פרשת הדיסקים הרעילים: המשטרה מפיצה שמועה שאפשר לסמוך על הודעותיה הרשמיות
בשעות האחרונות מסתובבת בוואטסאפ אזהרה מפני שקיות עם דיסקים רעילים שמחולקות באזור פרדס חנה. מקור השמועה, לפי חנן כהן מאתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי”, הוא באתרים ברוסית.
ההודעה הישראלית:
מסתובבת הווטסאפ ההודעה הקולית הבאה: מי שלא דובר רוסית בקבוצה כי זה ברוסית מה ששלחתי לכם.
מחלקים דואר. עובר בן אדם בפרדס חנה ובאזור של הערים שלנו. בינתיים לא עלו על זה. המשטרה מודעת. מחלקים שקיות כאלה עם דיסק בפנים ועם איזה שהוא רישום ואיזה שהוא חומר בפנים. לא לפתוח בשום אופן את השקיות. זה חומר רעיל. בעלה של אחת האמהות מהגן של הבן שלי מאושפז עם הרעלה מאד מאד קשה.
מחפשים עכשיו את הבן אדם. מחפשים את הקבוצה שעושה את זה. הרישום הוא בטורקית. אז בבקשה להיות זהירים. תודה.
המשטרה, שלא נוהגת להגיב על שמועות רשת מופרכות, נאלצה להגיב לשמועה הזאת היום. סגן דובר מחוז חוף, חיים פונימונסקי, כתב לעיתונאים בוואטסאפ:
טוב שהמשטרה פועלת למנוע פאניקת המונים, אבל למה היא צריכה לטעון שאפשר לסמוך על הודעות של גורמי תקשורת רשמיים, ובמשתמע כי אין לסמוך על שמועות?
ד”ר תומר סימון, דימיטרי לייקן, אבישי גולדברג וברוריה עדיני מאוניברסיטת בן גוריון פרסמו עבודה שבה בדקו שמועות על שלושת הנערים החטופים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, שהופצו זמן קצר אחרי החטיפה. מסקנותיהם: 9 מ-13 השמועות שנבדקו היו נכונות; נמעני השמועות נטו להאמין למידע שהועבר על ידי אנשי כוחות הביטחון, גם אם הוא התברר כשגוי לאחר מכן.
בכתבה של עודד ירון ב”הארץ” על המחקר נכתב:
אחת השמועות השקריות, שזכתה לרמת אמון גבוהה, הגיעה מכמה מקורות שונים בכוחות הביטחון – בהם כבאי, קצין משטרה ושורה של חיילים וקצינים. לפי השמועה הזו, שני נערים נחטפו, הצליחו להתקשר מהבית שבו הוחזקו וחולצו במבצע משותף של השב”כ, יחידות מסוערבות של צה”ל והימ”מ.
[…]
התגובה של דובר צה”ל וגורמים רשמיים אחרים לשמועות היתה גורפת ומבטלת. הם קראו לא להאמין לשמועות וקבעו שכולן לא נכונות, אך סימון הדגיש שהמציאות הוכיחה אחרת: בכמעט כל אחת מהשמועות היה גרעין של אמת. “אנשים הפיצו גם מידע אמיתי, אבל אף אחד לא יכול היה לדעת מה אמיתי ומה לא – זה חלק מהבעיה”, אמר. “אם השמועות שהגיעו אליך נשמעות הגיוניות בזמן חירום אז אתה מקבל אותן כמשהו אמיתי. אם אתה מקבל אותה מחייל או איש כוחות הביטחון, האמינות עולה”.
כאן אפשר לשמוע ראיון שערכתי עם סימון על המחקר בתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלצ:
במבצע צוק איתן, שהוכרז בעקבות ירי רקטות בעקבות מבצע “שובו אחים” להחזרת גופות שלושת הנערים, גורמים רשמיים, מי במחדל ומי בזדון, הפיצו דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה, והכחישו שמועות שהתבררו כנכונות. מתוך כתבה שלי על התקשורת מול הרשת:
בבוקר יום ראשון הפיץ מי שהפיץ בוואטסאפ “הודעה מפיקוד העורף” שהזהירה: “בשעה 12:16 צה”ל תוקף בעזה חזק. נא להיות בשעה זו בסמוך למרחב מוגן. ההודעה חלה על תושבי כל הארץ. נא להעביר הודעה זאת בדחיפות לקבוצות אחרות תהיו דרוכים וערוכים שימו לב תשמרו על עצמכם”. חצי יממה אחרי שתל אביב הופגזה באיחור של דקות ספורות משעת ההתקפה שחמאס פרסם מראש, ההודעה הזאת נשמעה כמו אזהרה לגיטימית. באותו בוקר עלה הכתב הצבאי אור הלר לשידור בערוץ 10, הכחיש את ההודעה, סיפר שדובר צה”ל הוציא הבהרה בנושא, זעם על “כל אותם אידיוטים שמפיצים שמועות בוואטסאפ” וקרא לעצור אותם.
[…]
למבצע הצבאי הנוכחי בעזה קדם מבצע סיכול מידע בוואטסאפ. משתמשים ברשת החברתית הסלולרית הסגורה
הפיצו שמועה שלפיה הקבינט הבטחוני החליט לגייס 4000 אנשי מילואים ולצאת למבצע צבאי בעזה. תקשורת המיינסטרים דיווחה כי מדובר בשמועה כוזבת והודעה שקרית. בחלק מהמקרים צוטטו “המשטרה” או “גורמים בצה”ל” כמקור ההכחשה. במקרים אחרים, ההכחשה לא גובתה בדבר מלבד המוניטין המפוקפק של שמועות וואטסאפ. אחר כך התברר שדובר צה”ל עמד מאחורי ההכחשה, ושדווקא היא היתה השקר: לא רק שהצבא יצא למבצע, אפילו השם שננקב ב”שמועה הכוזבת” היה מדויק. המשטרה והצבא התגלו כמפיצי מידע שקרי, התקשורת הממוסדת הוצגה ככלי ריק, צינור טיפש לפיטום הציבור באותם שקרים, ואילו וואטסאפ התגלתה כצוק איתן של מידע שהממסד לא רוצה שנדע, והעיתונות לא טורחת לבדוק.
[…]
“בעקבות ההסלמה של הימים האחרונים מופצות ברשתות החברתיות שמועות והודעות שונות המזהירות את הציבור מפני סכנות אפשריות. ברצוננו להבהיר כי במידה ואכן נבקש להתריע בפניכם על סכנה כזו או אחרת, נדאג לעדכן אתכם באופן רשמי בעמוד הפייסבוק שלנו ובאמצעי התקשורת”, סיפרה דוברות המשטרה בפייסבוק שלה – אותה משטרה שהמפכ”ל שלה ספק מידע לא מדויק בנוגע לשהותו בארה”ב אחרי חטיפת שלושת הצעירים מגוש עציון, ושטענה שההקלטה של שיחת החטוף למוקד 100 לא היתה ברורה, טענה שהושמעה גם על ידי שר האוצר יאיר לפיד, והופרכה כשההקלטה התפרסמה. “תוכיחו שאתם משטרת ישראל האמיתית”, הגבתי בצחוק לסטטוס הנ”ל של המשטרה. בלוגרית הרכילות הפארודית “כוכבים ברשת” פנתה בהודעה למפעיל דף הפייסבוק וכתבה: “אנחנו מקבלים לא מעט פניות התוהות אם זה אכן הדף של משטרת ישראל האמיתית”. מפעיל הדף, במפגן מרהיב של חוסר מודעות, השיב לה: “שלום, זהו אכן הדף הרשמי היחיד של משטרת ישראל”.
“המיידיות והשיתופיות ברשת מעמידות אותנו בפני אתגר חדש – הפצתן של שמועות. הן עשויות לפגוע בכוחותינו, בפעילות המבצעית ובביטחון אזרחי המדינה. קחו אחריות, אל תפיצו שמועות בלתי מבוססות ואל תכניסו סתם ללחץ. המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה”ל ובקולו”, התחנן דובר צה”ל בפייסבוק של הצבא, אותו צה”ל שהודיע שחיסל את ראש מערך רקטות הקסאם אף שזה חי וקיים ודיווח בטוויטר על הצטיידות חיזבאללה בטילים כשהוא מציג תמונה של טילים צפון קוריאניים.
המשטרה והצבא לא לבד: בסביבה של תקשורת מקוונת מהירה וישירה בין אזרחים, גופים ממלכתיים וכלי תקשורת נופלים שוב ושוב בטעויות, תקלות, שיקול דעת לקוי ושקרים. הממשלה והממסד הבטחוני ידעו על מותם של שלושת החטופים אך הסתירו את המידע במשך זמן רב. מנכ”ל מד”א אלי בין דיווח בזמן אמת ובשידור חי בערוץ 10 על פצוע אנוש מרקטה שפגעה במכונית, דובר המשטרה ציטט את הדיווח בהודעה לעיתונות והמידע הופץ בתקשורת עד שבדיקה נוספת העלתה שהרכב ריק. קולו המקוון של דובר צה”ל דיווח על פגיעת שתי רקטות במתקן גרעיני בדימונה, ציוץ שפורסם על ידי קראקרים שהשתלטו על הטוויטר של דו”צ. סמס מ”הארץ” עדכן באנגלית על פגיעת רקטה במפעלים הפטרוכימיים בחיפה וקראה לפנות את האזור, הודעה שהתגלתה כפעולה של מתחזים.
פיקוד העורף, שטרם הפעיל שירות סמסים או אפליקציה להתראה על אזעקות לטובת חירשים ואחרים שמעוניינים להתעדכן כך, שלח לסלולריים של אזרחים הודעות מג’וברשות בתווים קוריאניים, והציף אחרים בהודעה אחרי הודעה אחרי הודעה שקראו להם להיכנס ללינק מקוצר מפוקפק ולמלא “סקר מוכנות אישית“.
לסיכום: אל תאמינו באופן עיוור לדוברים רשמיים, אל תפסלו באופן עיוור שמועות.
עוד בנושא
תגובות
תגובה אחת לפוסט “פרשת הדיסקים הרעילים: המשטרה מפיצה שמועה שאפשר לסמוך על הודעותיה הרשמיות”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
[…] הרשתות החברתיות מאפשרות ומעודדות את התופעה של הפצת שמועות לא בדוקות ושקרים מכוונים. מנכ”ל ומייסד פייסבוק, מארק זאקרברג, […]