🚌 הנסיעה בבני-ברק אסורה לאוטובוסים לא-צנועים, קובעת חברת דן
בחברת האוטובוסים דן מצאו דרך להימנע מעימותים על רקע הדרת נשים: סימון אוטובוסים “לא צנועים” שאסור להם להיכנס לבני ברק
חלק מקווי האוטובוס של חברת דן בגוש דן נעים על ציר החילוניות-חרדיות הסמלי-מטאפורי תל-אביב-בני-ברק.על גבי האוטובוסים מופיעות מודעות. בחלק מהמודעות יש תמונות של נשים. בבני ברק, בהכללה, לא אוהבים תמונות של נשים על אוטובוסים, ולפעמים תושבים משחיתים מודעות עם נשים. בתל אביב, בהכללה, לא אוהבים איסור על פרסום תמונות נשים. הפתרון של דן: הפרדה.
“לאוטובוס זה אסור לנסוע בעיר בני-ברק”, פוקדת מדבקה גדולה ובולטת שמודבקת על חלק מהאוטובוסים של דן.
“לפעמים גם מפרסמים על גבי האוטובסים, אתה יודע, דברים אולי לא צנועים”, מסבירה מנהלת לשכת הדוברות של דן, מאיה כהני. “פשוט זה אזהרה כזו, שהאוטובוס הזה לא ייכנס לבני ברק”. היא אומרת שההפרדה בין אוטובוסים צנועים ולא-צנועים קיימת “ממזמן, זה כבר שנים. לא היתה אולי מדבקה אבל היה סימון אחר”. לדבריה, “זה הנכונות שלנו כאילו לכבד את המגזר החרדי” (הפרדה דומה קיימת בשלטי חוצות, שחברות יוצרות שתי גירסאות שלהן, אחת עם נשים ואחת בלעדיהן).
האזהרה היא לנהג?
“האזהרה היא לא לנהג, אלא למדביקים בערב”.
כנען ביקשו שתשימו את המדבקות?
“לא לא לא, אנחנו דרשנו את זה מכנען”.
אוטובוס של דן. בפינה: השלט שעליו שאוסר נסיעה בבני ברק 📸 עידו קינן
אוטובוס של דן עם שלט שאוסר נסיעה בבני ברק 📸 עידו קינן
כנען היא חברת כנען מדיה בתנועה, שמחזיקה בזיכיון לפרסום על אוטובוסים של דן ואגד. המנכ”ל, אוהד גבלי, אומר שלחברה “יש מדבקות שאני מסמן אותן שקשורות בפרסום, שאני יודע שבאוטובוסים האלה אני לא מעלה קמפיינים עם בחורות חשופות או מוצרים פרובוקטיביים”.
מה זאת אומרת בחורות חשופות? יש מצב שבבני ברק עולה קמפיין עם תמונה של אישה כלשהי?
“לא, כי מן הסתם הוא רוצה שהקמפיין בבני ברק יתאים לקהל בבני ברק, ואז מן הסתם לא תעלה אישה. אבל בקמפיינים ארציים, לדוגמה כמו נעלי ToGo, כן, הוא יכול להיכנס לבני ברק. מוצרים שפונים לנשים עם פרזנטורית יכולים להיכנס לבני ברק. יש סיכוי מאוד מאוד גבוה שישחיתו את השלט”.
לאגד היתה בעיית שלטים דומה בירושלים – ב-2008 סירבה להעלות פרסומת עם תמונתה של רחל עזריה, אז מתמודדת בבחירות המוניציפליות והיום ח”כית ממפלגת כולנו. עזריה עתרה לבג”ץ וניצחה. ב-2012 סירבה אגד לקבל קמפיין של תנועת “ירושלמים”, שביקש להציג תמונות של נשים ירושלמיות. “ירושלמים” ועזריה, אז חברת מועצת ירושלים מטעם התנועה, עתרה לבג”ץ, משרד התחבורה אמר שהוא מתנגד להדרת נשים על גבי אוטובוסים, כנען הבטיחה שהקמפיין יעלה אבל לא העלתה אותו. בנסיון לעקוף את טיעון האפליה המגדרית, אגד וכנען חתמו על הסכם חדש שלפיו לא יפרסמו בירושלים קמפיינים עם תמונות של בני אדם בכלל (אבל אגד הפרו אותו לטובת ש”ס, ואז לטובת עצמם).
קמפיין עצמי של כנען לתעמולת בחירות מוניציפלית
לאחרונה העלו בכנען קמפיין טיזרים שבו כרזות בחירות של מועמדים לא מוכרים בכעשר ערים, בנוסח “תומר בר אור לראשות עיריית תל אביב” – ללא תמונות המועמדים. “אין תמונות לא מטעמים מגדריים, זה פשוט אנשים פיקטיביים, כמו שהבנת”, מסביר גבלי. “יצא שהשתמשתי בשמות של חברים שלי, אני לא אעלה תמונה שלהם מן הסתם, כי זו לא היתה המטרה, המטרה היתה להשאיר את זה מעורפל”. לאור ההסכם במאבק הירושלמי, נדמה היה שבכנען מתקשים לראות אישה מועמדת, אפילו פיקטיבית.
למה באף אחת מהערים לא היתה מועמדת אישה פיקטיבית?
גבלי: “אז אני מסביר, כי העליתי שמות של חברים שלי”.
אני בטוח שיש לך גם חברות ממין נקבה.
“יש לי אישה אחת בחיי וזו אשתי, והיתר זה חברים שלי. כשרציתי לצאת, יש קבוצת וואטסאפ של כל החברים, תיק-תק שלחתי הדמיות, זה משהו שנולד מעכשיו לעכשיו, קיבלתי את אישורם והעליתי את זה”.
אתר אייס חשף שמדובר בקמפיין עצמי של כנען, ואז התפרסמו שלטי החשיפה, “תומר בר אור לא מתמודד, אבל אתה יכול להיות ראש העיר הבא של תל אביב. להזמנת פרסום חייגו”. גבלי אומר ש”בהמשך היתה מתוכננת עוד נגלה, חלק מהמקרים היו אמהות של החברים, אבל בגלל שזה יצר רעש והגיע לאגד, ואגד, מתוך הלחצים שהופעלו עליהם, חשפו שזה קמפיין עצמי שלנו. אני רציתי שזה יימשך יותר זמן, אבל כבר לא היה טעם לסבב נוסף. אבל באמת היו מתוכננות גם ורסיות של נשים בסבב ב'”.
הקמפיין הפמיניסטי של שופרסל: גברים בלבד במודעות פסח
גליון “24 שעות” של ידיעות אחרונות היום, בטאון תדמית של אוסם בתחפושת של עיתונות, מציג בשערו איור של גבר ושני ילדים יושבים לשולחן כשהאישה מגישה להם עוף. רחל עזריה כתבה על כך בפייסבוק:
למה האמא שמגישה את הארוחה בתמונה לובשת שמלת ערב, עם שרשרת חגיגית ושיער מעוצב? כמו בשנות ה50, רגע הגשת ארוחת הערב היה השיא היומי של האישה. אז הנה תזכורת למי שבחר את התמונה: אינספור משפחות נהנות מזמן משפחתי כייפי אינטימי ותומך גם בלי להחזיר את הנשים למטבח ולשנות החמישים.
אוסם לא לבד: יצרניות אבקות כביסה, מדיחי כלים ומזון מרבות לפנות לנשים בפרסומות, משום שהגברים כנראה עסוקים מדי בלצוד ממותות מכדי להשתתף במטלות הקניות והנקיון. לכן מפתיע לטובה שלט חוצות של רשת הסופרמרקטים שופרסל, שמציגה את מבצעי הפסח עם גברים בלבד – ככל הנראה דמויות של אב ובנו.
אבל יש משהו מוזר בקמפיין הפמיניסטי הזה: הוא מתפרסם רק בירושלים. בתל אביב עלה שלט חוצות מאותו קמפיין שמציג גם אישה וילדה, ככה”נ האם והבת מאותה משפחה. אולי לשופרסל יש נתונים עדכניים שקובעים שבירושלים השמרנית יש כמות נכבדת של שוביניסטים, בעוד בתל אביב הליברלית הכמות שלהם זניחה.
יועצת התקשורת של שופרסל, גלית אמיגה-סער ממשרד רני רהב, מסרה משום מה “אין תגובה”.
• צילומים: אפרת בן צור
אגד: אסור לפרסם תמונות של נשים; אה, וגם של גברים; בעצם גברים מותר, אבל רק לש”ס; האמת שגם נשים מותר, אבל רק לנו
“מבירור שערכנו עולה שזכיין הפרסום על גבי אוטובוסים העירוניים של אגד וכל כלי התחבורה הציבורית בישראל כנען פרסום בתנועה, הוציא בשוגג לירושלים, חבילה של 20 הטבות פרסום שהיו מיועדות לאזור הדרום. קבלן ההדבקה שמעסיק כנען, הדביק בשוגג את הקמפיין על 20 אוטובוסים ירושלמיים, בניגוד מוחלט לסיכום הגורס כי בירושלים רבתי לא תפורסמנה תמונות כלל על גבי אוטובוסים עירוניים והפרסום יהיה גרפי בלבד” – דובר אגד, רון רטנר (תגובה לוויינט, 10.12.2012).
חברת התחבורה הציבורית אגד וזכיינית הפרסום על אוטובוסים כנען אסרו עד לאחרונה פרסום תמונות של נשים במודעות על אוטובוסים בירושלים, בכניעה ללחץ של חרדים שרואים בכך פגיעה בצניעות, ומוכנים להשחית מודעות כדי להעביר את הנקודה. תנועת “ירושלים” וחברת מועצת העיר ירושלים, רחל עזריה, עתרו לבג”ץ נגד האפליה, ואגד וכנען הגו מדיניות ערמומית: איסור פרסום תמונות של בני אדם מכל המינים. אין נשים, אין אפליה, אין מריבות עם חרדים.
המדינה, שתמכה בעתירה בנימוק שהדרת נשים מפרסומות על אוטובוסים היא הפרה של הזכיון של אגד, הודיעה לבג”צ שהיא מתנגדת גם לפתרון החדש, ושאגד חייבת לפרסם תמונות של גברים ונשים. העותרים מחכים לשמוע איך בכוונת המדינה לאכוף זאת.
השבוע עלה על אוטובוסים ברחבי הארץ קמפיין בחירות של ש”ס, שבו מופיעות תמונות של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן. פעילים נגד הדרת נשים איתרו אוטובוסים עם שלטי הקמפיין בירושלים, והאשימו את אגד שהיא ממשיכה באפליה תוך הפרת ההחלטה שלה עצמה (אגד, צריך להזכיר, פסלה ב-2008 מודעת בחירות מוניציפליות שבה הופיעה חברת המועצה עזריה, וזו עתרה לבג”ץ וניצחה). דובר אגד הודיע שהמודעות של ש”ס פורסמו בירושלים “בשוגג”, והוסרו לדרישת אגד אחרי שעות ספורות.
שגגות, מסתבר, הן עניין נפוץ ונזיל באגד, שיצאה בחודש שעבר בקמפיין לשירות אינטרנט אלחוטי חופשי. כאלף מהגולשים שהשתתפו בפעילות הקמפיין נבחרו לככב על ה”פייסבוס”, אוטובוס שכוסה בתמונותיהם ונסע ברחבי הארץ. האם הפייסבוס נסע ברחובות ירושלים? “כן, הוא הגיע לירושלים מספר פעמים”, נמסר לי מדף הפייסבוק הרשמי “אגד Friends”. מסקנה: כדי לפרסם תמונות של אנשים על אוטובוסים בירושלים, עליכם להיות מפלגה דתית עם אפס נשים ברשימה לכנסת – או אגד.
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “אזעקת אמת” ב”מוסף הארץ”, 14.12.2012
מלח גס | איור אישה הוסר מאריזות מלח סלית “לצורך יצירת בידול למוצרי הפסח”
בן זוגה של ברית הראל לא הבין למה היא נועצת מבטים בשקית המלח שהביא מהמכולת בשכונתם מגוריהם הירושלמית נחלאות. “לא שמת לב שמשהו חסר כאן?”, שאלה אותו. “היה כאן משהו כחול”, הודה. “כן”, אמרה לו, “אישה!” הדרת הנשים הגיעה גם למלח. מדובר במלח שולחן סלית, שנרכש במכולת לא-חרדית בבירה, ואשר מאריזתו נעלם האיור הכחול של אישה שצובטת קורט מלח.
ירושלים ידעה כבר הסתרת נשים בשלטי חוצות ועל גבי אוטובוסים, הן ממוסדת – סירוב של חברות השלטים לפרסם תמונות נשים וצנזורה עצמית של מפרסמים, והן פיראטית – ריסוס בתרסיס שחור, קריעת שלטים ושריפתם. בעקבות עתירה של תנועת “ירושלמים” לבג”צ הודיעה המדינה כי חברת אגד וזכיינית הפרסום על אוטובוסים כנען אינן רשאיות לסרב לפרסם תמונות נשים במודעות, וכי המפקח על התחבורה יתנה את רשיון הפעלת התחבורה הציבורית באיסור על אפליה. בתחילת החודש הסכימה כנען להעלות קמפיין של התנועה נגד הדרת נשים, שמציג תמונות נשים. עיריית ירושלים גם הודיעה כי תפעל נגד חברות שלטי חוצות שימנעו פרסום תמונות נשים.
גם הסתרת נשים על אריזות מוצרים אינה חדשה לעיר: לפני מספר חודשים דווח כי בעלי חנות צעצועים ברמת אשכול כיסו במדבקות לבנות תמונות נשים בבגדי ים על אריזות מצופים ומשחקי בריכה. אולם במקרה של המלח, הסרת האישה לא היתה יוזמה פרטית של בעלי המכולת בשכונת נחלאות, אלא של היצרן, מלחי סלית. “מדבקות זה עוד איכשהו מובן, כי הדרת נשים זה לא חדש בירושלים”, אומרת הראל. “אבל להוריד את הדמות של המלח – היא אישה צנועה לחלוטין לכל הדעות, והיה ממש מוזר שהורידו אותה. הדמות של המלח, זאת סלית – הם לא יכולים לעשות לה את זה!”
ממלחי סלית נמסר בתגובה: “דמות האישה הוסרה רק מהלוגו של אריזות ‘סלית’ – מלח שלחן, הכשרות לפסח בהשגחת הבד”צ, לצורך יצירת בידול למוצרי הפסח. אריזות ‘סלית’ – מלח שולחן הנמכרות לאורך השנה ובהשגחת הבד”צ, נושאות את דמות האשה”. אריזות מבודלות לפסח הן אכן פרקטיקה מקובלת, אבל אפשר היה לבחור באינספור דרכים אחרות לבידול, ובסלית בחרו להעלים את תמונת האישה.
מלחי סלית היא חברת בת של תעשיות מלח לישראל של שרי אריסון, שמחזיקה גם במניות בנק הפועלים. הבנק, שבקמפיין שלו מככבים ארז טל ועלמה זק, העלים לפני מספר חודשים את זק משלטי חוצות בבני ברק והחליף אותה בדמות הגמד דן חסכן. כשנשאל הבנק על כך השיב כי הוא “מכבד את כל לקוחותיו ללא הבדל דת, גזע ומין ופועל בפירסום על פי שיקול דעת מקצועי בלבד”.
____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 24.8.2012
אישה יפה בלי ג’וליה רוברטס ועוד סרטים ירושלמיים
סרטי יונייטד קינג עשו את הדבר הזה שרכיכות עושות מדי פעם והתקפלו בפני שונאי נשים, כשהם מעלים בירושלים כרזות לסרט “הדילרים” תוך שהם מבצעים העלמת נשים – לא בתרסיס ולא בסכין כי אם בשעת הצילום או על שולחן הגרפיקאי.
אמיר בר-קול צילם ודיווח, הוציא מיונייטד קינג תגובה ראשונה בלתי מתקבלת על הדעת: ” חברת יונייטד קינג פועלת בהתאם להנחיות חברות השילוט בערים השונות. לצערנו, צנזור דמויות נשיות משילוט חוצות הינו תוצר של החלטה פסולה לטעמנו. בשנתיים האחרונות נאבקנו ללא הצלחה באותה הנחיה פסולה, ובמקביל יצאנו חדשות לבקרים לתקשורת לגבי צנזור בסרטים רבים. אנו נמשיך להאבק על מנת שההנחיות הבלתי שוויוניות הללו ישונו לאלתר”. כמו שכתב יאיר רוה בסינמסקופ: “כאילו שהפוסטר נלקח מהם מכוח ועבר טיפול בידיים זרות. העיפו מבט בפוסטר הירושלמי: זה פוסטר אחר! זה צילום אחר! הרי ברור שמלכתחילה אנשי יונייטד קינג הכינו גרסה נטולת נשים לפוסטר של “הדילרים”.
לאחר מכן, בעקבות הלחץ הציבורי, יצאה תגובה מתקנת, בדמות מכתב מאחראית תקציב יונייטד בפרסום גולן, נעמה מליחי נחום:
בהמשך לעליית שילוט “הדילרים” בירושלים ע”ג שלטי זוהר חוצות, הנני מצרה על כך שהשלטים הועלו ללא דמויות הנשים בפוסטר.
השלטים הועלו בגרפיקה הנוכחית, עקב הנחיה גורפת שנתנה לנו ע”י ניסים מזוהר חוצות לפיה לא ניתן להעלות שלטים בירושלים בהן מופיעות נשים.
לצערי, זו אינה הפעם הראשונה ששלטים עולים בירושלים בצורה זו.
אנו מתנצלים על אי הנעימות שנוצרה, אך לא ידענו שיצא חוק עזר עירוני חדש המונע הדרת נשים גם בשילוט.
אנו מברכים על ההוראות החדשות, ואין ספק, שלו ידענו על קיומם, היינו מתעקשים על העלאת גרפיקת השלט המקורי, או נמנעים מלהעלות כלל את השלטים בירושלים.
אי לכך אנחנו פועלים באופן מיידי להחליף את כל השלטים שצונזרו מהם נשים בשלטים מקוריים התלויים ברחבי הארץ.
באתר “עין הדג” הרימו בינתיים פרויקט בשם “סרטים ירושלמיים“, שבו גירסאות נטולות נשים של סרטים מוכרים.
האחד הזה מצחיק במיוחד, כי אדם סנדלר משחק גם את הגבר וגם את האישה. לא שזה הפריע לאלמוני לרסס אותו.
מומלץ לראות את כל הכרזות באלבום המלא >>
תגידי תודה שרק האריכו את שמלתך בכרזת הסרט “ממלכת אור הירח” ולא מחקו אותך לגמרי
בסרט “ממלכת אור הירח” של ווס אנדרסון מגלמת קארה הייוורד את סוזי, נערה שמתכננת לברוח עם חבר ממחנה קיץ. שמלת המיני הוורודה של סוזי הטרידה את מנוחתו של מישהו, שהחליט להאריך אותה עד הברך בכרזות הפרסום על אוטובוסים – בתמונה, על קו 25 של דן, שנוסע בין תל אביב לבת ים.
הפרסום נעשה דרך חברת “כנען פרסום בתנועה”, זכיינית הפרסום על אוטובוסים. את תגובת החברה לא הצלחנו לקבל. כנען סירבה בעבר לפרסם על אוטובוסים תמונה של מועמדת למועצת עיריית ירושלים, ואולצה לפרסמה אחרי עתירה לבג”צ. בינואר הגישה תנועת “ירושלמים” בג”צ נגד כנען, אגד, משרד התחבורה ומשטרת ישראל בעקבות סירוב של כנען לפרסם קמפיין נגד הדרת נשים שמציג תמונות של נשים, וכעת ממתינים שם לתשובת המשיבים. ברשת קולנוע לב, מפיצת הסרט, ביקשו שלא להגיב.
ההחלטה להאריך את שמלתה של סוזי היא הרע במיעוטו. חברות שלטי החוצות נתונות ללחצים מצד עסקני הציבור החרדי, כמו גם לאיומים בהשחתת שלטים ולהשחתה בפועל, אם יציגו תמונות של נשים, ולעתים אפילו ציון שמות של נשים על השלט מוביל להשחתה. חברות רבות בוחרות להימנע מראש מלפרסם תמונות של נשים, כמו סטודיו סי, שהעלתה קמפיין בכיכוב אישה בבגד ים על חוף, ובירושלים העלימה את האישה והשאירה רק את החוף. “בשל האוכלוסייה המגוונת בירושלים ובקשות של לקוחות הרשת בעיר אנו פועלים ברגישות מתוך רצון לאפשר פנייה ונגישות לכולן”, הגיבה הרשת לתלונות בפייסבוק.
טרפת הצניעות הגיעה לאבסורד משעשע לפני חצי שנה, עם עליית קמפיין חוצות לסרט “ג’ק וג’יל”. המשחית האלמוני שראה את שלט הפרסום בירושלים כנראה לא ידע שכוכב הסרט, אדם סנדלר, מגלם את שתי הדמויות, וריסס את פניה של ג’יל בתרסיס שחור.
עוד בנושא הדרת נשים >>
מדבקות נגד נשים בחנות צעצועים בירושלים
חיה רוון בייקר מדווחת בקבוצה “לא מצונזרת” על העלמת נשים מסוג חדש:
בחנות הצעצועים הקטנה והחמודה ברמות אשכול, “במבינו”, כל הנשים על האריזות של מצופים ומשחקי בריכה למיניהם, המצולמות מחזיקות את הילדים המשתמשים במוצר, מכוסות במדבקות לבנות לבל תיראינה.
רואים?
הבעלים אומרים בהתנצלות שיש אוכלוסיה דתית שאחרת לא קונה אצלם. אמרתי להם שיש גם אוכלוסייה, שכך לא תקנה אצלם – ואני ביניהם.
אם בעלי החנות מתכופפים בפני מיעוט שהשתגע וזרק אי אלו איומים כלפיהם, הגיע הזמן שישמעו גם את הקול האחר. אין לי עניין לפגוע בפרנסתם אבל מצד שני גם אין לי כוונה לתת להם את כספי כשהם מעליבים אותי כאדם ועוזרים לייצר כאן חברה בעייתית, בעלת ערכים מעוותים.
אם אתם מסכימים איתי, ואתם צרכנים בצפון ירושלים, גשו לשם בהזדמנות הקרובה ואמרו להם את דעתכם. שידעו שיש כאן עדיין ציבור גדול של קונים, שאינם מוכנים לסבול את היחס הבוטה הזה כלפי נשים, ושגם להם יש כוח קנייה.
אם לא נוח לכם מיד להטיל חרם (בסה”כ חנות משפחתית קטנה, לא רשת ארצית ענקית), תנו להם צ’אנס להשתפר: אמרו להם שאתם תפסיקו לקנות שם אם הם לא יסירו בשבועות הקרובים את המדבקות. בכל מקרה, אם בחרם מיידי ואם באיום בחרם עתידי (וכמובן קיום האיום…), חובה עלינו לשרש את התופעה הזאת מן החצר האחורית שלנו ובכל מקרה לא לממן אותה.
אחרי שיקבלו כמה פניות נעבור לשלב הבא.
אם לפרנסתם הבעלים דואגים – שיקחו גם את העמדה שלנו בחשבון. אולי יקבלו מזה אומץ לקחת אפילו את הערכים של עצמם בחשבון.
הידיים של שרת הבריאות הבלגית נקיות, אולי זה הראש של (סגן) שר הבריאות שמלוכלך
“הידיים שלי נקיות!”, כתבה בפייסבוק סגנית ראש ממשלת בלגיה ושרת הבריאות, לורט אונקלינקס, לאחר שנעלבה (או התעלבה) מכך שסגן שר הבריאות הישראלי, ח”כ יעקב ליצמן, סירב ללחוץ את ידה בוועידה בינלאומית בז’נבה. עוד כתבה אונקלינקס: “בפעם השניה בחיי שר בממשלה סירב ללחוץ לי את היד בגלל שאני אישה. בפעם הראשונה זה היה השר האירני ואתמול, בז’נבה, שר הבריאות הישראלי [הטעות המובנת במקור]. סוג כזה של גישה אינטגריסטית [המונח הצרפתי לפונדמנטליסטי או דתי אדוק מאוד] שקשורה לתפיסה של הדת ושל האשה, מעורר בי אי נוחות עמוקה”.
לשרה אונקלינקס יש פרופיל פייסבוק רגיל (לא דף) עם 4999 חברים. הסטטוס שלה, שפורסם אתמול בצהריים (שעון ישראל) זכה ל-52 שיתופים, 65 לייקים ו-43 תגובות. הנה כמה מהן:
ז’אן פייר דובואה: “מה שמדאיג בחוויה הקשה הזו הוא שזה בא מישראל, שבה במיוחד האנשים היו אמורים להכיר את הסכנות של אפליה מכל סוג. וכן: אל תקחי את זה אישית. האיש הזה היה צריך להסמיק בפני מישהי כל כך ישרה כמוך”.
סרג’יו ביאנקיני: “וזה מפתיע אותך, לורט? למה שמישהו ירצה ללחוץ את היד של חבר במפלגה אורתודוקסית שמבזה נשים, ערבים… שנמצאת בשותפות עם החזית הלאומית שלהם (אביגדור ליברמן)… אני שואל אותך? ובכן, זה אולי מזכיר לך את המציאות של הפוליטיקאים משם, עליהם לא מעט אנשים מגינים כאן… באופן שאיננו מבריק במיוחד, בכל הכנות! אני מצטער בשבילך אבל מרוצה שהמציאות הזאת תיזכר אצלך… ואומרים שעם האנשים האלה (שלא לוחצים לך את היד) צריך לחזור לתהליך השלום !!”
קתרין וורטס: “פףףף. זה קרב מתמשך. אני מקווה שיום אחד המין האנושי יתפתח…”
סופיאן אל מוסווי (שם איראני): “גברתי השרה, למה זה מפריע לך? אם זאת הדת שלהם, למה לא לכבד אותם? תסתכלי על זה כך – מה אם היו מביאים אותך לחתום על הסכם במדינה שבה מקובל להגיד שלום בנשיקה על הפה או כל מנהג אחר, היית מסכימה לכך?”
פרנסין פרסטראטן השיבה לו: “הם נמצאים בז’נבה, שוויץ, ולכן הם צריכים לכבד את מנהגיה!”
קטלין ואן רימננט: “מדובר בשר ממפלגה דתית-קיצונית, לא כל השרים הישראלים מתנהגים כך. ישנם אלמנטים פונדמנטליסטיים בשלושת הדתות, גם בנצרות. נשים שמגיעות מטעם המדינה למפגשים בינלאומיים צריכות לקבל יחס של כבוד ושוויון. מאחורי הסירוב ללחוץ את ידה עומד הסירוב לקבל את העמדות הפוליטיות והחברתיות שמאחוריהן עומדת השרה. או בגלל שהיא אישה או בגלל שהיא לא יהודיה או נוצריה או מוסלמית. השרה צודקת בכעסה. ואנחנו תובעים את הזכות לבחור בנשים לתפקידי שרות ושנשים יתמודדו בתנאים שווים”.
רישארד מלשר: “בפעם הבאה את צריכה לתת לו נשיקות לוללללל”
גלובס מדווח שהעורך הראשי של העיתון היהודי הגדול בבלגיה, “יודס אקטואיל”, כתב בעקבות התקרית: “התגובה הילדותית של השרה מעידה על בורותה. לסירובו של מר ליצמן ללחוץ את ידה של גב’ אונקלינקס אין כל קשר להשקפה כלשהי על נשים או על ניקיון”. לידיעת עורך העיתון הבלגי: 1. ההערה על הידיים הנקיות היתה בדיחה, אולי כזו הקשורה לתחום העיסוק המשותף לשניים, בריאות. 2. לסירובו של מר ליצמן ללחוץ את ידה של גב’ אונקלינקס, כמו להימנעותו ההפגנתית מהאזנה לשירת נשים ולאיסור על נשים לעלות לבמה לקבל פרס שמשרדו יזם, יש את כל הקשר שבעולם להשקפה שלו על נשים. כך גם לבחירה של האתר מדיר הנשים “לדעת, הפורטל החרדי הראשון” לדווח על הסיפור בלי תמונה של אונקלינקס, כמובן, ובהשמטת שמה.
_____________
תודה לדניאל רוזנברג, לאנונימית ולתרגום המכונה של בינג על הסיוע בתרגום.
הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד”
גל הפרסומים השליליים על חברות שהעלימו נשים משלטי חוצות בלחץ דתיים קיצוניים הוליד דרכי התמודדות שונות. אחת מהן היא הפרדה בין שלטים עם נשים לבין שלטים בלעדיהן, ותליית שלטים מהסוג השני בלבד במקומות כמו ירושלים ובני ברק. כך עשתה חברת האופנה רנואר, שבקמפיין שלה מככבים הדוגמנים אור גרוסמן ועוז זהבי. צפירה שטרן אסל מקבוצת הפייסבוק “לא מצונזרת” גילתה שבכניסה לירושלים עלה רק השלט עם זהבי.
שטרן אסל כתבה בתגובה לסטטוס בדף הפייסבוק של רנואר: “מאחר וחסמתם את האפשרות להעלות תמונות לא אוכל להציג בעמוד את הקמפיין שלכם בירושלים שכולל גבר בלבד. בעידן בו המדינה כולה נאבקת בהדרת נשים ולמען צדק חברתי כל שנותר לומר זה- תתביישו!” היא תייגה כמה דפים ואנשים וסיימה באזהרה: “עשיתי צילום מסך כך שאין טעם שתמחקו את ההערה…”
יש חברות שנוהגות למחוק ביקורות של גולשים בפייסבוק. כך עשתה חברת הוניגמן, שחתכה את ראשה של הדוגמנית סנדי בר מתמונת הקמפיין שלה בירושלים, נקלעה למתקפת גולשים, מחקה תגובות ואפילו סטטוס שבו החברה עצמה הגיבה לסיפור.
ברנואר השיבו: “במודעות שלנו יש גברים ונשים לסירוגין, ובכל עיר מתפרסמת תמונה שונה בהתאם למקובל בענף- אנחנו לא מחליטים איזו תמונה תתפרסם באיזו עיר”. בתגובה נוספת הבהירו: “אנחנו […] לא מוחקים דבר מהעמוד לעולם. תודה על תשומת הלב, איך איננו עוסקים בהדרת נשים כלל- אלא באופנה :)”
נימוק דומה השמיעה לאחרונה רשת, שהעלתה קמפיין לד’ה ווייס עם תמונות המוזיקאים ובהם שרית חדד, ובבני ברק העלתה שלטים עם לוגו התוכנית וללא תמונות בכלל. “מלכתחילה האסטרטגיה הפרסומית של ד’ה ווייס כללה שילוב של המותג ושל המנטורים, כשבבני ברק היה רק קמפיין של המותג. גם בתל אביב וגם בקריית אונו יש פריסה של שלטים שאין בהם תמונות של המנטורים”, נמסר מהזכיינית, שלא הסבירה מדוע בבני ברק לא היו כלל שלטים עם התמונות. גם בישראכרט נקטו בתרגיל השלטים הנפרדים, כשהשלטים עם השחקנית גילה אלמגור לא הוצגו בירושלים. בעקבות מחאה ופרסומים בתקשורת, משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי לקח אחריות וישראכרט העלתה את השלטים של אלמגור גם בי”ם.
בינתיים החליטו בעיריית ירושלים החליטה לקנוס חברות שיעלימו נשים מקמפיינים בבירה, ולבטל את הוועדה העירונית שבסמכותה היה לפסול שלטים לפרסום. ואפילו הוניגמן העלתה בירושלים קמפיין עם תמונות נשים.
זמן קצר אחרי פרסום התגובה התמוהה של רנואר היא נמחקה, ובמקומה נכתב: “חברים אנחנו מתנצלים על הבלבול בתגובה הקודמת ועל כן מחקנו אותה, מיד נעלה תגובה רשמית מהחברה”. לפני מספר דקות פורסמה תגובה ממנהל השיווק של רנואר, שלא זוהה בשמו:
המותג רנואר מעודד פלורליזם ואינו מפלה בשום אופן בין גברים לנשים מטעמי דת ו/או מטעמים אחרים.
בכל אפיקי הפרסום והשיווק הארציים בהם משתמש המותג מופיעים צילומים של דוגמניות או דוגמנים המייצגים את המותג.
הבחירה באימג’ כזה או אחר מונעת ממניעים שיווקיים בלבד מתוך חשיבה על התרומה של אותו אימג’ ספציפית למטרות השיווקיות של המותג ברמה הארצית ו/או המקומית.
במקרה של קיר הכניסה לירושלים, שהוא אגב השלט היחידי אשר מוקם בירושלים, בחרנו להשתמש בתמונתו של עוז זהבי שהוא הפרזנטור המוביל של המותג.
ילדים, גשו אל הסטטוס בדף של רנואר, מצאו את הבולשיט וצבעו אותו בצבעים עליזים.
הוט מתנצלים על פרסום תמונות נשים בשלטי חוצות; יס טוענים שבני ברק היא רמת גן
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
