איסור פרסום סקרי בחירות? אומת הרשת הצרפתית מקממבנת מעקף

קנס של 75 אלף אירו לאדם ו-375 לחברה זה לא צחוק. ואכן, התקשורת בצרפת שמרה על פנים רציניות וצייתה לחוק מ-1977, שאוסר פרסום הצהרות פומביות של פוליטיקאים, תוצאות אמת, סקרים ואפילו רמיזות על זהות הנשיא הנבחר, מתום תקופת הקמפיינים ב-21 באפריל ועד סגירת הקלפיות בשמונה בערב ביום הבחירות. לעומת התקשורת הממוסדת, אומת הרשת הצרפתית צחקה בקול רם, אם כי בזהירות.

בשש בערב נסגרות הקלפיות בערים הקטנות ובאזורים הכפריים, ותוצאות הסקרים המתבצעים ביציאה מהקלפיות, שהיסטורית קלעו לתוצאות האמת בפער של פחות מנקודת אחוז, נשלחות למפלגות ולתקשורת תחת אמברגו, כלומר איסור פרסום עד מועד מוסכם מראש (כמו בפרסום דוח מבקר המדינה אצלנו). עיתונאים זרים, בעיקר בבלגיה ובשווייץ דוברות הצרפתית, פרסמו את תוצאות בחירות 2007 לפני פקיעת האמברגו בכלי התקשורת בארצותיהם ובאינטרנט. טכנית מדובר בעבירה על החוק, מאחר שהאתרים נגישים בצרפת.

השנה הסכימו חברות הסקרים לא לקיים סקרי יציאה ולא להעביר תחזיות מבוססות ספירה חלקית לפני סגירת הקלפיות, אבל כן למכור ללקוחות משלמים תחזיות לפי ספירה מוקדמת. ועדת הבחירות קראה לתקשורת ולגולשים להפגין “אחריות ואזרחות טובה”, והפעילה צוות שניטר את התקשורת והאינטרנט כדי לאתר הדלפות. תשמעו בדיחה צרפתית: 23 מיליון צרפתים חברים בפייסבוק ו-3 מיליון בטוויטר. צוות הניטור מנה עשרה אנשים.

גולשים צרפתים שחששו מהקנסות הכבדים, ביקשו למתוח את גבולות החוק או פשוט נהנו לשחק במרגלים וסוכנים, דנו בדרכים להפיץ את המידע בדרכים עקיפות, כמו קריאת המועמדים על שם מדינות – נדרלאנד (שמה הרשמי של הולנד) לפרנסואה הולנד והונגריה לניקולא סרקוזי (ארץ מוצאו של אביו), או פרסום התוצאות כאילו מדובר בנצחונות בתחרויות ספורט. חלקם הצמידו למועמדים שמות קוד: הולנד כונה בשם הקוד “חאודה”, הגבינה ההולנדית המפורסמת. סרקוזי זכה לכינוי “נעלי פלטפורמה”, רמז לנעליים עם ההגבהה שהנשיא הנמוך נהג לנעול. “הילדה הקטנה של אבא’לה” היה כינויה של מארין לה פן, שירשה את אביה ז’אן מרי לה פן במפלגת הימין הקיצוני “החזית הלאומית”. ז’אן-לוק מלנשון השמאלני כונה “פלפל אדום לוהט”, רמיזה לקומוניזם. גולש אחד צייץ בטוויטר: “לפי משקיפים שחזרו מסוריה, טנקים רוסיים עזבו עם שחר, צפויים להגיע לפריס בשמונה בערב”, כשהשעה מבהירה שמדובר בתוצאות הבחירות והרוסים מסמלים את השמאל.

“אני רוצה לחלוק על הרעיון שהחוק הוא ארכאי רק בגלל שהוא אומץ בתקופה פרהיסטורית, לפני פייסבוק, טוויטר ואפילו האינטרנט”, אמרה נשיאת ועדת הבחירות, מארי-איב אובן, ואיימה שגם מי שיפרסם את המידע בצופן יחשב לעבריין. סרקוזי, לעומתה, היה ריאליסט בנוגע לאפשרות הפרת האמברגו: “זה לא ידהים אותי, משום שהעולם הפך לכפר. יש לנו חוקים שלפעמים הם מיושנים, כולם יודעים את זה, זה סוג של צביעות. לכולם יש מחשב. אנחנו צריכים להקים מחסום דיגיטלי? לשבש מחשבים של אנשים? באיזה מין עולם אנחנו חיים?”


התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 11.5.2012. תודה לאוריה כנף על הסיוע


תגובות

2 תגובות לפוסט “איסור פרסום סקרי בחירות? אומת הרשת הצרפתית מקממבנת מעקף”

  1. צפריר כהן on 11 במאי, 2012 21:57

    כמו שכבר כתבתי קודם, צנזורה לא יכולה למנוע הפצת מידע באינטרנט. אבל כאן המטרה היא עיכוב פרסום המידע בכמה שעות, ואת זה הצנזורה יכולה לעשות, ביעילות לא רעה.

  2. יניר אלתר on 22 במאי, 2012 21:01

    מפתיע לגלות שהצרפתיים יותר אנכרוניסטיים מאיתנו והאיראנים יותר מתאימים מאיתנו לדמוקרטיה.

פרסום תגובה