יום הנכבה בתקשורת ובאינטרנט

רפי מן כותב ב”העין השביעית” על התקשורת של יום הנכבה ואתגר ההסברה:

האירוע הדרמטי של יום הנכבה הועבר לציבור בצורה המקצועית ביותר בקול-ישראל. היום שבו נפרץ הגבול לא היה יומם הגדול של הכתבים הצבאיים, גם לא של הדוברים הרשמיים. את המלאכה עשו כתבי השטח, ובעיקר אחד: הכתב ערן זינגר, שנשלח לסקר את האירועים לאורך גבול לבנון, והוקפץ למג’דל שמס.

נוכחותו בכיכר המרכזית של הכפר הדרוזי בואכה החרמון איפשרה למאזיני קול-ישראל להתחבר ישירות למוקד האירוע. לשמוע בשידור חי מסתננים מסוריה, על-פי עדותם פליטים פלסטינים, מזדהים בשמותיהם ומתראיינים ללא מורא על הצלחתם לפרוץ את הגדר. זה היה לבו של הסיפור. ראיון רדף ראיון, וניכר גם במגיש השידור באולפן, רן בנימיני, שהוא מתקשה לרגעים להאמין למציאות החדשה, הכמעט סוריאליסטית, שהועברה מהשטח בזמן אמת.

בערוצי הטלוויזיה בישראל התמקדו בסצינות ההמון על הגבול, שם ניסה קומץ חיילים להתמודד עם אלפי מפגינים. אבל שם, מהכיכר על שם סולטאן אטרש – אחד המרואיינים העדיף לכנות את המקום “כיכר תחריר” – נשמעו הקולות שהידהדו אחר-כך על מרקעי הטלוויזיה ברחבי העולם: “אנחנו לא פוחדים, התגברנו על הפחד”. רק אחר-כך שודר בערוץ 2 דיווח דומה ממג’דל שמס: היה זה סרט קצר שצולם על-ידי תושבים בכפר הדרוזי ועשה דרכו לתחנות טלוויזיה בעולם הערבי, ומשם אלינו.

זה היה יומם של מדיום ישן אחד, הרדיו, ושל התקשורת החדשה. הפייסבוק הוביל רבים מהמפגינים אל הגבולות ואל העימותים. עוד קודם לכן התריע ראש השב”כ לשעבר, יובל דיסקין, על עשרות אלפי לייקים שהוקלקו לקראת יום הנכבה, אבל הסביר שלא ניתן להעריך כמה אנשים יקומו מהמחשבים וייצאו החוצה להפגין ולהסתער.

[…]

הנראטיב הפלסטיני של צעדת האזרחים הצליח גם הוא למקם עצמו בלב השיח התקשורתי הבינלאומי. וגם: המונח “נכבה” חדר יותר מאי-פעם ללקסיקון התקשורתי. שעות אחדות לאחר האירועים בגולן אפשר היה לקבל לא פחות מ-5,000 הפניות בגוגל-ניוז להקשת Nakba.

גל מור כותב ב”חורים ברשת”:

כיצד מתכוונת ישראל להתמודד עם עידן מוזר זה בו מדינות ערב עוברות באחת ממצב של דיקטטורה למעין פייסבוקרטיה, הגבולות הלאומיים ביניהן מפוררים ורשתות החברתיות מאפשרות לתושבים בהן להשפיע על ענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות, בהן ישראל?

בעוד ישראל הרשמית מתברברת בדיונים מעייפים ומיותרים בנוסח “בעיית ההסברה של ישראל” ייתכן ונרקמות תוכניות נוספות בנוסח פלאשמוב של מיליון גולשים אל ירושלים או אל ההתנחלויות שיציגו את המשטר הטורקי לחופי עזה כמשחק ילדים. יוזמות כאלה אינן אינתיפאדה במובן המקובל ואף לא יכללו בהכרח שימוש בנשק חם, אך שינוי מסה אנושית באמצאות מדיה חברתית עשוי לשנות מציאות בשטח כפי שאלפי פיגועים לא עשו.

[…]

דובר צה”ל מעדיף לשתוק. […] דובר צה”ל, שמפעיל אתר, ערוץ יוטיוב, בלוג וחשבון טוויטר וכל מה שהצליח להפיק ביום סוער כזה זה דיווח יבש ושלושה ציוצים נטולי וידאו מהשטח? תעמולה לא חסרה לאיש, אך אם יש לכם תכני וידאו ותמונות רלוונטיים מהשטח, זה יכול לעזור למשוך קצת עניין למסרים שלכם.

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.