פוטושופ: פיני סילוק

פיני סילוק הוא צלם ומעבד תמונה, בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול במכללה למנהל ת”א, מתגורר ויוצר בתל אביב. “[סילוק] כבש בזריזות את הנישה הקטנה והיוקרתית של צילום שערי המוספים”, כתב עליו אסף שניידר ממעריב. “ברור לי שהוא ייסד משהו, ברור לי שהוא מוכשר כמו שד במשהו הזה, אך ברור לי גם שהמשהו הזה לא יכול, אסור לו פשוט, להיקרא צילום”.

“אני די אנטי לכך שהופכים דוגמניות למשהו שלא קיים במציאות רק לשם הכתרתן כדבר הכי יפה בשביל למכור מוצר או שער”, אומר סילוק. “אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מחליק דוגמנית בשביל לייפות אותה. הייתי מחליק אותה בשביל להפוך אותה לבובת ברבי, כמו שעשיתי לשירז טל לשער של תרבות מעריב לפני כשנתיים. כיום אני משתמש בפוטושופ בעיקר בשביל להעביר קונספט, לתת אמירה, לרגש בצורה הייחודית לי שאפשרית רק באמצעות הרחבה הדמיון אל מעבר לכותלי היכולות של הצילום הרגיל”.

סילוק חש שההצלחה שלו מתרסקת על קירות הממסד האמנותי: “בעולם המסחרי יש ביקוש תמידי ואינסופי לחדש ולהפתיע. גם באמנות קיים היצר הזה, אך לצערי בארץ הוא מלווה בדעות קדומות, שליליות רבה וחוסר פרגון. האנשים ששולטים בתחום האמנות בארץ כיום לא פתוחים מספיק בשביל לקבל את הפוטושופ ככלי מודרני בידי היוצר של המאה העשרים ואחת, אולי כי הם לא מכירים אותו. מאוד פשוט להבין מכחול, צבע וכן ציור. לעומת זאת, להבין איך עובד הפוטושופ ומה היכולות שלו קצת יותר קשה. היו לי יצירות מדהימות שעבדתי עליהן שעה, ולעומתן כאלו שלקחו לי שלושה ימים רצוף. הצופה הממוצע לא יבחין בהבדל של ממש ולא יבין מדוע זה לקח כך וזה לקח יותר זמן.

“אולי הסיבה היא שיש בפוטושופ מעין משהו מזוייף, מציאות מדומה. ועכשיו אני אשאל אותך – האם לא כך הדבר גם בציור? מי קבע שהדיוקן של הנרי ה-8 באמת היה זהה אחד לאחד להנרי ה-8 בכבודו ובעצמו? טוב ככל שהיה הצייר שצייר אותו, הוא לא מושלם, ועל כן היתה חייבת להיות איזה שהיא סטיית תקן של המציאות. ואולי הנרי ה-8 רצה שהצייר יעשה אותו בעל אף סולד יותר או בטן נפוחה פחות. מי אמר שכך היו הדברים?

“השמרנות כיום לגבי תמונות מעובדות נמצאת בעיקר אצל בעלי הגלריות. יש מין דרישה שכזו למשהו אמיתי בכל הנוגע לצילום. בתערוכה הגדולה שלי במתחם התחנה במרץ הצגתי סדרות של צילומים שעסקו בחיי הלילה של תל אביב. הסדרה ‘the sin’ עסקה בצילומים דוקומנטריים ללא פוטושופ, וסדרת ‘המרוטשים’ היתה סוג של מחווה לקלפים המיתולוגיים משנות השמונים, ‘חבורת הזבל’. הסדרה של החתול והכלב המרוטשים לא מכרה אפילו תמונה אחת. כל המבקרים נדהמו מהתמונות אבל זה לא מכר כלום. לעומת זאת, ‘the sin’ מכרה כמה הגדלות במחיר יפה מאוד. זה גרם לי לחשוב שאולי לא רק בעלי הגלריות סגורים לפוטושופ, אלא גם הקניינים”.

________________
התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור פי במוסף פירמה של גלובס, גליון ספטמבר 2011

25 בספטמבר, 2011 | בנושאים 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, יוצרשת, פוטושופ 

תגובות

תגובה אחת לפוסט “פוטושופ: פיני סילוק”

  1. מעין on 26 בספטמבר, 2011 18:40

    הכתבה שלך מעלה סוגיה רחבה לגבי צילום.
    לדעתי, בארץ, למרות שבכמעט כל תמונה משתמשים בפוטושופ, הס מלהזכיר את השימוש.
    השיח מדבר על שמירת האותנטיות בצילום.
    אני לא בעד שימוש מסיבי בפוטושופ, אבל, אני חושבת שגם אם כן משתמשים בפוטושופ מדובר באמנות לכל דבר ולעיתים דווקא בגלל הפוטושופ ניתן להפוך חומר גלם טוב ליצירת אמנות.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.