עשר סיבות למה אני לא קורא את הבלוג שלך
פוסט של יהונתן זילבר, אתר GVR
אתה תומך בהתלהבות בנושאים פוליטיים דביליים. ייתכן שכתבת לאחרונה על הפרויקט שלך, “אמץ ילדה ערביה בשביל השלום”, או על למה אתה לא שואב אבק אלא ממחזר אותו ועושה ממנו מזון תינוקות, או שאתה פונה לקוראות של הבלוג שלך ולא לקוראים. בכל מקרה אתה מחוק. בהצלחה בהפגנות בבילעין. נקסט!
הבלוג שלך עוסק בעיקר בתלונות קטנות ועצובות על ההתנהגות של עיריית ירוחם, על זה שלא ניתקו אותך מהכבלים מספיק מהר, על השכנה המציקה שלך, על החוק הבלתי אפשרי הדורש ממך לשלם “דמי בול” מיוחדים כל פעם שאתה מגיש מסמך ח/2/AAN/כרצגע/התשכ”ב, על זה שחברים שלך כותבים בלוגים גרועים ואתה לא קורא אותם — אתה מחוק. נקסט!
אתה הרבה יותר עשיר, חכם, מזיין, ו/או מטייל במקומות אקזוטיים ממני. אם אני ארצה להרגיש רע, אני אצא מהאינטרנט ואפתח סוף סוף את המכתב הרשום שהבנק שלי שלח לי ביולי. בינתיים, בהצלחה עם הפרויקט החדש שלך, שבו אתה מצפה כוסיות בזהב טהור ונוסע איתן לתאילנד. אתה מחוק. נקסט!
אתה מומחה רשת חברתית. וכל פעם שאני קורא את ההמלצות שלך, אני מקיא קצת בפה שלי. אדוני מחוק. נקסט!
אתה חושב שלהגיד “סחי סחי” הרבה פעמים עושה אותך מיוחד. אני חושב שאתה מכיר את החבר שלי, כפתור הדיליט. נקסט!
אתה סיינטולוג. נקסט!
המלצת לי לרכוש מוצר ושכחת לספר לי שהיח”צ של מקדונלדס או משהו משלם לך בתלושי שי לקניית כדורגל המונדיאל כל פעם שאתה ממליץ על ארוחת ההתקף לב בגיל 13 החדשה שלהם. אתה מחוק, ואתה לא מחוק כי אתה לא ישר או משהו. אתה מחוק כי הסכמת להיות זונה ממין בלוגר בשביל תלושי שי או גדג’ט מתנה, ואני לא צריך אנשים עצובים בקורא ה-RSS שלי. נקסט!
יותר מאחד מחמשת הפוסטים האחרונים שלך עוסק בילדיך. ייתכן שחלקת עם העולם יציאה משעשעת של בן החמש החמוד שלך, סיפרת בהתרגשות איך ליווית אותו לגן בפעם האחרונה או הראשונה, או תיארת את חוויות הלידה המאממות שלך. הילד שלך מקסים; אתה מחוק. נקסט!
השתמשת בחודש האחרון במילים או במונחים הבאים: להכיל, מהמם, בתור אימא לתינוק, הקוראים הנאמנים של הבלוג הזה בטח זוכרים, האישי הוא הפוליטי, שייח’ ג’ראח, יו איך בא לי עכשיו, אתם לא מבינים איזה יום היה לי היום, סליחה שלא כתבתי המון זמן, אני בוכה פה מול המקלדת, איזה נוסטלגיה, עתיד הפמיניזם. אתה — ווייט פור איט — מחוקנדרי. נאאאקסט!
הבלוג שלך מכיל יותר מתמונה אחת של עצמך ואחת מהן היא אף בפוזה: אתה מחזיק את הסנטר באופן מהורהר, חצי-פונה אחור ונותן מבט חודר במצלמה, מביט בי מעל למשקפי השמש המגניבות שלך, משלב את הידיים משל היית הראפר המצויין אייס טי. כשאפילו העיצוב של הבלוג שלך מראה כמה הוא עוסק בפופיק שלך, זה לא סימן טוב. דיליט. הבא בתור!
כתבת עשרה פוסטים היום, ועכשיו רק 10:52. תודה לך על ההשקעה ואתה מחוק. נקסט!
אתה ניטפיקר, והמגיבים שלך גם הם ניטפיקרים. למשל, לא רק ששמת לב שבכתבה הזאת יש 12 ולא 10 סיבות, אתה גם מרגיש צורך לספר לי על זה. נקסט!
ואולי חמור מכולם: שאלת אותי בקול נעלב איך זה שלא קראתי את הפוסט האחרון שלך. הסיבה היא שאתה אומו. תודה לך על הכל. אתה מחוק. נקסט!
______________________
היה זה פוסט של יהונתן זילבר, מייסדו ועורכו הראשון של מגזין GVR, שם התפרסם הפוסט לראשונה
עוד ב-GVR:
• מפלת הלה פמיליה
• פד איווט קונטרול
• 11 סיבות לא לצאת עם רוסיות
לפחות אני לא נופל לאף קטגוריה. :-P
ציטתת יותר משני פילוסופים שרק מי שסיים בהצלחה תואר בפילוסופיה שמע על קיומם רק כדי להראות חכם – נקסט.
אתה מתרגם די מהר דברים ששנינו כבר קראנו לפני שעתיים בבוינג בוינג/משאבל/גיזמודו. כל הכבוד אבל כבר קראתי את זה באנגלית – נקסט
יפה, טל. עוד!
13 סיבות.
אין לך תוכן אישי-מקורי ואתה מתמחה בלארח פוסטים שהתפרסמו במקומות אחרים ולהטפל למרכאות שלא במקומן ולטעויות באתרי חדשות.
אה כן, והבלוג שלך עוסק בתלונות קטנות ועצובות, אתה כותב יותר מ-10 פוסטים ביום ואתה ניטפיקר עצבני.
מה אני אגיד, אני גאה להיות ברשימת האנשים שאתה לא קורא את הבלוג שלהם. תהנה מבלוגים על ציצים.
Anonymous, ואתה קורא את הבלוג שלי. מה זה אומר עליך?
בזזט! @יובל, אתה מחוק.
פילר דה לה פילר. מוזר, הנחתי ש-GVR יגעיל אותי אבל בינתיים התגובה היחידה שלי אליו היא “…”. בשלב הזה של חיי ושל חיי האינטרנט, ריכוז כזה של גנריה פשוט מתנדף לי מעל מסנני הספאם הנפשיים.
זה אומר שאני יודע להעריך אירוניה טובה כשאני רואה אחת –
אם כי אני פחות יודע לספר עליה לכל העולם בלי שזה ייצא מעליב. בגלל זה אתה בלוגר ואני טוקבקר אנונימי.
[אירוניה] אה, זה מאוד פשוט [\אירוניה]
דובי,
לפי איזה סעיף הבנת שהוא לא קורא את הבלוג שלך?
בינתיים לא מצאתי אף סעיף מתאים (טוב נו אולי היותר חכם אבל זה כבר למתוח את זה)
טל: “השתמשת בחודש האחרון במילים או במונחים הבאים: להכיל, מהמם, בתור אימא לתינוק, הקוראים הנאמנים של הבלוג הזה בטח זוכרים, האישי הוא הפוליטי, שייח’ ג’ראח, יו איך בא לי עכשיו, אתם לא מבינים איזה יום היה לי היום, סליחה שלא כתבתי המון זמן, אני בוכה פה מול המקלדת, איזה נוסטלגיה, עתיד הפמיניזם. אתה — ווייט פור איט — מחוקנדרי. נאאאקסט!”
אני חושב שהמילים “להכיל” “הקוראים הנאמנים של הבלוג הזה בטח זוכרים” “שייח ג’ראח” ו”עתיד הפמיניזם” הופיעו בבלוג שלי, אם לא בחודש האחרון אז בחודשיים האחרונים.
חוץ מזה, אני ניטפיקר, וגם המגיבים בבלוג שלי כאלו.
דובי, אתה גם גר בקנדה. יש לך שלושה סעיפים. תוסיף תמונה שלך במשקפי שמש ליד איזה שיח מייפל קנדי ואתה זוכה בג’קפוט.
אהבתי…
אני לא כותבת בלוג כי אני תמיד נופלת למלכודות שברשימה הזו. אני חושבת שאני עושה טובה לאנושות ככה.
“השתמשת בחודש האחרון במילים או במונחים הבאים…” משמעו המעשית היא “הפעם הראשונה בה השתמשת במילים או במונחים הבאים”.
שכחת את “אתה משתמש בביטוי המגעיל ‘מקיא קצת בפה’. אם מתחשק לי לחוש בחילה, תמיד יש את כוכב נולד. אתה מחוק. נקסט!”.
ואני אומר – חשוב על הסביבה – האם אתה באמת צריך את הבלוג?
א. טרולינג מוצלח מאוד, קבל ח”ח.
ב. המגיב האנונימי הזה מוצלח מדי מכדי להיות אמיתי.
ג. במקרה שהוא אכן אמיתי: U MAD!!!1
תפסיקו להיעלב משטויות. זה מצחיק! ב”זונה ממין בלוגר” ממש צחקתי בקול רם, והשותפה שלי (לא דוברת עברית, אז לך תסביר לה) הסתכלה עליי מוזר.
ציני ומטופש. יהונתן כילד מתבכיין בן 12. דווקא עד עכשיו הוא נשמע אינטיליגנטי.
משעשע ביותר, אהבתי!
תודה.
dude!
זה לא פייר, היה לי משעמם :(
[…] הוא עדיין עורך ynet מחשבים, עדיין חייב לי מאה שקל ועדיין לא קורא את הבלוג שלך 17 בFebruary, 2012 | בנושאים […]