פרובוקטור הביסלי מתלונן על כך שאנשים לא אוהבים את הפרובוקציות שהוא עושה. לא באמת פרובוקטור
הגיע הזמן להודות בזה – אין פרובוקטורים בארץ. לא באמת. יש רק כאלה שמאוד משתדלים.
אם ניקח את הסיפור של עומר כביר ושקית הביסלי, שאותה הוא ניסה להוציא מהסופר בניגוד לאיסורי החמץ של שופרסל: בסך הכל פרובוקציה. כביר לא היה באמת רעב לביסלי, והוא יכול היה להסתדר בלי השקית. אבל הוא רצה לעורר פרובוקציה, והמטרה שלו בכתיבת הפוסט היתה, כביכול, לגרום לנו לחשוב על הסטטוס קוו של מכירת החמץ בפסח.
אבל זו לא באמת פרובוקציה כשעומר כביר בעצמו מדבר אחר כך על ה”שמות הנוראיים” בהם הוא כונה לאורך כל הלילה. פתאום הוא לא יכול לשאת את המחשבה שמישהו קרא לו “גנב”, השם ירחם טפו. ככל שעברו השעות היה נדמה לי שכביר הוא האלפרד דרייפוס של החטיפים המלוחים.
אם עוררת פרובוקציה ועוד כתבת עליה בפומבי, למה אתה לא באמת מתגאה בה? למה אתה לא עונד את השמות שקוראים לך כאות וכסמל? פרובוקטורים הם לא גיבורים. פרובוקטורים אמיתיים לעד יעמדו בשולי החברה, לעד ינסו לשבור את הסטטוס קוו. הם לא מצפים לקבל מחמאות מכל עבר, הם לא מצפים שכולם יאהבו אותם.
אי אפשר להיות פרובוקטור ולהבכייין. זה לא עובד ככה. אי אפשר להיות מופתע מזה שאתה מעורר רגשות מכוערים אצל אנשים. פרובוקטור אמיתי היה מתגאה בזה.
אני שי ואני עומד מאחורי מה שכתבתי. Take your best shot.
[עדכון 12:36] עומר כביר מגיב:
האמת, לא כל כך מפריע לי שכמה משוגעים משתלחים בי. הציוץ לא היה התבכיינות, בעיקר הפתעה מעוצמת התגובות והשנאה שהפוסט עורר.
אבל אני כן מסכים עם רוח הדברים ולכן אכריז במעמד זה: טוב מאוד. אני שמח וגאה שהצלחתי לעורר כאלו אמוציות קיצוניות באנשים. כן, אני פרובוקטור, ואין בזה שום דבר רע. ואם הצלחתי לעצבן אנשים ולגרום להם לחשוב מחדש על מצב שהם קיבלו כמובן מאליו, עשיתי את שלי.
[עדכון 12:44] שי רינגל משיב:
חשוב לי להדגיש. קודם כל – כמובן שלא מדובר רק בעומר. התופעה הזאת של לעורר פרובוקציות ואז להתפלא על התגובות מאוד רווחת. כשאני כותב על עומר אני מבקש מכולנו שנחשוב על זה. אני לא בא לרדת על עומר חס וחלילה, אני חושב שהוא יכול להתגאות בתדמית הפרובוקטור שהוא יצר לעצמו. אין לי צורך להיכנס באף אחד. אני רק רוצה לעורר דיון על מהות הפרובוקציה.
תגובות
11 תגובות לפוסט “פרובוקטור הביסלי מתלונן על כך שאנשים לא אוהבים את הפרובוקציות שהוא עושה. לא באמת פרובוקטור”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
שי, יש הבדל בין לבצע פרובוקציה ובין להגדיר את עצמך כפרובוקטור שלנצח יעמוד בשולי החברה.
יכול בהחלט להיות מצב שהבחור הנ”ל ביצע פרובוקציה מתוך מחשבה שהיא תתקבל באהדה והזדהות, במטרה להראות שהנושא טעון ושהסטטוס קוו לא באמת רלוונטי, והופתע מהעוינות שבה אנשים הגיבו.
האמת, לא כל כך מפריע לי שכמה משוגעים משתלחים בי. הציוץ לא היה התבכיינות, בעיקר הפתעה מעוצמת התגובות והשנאה שהפוסט עורר.
אבל אני כן מסכים עם רוח הדברים ולכן אכריז במעמד זה: טוב מאוד. אני שמח וגאה שהצלחתי לעורר כאלו אמוציות קיצוניות באנשים. כן, אני פרובוקטור, ואין בזה שום דבר רע. ואם הצלחתי לעצבן אנשים ולגרום להם לחשוב מחדש על מצב שהם קיבלו כמובן מאליו, עשיתי את שלי.
זו אכן אינה פרובוקציה, אלא נדמה שהפרובוקציה הולבשה על התנהגות ילדותית על מנת להצדיק אותה בדיעבד.
אם כל מה שעומר רצה זה לחשוף את חוסר ההגיון בדת (באמת משימה קשה) אז היה מספיק לו זה היה נשאר ברמת השיח (האדנותי) עם העובדים. ברגע שהוא הרחיק לכת ו*גנב* את המוצר זה הפך מפרובוקציה שמטרתה לעורר את המחשבה לאקט ילדותי (ופלילי).
לעומר כביר יש את היכולת להגיב על הכינויים(המוצדקים לטעמי) שניתנו לו, ל”ולדימיר” אין את היכולת הזאת. זה לא פרובוקציה, זה אנרכיזם פושע.
אני חושב שכולכם מפספסים את הסוגיה האמתית שהיא הרי: לאן נעלם הביסלי הכשר לפסח????
רוצה להגיב על ה”היה יכול להסתדר בלי הביסלי”. אפשר להסתדר גם אם קושרים לך יד מאחורי הגב. אפשר להסתדר גם אם כל המוסיקה שאתה הכי אוהב היא מחוץ לחוק, אפשר להסתדר גם אם אסור לדבר נגד הממשלה, אפשר להסתדר גם אם אסור לראות טלוויזיה מבעד לחומה למרות שאפשר לקלוט אותה, אפשר להסתדר גם בלי אוכל 4 ימים, אפשר להסתדר גם אם יש חוק שדורש ממך לעצור את הנשימה ל20 שניות כל 5 דקות. אפשר להסתדר עם המון דברים. וכל איסור כזה הוא ההיפך מדמוקרטיה.
אבל העובדה שאפשר להסתדר לא אומרת שזה צודק.
לעשות פעולה שנלחמת נגד איסור לא דמוקרטי היא לא “פרובוקציה” היא מאבק על הדבר הכי חשוב בעולם.
עומר פשוט היה בטוח שכולם יריעו לו – על כך שנלחם ב”כפייה הדתית”. אפשר להבין את אכזבתו לנוכח העובדה שרוב המגיבים דווקא ראו בהתנהגות שלו התנהגות ילדותית וביריונית.
שי, התגובה שלך על תגובתו של עומר – מעולה.
I see what you did there :)
גרגר, האם איסור על המנעות ממכירת חמץ בפסח – קרי חיוב עסקים למכור חמץ בפסח בניגוד לרצונם, אינו אנטי-דמוקרטי לפי ההגדרה שלך?
האם אין לעסק זכות שלא למכור ביסלי מכיוון שהוא לא כשר לפסח? האם הפרובוקציה המודברת לא ניסתה להפר את זכות זו?
[…] מביע הפתעה מעוצמת המתקפה. בעבור שי רינגל, היה זה טריגר לפוסט תגובה אצל עידוק, בו הוא דן בהבדל בין פרובוקטור […]
תנאי מקדים כדי להגדיר משהו כ”פרובוקציה” זה שזה יהיה באמת משהו שמעורר מחשבה או מערר על איזשהו סטטוס-קוו אמיתי. את המעשה המתואר בכתבה המדוברת אפשר במקרה הטוב להגדיר כמעשה טיפשי שהסטטוס קוו היחיד שהוא מערער עליו זה שאסור לגנוב דברים מחנויות. אין פה באמת איזו אמירה מתוחכמת, רק טימטום.