הקרב על הביסלי: איך לקנות חמץ בפסח בשופרסל

פוסט של עומר כביר


המקרה שלהלן אירע דקות אחדות לפני תחילת כתיבת הפוסט, ואני מעלה אותו על הכתב כשהוא עוד טרי בזכרוני.

היום בשעות אחר-הצהריים קפצתי לסניף שופרסל דיל המקומי ברעננה (רח’ החרושת 8) על מנת לחדש את מלאי התפוצ’יפס, שאזל במפתיע ובנסיבות מסתוריות במהלך סוף השבוע. מדובר, לכל הדעות, במוצר כשר לפסח במהדרין שבמהדרין (גם לאוכלי קטניות), ולכאורה לא צריכה להיות בעיה להשיגו, אפילו בחול המועד.

לכן הופתעתי לגלות שלא מדובר בסיפור פשוט. לרוב, מסתפקים המרכולים בישראל בכיסוי מוצר החמץ בניילון אטום, בהתאם לחוק חג המצות (וזאת, אף שבית המשפט כבר קבע לפני כארבע שנים הלכה שמייתרת נוהג זה). ואולם, השנה הגדילו רבני שופרסל לעשות וחסמו בניילון אטום, שלפניו הוצפו מדפי מזון מקרטון, את הכניסה לשני מעברי החטיפים שבסניף! זאת, אף שמעברים אלו מכילים מוצרים רבים אשר אינם בגדר “חמץ”.

כתוצאה, לא הצלחתי לאתר בשום מקום בסניף שקיות תפוצ’יפס שהגישה להן אינה חסומה (למען הדיוק אציין שכן היה ניתן לרכוש את שקיות המותג המתחרה של אסם, צ’יפסי, אולם בביתנו יש העדפה מסורתית לתפוצ’יפס ולכן לא היה בכך פתרון). בהיותי אדם שלא נרתע ממכשולים, ניגשתי למעבר החטיפים, הזזתי ממקומו את מדף המוצרים, הסטתי את הניילון הלבן וחדרתי לאזור האסור. שם, בדממה שהשתררה, לא התקשתי לזהות את שקיות המוצר המבוקש ולקחתן.

בהיותי אדם עקרוני ואף עקשן במידה לא מבוטלת, החלטתי, בשם הפרינציפ, להוסיף לקנייה גם שקית ביסלי גריל קטנה ולא כשרה לפסח – אך ורק בגלל הטרחה המיותרת שנגרמה לי בגין מאמציהם הסופר-מוגזמים למנוע גישה לחמץ.

אתה לא חוקי

שמתי פעמיי לקופת השירות העצמי (חידוש נהדר שהגיע באיחור של שנים ומאפשר העברת מוצרים ותשלום עליהם בלי צורך להתעסק עם בני-אדם), וסרקתי את המוצרים שאספתי. התפוצ’יפס עברו ללא בעיה, אך עם סריקת הביסלי קפצה על המסך הודעה, ולפיה לא ניתן לרכוש את המוצר מכיוון שמדובר בחמץ (לא זוכר את הנוסח המדויק). קראתי לנציגת השירות, והסבתי את תשומת ליבה לנושא. היא הודיעה לי שאי-אפשר לקנות את המוצר “כי לפי החוק אסור לקנות חמץ בפסח”.

החוק, כמובן, לא אוסר על מכירת חמץ אלא רק על הצגתו: “לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה”. שום מילה על עצם המכירה. וגם בית המשפט, כאמור, פסק כבר שחנות אינה עונה להגדרה של מקום “פומבי”, ולכן לכאורה אף לא צריכה להיות מניעה מהצגת החמץ, לא כל שכן מכירתו. מטבעי, תגובה זו רק עוררה את נחישותי והתעקשתי עוד יותר לבצע את הרכישה. “אין שום איסור בחוק למכור חמץ”, קבעתי, “ואסור לך לסרב למכור לי את המוצר כשאני מוכן לשלם עליו” (לגבי הטענה השנייה אין לי סימוכין, אבל בלהט הוויכוח היא נשמעה טוב).

נציגת השירות עמדה בסירובה, אני עמדתי בהתעקשותי. הקופאית הראשית התערבה וקבעה שאין מה לעשות, ושאם יש לי תלונות אני מוזמן לפנות למוקד השירות, שאת מספרו שמחה לספק לי. מתוך ידיעה, שפנייה למוקד השירות לא תקדם את רכישת החמץ, התעקשתי לבצע את הקנייה באותו מעמד, לשלם תמורת המוצר שזוהי זכותי החוקית לרוכשו, ולעזוב עימו את החנות.

מכיוון שהקופה סירבה לעבד את המוצר, הגעתי למסקנה שהכי טוב להשאיר כסף מזומן בעדו, ולחזור לביתי. מכיוון שהיה לי  רק שטר של 20 שקל, פניתי לקופאית הראשית בבקשה לפורטו. “הוא רוצה להשאיר מזומן ולקחת את הביסלי”, הזהירה אותו נציג השירות, שהתגלתה כבעלת יכולות הבחנה חדות.

“למה אתה רוצה שאני אפרוט לך?” חקרה הקופאית הראשית. “אני צריך כסף קטן”, השבתי (טכנית, זה לא היה שקר). הקופאית הראשית לא ויתרה: “מה אתה מתכוון לעשות עם המטבעות?” “אני רק צריך קצת כסף קטן”, שבתי ואמרתי. היא התרצתה, סיפקה מטבע של 10 שקלים ושתי חמישיות, ואני חזרתי לקופת השירות העצמי להשלמת הקנייה.

מילוט מסוכן

בעודי מוציא ומעביר את כרטיס האשראי כדי לשלם בעבור התפוצ’יפס, חמקה לעברי נציגת השירות ולקחה את שקית הביסלי שהייתה מונחת על הדלפק לצידי. “אסור לקנות את זה בפסח”, היא הזכירה. “תביאי את זה”, התעקשתי, בקול ברור אך רגוע. משסירבה, אחזתי בשקית ומשכתי אותו בכוח מידה. זה היה הרגע ה”אלים” ביותר בתקרית, ובשום שלב במהלכו לא נוצר מגע פיסי כלשהו ביני לבין נציגת השירות, לא הרמתי את קולי ולא צעקתי או השתוללתי. רק אחזתי בשקית, ושיחררתי אותה מאחיזתה.*

הנחתי מטבע של 5 שקלים על דלפק הקופה (מחיר שקית הביסלי גריל, לפי המדבקה שעל האריזה, הינו 3.89 שקלים בלבד, כך שמדובר בתשלום יותר מראוי בעבור המוצר. למעשה, תשלום יתר), ופניתי לצאת. נציגת השירות סירבה לוותר, קראה לשומר בכניסה לעצור אותי (“הוא לא שילם”, היא הכריזה, אף שכבר שילמתי די והותר), והזעיקה איזה “ולדימיר” שיבוא לסייע בו.

השומר, שכמובן לא היה מודע לדרמה שהתחוללה בתוך הסניף, נעמד מולי בניסיון לעכב אותי, ודרש ממני לעצור. “שילמתי על המוצרים האלו, ואין לך שום זכות לעכב אותי”, אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הרכב. השומר נשאר מולי, בסמיכות, ובעודי מתקדם התחיל לצעוד לאחור. “אסור לך ללכת. אם שילמת ולא גנבת תראה לי את הקבלה”, הוא דרש. “אין לך שום זכות לבקש את זה, אסור לך לעכב אותי, ואם תיגע בי זו תקיפה ואני מתקשר למשטרה”, הזהרתי אותו ברוגע והמשכתי ללכת (ה”ולדימירים”, אגב, רק השקיפו ולא התערבו)***.

כך זה נמשך עד שהגעתי לרכב, פחות מדקה הליכה: אני הולך קדימה ומציג את טיעוניי, השומר נסוג אחורה ומעלה את דרישותיו. בשום שלב לא נוצר כל מגע פיסי ביני לבינו, ואף צד לא עלה לטונים גבוהים, למרות המתיחות המובנת.** כשהגעתי למכונית השומר התריע שהוא רושם את מספר הרכב (לא דאגתי, גם כך יש להם את פרטי האשראי, השם והכתובת – אני חבר מועדון – ובכל מקרה אני סבור שלא עברתי עבירה כלשהי: שילמתי כסף מלא ואף יותר בעבור המוצרים שרכשתי ולא נקטתי באלימות משום סוג, פיסית או מילולית, כלפי אף אדם), וחזר לעמדתו בפתח הסניף. אני, מצדי, נכנסתי לרכב, נסעתי הביתה והתחלתי בכתיבת  הפוסט הזה.

את הפרשנות אשמור לפוסט אחר, אבל אני חושב שתקרית זו ממחישה היטב את טירוף המערכות הכללי שתוקף את המדינה בכל הקשור לדת ולחגים, ואת הכפייה הדתית העצמית מרצון שפושה בקרב חלקים נרחבים מהציבור, לא רק  החילוני-יהודי אלא אף הערבי (רבים מעובדי הסניף המדובר הינם ערבים, כנראה גם נציגת השירות והקופאית הראשית שהיו מעורבות בתקרית אך לא אתחייב על כך). כל כך הרבה מאמצים ונחישות כדי לאכוף איסור דמיוני, וכדי למנוע רכישת מוצר שאין בה כדי לפגוע באף אחד. עצוב.

בקשת תגובה הועברה לשופרסל במקביל לפרסום הפוסט, והיא תפורסם לכשתתקבל.

__________________
* אני מציין זאת ולו בגלל החשש שיועלו טענות מצד אי-אילו גורמים על אלימות מצדי. במסגרת מקצועי נתקלתי בלא מעט מקרים בהם הושמעו טענות לא מבוססות מסוג זה, וחשוב לי לגדוע אותן עוד בטרם החלו.

** ר’ הערה קודמת.

*** הבהרה בעקבות תגובות שהתקבלו לפוסט: נציגת השירות אכן קראה לאדם בשם “ולדימיר” שיבוא לעצור אותי (ולא הפנתה את הקריאה לשומר). בעקבות הקריאה הגיעו למקום שני אנשים, כנראה עובדים, שהסתכלו באירועים מבלי להתערב, ולכן קראתי להם “ולדימירים”. לו הייתה קוראת ל”יוסי”, הייתי כותב “יוסים”. כשכתבתי את המשפט לא חשבתי לרגע על משמעויות כאלו ואחרות שיוחסו לו. אלו שמממהרים להשמיץ אותי כגזען מעידים על עצמם יותר מאשר עליי. עדכון 23:34: בעקבות התגובות הרבות החלטתי להוריד את המשפט הנ”ל. בדבריי לא התכוונתי לרמוז למוצאו של העובד, ולא הייתה שמץ של מחשבה גזענית מאחורי הניסוח. הייתה זו אך ורק התייחסות לשם אותו קראה העובדת. עם זאת, אנשים רבים נפגעו והתלוננו, והנושא של הפוסט נפיץ מספיק (כך מסתבר), מבלי צורך להוסיף אש למדורה ולהסיט את הדיון לכיוונים לא לו. אני מתנצל בפני כל מי שנפגע מהדברים.


התפרסם במקור בבלוג “כביריזם” ברשיון cc-by-nc-sa. עומר כביר כתב כאן על אפליקצית אייפון במקום ראשון ומביך בגליון יוני 2010. צילומי מדפים וצג בשופרסל דיל קניון חיפה: עדי מנדלוביץ’.

תגובות

93 תגובות לפוסט “הקרב על הביסלי: איך לקנות חמץ בפסח בשופרסל”

  1. אופיר on 9 באפריל, 2012 09:04

    אתה פשוט אידיוט חסר חיים ומעש לך תתבגר

  2. נדב on 9 באפריל, 2012 09:16

    אתה בסה”כ ילד משועמם שצריך קצת תשומת לב.

    אני לא דתי ולא שומר כשרות. ניתן לראות בבירור כפי שאתה מתאר את הדברים שאתה מנסה למשוך תשומת לב בכתיבה הילדותית שמנסה להציג בצורה הירואית את מעלליך המטופשים בסופר מרקט בתקווה ליצור פוסט ויראלי ולזכות במה שכנראה הסביבה הקרובה שלך לא נותנת לך מספיק – תשומת לב.

    חוץ מלחשוף את טימטומך לעיני כל גם ביצעת גניבה עלובה ואתה מתגאה בזה.

    אני הייתי מתבייש במקומך. אתה רוצה לשנות את החוק, לך תלחם בו בדרכים חוקיות. לא הקופאיות ולא השומר בסופר אחראים על החוק ואל תתיימר להסביר להם את החוק.
    הזויים כמוך ששואפים לשנות את אופיה של המדינה על ידי ואנדליזם מוראלי וניסיון לעודד אחרים לעשות זאת, אנחנו צריכים להקיא מהחברה.

    ולכל הנאלחים שמסכימים איתו, כל הכבוד, הוא הצליח להוריד אתכם לרמה שלו.

    ושוב, אני חילוני לגמרי ולא שומר שבתות, כשרות וכו’..

  3. שי on 9 באפריל, 2012 10:26

    מישהו הולך לוודא שמגישים נגד האיש הזה תלונה במשטרה?

  4. ד on 9 באפריל, 2012 11:01

    עוד מקרה מגעיל של כפייה דתית. נמאס כבר מכם, לכו תעבדו במקום לעשוק אותנו ולדפוק אותנו עם חוקים מטופשים, תפסיקו להאמין בשטויות של ילדים בני 4 ותתבגרו באופן כללי.

  5. רפי on 9 באפריל, 2012 11:30

    יופי איזה גבר גנבת מסופר חמץ.
    זה בדיוק מה שעשית. אתה יכול ליפות ולתרץ שזכותך לקנות וזלעוק נגד הכפייה הדתית. אבל בסופו של דבר הסופר החליט מסיבותיו לא למכור לך את הביסלי ואתה התעקשת לגנוב אותו.
    אתה ממש מראה את הנאוות והליונות שלך במעשה שלך.
    אולי שנה הבאה תגנוב לקופאית את המסך לאחר שתשאיר לה 1000 שח שזה שוויו בערך.
    תתבייש לך!

  6. פרובוקטור הביסלי מתלונן על כך שאנשים לא אוהבים את הפרובוקציות שהוא עושה. לא באמת פרובוקטור : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 9 באפריל, 2012 11:36

    […] ניקח את הסיפור של עומר כביר ושקית הביסלי, שאותה הוא ניסה להוציא מהסופר בניגוד לאיסורי החמץ של […]

  7. גרגר on 9 באפריל, 2012 11:43

    לא איכפת לי אם זה שבוע, שנה או דקה, איכפת לי שזה קורה.
    לא איכפת לי מה “זכותו של הסופר”, איכפת לי מעצם העובדה שאנשים לא יכולים לקנות בשום מקום בסביבה הקרובה להם אוכל כל כך בסיסי.

    זה בדיוק מה שנקרא כפייה דתית.

    הטיעון של “מה איכפת לכם זה רק שבוע” הוא הטיעון הילדותי. למה שלא תהיו טבעונים שבוע? נראה אתכם. אם כל הדתיים יהיו טבעונים שבוע, אני לא אוכל לחם אפילו שנה ואצום שבוע בסביבה של יום כיפור. רק שזה לא יקרה…

  8. נכון אבל on 9 באפריל, 2012 11:51

    הוא עדיין חושם מת.

  9. רמי נוידרפר on 9 באפריל, 2012 12:29

    לא יפה: לעניות דעתי , לא רק שהתנהגת בחוצפה ובטפשות, על גבול הפלילי, אלא אתה אף מתגאה בזה??

    לך תקנה כמוני ב”טיב טעם”

    וחוץ מזה, ביסלי זה דרעק למרות שהוא חמץ

  10. דניאל קלטי on 9 באפריל, 2012 13:56

    ככה זה, כשאין הפרדת דת ממדינה.

    אישית, הסיבה האחת והיחידה לכך, שאני מקפיד לאכול “חמץ”, בכל יום מימות-הפסח, היא *אך ורק* השתוללות-החרדים – כמו-גם (כמובן!!!) להיטות כלל הציבור החילוני, להפוך-עצמו, לסמרטוט-רצפה, לרגלי האייאתוללות למיניהן…

  11. מתן on 9 באפריל, 2012 13:57

    דניאל קלטי האידיוט, גם רבים מהציבור החילוני והמסורתי אוכלים כשר לפסח.

  12. דניאל קלטי on 9 באפריל, 2012 13:58

    ולפעילי הטאליבאן רפי ורמי: אתם מטומטמים.

  13. ליב ישראל on 9 באפריל, 2012 14:05

    מילא ביסלי, אבל אוכל לחתול גם אסור?

    http://www.leaveisrael.com/who-am-i

    ליב ישראל
    ^_^

  14. הקרב על הביסלי: תגובות, קללות וממים | כביריזם on 9 באפריל, 2012 14:28

    […] פרסם עותק של הפוסט בחדר 404, שעורר הרבה […]

  15. אלה דומברובנר on 9 באפריל, 2012 14:43

    1) אסור להציג את המוצרים האלו מפני שאתה עלול לא לעמוד בפיתוי ולקנות אותם.
    2) מי נתן לך אז הזכות לקרוא לכל השומרים “ולדימירים” מה שמצביע על מוצא מברית המועצות לשעבר..? מה גם שהמוסיקאים והמדענים והביולוגים והפיסיקאים הכי גדולים בארץ ולך תוכיח שהם לא היו כבר ענקיים בברית המועצות לשעבר ואז עלו לארץ ונהיו שומרים???

  16. אלה דומברובנר on 9 באפריל, 2012 14:45

    ונדב צודק!!!

  17. אבישג on 9 באפריל, 2012 14:52

    קראתי את הפוסט שלך כמו את כל הפוסטים שאתה כותב בעניין רב , לכשעצמי איני אוכלת חמץ בפסח אך חושבת שזכותו של כל אחד לאכול מה שהוא , בגע שהמוצר לא עובר בקופה, נאמר מטעמי דת יש כאן בעיה גם אם הותרת כסף , שהרי אין לך אסמכתא לכך … אם אתה חפץ חמץ פשוט תקנה לפני החג או בטיב טעם ,ואם נמאס לך מהכפייה הדתית , תעשה משהו בכנסת זה יעזור לכולנו , גם ברבנות :)
    חג שמח :)

  18. יבגני אוסטפוב on 9 באפריל, 2012 15:34

    החמץ הזה לא שייך לשופרסל, הוא חמץ מכור.
    אם שילמת לשופרסל עבור מוצר שלא שייך לשופרסל, אתה פשוט גנב.

    גנב אידיוטי שכותב על זה פוסט tl;dr. שגרם לי להתחמם לרעיון ששיטת הטליבאן לכרות ידיים לגנבים נודניקים אינה כה רעה בבסיסה.

  19. יבגני on 9 באפריל, 2012 15:35

    החמץ הזה לא שייך לשופרסל, הוא חמץ מכור.
    אם שילמת לשופרסל עבור מוצר שלא שייך לשופרסל, אתה פשוט גנב.

    גנב אידיוטי שכותב על זה פוסט tl;dr. שגרם לי להתחמם לרעיון ששיטת הטליבאן לכרות ידיים לגנבים נודניקים אינה כה רעה בבסיסה.

  20. דני E on 9 באפריל, 2012 16:03

    לעידוק, אה ברור שלא התכוונתי אליך, התכוונתי לטיפוס שמתעקש לאכול תפוצ’יפס וביסלי ועוד לרוץ לספר לזה. דברים כאלו צריך להחריש. מת עליך, סיפור אמיתי.

  21. לילי on 9 באפריל, 2012 16:07

    ואם היית נכנס נכנס לסופר בשעות הלילה כשהוא סגור ואין גישה לקונים. אוסף לך כמה מוצרים ומשאיר עבורם כסף, גם זאת לא הייתה גניבה ?

    אולי אין חוק שאוסר מכירה של חמץ בפסח , אבל אם החמץ לא שייך לך ( אלא לגוי שלו נמכר כל החמץ לפי חוזה חתום) אין לך כל זכות חוקית למכור אותו.

    באותה מידה אתה לא יכול להכריח מסעדה כשרה להגיש לך בשר לבן ולשם עבורו גם אם אין חוק שאוסר מכירת בשר לא כשר!

  22. ניף on 9 באפריל, 2012 16:33

    זו גניבה! זה כמו להיכנס לחנות למוצרי חשמל ולבקש לרכוש את הטלויזה שנמצאת בצד וכתוב עליה שהיא כבר נמכרה. להתעקש להסיר ממנה את השלט נמכר וקחת אותה בכח לקופה ולאחר שמהקופה מודיעים לך שהמוצר לא במלאי, להשאיר כסף מזומן עבורה. ואז עוד לריב עם כל צוות החנות ולחטוף מידהים את המוצר.

    הביסלי וכל החמץ לא שייכים חוקית לסופר פארם בתקופת פסח. יש להם חוזה שתקף משפטית מול אדם לא יהודי שרכש מהם את כל החמץ. אם היית מסתכל טוב מסביבך אולי גם היית רואה את השלט ובו מצויין שמו של אותו אדם לו נמכר החמץ. ואחר תום החג הם רוכשים ממנו את כל החמץ בחזרה.

    בקיצור יצאת גנב קטן ואני הייתי מגישה נגדך תלונה במשטרה , לא רק שגנבת גם סיכנת את הסופר באובדן תעודת הכשרות שלו, שלך זה אולי לא אומר הרבה אבל עבור הסופר זה המון המון כסף.
    רוצה לקנות חמץ, אין שום בעיה לך לחנות שלא מחזיקה בתעודת כשרות ותקנה ממנה.

    נודניק

  23. חנה on 9 באפריל, 2012 17:31

    יצאת גם טועה וגם משויץ בטעות שלך.
    מותר לעסק לא למכור קוטג’ בימי חמישי ולך אין שום זכות לחטוף קוטג’ מהמחסן שלהם ולהשאיר 10 שקלים פיצוי. החוק בישראל בכלל לא רלבנטי לענין.

    סתם יצאת אלים (לא פיזית) וטמבל.

    ברעננה יש אוכלוסיה דתית גדולה וזכותו של הסופר לפנות לאוכלוסיה הזאת ולא למכור חמץ בפסח.

    לאנשים כמוך יש את טיב טעם ברחוב ירושלים, עדיף לכל הצדדים שתמקד את קניותיך שם.

  24. דניאל.א on 9 באפריל, 2012 20:31

    אני חושב שאתה אידיוט ואין ספק שאתה אשכנזי שונא דת.
    שורף לך לכבד את הכשרות אתם מתים על זה. אז תיחנק מהביסלי גריל ותמצא לך עיסוק מעניין לחיים כי משעמם לך.

  25. שובל on 9 באפריל, 2012 21:26

    לא כל כך ברורים לי אלה שזועקים לכפייה דתית או כפייה חילונית — מצב כזה היה קורה אם בפסח לא היה ניתן לקנות חמץ בשום מקום או לחילופין כל המקומות היו לא כשרים. לשמחתנו, יש כאלה וכאלה. כמו שאמרו פה, אם אתה משתוקק ללחם או ביסלי אתה יכול פשוט להיכנס לסניף טיב טעם הקרוב לביתך (ובטח כשזה נוגע למסעדות וכו’ במרכז). לא ברורה לי ההתעקשות לקנות חמץ דווקא בשופרסל כשהמעבר חסום ומגודר, זוהי פרובקציה שנראית די מיותרת כשיש אפשרויות רבות לאלו מאיתנו שלא שומרים כשרות.
    אפשר להמשיך לנסות לכופף את הזרוע אחד של השני בריב המטופש על מי צודק, אבל לעניות דעתי הגענו למצב שהוא די פלורליסטי (לפחות במרכז), וכמו בכל פתרון מוצלח לקונפליקט, אך צד לא יוצא לגמרי מרוצה.

  26. קלי on 10 באפריל, 2012 08:51

    מי שכתב את הפוסט הזה הוא אדם קטנוני וקטן. אפשר לקנות בהרבה מקומות חמץ בפסח, לא חייבים להיכנס דווקא לרשת שחפצה להיות כשרה לפסח. אם “לקנות” ביסלי בפסח בחנות כשרה עשתה אותו מאושר……I REST MY CASE…..

  27. כך הצלחתי לרכוש במגה בעיר מוצרים שאינם חמץ אך משום מה אינם כשרים לפסח, ואפילו לא הייתי צריך לשלם עליהם : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 10 באפריל, 2012 11:01

    […] קראתי את הפוסט של עומר כביר, שבו הוא מתאר איך באותו יום בדיוק יצא עם שקית ביסלי לא […]

  28. יובל on 10 באפריל, 2012 12:35

    אתה חצוף!!!
    אם הסופר בחר לכסות ולא למכור, אז מבחינתך המוצר הזה לא קיים. סוף סיפור

  29. איך קניתי ארבעה מוצרים בכפל הנחה, ואפילו נהניתי בקולנוע | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 10 באפריל, 2012 22:38

    […] ביום שבת האחרון הזדמנתי לסניף “אמ:פמ” בכיכר צינה דיזנגוף שליד ביתי. התכוונתי לרכוש מלפפון, שמן תינוקות, מבחן הריון ביתי וקולב. למיטב ידיעתי כל המוצרים הללו כשרים לפסח. אבל שוד ושבר: כשהגעתי לשם גיליתי כי הסניף לא נקרא עוד “אמ:פמ” כי אם “מגה בעיר” ושהוא סגור בשבת. הזדעזעתי מהפגיעה באורחות חיי וכמעט והלכתי משם לקנות בסניף לא מרוחק של “טים טעם”, שם גם יש פיתות בצורת ריבוע, עד שנזכרתי: המלפפונים ב”טיב טעם” לא טעימים בכלל. החלטתי לעשות מעשה לטובת הציבור החילוני כולו ולבצע רכישה אזרחית. […]

  30. בלה on 10 באפריל, 2012 23:50

    יופי, שיהיה פרובקטור, שיעשה קצת שמח, שיהיה קצת ג’וס, שנחוש עצמנו קצת מתעסקים בקקי, מה רע. (באמת, לא בציניות).

    אחלה שרלוק, לך לעשות פרובוקציה מפגרת בפאקינג סופר, מול קופאית שגם ככה עובדת בעבודה מסריחה ונחושה להגן עליה ולכן תנהג מולך ביד קשה ואשכרה, למרבה ההפתעה (ספויילר בעוד 3, 2, 1) לא תיתן לך לצאת עם הביסלי…
    אכן מבצע שומט לסתות, אין, אני המומה מכמות העוז שהרהבת.
    הייתי ממליצה לך ללכת ולהתעסק עם אנשים בגודל שלך, אך חוששני שבכל סיטואציה שאינה קורית בסופר/מול קופאית מבוגרת חחחחחחחח כמה קורע/בפסח- תצא פשוט מובס מהתחת.

    עליבות

  31. עוד פורע חמץ הצליח לרכוש ביסלי, הפעם ב”טיב טעם” | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 11 באפריל, 2012 18:23

    […] הקודמים: • עומר כביר גונב חמץ ומשאיר כסף • שי רינגל חושב שעומר כביר הוא פרובוקטור כושל • אסף […]

  32. מיכל on 11 באפריל, 2012 18:24

    ההאשמות פה נגד דתיים הן חלולות וחשוכות, כל כך מצער.
    בכל הכבוד, המחוקק הוא “חילוני” ברובו המכריע, ובכל זאת החוק זכה לתמיכה של רוב חברי הכנסת במועד כינונו. יכול להיות שהחוק הוא תוצר מדינה יהודית, ללא קשר ללחץ הדתיים לכאורה? שווה בדיקה. אחרי שתסיים עם קוקטייל התפוביסלי שלך תוכל קצת להעמיק בנושא.
    החוק משקף את רצונם ועמדותיהם של רוב אזרחי המדינה היהודים, וחבל שקומץ אנשים בוחר לבלות את ימי החג בעשיית פרובוקציות ברשתות מזון במקום להיתקע בפקקים בצפון כמו כל בן אדם נורמלי.
    חג שמח!

  33. נועם on 11 באפריל, 2012 19:02

    בלה – כמעט בכל תאגיד, חברה וארגון יש את העובד הזוטר והאומלל שנמצא בחזית, החברה מכריזה על חוקים כלשהם (בין אם הם הוגנים או לא) והעובד האומלל צריך לאכוף אותם גם אם הוא אינו מאמין בהם ומקבל פחות משכר מינימום לעשות זאת.
    מכיוון שזה קורה בכל כך הרבה מקומות (קח לדוגמא את הלקוח שצורח ומקלל נציגה טלפונית מסכנה שרק עובדת שם זמנית כי היא פוטרה מהייטק וגורם לנציגה האומלל לבכות או יותר מזה.) אין זה אומר שעלייך להפסיק להלחם במה שנראה לך כאי-צדק. דת צריכה להיות דבר פרטני ולאף אחד לא צריכה להיות זכות לכפות אותה עלייך. רשתות שיווק צריכות לכבד את חוקי המדינה ולמכור חמץ למי שמעוניין.

  34. דניאל on 12 באפריל, 2012 10:30

    אתה בהמה אלימה. לקחת מחאה צודקת, ובחרת לפתור אותה באלימות כוחנית ובהמתית. עצוב לי שעידו נתן לך במה. עצוב לי שאתה חושב שאתה צודק. מקווה שימצו איתך את מלוא הדין

  35. תומר on 13 באפריל, 2012 12:52

    במקומך הייתי נשאר במתחם האסור בלב ליבו של הסופר השכונתי, מצלם ומתעד את המקום למען הדורות הבאים.

  36. me on 13 באפריל, 2012 21:10

    אוהבת את הבלוג שלך, וטענתך לגבי חסימת הגישה לתפוצ’יפס מוצדקת, אך רוב רובו של הסיפור הזה לא הוגן ומיותר. יש כפייה מעצבנת בפסח, אבל שופרסל כמדיניות החליטה להיכנע לה. זו אשמת שופרסל, לא אשמת עובדיה. חבל מאוד שנכנסת בקופאיות שלא עשו לך דבר ובשומרים שמזל שלא קראת להם פה “בוזגלואים” כי אחרת היית חוטף יותר על הראש.. ריב מיותר

  37. ישראל חופשית - כורזים ביחד - למען אוטובוס בשבת on 14 באפריל, 2012 17:03

    […] האבסורד הזה, אזרחים שרצו לקנות ביסלי מצאו את עצמם גונבים מהסופר (ומשאירים כסף, כמובן), מתעמתים עם שומרים וקופאיות, […]

  38. יונתן on 17 באפריל, 2012 18:06

    יש לך טעות גדולה. עזוב את פסח ועזוב את חוק החמץ.

    אתה לא קנית את הביסלי אלא גנבת אותו. מה שעשית הוא אולי גניבה קטנה, בתמורה, בנסיבות מקילות, אבל אחרי הכל זו גניבה.

    תאר לך שהיית יוצא מהחנות ופתאום מישהו בא, חוטף את הצ’יפס מהיד שלך ודוחף לך במקומו 5 שקל – האם זה נראה לך מוסרי וחוקי? אבל זה בדיוק מה שאתה עשית!

    אם שופרסל בחרה – מכל סיבה מופלצת – שלא למכור מוצר מסוים ביום מסוים, אתה לא יכול להחליט “לקנות” אותו בכל זאת.

    אני יכול להבין את התסכול שגרם לך לעשות זאת, אבל לא נראה לי שיש מקום להתגאות בהישג הכביר הזה…

    אגב, אם מישהו מהשופרסל יתלונן עליך במשטרה, אתה צפוי להיות מורשע בעבירה על סעיף 383 לחוק העונשין, והפוסט הזה עשוי לשמש ראיה כנגדך.

  39. סבתא הניה ע"ה on 17 באפריל, 2012 23:06

    אין לי אלא להסכים עם כל הכותבים שאתה אידיוט מושלם. קנית תואר זה בצדק וחבל.
    אגב אות הקלון למדינתנו הוא שישנם אנשים שכותבים “כלון”.

  40. אלין on 23 באפריל, 2012 18:57

    לא עדיף לך פשוט ללכת לטיב טעם או למכולת השכונתית? לי היה ממש קל להשיג לא מוכשר לפסח במכולת,המוכרים לא עשו שום בעיה. אבל בשנים האחרונות ממש השתגעו עם העניין-איך שהם מקפידים זה יותר מתאים לחרדים ולא שומרי מסורת. זה מה שנהיה מלא תאכל חמץ. למרות שאני אישית חושבת שמה שכתוב בתנך זה סיי פיי,ומי שרוצה להאמין בזה שיבושם לו,אבל שלא יחליט בשביל השאר. איך הגענו לעולם שבו מיעוט נבון נאלץ לאכול את הקש של העמחה?

  41. דן on 17 באוקטובר, 2012 15:03

    איזה פאקין לוזר אתה!
    למי אכפת מתפוצ’יםס כל כך! ועוד לקנות ביסלי של 4 שקל רק בשביל פרנציפ!
    ואחרי זה ללכת ולרשום פוסט כל כך ארוך! השקעת לפחות 10 דקות בלרשום את הפוסט המעפ-עפן הזה ובשביל מה!?
    כל כך רצית תפוציפס, יכלת ללכת לחנות אחרת שמוכרת תפוציפס. שופרסל זה חנות ולא מקום ציבורי, והוא בכלל לא חייב למכור לך תפוציפס, אם בא לו, גם ביום רביעי!
    מישהו הכריח אותך לקנות שם דווקא?
    LOSER!

  42. עובדות יאיר לפיד, מספרי האשראי שלכם, מישל יבור בעירום ואיילת זורר בלי פוטושופ בין עשרת הפוסטים הכי נקראים בחדר 404 ב-2012 | חדר 404 on 2 בינואר, 2013 21:19

    […] לקנות חמץ בפסח? כך תעשו זאת. קליק […]

  43. רון on 22 באפריל, 2014 01:48

    אתה קטנוני.
    לפני הכל אציין – אני אתאיסט גמור, לא מאמין בשום ישות עליונה או כל שטות דומה, אז בלתי תגובות טיפשיות של “כפייה דתית”.

    למה התפוצ’יפס היה שם שהוא כשר, אין לי מושג ובצדק זכותך ל**בקש** לרכוש אותו – הסופר לא חייב למכור לך שום דבר, אין שום חוק כזה. לגבי הביסלי, אתה סתם היית קטנוני. קודם כל – לעצם העניין, מישהו פשע, בין אם זה אתה שתחשב כגנב (נניח שאין במקום מצלמות, כיצד תוכיח כי אכן שילמת ללא קבלה?), או הסופר שגרמת לו לפשוע שכן הוא חייב לרשום את המכירה הזו, ומכיוון שהמערכת שלהם לא מאפשרת את זה, בעצם ה-5 ש”ח שאתה חושב ששילמת, הם עבירת מס (נכון, זה כולה 5 ש”ח מתוך כמה עשרות אלפים שעברו בקופה באותו יום, אבל זה עדין לא חוקי).

    כאחד שעבד כמוכרן כעבודת סטודנט במהלך הלימודים,
    אני יכול לומר לך בלב שלם שהצגת את התנהגות הצרכן המגעילה ביותר שיש, הצרכן הישראלי המצוי שחושב שהוא אלוהים (גם אם הוא לא מאמין בו) ושכל חנות צריכה לעמוד דום למשמע השקלים שמרשרשים לו בכיס.

    תתבייש לך, על עצם העמדת אנשים, כמוני וכמוך, שאין להם חלק בקביעת החוקים או הנהלים האלו, במצב לא נעים שכזה, והחלק האבסורד, שאתה איימת על השומר להתקשר למשטרה, בעוד שלדעתי, הוא זה שהיה צריך לעשות את זה.

פרסום תגובה