🚖 אובר מונעת מהרשויות לאכוף עליה את החוק 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

מנכ”ל ומייסד פלטפורמת הנסיעות אובר, טרוויס קלניק, נסע בחודש שעבר באובר ונקלע לשיחה עם הנהג, פאוזי כאמל, שהפכה לוויכוח נסער. כאמל טען שהורדת התעריפים של אובר גרמה לו לפשיטת רגל. קלניק הסביר שהורדת המחירים התחייבה מהתחרות, ולאחר מכן האשים את כאמל בכך ש”אנשים מסויימים לא אוהבים לקחת אחריות על החרא שלהם. הם מאשימים אחרים בכל דבר בחיים שלהם” ויצא בטריקת דלת. כאמל תיעד את השיחה במצלמת הרכב שלו והעביר את ההקלטה לאתר בלומברג. קלניק התנצל על התקרית (🗂️).

התקרית הזאת מצטרפת לשורה של בעיות שהחברה מתמודדת איתן בחודשים האחרונים, ובהן מחאה המונית של מחיקת האפליקציה מטעם מתנגדי טראמפ, האשמה באי טיפול בהטרדות מיניות בחברה והתפוטרותו של עובד בכיר זמן קצר לאחר הצטרפותו בגלל שהסתיר מידע על חשדות להטרדה מינית אצל המעסיק הקודם שלו, גוגל.

אתמול הצטרפה בעיה חדשה: מייק אייזק חשף בניו יורק טיימס שאובר מפעילה מאז 2014 תוכנית בשם גרייבול, אשר נועדה למנוע מרשויות האסדרה והאכיפה לעשות את עבודתן ולאכוף את החוק על אובר.

נחזור שלוש שנים אחורה ל-2014, אז החלה אובר להפעיל את שירות אובראיקס, שהופך מכוניות למוניות אד-הוק לא מורשות, בפורטלנד, אורגון. אובר הפעילה את השירות בלי לקבל אישור לכך מהעירייה, שבהמשך הכריזה על השירות כבלתי חוקי. הני”ט מספר שכדי לבנות תיק נגד החברה, העירייה שלחה פקחים להזמין מוניות אובראיקס ולקנוס את הנהגים. אולם הפקחים בקושי הצליחו להזמין מוניות, ואלו שהוזמנו ביטלו את ההזמנות. חשיפת התוכניות עכשיו מוכיחה שהביטולים לא היו מקריים, אלא מתוכננים. גרייבול זיהתה את פקחי פורטלנד, והציגה להם מפה שחלק מהמוניות עליה מפוברקות.

לפי הפרסום בני”ט, במסגרת גרייבול אספה אובר מידע מהאפליקציה שלה ובאמצעים אחרים כדי לזהות עובדי ציבור שתפקידם לאכוף את החוק והתקנות על החברה. כתריסר סמנים סימנו לאובר שהמשתמש הוא עובד ציבור, ובהם:
• הפעלה חוזרת ונשנית של האפליקציה, מה שכונה בחברה “eyeballing” (להסתכל כדי לבצע הערכה), כשהמשתמש נמתא באזור שאובר סימנה על המפה הדיגיטלית (“גאוגידור”) כמשרד ממשלתי.
• כרטיס אשראי של משתמש מקושר לגופים כמו אלו המספקים שירותי אשראי לשוטרים.
• טלפון סלולרי מדגם זול, מאלו שרשויות החוק נמוכות המשאבים רוכשות על מנת לפתוח חשבונות סלולר רבים להרצת מבצעי עוקץ כמו אלו נגד אובר.
• משתמש שעובדי אובר מצאו ברשתות החברתיות ובווב עדויות לכך שהוא עשוי להיות עובד ציבור שקשור לאכיפה או לאסדרה של אובר.

המחלקה המשפטית של אובר אישרה את השימוש בגרייבול, וזו שימשה את החברה לחמוק מאכיפה בבוסטון, מסצ’וסטס, פריז, טקסס ולאס וגאס, נוואדה בארה”ב, באוסטרליה, סין ודרום קוריאה, בין השאר. משתמשים מסומנים שהזמינו אובראיקס היו מקבלים, כאמור, מפה מפוברקת, שעליה מכוניות שלא קימות במציאות או ללא מכוניות כלל, וההזמנה שלהם לא היתה עוברת לנהגים. אם בטעות נהג היה אוסף משתמש מסומן, אובר היתה מתקשרת לנהג ומורה לו לסיים את הנסיעה.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר מסרה בתגובה לני”ט כי “התוכנית פוסלת הזמנות נסיעה למשתמשים שמפירים את תנאי השימוש שלנו – בין אם אלו אנשים שמתכוונים לפגוע פיזית בנהגים, מתחרים שרוצים להפריע לפעילות שלנו, או מתנגדים שזוממים עם נציגים רשמיים ‘מבצעי עוקץ’ סודיים שמטרתם לגרום לנהגים להפליל את עצמם”. לדברי החברה לני”ט, חברות מוניות והסעה בשווקים מסויימים קושרות קנוניות נגדה, והחברה נאלצת להסתיר את מיקומי נהגי אובראיקס כדי למנוע מהמתחרים למצוא אותם – וזה עדיין השימוש העיקרי של גרייבול. עובדים באובר אמרו שהכלים נוצרו כאמצעי הגנה לנהגים במדינות מסויימות – בצרפת, הודו וקניה, למשל, נהגי מוניות הפעילו אלימות פיזית נגד נהגי אובראיקס בגלל פגיעה בפרנסתם.

אולם בני”ט מציינים שהאכיפה נגד אובראיקס גרמה נזק לנהגים – בקנסות ובהחרמת רכבים, שאובר נהגה לקחת על עצמה כדי למנוע בריחת נהגים מהשירות, וכי גרייבול נועדה להפחית את הנזקים הללו.

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

4 במרץ, 2017 | בנושאים האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ