המולטיצפירה: יום השואה ואוסמה בן לאדן

“המולטי-צפירה: ציוצים וסטטוסים לימי הזכרון”, הבריקה gitwit l. ועוד ממקלדתה: “צפירה, רטוו- טווווווווווווווווווו” (לרטווט: לצטט סטטוס של מישהו אחר בטוויטר).

אסף שגיא יצא נגד תרבות ההנצחה המולטיספירית – החלפת תמונת הפרופיל לטלאי צהוב, נר זכרון או סמל שואה אחר, לייקים לעמודי זכרון ולינקים לשירים עצובים ביוטיוב.

לוני הגיבה: “אי אפשר לקבוע לפי זה שאדם רואה לנכון לזכור את השואה ולהתייחד עם העם שלו גם דרך הפייסבוק שהפך לחלק אינטגרלי מחיינו שהוא ״יוצא ידי חובה״. כל דרך שבה אדם בוחר לזכור את השואה היא לגיטימית- ולשפוט את זה ביום כזה זו קטנוניות ושחצנות”.

ירון תהה: “מה באשר ללהיות לפייסבוק וגם ללכת לטקס?”

“גיימר ישראלי יהודי” הסביר: “פייסבוק זה דרך טובה להראות לכל העולם את מה שאנחנו רוצים שהם יראו”.

ומשה כתב באירוניה לא מודעת: “אני איתך. יותר מידי קל להחליך את החיים בפייסבוק. נשלח מהאייפון שלי”.

גל חן: “רוצים להראות כמה אכפת לכם מהשואה? אל תחליפו את תמונת הפרופיל שלכם לטלאי צהוב. אנשים שבאמת אכפת להם יקעקעו מספר על הזרוע. אנשים שבאמת באמת אכפת להם יסעו ברכבת של יום ראשון בבוקר לבאר שבע. אנשים שבאמת באמת באמת אכפת להם יסגרו את כל החלונות ויפתחו את הגז”.

צפריר בשן: “לכל קיש יש שף”.

אסף לוי: “היילוש”.

דוד ורטהיים: “אין לי סטטוס שנוגע לשואה, סתם רע לי בלי קשר. מקווה שזה בסדר”.

אסף שגיא: “גם אני נגד השואה. אני חושב שזה היה דבר רע שלא כדאי שיקרה שוב. רק רציתי שתדעו את זה”.

אילן גונן: “ככל שנואמים יותר לאט, הנואם נשמע יותר מתאבל (מותר אבחנות בלשניות ביום השואה?)”

נועה לקס מבקשת לעדכן שתם הטקס: “השואה עברה, אתם יכולים כבר להוריד את הטלאי הצהוב מהתמונות שלכם. תודה מראש. (…) בשנה הבאה כולנו עושים מספר”.

“ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה..שבע”ה שנה הבאה יהיה כזה לערבים !”, כתבה משתמשת בפייסבוק, וזכתה ל-43 לייקים, תגובה תומכת (“בע”ה”) ותגובה מגנה (“וואו… לא חשבתי שיש לי בפייסבוק אנשים שאומרים דברים כאלה”). הקורא שדיווח לנו על כך כתב: “לתדהמתי נתקלתי בסטטוס הבא, ביום השואה בפייסבוק. נדהמתי לא פחות מכמות הלייקים. הציבור חייב לדעת שיש אצלנו נערים ונערות כאלה, ושיש אצלנו חינוך כזה”.

מוקדם יותר השבוע דיווחנו מפרופיל הפייסבוק של שני סביליה, מג”בניקית לשעבר ונאשמת בהתעללות בעציר בהווה. בין השאר כתבה סביליה “מישהו אתמול קרא לי נאצית!!!!!!! מבחינתי עבודה יפה :)”, והוסיפה כי “אנשים כאלה אני רוצה שילכו ויספרו שיש נאצית במחסוםחחחחח רק קטעיםם!!”

הגולש משה מחיפה הגיב:
“מה המסקנה, ילדים יקרים?
1) אל תכתבו כל שטות בפייסבוק.
2) תסגרו את הפייסבוק שלכם כך שרק החברים שלכם (או קומץ מצומצם מהם) יוכל לקרוא ולעיין בו. אל תשאירו את זה גלוי לעיניי כל”.

הצטרפתם כבר לקבוצה “גם אני חושב שמה שהיטלר עשה היה לא לעניין“?

אוסמה

נושא נוסף שתפס את תשומת לבה של המולטיספירה היה הריגתו של מנהיג אל קאעידה, אוסמה בן לאדן, בידי חיילים אמריקאים. למולטיספירה היה כאן תפקיד היסטורי: טוויטריסט פקיסטני בשם סוהייב עתר פרסם ציוצים כמו “טוס מפה מסוק, לפני שאני מוציא את מחבט היתושים הענק שלי”, שבדיעבד התבררו כתיעוד בזמן אמת של המתקפה על האחוזה שבה שהה המנוח. עכשיו הוא כוכב תקשורת וטוויטר עם למעלה מ-100 אלף עוקבים.

במולטיספירה הגלובלית לקחו את התמונה האיקונית שהפיץ הבית הלבן, שבה רואים את הנשיא ואנשי צוותו מתעדכנים בפעילות בחדר המצב, והפכו אותה למם (רעיון שמופץ בצורה ויראלית), בשילוב קיאנו העצוב, הילדה הכועסת מהחתונה המלכותית ועוד.

ירון ביטר: “ב-11 לספטמבר 2001 הייתי אמור לעלות על טיסה מתל אביב אל ניו-יורק, הטיסה בוטלה. היום בבוקר, עשר שנים אחרי, תפסו את הבן זונה שגרם לביטול, איזה בוקר יפה!”

נדב עבודי: “בין לאדן חוסל. בארה”ב הפגנות שמחה מול הבית הלבן. בישראל מול פלאפל התאומים”.

אוריאל דסקל: “אמריקה, חוזרים לחפש את אפי! #אוסמה_נמצא”.

גילי איזיקוביץ’: “הווילה של בן לאדן בסביוני פאקיסטן לא היתה מחוברת לטלפון או לאינטרנט. המסקנה היא אחת: המנייאק גלש על הויי פיי של שכנים”.

גילעד נס: “דונלד טראמפ: ״להציג את תעודת הפטירה של בין-לאדן״”.

דניאל פילין: “מכרז חדש לתפקיד ראש אל קאידה. דרישות ממועמדים לתפקיד. חזות מזרחית, זקן ארוך חובה. פרצוף מכוער וזדוני. שליטה בכלי נשק- יתרון. התפקיד דורש העתקת מקום המגורים למערה באפגניסטן ולבישת חלוק אפור אחיד ומכוער 365 ימים בשנה. יתרונות התפקיד- מספר רב של נשים והופעות רבות בטלויזיה וביוטיוב. חסרונות- מוות פתאומי ואכזרי”.

עוזי וייל: “התקשר אוסמה בן לאדן. אמר קוסאמק תפסו אותי, יש לך טלפון של ציון אמיר? אמרתי לא. אביגדור פלדמן? לא. שיט, נאנח, בני דון יחיא? למה, שאלתי, אתה נפרד מנשותיך? מסתבר, אמר, הם כבר הרגו שתיים מהן. השתררה שתיקה. אז תעשה לי טובה אחרונה, ביקש: שים את ‘וריאציה על נושא של בבליקי’, מהאלבום החדש והנפלא של שלום גד. אלבום ענק, שיר ענק – אין דברים כאלה! הסכמתי מכל לב. ואז הם ירו בו”.

חלק מהמולטיספירים קשרו בין יום הזכרון לחיסול.

ורד טוכטרמן: “האמת, קמתי היום בבוקר ושמעתי ברדיו מלא שירים עצובים, ישר חשבתי שאיזה מנהיג דגול מת”.

יונתן אוריך: “יום השואה התהפך בבת אחת מאבל לשמחה. תודה אובאמה”.

אבינועם יגור: “בנפול אויבך אל תשמח, כי זה יוצא על יום השואה”.

באתר מגזין The American Prospect השתמשו בטוויטר לבדוק מה הצעירים חושבים על חיסול בן-לאדן, וגילו שרבים מהם, כמו במערכון של החמישיה הקאמרית על רבין וערוץ הילדים, בכלל לא יודעים מי זה ולמה מותו צריך להפריע לשגרת ציוציהם. ציוצים לדוגמה:

“מי זה אוסמה בן-לאדן ולמה זה אכפת לי?”

“מיהו אוסמה בן-לאדן? הוא מפורסם? אני היחידה שלא יודעת מי זה?”

“אני בטח מפגרת שאני שואלת את זה.. אבל מי זה אוסמה?! ולמה זה כל כך טוב שהוא מת?”

“מי זה אוסמה בן לאדן? הוא גם בלהקה?” (אנחנו חושדים שהציוץ הזה דווקא מודע לעצמו).

עוד במולטיספירה: קליפ הפיצוצים של המשטרה >>

המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.

רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

תגובה אחת לפוסט “המולטיצפירה: יום השואה ואוסמה בן לאדן”

  1. שרה on 9 במאי, 2011 15:20

    רק אני לא הבנתי מה הפוסט הזה רוצה להגיד???

פרסום תגובה