ארגון הגג של הממים בישראל
“בעקבות פנייתם של מקימי 9GAG לצוות האתר בתלונה על גניבה והעתקת הרעיון ולאחר אין ספור מיילים ודיונים עם עורכי הדין בצער רב אנו מודיעים כי תןגאג נסגר!”, הודיעו מפעילי אתר הממים הישראלי 10gag.co.il לכ-3300 חברי האתר בפייסבוק. הוא אמנם הוקם בצלמו של 9GAG הפופולרי, אולם האיום המשפטי הוא מתיחת אחד באפריל, ותןגאג ממשיך לנסות להיות, כלשון הסיסמה שלו, “המקום בו הומור ישראלי נולד, חי ומת”.
“הסתכלנו על המגמה בפייסבוק בארץ, שאנשים מעלים תמונות וממים אבל אין מקום שירכז את זה”, מספר אלכס זזרין, מעצב בן 31. “ראינו שישראלים עושים דברים כאלה בניינגאג ואז מבקשים בפייסבוק ‘בואו תעשו לנו לייק, זה שלנו'”, אומר שותפו להקמה, אנטולי אלפון, מתכנת ווב בן 32. “המטרה היתה לתת במה לבדיחות המקומיות שלא מתקבלות בניינגאג – מם הכאב של בניזרי לא יעבוד שם”. השניים השיקו את האתר בסוף דצמבר, ובהמשך צירפו את יורי מיצ’ורין, מתכנת ווב בן 26, ואת קונסטנטין לאורי, קופירייטר דיגיטל בן 26. ביום הראשון לקיומו רשם האתר 15 אלף כניסות, לדברי המפעילים, והיום הוא עומד על 3000-4000 כניסות ובין 20-30 פוסטים ביום של הגולשים. זזרין מעיד ש”שבת הוא היום החזק – כל הילדים על המחשב”.
“יש כאלה שמאוד שונאים את האתר, אומרים, ‘אה, אתם מעתיקים מניינגאג, זה מעפן'”, אומר מיצ’ורין. “מצחיק להגיד שגנבנו מניינגאג כשהם עצמם לא מקוריים, הם לוקחים מ-4Chan [קהילת קבוצות דיון מבוססת תמונות שאחראית לרבים מהממים המפורסמים ברשת; ע”ק]”.
ויטה קיירס כתבה ב-ynet שהממים העבריים מתו. זה נכון?
לאורי: “ויטה התכוונה לממים הפוליטיים. קורה משהו עם אקטואליה, כולם עפים על זה עד שמשהו תופס, למשל בניזרי והכאב – וזה ממשיך לגסוס עד היום. לזה אין חיי מדף ארוכים. אבל יש ממים שבאים מהתרבות שלנו – הערס, החייל הג’ובניק, אחלה אח אמיר, נפל האסימון – אלו דברים שיש להם חיי מדף ארוכים כי הם לא אקטואליה, ואם יש משהו אקטואלי אפשר לחבר אותם אליו. המם לא מת, הוא גוסס הרבה מאוד זמן”.
הראיון המלא והלא-ממש ערוך:
זזרין: “אני וטולי כל הזמן מחפשים דברים מעניינים לעושת. אנטולי הוא חובב גדול של ניינגאג, ועלה רעיון לעשות משהו בארץ. הסתכלנו על המגמה בפייסבוק בארץ, שאנשים מעלים תמונות וממים לפייסבוק אבל אין מקום שירכז את זה”.
אלפון: “ראינו שאנשים עושים דברים כאלה בניינגאג ואז מבקשים בפייסבוק – בואו תעשו לנו לייק, זה שלנו”.
זזרין: “ראינו שלא נצליח להתגבר לבד על כל העבודה שיש, ולשמחתנו הצטרפו אלינו יורי וקונסטה, ממש בהתחלה. וכולנו יחד דחפנו את הדבר הזה”.
מיצ’ורין: “אף אחד לא נשאר אדיש לאתר, יש כאלה שמאוד שונאים – אומרים לנו, ‘אה, אתם מעתיקים מניינגאג, זה מעפן’.
זזרין: “מלכתחילה בחרנו אסטרטגיה – לא להסוות את מה שאנחנו עושים. הרבה אנשים מכירים את הפורמט של ניינגאג, בחרנו לא להתחיל להסוות את זה בשמות שלא קשורים לעולם הזה, אפילו לייאאוט של האתר ובכלל. כל הרעיון הוא לא להסוות, כן ללכת על האתר האהוב בכל העולם ולספק גירסה ישראלית. מן הסתם, בגלל שבחרנו בדרך כזאת, חלק מהאנשים מאוד התרגזו, אלה שדוגלים במקוריות ואולי רוצים להמציא את הגלגל”.
לאורי: “זה היה להשתמש בכוח של המותג המוכר”.
מיצ’ורין: “מצחיק להגיד שגנבנו מניינגאג, כשהם עצמם לא מקוריים, הם לוקחים מפורצ’אן”.
זזרין: “ראינו שבכל מדינה יש פורמט דומה – ברזיל, רוסיה, רומניה”.
אלפון: “המטרה היתה לתת במה לבדיחות המקומיות שלא מתקבלות בניינגאג. הכאב של בניזרי לא יעבוד בניינגאג.
לאורי: “נהייתה קהילה תומכת, וכאילו עוקבת וחוזרת ואנחנו פוגשים את אותם אנשים שמגיבים ועושים לייקים ומעלים דברים.
מה הממים הבולטים שנוצרו אצלכם?
זזרין: “מחאתיים. לפעמים אני בחילוקי דעות עם עצמי. יש דבראים מחאתיים שאני שואל את עצמי אם יש מקום להומור. יש ממים מחאתיים שנולדו אצלנו, ויש כאלה של צחוקים – כמו אייל גולן, אחלה אח אמיר, שימי תבורי שר שירים בלועזית. אני זוכר את השבת הראשונה, עלינו ב-19-22 בדצמבר, ביום הראשון שעלינו היה 15K כניסות על ההתחלה, האתר מאוחסן בשאחסון משותף, חששנו שיסגרו לנו אותו. היה גם גל של טרולים, אנשים שלא אהבו”.
אלפון: “אמרנו שנבדוק את זה, ואם זה ילך נמשיך לפתח את האתר”.
זזרין: “התחיל מ-1500 כניסות ביום, עלה ל-2000, אחרי שקוסטה הצטרף בזכותו האתר התפזר הרבה יותר – עכשיו זה 3000-4000 כניסות ביום. בין 20-30 פוסטים ביום. שבת הוא היום החזק – כל הילדים על המחשב”.
זזרין: “זה כיף, אנחנו נהנים מזה ובצורה כזאת מביעים את כל הידע שלנו – קופירייטינג, תכנות, גרפיקה, פיתוח צד לקוח. כמובן לאורך זמן – המטרה היא כן להתעסק יותר באתר – כן היינו רוצים שהאתר יכניס כסף למטרה שנתמקד באתר, בדברים אחרים, חדשים. וכן היינו רוצים שזה יהיה מסחרי ונרוויח ממנו. למטרה אחת – שנתעסק רק באתר ובתוספות האחרות”.
לאורי: “כרגע אנחנו רק בהוצאות – שרתים, עו”ד (תנאי שימוש, כדי שלא נקבל תביעות). יש פרסומות, זה כמו הרצה של פרסום לפני התותחים הגדולים. עבדנו עם גוגל אדז, שזה לא באמת כסף”.
זה נכון שהממים מתו?
לאורי: “ויטה התכוונה לממים הפוליטיים. קורה משהו עם אקטואליה, כולם עפים על זה עד שמשהו תופס, למשל בניזרי והכאב – וזה ממשיך לגסוס עד היום. לזה אין חיי מדף ארוכים. אבל יש ממים שבאים מהתרבות שלנו – הערס, החייל הג’ובניק, אחלה אח אמיר, נפל האסימון. זה דברים שיש להם חיי מדף ארוכים כי הם לא אקטואליה, ואם יש משהו אקטואלי אפשר לחבר אותם אליו. המם לא מת, הוא גוסס הרבה מאוד זמן”.
איפה ממים נוצרים? אין בארץ פורצ’אן ורדיט.
לאורי: “אני מניח שאצלנו זה נוצר בחבורות עצמן. אם אנחנו יושבים חבר’ה ליד שולחן ועולה בדיחה, כבר יצרנו את החממה הזאת. אם האינטרנט מקבל את זה, אומר ‘זה אחלה גאג’, זה מתחיל לשכפל את עצמו. עלתה איזו כתבה בוויינט, מישהו הגיב, מישהו הגיב לו, זה התגלגל, מישהו עשה את התמונה וזה הפך למם”.
זזרין: “הייתי רוצה להודות…”
למשפחה?
זזרין: “המשפחה לא כל כך מבינים מה אני עושה. אשתי שואלת: שוב אתה יושב על האתר הזה? אתה לא עושה ממנו כסף. אני רוצה להודות לאנשים שתמכו בנו, שתומכים בנו עכשיו, שממשיכים להעלות בדיחות. זה נותן רוח גבית להמשיך לעשות את זה. היו לי הרבה נקודות משבר.
אלפון: “הוא אמר לי, אנטולי, בוא נסגור את האתר. היו אנשים שלקחו את זה קשה, התחילו להתקשר אלי, [הטרדות]”.
זזרין: “הקהילה כבר מגיבה ומסתערת על האנשים האלה, ופשוט מפרקת אותם”.
לאורי: “פעם מישהו היה כותב ‘אמא שלכם, ולמה אתם מעתיקים’. הייתי מגיב על זה בנימוס. היום כבר לא צריך, האנשים בהקילה עולים עליהם”.
אתם מסננים פוסטים מראש או מוחקים בדיעבד?
זזרין: “מוחקים כשצריך – יש דברים מגעילים, דברים גזעניים. יש קו אדום – מוסר חברתי בתפיסה שלנו. אנחנו דווקא כן מתעקשים לשמור על פורמט שהדברים עולים מיד, בלי סינון. הסינון בא אח”כ במידה וזה משהו שהוא לא לעניין”.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
צוות “אני לקבל יכול פלאפל” מעוניין לברך את 10גאג לרגל פרסום הכתבה הזו. אנחנו בפלאפל (ככה אנו אוהבים לכנות עצמנו) עדיין מנסים לברר מה טיב מערכת היחסים שלנו עם 10גאג, האם הם כמו הנחש לנמייה שלנו, או הנמייה לנחש שלנו, בכל מקרה הם האויב שלנו… אנחנו לא טובים בחיות. ברכות
לא הבנתי מאיפה החומוס.
יש כבר גרסה לניינגג שכולם שם ישראלים. קוראים לזה 9gag.com