבון, ראה שאין לו דורשים וגנז אותו.

שנה וחצי אחר כך החל לפעול (כלומר לעדכן באמת) הטוויטר של ynet מחשבים (18/1/2009), ובחודשים שאחריו נענע10 מחשבים (15/3)וכלכליסט טכנולוגי (18/4).

בין נענע לכלכליסט פרסם דה מרקר עוד ציוץ ‘חת-שתיים-שומעים-אותי-גם-במושבים-האחוריים (30/3), אבל רק ב-19/4 הוא החל לעדכן באמת. אחריו הגיעו גלובס (26/4) (לפעמים אני חושב שגלובס נהנה בסתר מאסטרטגיית ה”גמני, אבל במקום השני” שלו מול דהמרקר) ~~ודהמרקר טכנולוגיה (27/5).~~

[תיקון] במקור כתבתי פה שדהמרקר טכנולוגיה החל לעדכן ב-27/5/2009. טעיתי, הוא התחיל לעדכן ב-27/5/2008, ועל כן היה ערוץ החדשות הראשון בישראל שפתח חשבון פעיל בטוויטר~~, אבל לא אתר החדשות הראשון וגו’, כי אתר דהמרקר החל לעדכן רק ב-19/4/2009.~~ ערוצי המחשבים השונים הקדימו, באופן טבעי, את אתרי החדשות בעדכוני טוויטר. מבין אתרי החדשות, דהמרקר היה הראשון. [\תיקון]

דהמרקר וגלובס. איור: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)