יוצרשת // דור מוסקל מטריל פוליטיקאים בפייסבוק
כשיאיר לפיד הודיע על כניסה לפוליטיקה והתחיל לתת עבודה בפייסבוק, אומת הרשת שיחקה איתו, שאלה על דעותיו, עשתה ממנו ממים, הקניטה אותו ובחנה את תגובותיו, שהזכורה שבהן סיכמה דיון שנמאס עליו: “טוב ביי“. לפיד היה הקורבן הראשון של מכתבי הנונסנס של דור מוסקל, סטודנט לקולנוע בן 24 מרמת השרון. “יאיר היקר. עברו שנתיים מאז שכתבתי לך לפני שלוש שנים. מה שלומך? עדיין צוחק כשמדגדגים אותך? אתה לא חייב לענות לי עכשיו…”, נפתח המכתב שפרסם על הקיר של לפיד.
“אני תמיד כותב נונסנס”, מספר מוסקל ל-fi. “היתה לי דמות של שמרטף שכותב מכתבים לאנשים מהעבר שלו. כתבתי באותו סגנון על הקיר של יאיר לפיד, שבדיוק היה בשיאו בפייסבוק, סתם מתוך שוונג, וראיתי שזה ממש תופס לייקים, ואז פתאום הגיעה התגובה שלו – ‘ד”ש למיכל ינאי’, שהיא גיסתי”. בעקבות ההצלחה הטריל פוליטיקאים נוספים במכתבים משונים – “ניסיתי לנצל אותם כפלטפורמה לכתוב את השטויות שלי”.
אחרי השתתפות בתוכנית הומור בגל”צ, קופירייטינג וכתיבה לטלוויזיה, מוסקל עבר לפייסבוק. יחד עם דור צח, לינור גריסריו ועומר גפן הוא מפעיל את עמוד הנוסטלגיה הפופולרי “סטטוסים משנות ה90“, ועם דור צח את עמוד “החוקים החדשים“, שבו אנשים מציעים “חוקים שכנראה אף פעם לא יחוקקו באמת, וחבל אבל גם מזל בעצם”.
לאחרונה השיק את “פוסטים מזויפים“, שבו הוא מפרסם שיחות פייסבוק מפוברקות בין פוליטיקאים. “בניגוד לארץ נהדרת ולתוכניות הסאטירה שמשודרות בטלויזיה, ל’פוסטים מזויפים’ יש יכולת לצחוק על דברים באינסטנט, כשהם חמים מהתנור”, הוא אומר.
מוסקל לא רואה ביצירה שלו סאטירה פוליטית. “אני לא יודע אם זה אקטיביזם פוליטי אבל זה אקטיביזם חברתי. היכולת לעמוד על שלך, שמותר לך להגיד את הדברים שאתה רוצה, זה לא מגיע ממקום של לרצות לשנות או לקדם מישהו שאני רוצה, או להגיד מי הבחירה הנכונה. אני לא באמת מבין בזה. אבל בטיפשות אני כן מבין, כי אני טיפש לא קטן בעצמי, ואני רוצה להצביע עליה כשאני רואה אותה”.
זה לא אומר שהוא לא מאמין בכוח של הרשת. “מדהים לראות שכששטייניץ משקר בטלוויזיה, ישר יקום מישהו שעה אחרי ויגיד, ‘יש לנו את כל הנתונים’. זו התוצאה של העובדה שהמידע פתוח לכולם. לאט לאט אנחנו הופכים להיות דור שפחות אפשר להאכיל אותו בולשיט. כדאי שתיזהרו במה שאתם אומרים בתקשורת ואיך שאתם מתנהגים, כי אנחנו יכולים לתפוס אתכם עם המכנסיים למטה, בקלות, שעה אחרי, וכולם יראו את זה”.
בונוס לקוראי חדר 404: הראיון המלא עם דור מוסקל, פגישה פנים אל פנים, 5.11.2012:
איך זה התחיל?
“אני תמיד כותב נונסנס. האלפא של זה קטע שהיה לי, ‘מכתביו של שמרטף’, מדמות של שמרטף לאנשים מהעבר שלו, ילדים שהוא הדריך בצופים וכאלה. כתבתי באותו סגנון על הקיר של יאיר לפיד, שבדיוק היה בשיאו בפייסבוק. כתבתי סתם מתוך שוונג, וראיתי שזה ממש תופס לייקים, ואז פתאום הגיעה התגובה שלו – ‘ד”ש למיכל ינאי’, שהיא גיסתי. אני תמיד עובד עם ניסוי וטעיה, מה שעובד אני מתחיל לעשות ממנו סדרה ועמודים. בדיעבד אני רואה שיש בזה הרבה השפעה מהאזרח י’ של עפר קניספל, דמות של זקן שהיה כותב מכתבים לחברות. התחיל בתור פניה כדמות ליאיר לפיד והמשיך בפניות לפוליטיקאים אחרים. ניסיתי לנצל אותם כפלטפורמה לכתוב את השטויות שלי”.
היתה כוונה סאטירית פוליטית?
“פחות, ניסיתי כמה שפחות לערב פוליטיקה ואת הדעות שלי. זה מצחיק לומר, אני לא כזה מבין גדול בפוליטיקה שאני ארשה לעצמי. יותר כיף לכתוב לפוליטיקאים שאני פחות אוהב את מה שהם מייצגים. רציתי לאזן את זה אז כתבתי גם לשמעון פרס, הוא היחיד שאני בסדר איתו, אבל הרבה יותר נהניתי לכתוב לאנשים כמו מירי רגב, מיכאל בן ארי והדוסים למיניהם”.
ואיך התחיל “פוסטים מזוייפים”?
“מצאתי אתר שמאפשר לעשות פייק וולז. לפני איזה שנה, כשגרתי בניו יורק, עשיתי את הקיר של יגאל עמיר ושל אריאל זילבר. ועכשיו עם הבחירות, וכשגיליתי את הפרינטסקרין, אמרתי, אני יכול להפוך את זה לקטע פייסבוקי. פרסמתי פוסט ראשון על ביבי שהוא בדיכי וראיתי שזה תופס. מהר מאוד הקמתי את העמוד. בגלל חוקי הדיבה ניסיתי לכסתח את עצמי כמה שיותר עם אזהרה על סאטירה ושם שפוגע באיכות של החומרים”.
שם שאומר שזה מזויף.
“שם קצת מעפן, ישר ולעניין. במקום לקרוא לזה ‘עולם הפוליטיקאים’ או שם אחר שמספר על רשת חברתית של פוליטיקאים”.
מצליח לקבל תגובות מפוליטיקאים?
“עוד לא. אני מחכה לתביעה. במכתבים קיבלתי מאלון גל תגובה מצחיקה (הרחבתי את המכתבים לא רק לפוליטיקאים)., והוא הגיב ב”אני מקבל 30 כאלה ביום, […] זדיין”.
זה הכיוון שהסאטירה והביקורת הפוליטית הולכות אליו?
“אני חושב שזה כבר שם. רוב האנשים נמצאים בפייסבוק. הדור הישן עוד צורך את זה מקופסת הטלוויזיה, או אנשים שלא י ודעים לצרוף את התכנים שלהם לבד. כל מי שנמצא בפייסבוק יכול לתת את הדעה שלו ולהגיד את מה שיש לו. אני עדיין לא מתפרנס מזה, אבל אנשים רואים וקוראים את זה, וזה כבר לא עניין של הולך לשם – זה שם. אתה כבר לא צריך שהטלוויזיה תגיד לך איך לחשוב. עד עכשיו קיבלת את הביקורת בגופי תקשורת שונים, היום לא רק בעל המאה הוא בעל הדעה, הדברים יותר שקופים, יותר ברור איך כולם יכולים לעשות את זה”.
אקטיביזם פוליטי או דאחקה?
“אני רואה בזה גם דאחקה… אני לא יודע אם זה אקטיביזם פוליטי אבל זה אקטיביזם חברתי. היכולת לעמוד על שלך, שמותר לך להגיד את הדברים שאתה רוצה, זה לאמגיע ממקום של לרצות לשנות או לקדם מישהו שאני רוצה, או להגיד מי הבחירה הנכונה. שוב, אני לא באמת מבין בזה. אבל בטיפשות אני כן מבין, כי אני טיפש לא קטן בעצמי, ואני רוצה להצביע עליה כשאני רואה אותה”.
הפוליטיקאים מתמודדים היטב עם המפגש הישיר עם הציבור ברשת?
“אני לא יודע אם כבר נפל להם האסימון, הם נמצאים במגדל השן שלהם ועוד חושבים שמה שמעניין זה מה שהם רואים בטלוויזיה. הם מפספסים את זה שהכל קורה ברשת. מדהים לראות שכששטייניץ משקר בטלוויזיה, ישר יקום מישהו שעה אחרי ויגיד, יש לנו את כל הנתונים. זו התוצאה של העובדה שהמידע פתוח לכולם. אנחנו הופכים להיות לאט לאט דור שפחות אפשר להאכיל אותו בולשיט. כדאי שתיזהרו במה שאתם אומרים בתקשורת ואיך שאתם מתנהגים, כי אנחנו יכולים לתפוס אתכם עם המכנסיים למטה, בקלות, שעה אחרי, וכולם יראו את זה”.
אתה חושב למצוא דרך להתפרנס מזה?
“אני בונה על זה. אני רואה את עצמי כקומיקאי, כתבתי בזמנו, היתה לי תוכנית בגל”צ, ‘פק”ל לילה’, וסטטוסים משנות התשעים, כתבתי קצת בטלוויזיה, קופירייטר. היום זה נראה כאילו מי שיוצר ברשת, בפייסבוק, זה משחק, אבל תוך כמה שנים הקומיקאים ברשת יוכלו להתפרנס מזה. אני מבסס את מעמדי שם. אלא אם כן כל עניין הקניין הרוחני יתבטל ואז כותבים בכלל לא יוכלו להרוויח כסף. בניגוד לארץ נהדרת ולתוכניות הסאטירה שמשודרות בטלויזיה, ל’פוסטים מזויפים’ יש יכולת לצחוק על דברים באינסטנט, כשהם חמים מהתנור. אני משווה לארץ נהדרת דווקא בגלל שזה גם תכנית של דמויות ודיאלוגים. גם פוסטים מזויפים הם סוג של מערכונים. קצרים יותר, נקודתיים יותר, אבל הם דיאלוגים כתובים ומצחיקים (אני מקווה) בין דמויות. אני מתכנן לשלב בהמשך גם סלבז ולא רק פוליטיקאים. יהיה מעניין לראות את אורן זריף משוחח עם מירי רגב על הא ועל דא”.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
וורד ארט!
טרחני ולא מצחיק.
ברוך הבא למיינסטרים של האינטרנט.
[…] צילום: עידו קינן.מתוך http://room404.net/?p=57176 […]
[…] – תסריטאים, קומיקסאים, סטנדאפיסטים ואנשי אינטרנט כמו דור מוסקל ונועה […]
חתיך