העיתונאים של אובמה

אחרי חצי שנה שבה נשיא ארה”ב ברק אובמה לא קיים מסיבת עיתונאים, הוא בחר להעניק בתחילת פברואר ראיון בלעדי בן 36 דקות לסטיב גרוב, שראיין אותו גם כשעוד היה מועמד לנשיאות. גם מישל אוסטין ברוקס סיקרה את הבחירות לנשיאות, וכיום מסקרת את פעילות הנשיא בבלוג Obama Today, ואת דרך החיים הדמוקרטית האמריקאית בבלוג By The People. היא מתגאה בכך ש”אם הנשיא יוצא לסיור בחו”ל, הרבה פעמים אנחנו נהיה הראשונים שמשיגים ציטוט ממנו”.

אוסטין ברוקס אינה עיתונאית, היא עובדת מדינה שכותבת באתר America.gov של מחלקת המדינה האמריקאית, במסגרת משרד הקהילות החברות של לשכת תוכניות המידע הבינלאומיות (IIP). מטרת ה-IIP היא “לערב קהלים בינלאומיים בסוגיות של מדיניות חוץ, חברה וערכים כדי לסייע ליצור סביבה עם פתיחות לאינטרסים הלאומיים של ארה”ב”. במילים יותר פשוטות: משרד הסברה. גם סטיב גרוב אינו עיתונאי: הוא מנהל החדשות והפוליטיקה של יוטיוב, אתר שיתוף הסרטונים של גוגל. הוא אפילו לא חיבר את השאלות בעצמו – גולשי יוטיוב העלו אותן לאתר, דירגו אותן, וגרוב השתמש באלה שדורגו הכי גבוה.

הנשיא הראשון של האינטרנט עוקף את התקשורת המתווכת ומדבר ישירות אל אומת האינטרנט. מסקנה ברוח זו עלתה גם מכתבה מקיפה שפרסם קן אולטה ב”ניו יורקר” על יחסיו הבעייתיים של אובמה עם התקשורת ($). עיתונאי שסיקר את הבחירות ב-2008 סיפר שם על תחזית לעגנית שהשמיע מנהל התקשורת של הבית הלבן, דן פייפר. עיתונאי וושינגטון, חזה פייפר, יהפכו למיותרים כשהנשיא ימסור את ההודעות שלו ישירות באתרים כמו יוטיוב.

הדרכים בהן הממשל האמריקאי משתמש ב”סושיאל מדיה” (מדיה חברתית – פלטפורמות תקשורת חברתיות-קהילתיות כמו פייסבוק, יוטיוב וטוויטר) היו נושא הביקור שלנו, קבוצה של כשלושים עיתונאים זרים, בוושינגטון הבירה ובקליפורניה בחודש פברואר במסגרת משלחת שיזם משרד העיתונות הזרה של מחלקת המדינה.

הכתבה המלאה באתר “העין השביעית” >>

• עוד בנושא: יונייטד סטייטס אוב ניו מדיה

תגובות

תגובה אחת לפוסט “העיתונאים של אובמה”

  1. חיים on 18 במאי, 2010 18:22

    כמו שאומרים באמריקאית “old news” – הנתק בין חדשות ופרשנות התרחש מזמן והפער הולך וגדל. האינטרנט צמצם עד קרוב לאפס את מחירי הפצת החומר התקשורתי ולכן כל גוף בעולם יכול לפרסם כמויות מידע עצומות ללא התחשבות בשיקולים כספיים. גם ידיעות חדשותיות מתפרסמות במהירות ובחינם על ידי אתרים כמו טוויטר ואחרים ואין שום סיכוי לשום כלי תקשורת מסחרי להיות תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון. לכן היום הפרמיה על חדשות היא אפס.

    הפרמיה על פרשנות איטיליגנטית, לעומת זאת, תמשיך להיות גבוהה, בהנחה שכמו כל מוצר יזוהה נכון קהל היעד והצרכים של אותו קהל, לכן אתרים כמו Financial Times יכולים לגבות סכומי עתק תמורת מינוי לאתר.

    כל האתרים והגורמים האחרים בכתבה אינם ספקי פרשנות, במקרה הטוב הם מספקים יחסי ציבור (מטעם ממשלת ארה”ב המפיצה את אורח החיים האמריקאי בעולם, למשל), ולכן הקשר בינם לבין עתונות כספקית פרשנות רופף.

פרסום תגובה