מה למדנו מהציוצים הבעייתיים של טרבור נואה • למה לגגל מחלות • תקלות דיגיטליות כאמנות // רבע לדיגיטל
מחפשים מחלות
הסיפור הזה מתחיל בספטמבר 2013, ולמעשה שישה חודשים קודם. סיידי ראנס קיבלה דיאגנוזה של מעי רגיז, אבל לא קנתה אותה. היא גיגלה וגילתה שיש לה 8 מתוך 9 סימפטומים של סרטן. בבדיקה רפואית בעקבות האבחון העצמי, התברר שהיא צדקה. בדיון בנושא בקבוצת הפייסבוק “מדעת – למען בריאות מושכלת” העירה מישהי, “גם שעון עומד צודק פעמיים ביום”, ומישהו השיב לה, “אבל לא שעון דיגיטלי :)”.
האם כדאי לחפש באינטרנט את הסימפטומים שיש לנו בנסיון למצוא איזו מחלה חטפנו? בשיחה עם מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד אומר אורי גורן, מנכ”ל אי-פוכונדר, חברה לייעוץ ושיווק בתחום הרפואה הדיגיטלית, יש מחקרים שלפיהם מטופלים שמחפשים מידע על מחלות נוטים יותר לשתף פעולה עם הרופאים בתהליך הריפוי.
“בפוסט בבלוג של גוגל מספר פרם ואמאסוואמי, מנהל מוצר בגוגל, כיצד כשהיה באזור נידח וכפרי בוורמונט שבארצות הברית, הילד שלו נפל, והוא רצה לבדוק בגוגל האם יש סכנה שזה זעזוע מוח. הוא מספר כי למרות שהוא עובד בזה, לא מצא תשובות מספיק טובות מבחינתו. ולכן, לאור ההבנה שבריאות היא נושא משמעותי בחיפושי גוגל (1 מכל 20 חיפושים קשור לבריאות) החליטו בגוגל לשפר בצורה משמעותי את מה שנקבל כאשר נחפש מידע בריאותי”, כתב גורן בבלוגו. הוא מספר על המהלכים המרכזיים שגוגל מובילה כעת בנושא: “אחד זה הנושא של איגום, של יצירת מעין קוביות של נושאים בגוגל – ריבוע של ריכוז מידע. יהיה את אותו הדבר על רפואה, כשאת הריכוז עשו בגוגל על בסיס אותו אלגוריתם, אבל הוא עבר וריפקציה של צוות רופאים, ואז נוצר מצב שהמידע שתקבל בגוגל יהיה מרוכז לסיפמפטום ויתן לך נתונים הרבה רלוונטיים, ואפילו שרטוטים רפואיים, גרפיקה של הבעיה. דבר נוסף, חיברו רופאים שיהיו זמינים ויצרו מצב של אפשרות ליצור קשר טלפוני עם רופא. אם אתה לא בטוח, אם תרצה לדבר עם רופא – יש לך כפתור ואתה לוחץ עליו. זה איזשהו שיתוף פעולה עם רופאים”.
השירות הטלפוני עלול להיתקל בקשיים דווקא בגלל ההצלחה, אומר גורן: “השאלה אם הם יעמדו בזה, כי כמות החיפושים הרפואיים בגוגל גבוהה, זה התחום השני הכי מחופש, לאורך כל הגילאים”.
מה לגבי סכנות אפשריות באבחון רפואי ברשת?
גורן: “יש סכנות, אבל יש סכנות בכל טיפול רפואי. בארה”ב מתים מדי שנה 300-400 אלף איש מטעויות רופאים, עד היום לא הצליחו לאתר מוות אחד שנגרם מגוגל. אני לא פוסל את העובדה שיש בזה גם סיכון – אבל גם בללכת או לא ללכת לרופא יש סיכון”.
עוד בנושא חיפוש מחלות וסימפטומים ברשת: ראיון עם ד”ר קרן לנדסמן >>
ѺΘᵽᵴ
“מה קורה כשהטכנולוגיה נכשלת? כשהיא מקבלת ממד פרודי או גרוטסקי? כשמה שאמור להישאר מאחורי הקלעים נחשף? כשהעולם הדיגיטלי לא מתפקד כפי שהבטיחו לנו? ולמה אנחנו נמשכים לזה כל כך?”, את השאלות האלו הפנה העיתונאי, המעצב ומייסד הבלוג “פורטפוליו” יובל סער למעצבים, מייקרים, אמנים, מהנדסים, חוקרים, בעלי מלאכה וסטודנטים. את היצירות הנבחרות הוא מציג בתערוכה “OOPS“, שמוצגת בבית הנסן בירושלים, אשר עוסקת באמנות הגליץ’.
מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד הציע תיאור של התערוכה ככזו שמציגה את מה שהעולם הדיגיטלי מייצר לנו “בלי כוונה”. “זאת הגדרה מקסימה”, השיב סער. “כשאתה אומר שיש לה כוונה, אתה מייחס לה תכונה אנושית. זה הקטע הכיפי, המעניין. אפשר לצחוק איתה, אפשר לדבר איתה. היא לא עושה מה שאמרנו לה לעשות – היא מורדת בנו”.
סער נתן דוגמאות ליצירות שיוצגו בתערוכה: “יש בחור שהוזמן לחתונה באשדוד, ובמסך שהקרין את התמונה של החתן והכלה היו שתי שורות ושני מקומות של פיקסלים שרופים – כל הפנים שלהם זה שני מלבנים שחורים – והוא ישר צילם את זה. בחור אחד צילם איזה תמונה והכל נהיה משהו צבעוני כזה, מפוקסל”.
למה מהנדסים ואמנים נמשכים לדבר הזה?
“כי אנשים לא בהכרח ישימו לב לשלט ששרוף, אבל יש במעצבים איזה גליץ’ שגורם לנו לשים לב”.
סער אינו יודע להגיד במדויק מתי נולדה תרבות הגליץ’, אך אמר כי “היא נהייתה יותר פופולרית בשנים האחרונות, מאז עידן הסמאטרפונים, הגוגל אימג’ס. אלה דברים שלא היו פופולריים לפני חמש ועשר שנים וממש לא היו פה תפקיד. אני חושב שכמעצב, כאוצר וככותב אני כל הזמן עם העיניים פתוחות, ובטח בתור מעצב גרפי אני מאוד שם לב לטעויות. כשאני הולך למסעדה ואני מזמין תפריט – אני אשים לב לפונט הלא נכון, לרווח הכפול. זה לא קטנוניות, ככה יצא. חלק מהעבודות שמוצגות בתערוכה ראיתי באינסטגרם – אם זו סטונדטית שהעלתה משהו שהמרצה שלה הציגה, ומעצב אחר שהעלה לאינסטגרם שלו. אנחנו בעידן דיגיטלי, הרבה אנשים שמים לב לזה”.
גירסה מוגלצ’ת של הראיון אפשר לשמוע כאן >>
הדיילי שוֹק
גולשים חרוצים חפרו ומצאו ציוצים בעיתיים עם הומור אנטישמי וסקסיסטי בטוויטר של טרבור נואה, סטנדאפיסט דרום אפריקאי שנבחר להחליף את ג’ון סטוארט בהנחיית תוכנית החדשות הסאטירית “הדיילי שואו”. זו עוד תזכורת לכך שהעבר הדיגיטלי המתועד-להחליא שלנו עלול להגיח מהעבר ולרדוף אותנו.
אפשר לקחת את זה לשני כיוונים: אפשר לשמור על הפרטיות שלנו באופן מוחלט ולא לחלוק דבר עם העולם; זו אפשרות ששמורה לאנשים פרטיים, אבל לא פרקטית לפוליטיקאים, עיתונאים, בדרנים ושאר אישי ציבור. ואפשר לזכור שמה שכתבנו לפני 3, 5 ו-10 שנים לא בהכרח מייצג את מי שאנחנו היום, ושאנשים יכולים להשתנות – וגם להתנצל על מה שהם כתבו.
To reduce my views to a handful of jokes that didn’t land is not a true reflection of my character, nor my evolution as a comedian.
— Trevor Noah (@Trevornoah) March 31, 2015
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
