השתולבקיסטים של חברת החשמל (טור שלי ב”העין השביעית”)
תגובות
21 תגובות לפוסט “השתולבקיסטים של חברת החשמל (טור שלי ב”העין השביעית”)”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
21 תגובות לפוסט “השתולבקיסטים של חברת החשמל (טור שלי ב”העין השביעית”)”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
יש משהו שמציק לי לגבי חברת החשמל – זהו מונופול ממשלתי. אין להם מתחרים. אי אפשר לקנות חשמל ממישהו אחר, אז למה ההוצאות האדירות על פרסום?
דווקא במקרה הזה זה ברור – חברי הנהלת החברה משתמשים בכסף שלה כדי לבסס את מעמדם כמנהלים מצליחים ומוצלחים. אין מה לעשות, התקופה קשה וכולם חוששים מפיטורים…
א. “ועוד אחד” צודק, ורבות כבר נאמר על זה. ואני טוקבקיסט בשקל בגלל שאני מגיב ב-“X צודק”. :)
ב. לפני כמה שנים היה את קמפיין “איפה הבושה” הכושל (כושל כי היא טרם נמצאה, כמובן), וזה המשך של מה שהוביל אליו: אין להם מה להתבייש בזה שהם משקרים (ואני לא חושב שאפשר לטעון שלא מדובר בשקרים), כי זה לגמרי מקובל. להיפך, הם מתגאים בזה שהם משקרים בצורה כ”כ יעילה ומוצלחת!
השקר הפך מלהיות תוצר לוואי, כלי קטן שלא מדברים עליו, למוצר (ואולי אפילו מוצר הדגל) של חברות כמו משרד היח”צ גוב-קרטין ו-Qerta. הם מייצרים שקרים. ולא “עיוותי אמיתות” וקריצות כמו של הפרסום המסורתי וה”ממוסד”, שירמוז לנו שמי ששותה משקה מוגז כזה או אחר הוא “מגניב” ולא “סובל מסכרת”, אלא פשוט שקרים, שעטופים בזהות בדויה – שקר בתוך שקר.
צריך לעשות איזה googlebomb לאחד מהם למילה “שקרנים”.
וכמובן, Qerta זה “שקרניקים”, כמו שהציעו בבלוג של מחשבים nana10.
מתי גולן שיתף את קוראי גלובס במאמר נוסף הנוגע לטוקבקים אודות ארקדי גאידמק. את חלקם הוא מסכם כ”אותנטים” בעוד באמינות אחרים הוא מפקפק בהחלט.
http://www.popup.co.il/articles/golem.pdf
ספציפית לגבי חברת חשמל, הרי שהם כבר הבינו באמצע שנות ה-90 שיש להם בעיית יחסי ציבור חמורה והאדם הפשוט אינו מרוצה מהם. הפחד הגדול שלהם הוא שאם הם יתפסו כלא יעילים במיוחד, אולי יקומו נבחרי הציבור בירושליים ויחליטו להפריט אותם. מצחיק, שלמרות כל מאמציהם, בכל זאת יש תנועה ערה לכיוון ההפרטה גם כך.
לדעתי, לאור העובדה שבשנים האחרונות:
א. קמו כבר כמה מתחרים בקנה מידה מקומי לחברת חשמל (למשל התחנה הפרטית של “אמניר” באיזור התעשייה בחדרה).
ב. רפורמת השבת החשמל לרשת נכנסה לפעולה ומספר ארגונים גדולים במשק מביעים בה עניין (למשל כמה עשרות מושבים דרך ארגון “תנועת המושבים” ומספר קיבוצים)
ג. חברת החשמל מתמודדת עם קשיים טכנולוגיים וסביבתיים גדלים והולכים וחוששת למעמדה.
מנהליה חוששים יותר מאובדן לגיטימיות מאשר מדעת הקהל לגבי משכורותיהם המנופחות.
“ועוד אחד”, הסיבה העיקרית שחברת החשמל מפרסמת היא על מנת לשמור על יחסים תקינים יחסית עם הציבור. כמונופול וכספק יחיד (ושני הדברים הללו אינם תמיד משולבים), הם אכן לא נדרשים לפרסם כדי להגדיל נתח שוק, הכנסות או להציג מוצרים חדשים, אבל מכיוון שהם מונופול הם חשופים הרבה יותר לטענות של הציבור כנגדם: חשמל חינם, משכורות, טיב השירות, וכו’. מכיוון שהם לא יכולים להגיע אליך הביתה עם התשובות, הם מפרסמים באמצעי התקשורת. אם לא היו מפרסמים, איך היית יודע על שירות 103? או על הסכנות שבמזג אוויר סוער משולב עם תקלות חשמל? או על הדרך לחסוך בחשמל?
מי היו”ר והמנכ”ל? מי שר התשתיות שקידם אותם?
או שהם מינויים בחסות אולמרט
גילעד, הם שולחים בדואר חשבון חשמל (בתקופות שהם לא שובתים…). הם יכולים להעביר מידע דרך אותה מעטפה (והם אכן עושים את זה). אתה באמת מאמין שהם צריכים גם להשקיע הון תועפות בפרסום? כאילו, מה – הם מנסים לפנות לקהל שלא מקבל מהם חשבון חשמל? נראה לי שהם התחילו לישם את ה”תגובות מטעם” גם בבלוגים. מה דעתך?
מכיוון שיש חברה שמתפרנסת מטוקבקים אוטומטיים, הרי שמדובר על תחום שבו חברת חשמל אינה היחידה. לא נראה לי שהיא גם היחידה מבין החברות הגדולות.
אני לא מתכוון להצדיק אותה כאן. אולם מעניין אותי אם בהזדמנות זו משהו יטרח להזכיר כמה רמאים אחרים.
סליחה על חוסר ההבנה אבל אין בדיוק העניין הזה של הרשמה לאתר יחסל את התופעה?
עין צופיה, מי שיכתוב טוקבק תחת שם משתמש קבוע, אפשר יהיה לקרוא על ארכיון הטוקבקים שלו ולקבל רושם על האיש, דעותיו ועקביותו, מה שנקרא מוניטין טוקבקיסטי. זה בניגוד לטוקבקיסטים בשכר שעושים פגע-וברח, ואין להם משאבים לתחזק מוניטין טוקבקיסטי אותנטי לאורך זמן.
אם מערכות האתרים יעודדו טוקבקים כאלה באמצעים שונים (הבלטתם בצבע שונה ו/או במקום גבוה יותר ברשימה, ציון מצטבר לטוקבקיסט לפי הציונים שהגולשים העניקו לתגובותיו וכו’), יגדלו הרייטינג והחשיבות של טוקבקים מזוהים על חשבון הטוקבקים הלא-מזוהים, ופחות ופחות גולשים ירצו להגיב כלא מזוהים.
יש פירוט על הכיוון ש-ynet ו-nrg לוקחים אליו בטור שלי בפירמה.
…..ואז מה?
נחזור לעידן הכתבים? כלומר עידו קינן וחבריו שהם לכאורה או שלא לכאורה “לא מטעם” יהיו במיקום גבוה, או מובלטים ואילו טוקבקיסטים של “פעם בשנה” יהיו במיקום נמוך.
רוצה לשאול במה אתה וחבריך שמרגישים צורך להגיב על כל כתבה טובים יותר מגב’ ביטון מנתיבות שרוצה להגיב פעם בשנה?
מדוע צריך לעודד אותך? האם אתה ואחרים שכמותך אינכם מקדמים אג’נדה פרטית? ואולי אג’נדה ….אחרת.
דנה, לא קראתי חלילה לפסול את הטוקבקים, אלא לעודד את הטוקבקים המזוהים. כשאני כותב, שמי מופיע והקורא יכול לבדוק את הדעות והאינטרסים שלי; הייתי רוצה שזה יהיה המצב גם אצל המגיבים.
ומההצעה הזאת שלך עידו לבין הצנזורה קטנה מאוד…
מה שאני רוצה לדעת זה כמה טוקבקיסטים שתולים מקבלים? אני זקוקה להשלמת הכנסה..
בסדר, בסדר, אחלה ששקע ותקע יספרו לי שלא כדאי לטפס על עמוד חשמל. אבל הטוקבקיסטים שלהם לא עסקו בזה, אלא בשבחים להנהלת החברה בעיתונות הכלכלית.
חברת חשמל סובלת מדימוי נחות? טוקבקים בתשלום הם חלק מהבעיה, לא חלק מהפיתרון. עדיין יש חשמל חינם, עדיין יש מינויים משפחתיים ופוליטיים, אז איך יועיל עוד שקר לשפר את הדימוי?
עידו, לא הצלחת לשכנע אותי שהקמפיין אותו אתה מוביל הוא לא מטעם.
מטעם, כן מטעם, מטעם אותם כוחות אפלים (שמסתבר עתה שבשמם אתה לוחם) שרצונם לדאוג לאחידות מחשבתית ע”י הקטנת היכולת להבעת חופשית של דיעות.כן גם דיעות שאתה לא מסכים איתם. גם דיעות מטעם. וגם סתם שטויות שלא מעניינות אף אחד.
המדיה קיימת גם כאשר היא מוצפת בפרסומות/הודעות יחצניות וספינים מטעם. זה היופי באינטרנט. כל אחד יקח מה שהוא רוצה. יש מקום לכולם. דברים טובים יעלו למעלה (בזכותם- לא כי אתה תעודד צנזורה בצורה כזאת או אחרת), והפחות טובים ירדו למטה.
כן, גם אתה, הוא, אני ואפילו חברת החשמל (שאין לי כל קשר אליה והיא לא יותר מאשר מונופול) זכאים להביע את דעתם. אתה לא חייב לקרוא אותה, אתה לא חייב להסכים איתה, ואתה בוודאי גם לא חייב להגיב. פשוט תתעלם.
אתה ממשיך לפמפם את הדעות שלך והתוצאה היא שרק אתה ועוד כמה יזכו לנכס הנפלא- הזכות לדיבור ברשת.
תהיה טיפה מקורי ורד מזה מגיע לך שתתפתח לכיוונים חשובים יותר מצנזורה ופיזור ליכלוך לכל עבר.
בכל הכבוד, מר דרומי, אני לא קראתי לצנזורה. הנהלת חברת החשמל רוצה להביע את דעתה? תתכבד ותכתוב את הדברים בשמה. אבל טוקבקים פרסומיים במסווה של מגיבים מהשורה אינם יישום של חופש ביטוי, אלא שקר והטעיה.
עידו, טיפה התממות לא?
ע”ע מה שכתבת למעלה, אתה מבקש היום לקדם אמצעים להגבלת שליחת טוקבקים. ומחר תבקש אמצעי זיהוי ביוטכנולוגי כלשהו. זו צנזורה במסווה. אין לי שם טוב יותר מזה. הנהלת חברת החשמל (שאני בכלל לא קשור אליה) תביע את דעתה בדיוק איך שהיא מוצאת לנכון. זכותה לכך לא נופלת מזכותך.
זכותי המלאה לדלג ולקרוא את מה שברצוני, גם אם זה לא בדיוק ההודעה לעתונות/טוקבק. זוהי מהות האינטרנט- ולא פיתוח של כלי לדירוג איכות של מגיבים.
נראה לי שתוצאות הקמפיין שאתה כרגע מוביל הרסניות הרבה יותר מכמה טוקבקים שנכתבו בשם ההנהלה (הוצאת הודעה לעתונות זה בסדר, או שלשיטתך המנכ”ל צריך לגשת למחשב ולכתוב אישית את אשר על ליבו?)
ירון, אין בינך וביני ויכוח על זכותה של חברת החשמל להגיב — בהודעה לעיתונות, בתגובה שהמנכ”ל יקליד בעצמו ובכל פורמט אחר. הוויכוח בינינו הוא שאני חושב שאני צריך לדעת שהתגובה של חברת החשמל נכתבה על ידי חברת החשמל, ואתה חושב שזה בסדר שהיא תגנוב דעת בכך שהיא תגרום לקורא לחשוב שגולש מן השורה תומך בחברת החשמל, ולא שהיא מוחאת כפיים לעצמה.
אני מצטט לך מהטור שלי:
לא הגבלת טוקבקים, לא ביומטריה, לא דובים ולא יער. אני קורא לעודד את השיח המזוהה בצורה שתפחית את כוחו של השיח הלא-מזוהה, כוח שממילא מתכרסם עם כל חשיפה של שתולבקיסטים. בפעם הבאה שתראה תגובה בעד חברת החשמל, לא תחשוד ישר שמדובר בתגובה שתולה?
עידו,
זיהוי לפי הגדרה מבדיל בין המזוהה (הוא שלטענתך צריך לקבל עדיפות) על פי צרור תכונות ללא מזוהה- ההוא שאינו מקבל עליו את אותן תכונות.
עתה נתבונן בהגדרת צנזורה:
“צנזורה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע ודעות; היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל. לעתים קרובות צנזורה מופעלת על נסיונות תקשורת הפונה לציבור, תוך דיכוי של דעות.”
אתה לא מרגיש ששתי ההגדרות מתחילות להתלכד?
אני אנסה לעזור לך פה, אתה רוצה ליצור מנגנון של פיקוח אשר יפריד בין טוקבק שמקורו מזוהה ללא למזוהה- זהו החלק של הפיקוח ושליטה בהגדרת הצנזורה.
אתה מבליט טוקבקים מזוהים- זהו יסוד של מידע דיעות (אשר הינן נלוזות או לשיטתך- ובסך הכל משעממות לשיטתי).
טוקבק נכתב במרחב האינטרנטי- זהו יסוד “תקשורת אשר פונה לציבור”.
עכשיו ההגדרות נראות קרובות יותר, לא? אולי הן התלכדו?
קריאה ל”עידוד השיח המזוהה” דינה כקריאה לעידוד סוג של צנזורה. זה מה שאתה רוצה בסופו של תהליך.
זהו מדרון חלקלק שאני לא בטוח שאתה רוצה לברר את לאיכן מגיע סופו
אגב איך בדיוק תבדיל בין המזוהה ללא מזוהה באופן מוחלט או קרוב לזה, גם זהות אינטרנטית ניתן לרכוש בכסף/בזמן/במשאבים. מן הסתם מי שמשקיע כספים יבוא מוכן גם לזה. אז אולי בכל זאת נחזור לדובים וליער ואולי גם לביומטריה ולאח הגדול.
לי נראה שדווקא האזרח הקטן ייצא נפגע מכל השיטות להגביל את זכותו לכתוב. וראוי קודם לברר את דעתו לפני שמדברים בשמו (ע”ע תחילת הדיון).
1) צנזורה מוטלת על ידי השלטון. אתר חדשות אינו “גופי ממשל”.
2) אף אחד לא מונע מאנשים, אמיתיים או כאלה שהומצאו על ידי חברת החשמל, לפתוח אתר משלהם במרחב האינטרנטי ולכתוב בו מה שהם רוצים (כמובן שאם יכתבו דיבה הם עלולים להיתבע, ואם יחשפו סודות בטחוניים הם עלולים להיעצר). אנשים שמגיבים לכתבות רוצים לנצל את הבמה והקוראים של אתר החדשות בו הגיבו, והם נדרשים לציית לכללי השימוש שלו.
3) עידוד הזדהות לא מדכא דעות; הוא מפחית את כוחם של מגיבים שלא רוצים להזדהות, כי בחרו להסתיר את עצמם וכתוצאה מכך את האפשרות לבחון את האינטרסים שלהם.
4) אני לא מציע ליצור מנגנון פיקוח, ולא קראתי לחסימה של טוקבקים לא מזוהים, אלא לעידוד טוקבקים מזוהים. כאמור, עידוד כזה מתבצע ממילא כשאנשים שומעים על סיפורים כמו זה של חברת החשמל ולומדים להפגין פקפוק וספקנות כלפי טוקבקים לא מזוהים.
5) “דינה כקריאה לעידוד סוג של צנזורה. זה מה שאתה רוצה בסופו של תהליך”. גם אם תגיד את זה 400 פעם, זה לא יהפוך לנכון יותר.
6) מדרון חלקלק: פה אני יכול להסכים איתך. אבל כמו שלמדנו מחוק הטוקבקים, שלשמחתי ירד מסדר היום, מקומות שבהם יש התנהגות פרועה מושכים מחוקקים, ולכן עדיפה הסכמה חברתית והסדרה עצמית כהקדמת תרופה למכת החקיקה. כי חקיקה כזאת היא עוד יותר מדרון חלקלק.
7) אם תקרא שוב את הדברים הקודמים שכתבתי, תבין שאני לא קורא לחיבור בין מגיב לזהותו החוץ אינטרנטית. אני לא רוצה לדעת את מספר תעודת הזהות של המגיב משה כהן, אבל אני כן רוצה לראות כמה זמן משה כהן פעיל ומגיב באתר, מה דעותיו בנושאים שונים, האם הוא עקבי, האם הוא כותב דברי טעם, ומכל אלה להחליט מה החשיבות והאמינות שאני מייחס לתגובתו. אם יש סתם משה כהן שאומר “חברת החשמל טועה”, זה טוקבק חסר ערך בעיניי: הוא לא מנומק, ואני לא יודע מי עומד מאחוריו.
8) עידוד טוקבקים מזוהים יקשה על שתילת טוקבקים של חברות כמו גוב קרטין ו-QERTA — כיום קרטה פשוט שולחת בוטים שיגיבו, אבל אם טוקבקים לא מזוהים יקבלו דירוג נמוך יותר, קרטה תצטרך להשקיע יותר עבודה בלתחזק זהויות טוקבקים משמעותיות, מה שיעלה את תעריפיה ויהפוך את הטקבוק השתול לפחות יעיל.
9) מישהו שילם אלפי שקלים כדי שייכתבו מאות תגובות התומכות בדעתו. אם דעתי הפוכה, אצטרך לשכנע מאות אנשים להגיב כך, או להשקיע ימים רבים כדי לפרסם מאות תגובות מנוגדות. כך שזו לא תהיה הגזמה להגיד שהשתלטות על מרחב השיח הציבורי באמצעות כסף היא סוג של צנזורה — היא הופכת את דעתו של בעל ההון לשווה יותר מדעתי שלי.