פרשת עדן אברג’יל: המהפכה אולי לא תשודר בטלוויזיה, אבל כבר יש לה פרופיל בפייסבוק

פוסט של א’


הבלוגוספירה הישראלית עוררה השבוע, אולי לראשונה בתולדותיה, סערה בינלאומית. תמונותיה של החיילת עדן אברג’יל לועגת לעצירים פלסטינים כפותים עוררו רעש גדול ברוב אמצעי התקשורת הבינלאומיים והערביים, לאחר שבלוג ישראלי הבחין בהן בפרופיל הפייסבוק של אברג’יל, והעלה אותן אצלו.

בבלוגו החדש והמשובח Wish You Orwell הזכיר יוסי גורביץ מקרה דומה שאירע ב-2004: חייל ישראלי שעמד במחסום הכריח פלסטיני שנשא עימו כינור לנגן לו, אירוע שהעלה מיד קונוטציות לשואה ועורר שערורייה ציבורית. אך מכיוון שבאותם ימים עוד לא היה יוטיוב, כתב גורביץ, הסרטון שתיעד את האירוע הזה לא שרד.

שימו לב שוב לתאריך שבו קרה אירוע הכינור במחסום: שנת 2004 – לפני שש שנים בלבד. יוטיוב משמש אותנו לא יותר מחמש שנים; לפני לא יותר מארבע שנים פייסבוק היה מונח שהכירו רק בוגרי הרווארד וכמה גיקים כבדים; עד לפני שלוש שנים טוויטר היה פרויקט צדדי של סטארט-אפ קטן.

בתפיסתם של אנשי מדיה ותיקים רבים ביוטיוב תמצאו בעיקר סרטוני חתלתולים חמודים, פייסבוק היא זירת השוק החדשה שבה רק רוכל שיצליח להרים את קולו ולהיות יצירתי עד כדי בחילה יצליח למכור את סחורתו, וטוויטר הוא בדיחה של כמה אמריקאים, שמשתמשים בו כדי לעדכן על כל ארוחה, בדרכה פנימה ובדרכה החוצה.

אבל שוב ושוב אנחנו מקבלים תזכורות על כוחם של הכלים האינטרנטיים החדשים, גם אם עוד לא למדנו לנצל עד הסוף את הפוטנציאל שלהם. לפני קצת יותר משנה העולם קיבל עדכונים שוטפים מהמהומות באיראן בזכות טוויטר והמצלמות שבמכשירי הסלולר, סרטון ובו חיילים מרקדים בקסבה של חברון עורר שערורייה-זוטא בישראל, ובלוגים ישראליים ואחרים עוקפים שוב ושוב את הצנזורה ומשאירה את כלי התקשורת הממסדיים עם “צו איסור פרסום” ביד, בזמן שכל מי שיודע לאיית google כבר יכול להגיע לכל הפרטים.

טוויטר ופייסבוק הם אולי כלים דלים מדי מכדי להביע בהם רעיונות מורכבים ולחשוף מידע חדש, אבל הם ממלאים תפקיד לא פחות חשוב: בזכות הרשתות החברתיות מידע עובר בתוך דקות ספורות מקצה אחד של הרשת לקצה השני, בעוד שבכלים האינטרנטיים ששימשו את רובנו עד לפני שנים ספורות, כגון הדוא”ל ותוכנות המסרים המיידיים, מידע כזה נחשף לעיני כל כך הרבה גולשים רק לאחר כמה ימים.

בתור מי שיושב וצופה בטוויטר למשך רוב היום (גם אם אני משתתף בו בעצמי רק לעתים רחוקות), עקבתי מקרוב אחר התפתחות שערוריית אברג’יל: אמנם אני לא טורח להתעדכן בטמבלר הסחים, אבל הבחנתי באחד הריטווטים הראשונים שהזכירו את הפוסט הזה, ומשם – דרך הדיון בטוויטר, סימון ה-Likeים והבאת הלינקים בפייסבוק, האזכור בבלוגים ומשם למערכות האתרים המסחריים ולעולם כולו.

המעבר מהבלוג הנידח לרויטרס ומשם ל-CNN ארך לא יותר מ-10 שעות. מהירות כזו לא היתה אפשרית בכלים שהיו זמינים לנו לפני שנתיים – סביר מאוד להניח שגם אם תמונות דוחות כאלה היו מועלות לפיקאסה או לפליקר, הן לא היו מגיעות לעיני אף אחד מלבד מי שאמור לצפות בהן, גם אם הן היו מוגדרות כציבוריות.

כל אתרי הטכנולוגיה הצביעו בתקופה האחרונה על הסכנות החדשות שמציבים אתרי הרשתות החברתיות, שמנהליהן משתינים מהמקפצה על הזכות שלנו לפרטיות. אבל גם כשמביאים בחשבון את הסכנות האלה, נראה שאנחנו כבר מקבלים כמובן מאליו את היוולדם של כלי תקשורת רבי עוצמה בזה אחר זה בתוך שנים ספורות: בתוך פחות מ-15 שנה עברנו מתקשורת חד צדדית בין אחד להמון – כפי שהיה עד לימי האינטרנט – לתקשורת מאחד לאחד או לבודדים, באמצעות הבלוגים, הפורומים ושירותי הדוא”ל שונים, ועכשיו אנחנו כבר נכנסים לשלב הבא: תקשורת בין המון להמון – לינק אקראי מנבכי הרשת יכול בתוך שניות להיפתח בו זמנית במאות ואולי אלפי מחשבים בעקבות ציוץ אחד או הצבתו ב-wall מסוים בפייסבוק.

העולם משתנה בקצב בלתי נתפס, ונראה שמרוב שאנחנו טרודים בחיי היום-יום שלנו אנחנו מחמיצים את זה. כדאי אולי לקחת הפסקה של כמה שניות מאלפי המאבקים והמלחמות שאנחנו מנהלים (מלבד מלחמת ההישרדות האישית שלנו עצמה), להביט על מה שעובר עלינו מפרספקטיבה של כמה שנים, ולהיזכר שאנחנו חיים באחת התקופות המרתקות ביותר בהיסטוריה האנושית.

_____________________
היה זה פוסט של א’, שהתפרסם במקור בבלוגו “תיקון עולם

עוד:
עדן אברג’יל – מי זו ומה הסיפור שלה?
עדן אברג’יל: את מי לפקסל?
עדן אברג’יל, הכירי את אומת האינטרנט

תגובות

5 תגובות לפוסט “פרשת עדן אברג’יל: המהפכה אולי לא תשודר בטלוויזיה, אבל כבר יש לה פרופיל בפייסבוק”

  1. Richard Smith on 19 באוגוסט, 2010 08:21

    נקווה שהחיבור החדש יתגמל אותנו בדרכים ראויות…

  2. איתן on 19 באוגוסט, 2010 09:17

    המסקנה הסופית שלך, והבקשה לעצור לרגע להעריך את זה, הזכירה לי את Everything’s awesome and nobody’s happy:
    http://hightechhumanities.blogspot.com/2009/03/everythings-awesome-and-nobodys-happy.html

    שווה לעצור לרגע ולהעריך עד כמה מגניב העולם שלנו כיום!

  3. צפריר כהן on 19 באוגוסט, 2010 16:25

    עדן אברג’ל מספקת תמונות נחמדות וציטוטים נחמדים.

    וכל עוד זה במוקד תשומת הלב של אומת האינטרנט, אפשר לנתק כמה אתרים קטנים מהרשת בלי שידברו על זה יותר מדי.

  4. יונתן on 19 באוגוסט, 2010 20:32

    יש בהיסטוריה האנושית תקופות לא מרתקות? אני לא ממש בטוח שהמהפכה שאתה מדבר עליה, היא יותר גדולה ומשמעותית מהמצאת הנורה החשמלית, או הטלוויזיה, או המכונית, או המטוס – כולם אירועים שבפרספקטיבה היסטורית לא אירעו ממש מזמן.

  5. עדן אברג’יל: “אני לא יכולה להרשות לעצצמי שאוהבי ערבים יהרסו לי את החיים המושלמים שאני חייה!!!” : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 19 באוגוסט, 2010 22:35

    […] […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.