כשאובמה זכה בגראמי
פוסט של שחר גולן
לחיים נבון ממעריב יש טיעון מנצח: “אובמה זכה בפרס נובל לשלום, אבל באותה מידה יכול היה לזכות בגראמי. אמנם הוא לא הקליט אף שיר, אבל מצד שני הוא גם לא עשה שום שלום”. אכן, אין כמו אנלוגיה מדויקת כדי לפשט נושאים מסובכים.
ישנה רק בעיה קטנה עם הטיעון: לברק אובמה יש לא אחד, אלא שני פרסי גראמי.
אכן, כפי שנבון לא מבין שניתן לקבל פרס נובל לשלום גם על הקמת בנק או על גידול חיטה, כך ניתן גם לזכות בגראמי בלי להקליט אף שיר: אובמה זכה בגראמי הראשון שלו בשנת 2006 על גרסת האודיו של ספרו “חלומות מאבי”, ובשנת 2008 בגראמי השני שלו על גרסת האודיו של ספרו “תעוזת התקווה”.
אבל אל תתנו לעובדות לבלבל את חיים נבון בעודו יוצר יש מאין נימוק משכנע.
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com.
וואו… נראה לי שהגילוי שלאובמה יש גראמי זה הדבר הכי לא צפוי שקרה לי השבוע. לכן קשה לי להאשים את חיים נבון שלא בדק את העובדות לגבי זה. חוץ מזה, אני גם מסכים עם הטיעון שלו.
רק כדי להבהיר את הכוונה…
הזכייה של אובמה בפרס נובל לשלום שקולה לכך שפרופ’ עדה יונת היתה זוכה בפרס שלה כבר כשסיימה את התואר הראשון. וההשוואה הזו תקפה רק בהנחה שאובמה אכן יצליח לקדם את השלום מתישהו בעתיד (כולי תקווה), אחרת אפשר פשוט לתת פרס נובל בכימיה לכל מי שאי פעם התקבל לעבודה במעבדה.
לכן מקומו של הפוסט הזה במדור “התיקונים”. ככה אולי גם יהיה שם משהו יטתר מעניין משגיאות כתיב.
פשוט מעולה!
מעולה!
וכך מוכיח חיים נבון שמאן-דהו מדבריו של נ. ברנע הוא בעצם עיתונאי ב- NRG. :)
תודה,
יעל
למתעניינות ולמתעיינים, הנימוקים לזכיית אובמה מפי המקור – http://nobelprize.org/mediaplayer/index.php?id=1174
גייר לונדסטאד, מזכיר הועדה לפרס נובל מנמק.
[…] המפתיעה של היום, מוגשת לכם בחסות עידו קינן: מדף הפרסים של אובמה מאכלס, בנוסף לפרס נובל, גם שני פרסי […]
[…] This post was mentioned on Twitter by eli. eli said: כשאובמה זכה בגרמי http://www.room404.net/?p=22469 […]
מאיפה חיים נבון לוקח את הטענה ש”בין המועמדים לפרס נובל לשלום בעבר היו היטלר, סטאלין ומוסוליני, שלא זכו.” וועדת פרס נובל לעולם לא מפרסמת את שמות המועמדים (בניגוד למעריב…) ולכן עד כמה שאני מבין מדובר בשמועות וספקולציות בלבד.
כמו כן הטיעון שלו “המדינאי הגדול באמת של המאה העשרים, ווינסטון צ’רצ’יל, קיבל דווקא פרס נובל לספרות. אולי כבר אז הרגישו השופטים שפרס נובל לשלום אינו כבוד גדול כל כך” הוא סתמי. הרי צ’רצ’יל המדינאי היה איש מלחמה, שנכנס לתפקיד כדי לנהל את המלחמה והודח בבחירות לאחר שהיא הסתיימה. האם היה צריך לתת לו פרס נובל לשלום על ניהול של מלחמות (מוצדקות ככל שיהיו)? צ’רצ’יל נחשב לאחד הכותבים המרתקים של תקופתו וזכה בפרס נובל לספרות, בדיוק כמו שאובמה זכה בגראמי, בזכות ולא בחסד.
חזי: לא לגמרי נכון. ועדת הפרס לא מפרסמת את שמות המועמדים עד שעברו לפחות 50 שנה. במקרה של פרס נובל לשלום, לא ראיתי שהיטלר היה מועמד, אבל סטלין ומוסוליני דווקא כן.
אבנר, תודה על התיקון.
בכל מקרה, מועמדות לפרס נובל היא לא כמו השתתפות בגמר האולימפי. עצם זה שמישהו היה מועמד לא מעיד כלום על איכות המועמדות שלו. לכל היותר זה אומר שהמליצו עליו.
אפשר לקרוא כאן מי מוסמך להמליץ:
http://nobelprize.org/nomination/peace/nominators.html
ולאור זה היה מפתיע מאד אם היה מתברר שאף אחד לא המליץ על האדונים “הנכבדים” הנ”ל.