הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד”

גל הפרסומים השליליים על חברות שהעלימו נשים משלטי חוצות בלחץ דתיים קיצוניים הוליד דרכי התמודדות שונות. אחת מהן היא הפרדה בין שלטים עם נשים לבין שלטים בלעדיהן, ותליית שלטים מהסוג השני בלבד במקומות כמו ירושלים ובני ברק. כך עשתה חברת האופנה רנואר, שבקמפיין שלה מככבים הדוגמנים אור גרוסמן ועוז זהבי. צפירה שטרן אסל מקבוצת הפייסבוק “לא מצונזרת” גילתה שבכניסה לירושלים עלה רק השלט עם זהבי.

שטרן אסל כתבה בתגובה לסטטוס בדף הפייסבוק של רנואר: “מאחר וחסמתם את האפשרות להעלות תמונות לא אוכל להציג בעמוד את הקמפיין שלכם בירושלים שכולל גבר בלבד. בעידן בו המדינה כולה נאבקת בהדרת נשים ולמען צדק חברתי כל שנותר לומר זה- תתביישו!” היא תייגה כמה דפים ואנשים וסיימה באזהרה: “עשיתי צילום מסך כך שאין טעם שתמחקו את ההערה…”

יש חברות שנוהגות למחוק ביקורות של גולשים בפייסבוק. כך עשתה חברת הוניגמן, שחתכה את ראשה של הדוגמנית סנדי בר מתמונת הקמפיין שלה בירושלים, נקלעה למתקפת גולשים, מחקה תגובות ואפילו סטטוס שבו החברה עצמה הגיבה לסיפור.

ברנואר השיבו: “במודעות שלנו יש גברים ונשים לסירוגין, ובכל עיר מתפרסמת תמונה שונה בהתאם למקובל בענף- אנחנו לא מחליטים איזו תמונה תתפרסם באיזו עיר”. בתגובה נוספת הבהירו: “אנחנו […] לא מוחקים דבר מהעמוד לעולם. תודה על תשומת הלב, איך איננו עוסקים בהדרת נשים כלל- אלא באופנה :)”

נימוק דומה השמיעה לאחרונה רשת, שהעלתה קמפיין לד’ה ווייס עם תמונות המוזיקאים ובהם שרית חדד, ובבני ברק העלתה שלטים עם לוגו התוכנית וללא תמונות בכלל. “מלכתחילה האסטרטגיה הפרסומית של ד’ה ווייס כללה שילוב של המותג ושל המנטורים, כשבבני ברק היה רק קמפיין של המותג. גם בתל אביב וגם בקריית אונו יש פריסה של שלטים שאין בהם תמונות של המנטורים”, נמסר מהזכיינית, שלא הסבירה מדוע בבני ברק לא היו כלל שלטים עם התמונות. גם בישראכרט נקטו בתרגיל השלטים הנפרדים, כשהשלטים עם השחקנית גילה אלמגור לא הוצגו בירושלים. בעקבות מחאה ופרסומים בתקשורת, משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי לקח אחריות וישראכרט העלתה את השלטים של אלמגור גם בי”ם.

בינתיים החליטו בעיריית ירושלים החליטה לקנוס חברות שיעלימו נשים מקמפיינים בבירה, ולבטל את הוועדה העירונית שבסמכותה היה לפסול שלטים לפרסום. ואפילו הוניגמן העלתה בירושלים קמפיין עם תמונות נשים.

זמן קצר אחרי פרסום התגובה התמוהה של רנואר היא נמחקה, ובמקומה נכתב: “חברים אנחנו מתנצלים על הבלבול בתגובה הקודמת ועל כן מחקנו אותה, מיד נעלה תגובה רשמית מהחברה”. לפני מספר דקות פורסמה תגובה ממנהל השיווק של רנואר, שלא זוהה בשמו:

המותג רנואר מעודד פלורליזם ואינו מפלה בשום אופן בין גברים לנשים מטעמי דת ו/או מטעמים אחרים.
בכל אפיקי הפרסום והשיווק הארציים בהם משתמש המותג מופיעים צילומים של דוגמניות או דוגמנים המייצגים את המותג.
הבחירה באימג’ כזה או אחר מונעת ממניעים שיווקיים בלבד מתוך חשיבה על התרומה של אותו אימג’ ספציפית למטרות השיווקיות של המותג ברמה הארצית ו/או המקומית.
במקרה של קיר הכניסה לירושלים, שהוא אגב השלט היחידי אשר מוקם בירושלים, בחרנו להשתמש בתמונתו של עוז זהבי שהוא הפרזנטור המוביל של המותג.

ילדים, גשו אל הסטטוס בדף של רנואר, מצאו את הבולשיט וצבעו אותו בצבעים עליזים.

3 באפריל, 2012 | בנושאים הדרת נשים, פייסבוק, פרסום ושיווק 

תגובות

6 תגובות לפוסט “הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד””

  1. ראובן on 3 באפריל, 2012 21:08

    אם היו שני בניינים ולא היו שמים את הדוגמנית אז זה הדרת נשים, אבל כאן יש רק מקום לשלט אחד, אז זה סתם שוביניזם

  2. המפצח on 5 באפריל, 2012 17:45

    צר לי, אך הפוסט הזה הוא דוגמה נוספת לטרחנות מיותרת אשר מלבה אש מיותרת ואינה מקדמת אף לא בסנטימטר את הנושא הראוי של המאבק כנגד הדרת נשים.

    לא כל “התחשבות” היא תולדה של “כניעה לכפייה”, ולא כל “הימנעות” היא “הסרה” או “הדרה”.

    בביתנו הקט, לדוגמה, שוכנים 3 קרניבורים (אני, זוגתי והחייל הצעיר) המארחים מעת לעת את הבכור (בין צמחוני לטבעוני) והאמצעית (טבעונית, אקטיביסטית וכל הג’אז הזה). בעוד שהבכור אינו מוטרד ממה שמונח על צלחותינו, כל עוד הוא מקבל את מזונו כראוי, ביקשה האמצעית כי ארוחות משותפות איתה לא תכלולנה בשרים (חטאים מינוריים, כמו ביצים ומאכלי חלב, עוברים בשקט כל עוד הם לא על צלחתה). למרות שאנו דעתנים לא קטנים, ומודעים לזכותנו על הבית (!), מצאנו שנחמד יותר להשאיר את הקרבות לעניינים דרמטיים יותר (כמו מי יקבל מה כשסוף סוף נעוף להם מהעיניים). מאידך, למדה האקטיביסטית להוריד כמה מהברזלים המעטרים אותה כאשר היא מגיעה למקומות בהם זה מעורר רעשים מיותרים.

    רוצה לומר, יש הבדל בין מחיקה / הסתרה / הסרה של דמויות אשר היו חלק מובנה משילוט וכדומה (ויש, לצערנו, גם דוגמאות כאלה) לבין התאמת הפרסום לסביבה, תוך התחשבות במכלול השיקולים והעמדות בזירה, והימנעות ממהלכים אשר עלולים ללבות אש מיותרת.

    שיווק משמעו, בין היתר, להיות קשוב לשוק, ולהציע מוצרים ומהלכים המקדמים את החברה בזירה בה היא פועלת.

    לטעמי, זה בדיוק מה שרנואר עשו כאן, בחוכמה ובצדק.

  3. עידו קינן on 6 באפריל, 2012 02:45

    המפצח, אין דין הימנעות מאכילת בשר כדין דרישה להעלמה מוחלטת של נשים, על פניהן ושמותיהן, מהמרחב הציבורי. מדרישה כזאת יש להתעלם בנחרצות, במופגן ובבוטות.

  4. חוסר אחריות תאגידית « האחות הגדולה on 6 באפריל, 2012 14:22

    […]  הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד” (עידו קינן, חדר 404) […]

  5. שמלי on 6 באפריל, 2012 16:18

    פרסום היא דרך של חברה לבנות לעצמה תדמית חיובית. לחברה אין טעם ואין הצדקה לדרוש מהם ללחום מלחמות ציבוריות על הגב שלהם.

  6. עידו קינן on 6 באפריל, 2012 23:14

    וכניעה ללחץ של חרדים הוא דרך של חברה לבנות לעצמה תדמית שלילית.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.