ישראל: 🚖 כתב אישום נגד אובר 👎 חוות דעת נגד פייסבוק 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

פייסבוק אשר בארץ ישראל

היועץ המשפטי לממשלה חושב שפייסבוק צריכה להתמודד עם תביעות וטענות נגדה בישראל, כך נכתב בחוות דעת שהוגשה מטעמו לבית המשפט העליון.

אוהד בן חמו, משתמש פייסבוק, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגובה 400 מיליון דולר, בטענה שפגעה בפרטיות המשתמשים כשקראה את הודעותיהם הפרטיות בלי הסכמתם מראש, ולא רשמה את מאגרי המידע שלה אצל רשם מאגרי המידע. פייסבוק ביקשה לסלק את הבקשה על הסף, מכיוון שלפי הסכם השימוש שלה, כל תביעה נגדה חייבת להיות מוגשת בקליפורניה. התובע טען שמדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את טענתו.

כתיבה במחברת פייסבוק עם עט פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

עט ומחברת פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

פייסבוק ערערה לעליון. בית המשפט העליון ביקש את חוות דעתו של היועמ”ש לפני שיפסוק בנושא. את חוות הדעת מטעם היועמ”ש כתבה עו”ד לימור פלד, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה:

לגישת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין לבחון את תניית השיפוט במשקפיים הרגילים של חופש ההתקשרות החוזי, וזאת מאחר שחוזים מעין אלה אינם משקפיים הסכמה אמיתית של לקוח. […] התנייה הקובעת, כי התדיינות בין הצדדים תתקיים בקליפורניה, דהיינו במקום הנוח לספק, עשויה להרתיע את המשתמשים בישראל מלתבוע את החברה. תביעה נגד פייסבוק, במדינת קליפורניה, תהיה בעלת עלויות רבות בהן, הוצאות הכוללות העסקת עורך דין זר, נסיעות לחוץ לארץ לצורך ההכנות להתדיינות ולהתדיינות עצמה, הוצאות נוספות אפשריות בכל מה שקשור לעדים ולמומחים, וכן הצורך להתמודד עם התדיינות בשפה זרה. על כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי תניית השיפוט הזר, המופיעה בהסכם ההצטרפות לפייסבוק, הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. […] כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק מטריח עצמו ומגיע עד למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק וכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו להיות נכון לעמוד מאחורי התחייבויותיו, ולאפשר ללקוח לממש את הזכויות העומדות לו כתוצאה מהעסקה בלא קושי.

בירור לפי [הדין בקליפורניה] עשוי להעניק [לפייסבוק] יתרון משמעותי על פני צרכנים ממדינה אחרת שאינם פועלים לפי דין זה ואינם מכירים את הדין הקליפורני. זאת ועוד, ניהול התיק על פי הדין הזר עלול להרתיע תובע, שכן הדבר מחייב לימוד עקרונותיה של שיטה משפטית זרה ולא מוכרת ומביא להגדלת העלויות שלו בבירור הסכסוך. […] לחברה בין-לאומית גדולה הבוחרת להרחיב את עסקיה באופן גלובאלי ולקיים את עסקיה במדינת ישראל, קיימת יכולת משפטית וכלכלית לברר סכסוכים בבית משפט בישראל על פי הדין הישראלי. יכולת שאיננה מתקיימת בהכרח כשמדובר בצרכניה של חברה זו.

החלטה של בית המשפט העליון בנושא, לכל כיוון, תהיה תקדימית לא רק לגבי פייסבוק אלא גם לגבי חברות גלובליות אחרות.

מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה על חוות הדעת.

להורדה (PDF, 607KB)

ועוד על פייסבוק – החברה סגרה היום את דף הפייסבוק של “מזבלה” של דורי בן ישראל, שתובע את החברה על חסימת תכניו והגדרת אתרו כסיכון סייבראבטחה וכספאם. מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה: “יש לנו מדיניות ברורה ואנו נוקטים פעולה כאשר מישהו מנסה להשתמש בפייסבוק כדי לחשוף מידע אישי ללא רשות. אנו עושים זאת בצורה הוגנת ומאוזנת, ללא התחשבות באנשים או בארגונים המעורבים בכך”.

אובר עומדת לדין בישראל

משרד התחבורה הגיש החודש כתב אישום נגד אובר, מנהלה בישראל יוני גריפמן ושישה נהגים שפעלו באמצעותה בישראל על הסעת נוסעים בתשלום ללא רשיון. לפי כתב האישום, פקחים סמויים הזמינו נסיעות באמצעות האפליקציה של אובר ישראל, וזו קישרה ביניהם לבין נהגים שאין להם מונית ורשיון נהיגה על מונית. הנהגים הסיעו ברכביהם את הנוסעים וגבו תשלום דרך האפליקציה באמצעות כרטיס אשראי. אובר ישראל גבתה מהנהגים 25% עמלה, אף שאין לה רשיון לניהול הפעלת מוניות, משרד הסעות, או כל כלי רכב להסעת נוסעים בתשלום. לפי דה-מרקר, שניים מהעדים בתביעה הם עובדי המתחרה גטטקסי.

לאובר יש שירות להזמנת מוניות, בדומה לגטטקסי, ושירות בשם אובראקס, שבו נהגים פרטיים אוספים ומסיעים נוסעים ברכביהם הפרטיים. שירות כזה אינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל, שמחייבת החזקת רשיון נהיגה מיוחד ומונית לשם איסוף נוסעים בתשלום. שר התחבורה ולא הבטחון, ישראל כץ, מתנגד לכניסה של שירותים כאלו לישראל, בטענה שהם פוגעים בנהגי המוניות ועוזרים לבעלי ההון.

caption id=”attachment_69116″ align=”aligncenter” width=”450″] אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)[/caption]

אובר השיקה בישראל שירות בשם אוברנייט, שהחברה מגדירה כשירות שיתוף-נסיעות, קארפול, שכמוהו מפעילות גם ווייז ומוביט, ובו הנוסעים מצטרפים לנסיעה פרטית שממילא מתרחשת ומשתתפים בהוצאות.

אלא שבניגוד לקארפול של ווייז ומוביט, המשתמשים בשירות של אובר לא חייבים להצטרף לנסיעה קיימת אלא יכולים מזמינים נסיעה – כלומר, הנהג מגיע במיוחד לאסוף אותם; ולפי תלונות של משתמשים, התעריף מופרז, משום שהוא כולל גם הוצאות החזקת רכב וירידת ערך, כלומר לכאורה עקיפת האיסור לגבות תשלום על נסיעות על ידי הגדלת רכיב ההשתתפות. משרד התחבורה זימן לבירור בנושא את גרייפמן, מנכ”ל אובר ישראל, בחודש מרץ, ולפי דה-מרקר היתה כוונה לזמן גם את בכירי ווייז לתשאול בנושא.

מאובר ישראל נמסר בתגובה לכלי התקשורת השונים: “פיילוט uberNIGHT נבנה בהתאם לרגולציה בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שפועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”.

צורת הפעולה הזו של אובר אינה חריגה – התנהלות החברה מתאפיינת באגרסיביות עד כדי עבירה על תקנות וחוקים במקומות רבים בעולם, והחברה גם שיפתה נהגים שנקנסו על הסעות בלתי חוקיות שביצעו עבורה. במרץ השנה חשף הניו יורק טיימס כי החברה הפעילה תוכנית בשם גרייבול, שבמסגרתה סימנה אנשי אכיפה ורגולציה וחסמה בפניהם את השימוש התקין באפליקציה, כדי שלא יוכלו להזמין הסעות ולתעד הפרות של החוק. לאחר החשיפה הודיעה החברה שתפסיק להשתמש בתוכנית נגד רגולטורים, והנושא נמצא בחקירה פדרלית.

אף שאובר ישראל מקפידה להבהיר שהיא פועלת לפי הרגולציה, החברה מבינה שהיא תמצא גם תמיכה וגם לקוחות בישראל לשירות הסעות על ידי נהגים פרטיים. בתחילת אפריל פרסמה החברה בפייסבוק מודעה שקוראת לנהגים פרטיים להירשם לנהוג עם אובר, שמפנה לטופס הצטרפות באתר הרשמי של החברה. “בעלי רכב פרטי? נרשמים עכשיו לנהוג עם Uber – הנוסעים כבר מחכים לך! בונוס מובטח! 💰💰💰”, נכתב בפוסט, ובפריוויו של המודעה: “בוא לנהוג עם Uber ברכב הפרטי שלך בתל-אביב והסביבה. שירות חדש מבית Uber לבעלי רכבים פרטיים. הירשם עכשיו!” התגובות לפוסט משמשות במה למריבות בין תומכי ומתנגדי השירות, ובהם נהגי מוניות שמוחים על הפגיעה בפרנסתם.