איבוד תמונה: מעריב הפכו את ג’ף בזוס למגלומן

3 תגובות לפוסט “איבוד תמונה: מעריב הפכו את ג’ף בזוס למגלומן”

1. אהוד קלדור on 11 באוגוסט, 2009 22:57

   אני חייב לומר שאני מסכים עם שי להב ואפילו מחזק אותו. יש כאן שני עניינים שמחייבים התייחסות:
   הראשון הוא שאלת החשיפה – שינוי של תמונה, ועוד באופן שברור שקשה לזהות אותו (את השינוי) הוא דבר שיכול להגדיר מחדש משמעות. קל לחשוב על זה אם מדמיינים שלקחנו תמונה של מישהו שותה בקבוק מיץ תפוזים והחלפנו את זה בבקבוק בירה. המשמעות והתפיסה שלנו את אותו אדם משתנה לגמרי (לטובה או לרעה). ההחלטה לא לתת קרדיט לשינוי, אם הייתה מודעת, היא בעייתית כמו במקרה של ראדר. אם כי, יכול להיות שהגרפיקאי פשוט לא דיווח על השינוי.
   השאלה השנייה היא שאלת ה”למה”. מה היה הקטליזטור להחלפה? האם לגרפיקאי יש משהו נגד ג’יימס ג’ויס? או שאולי היה כאן רצון מכוון לשים תמונה של בזוס עצמו, כדי ליצור לו תדמית שכזו, כמו של ג’ובס? ולמה זה?
   בקיצור, בתור חובבן של קונספירציות, אני לא הייתי מטאטא את זה כ’טעות אנוש’. אבל זה אני.

2. אבנר on 12 באוגוסט, 2009 02:06

   ואני, שנוטה תמיד לאסכולת ה-“אל תסביר בקונספירציה מה שאפשר להסביר בעצלנות או טמטום”, נוטה להסבר שהגרפיקאי או העורך לא רצה איזו תמונה של מישהו שאף אחד לא יזהה, ושיתחילו לשאול שאלות, אז הוא שם שם את בזוס עצמו. הכי פשוט.

3. איתי בנר on 12 באוגוסט, 2009 09:33

   מה שאבנר אמר

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.