גיווניות בגוגל ואובר, וואטסאפ בלי לחשוף מס’ טלפון, כאילו ש”אמוג’י – הסרט” לא נורא מספיק ועוד
אמ;לקתי לכם, תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת
עובד גוגל פרסם מסמך נגד גיווניות. החברה תומכת בזכותו להביע את דעתו. בעוד גוגל מתמודדת עם חקירה של משרד העבודה האמריקאי על אפליית שכר נגד נשים (“פערי שכר שיטתיים לרעת נשים פחות או יותר בכל כוח העבודה”, לפי עדות של ג’נט וויפר, מנהלת אזורית במשרד העבודה), מהנדס תוכנה בחברה פרסם ברשתות פנימיות של גוגל מסמך בשם “Google’s Ideological Echo Chamber” (“תיבת ההדהוד האידיאולוגית של גוגל”), שבו הוא טוען נגד יוזמות הגיווניות (diversity) של החברה, וקורא להחליפן בפתיחות לגיווניות אידיאולוגית. מאד’רבורד חשף את קיומו של המסמך וגיזמודו השיג ופרסם עותק מלא שלו.
דניאל בראון, שנכנסה לפני שבועיים לתפקיד סגנית נשיא לגיווניות, אינטגרטי ומשילות בגוגל, כתבה לעובדים שקיוותה להציג את עצמה בעוד שבוע או שבועיים, אך היא נאלצת להקדים את ההיכרות בגלל המסמך המדובר. באימייל ששלחה לעובדים, ושהתפרסם במלואו במאד’רבורד, כתבה בראון: “כמו רבים מכם, מצאתי ש[כותב המסמך] קידם הנחות שגויות על מגדר. […] גוגל נקטה עמדה חזקה בנושא, על ידי שחרור מידע דמוגרפי ויצירת OKR [מערכת השגת יעדים ותוצאות, ע”ק] כלל חברתית של גיווניות והכללה. עמדות חזקות מושכות תגובות חזקות. שינוי תרבות הוא קשה, ותכופות מעורר אי נוחות. […] חלק מבניית סביבה פתוחה והכללתית משמעותו לעודד תרבות שבה אלו שמחזיקים בתפיסות אלטרנטיביות, כולל דעות פוליטיות אחרות, חשים בנוח לשתף את הדעות שלהם. אבל השיח הזה חייב לפעול לצד העקרונות של העסקה שיוויונות שנמצאת ב’קוד ההתנהגות’ שלנו, במדיניויות ובחוקים נגד אפליה”.
“אני בתעשייה כבר זמן רב, ואני יכולה להגיד לכם שמעולם לא עבדתי בחברה שיש לה כל כך הרבה פלטפורמות לעובדים להביע את עצמם”, כתבה בראון. מלבדן, המסמך נידון על ידי עובדי גוגל גם בפלטפורמות חיצוניות וציבוריות. אחת מעובדות החברה, יאנה דוגן, מהנדסת תוכנה שעובדת על שפת התכנות GO, אף הודיעה בטוויטר כי “אם כוח-אדם לא יעשו דבר במקרה הזה, אני אשקול לעזוב את החברה הזאת באמת לראשונה מזה חמש שנים”.
If HR does nothing in this case, I will consider leaving this company for real for the first time in five years.
— Jaana B. Dogan
(@rakyll) August 4, 2017
אובר לא מוצאת אישה שתסכים למנכ”ל אותה. ובינתיים, בשוק המוניות: חברת ניהול הנסיעות אובר, שהעיפה את המנכ”ל המייסד טראוויס קלאניק ומתמודדת עם בעיית סקסיזם והטרדות מיניות, לא מצליחה למצוא אישה לעמוד בראשה, מדווח הוושפוסט. אחת הבעיות באיתור מנכ”לית היא תופעת “צוק הזכוכית” – הנטייה של חברות במשבר למנות נשים לתפקידי הנהגה, מה שמציב אותן בסיכון גבוה יותר להיכשל, לספוג ביקורת ולהיות מסומנות כבלתי כשירות לתפקידים דומים, מאשר לו היו ממונות להנהיג חברה מתפקדת או מצליחה מלכתחילה.
אם רוצים באמת לטפל בחברה ובתרבות הרקובה שנוצרה שם, צריך לארגן מחדש את כל שדרת הניהול ולגייס מגוון של א/נשים תוך הצהרה על מחויבות לתיקון.
— Re: ʚϊɞ (@Shluli) August 6, 2017
אישה שכן נכנסה לחברה, עם משא של ציפיות לשינוי, היא בואוזמה סיינט ג’ון, סמנכ”לית המותג של אובר. אריאנה הפינגטון, מייסדת ההפינגטון פוסט וחברת דירקטוריון באובר, הכירה אותה והביאה אותה לחברה אחרי שזו מילאה תפקידי שיווק בכירים בפפסי, ביטס ואפל. אחת מנקודות השפל שהביאה להדחת קלניק מהחברה – חודש אחרי שגייס את סיינט ג’ון – היתה תיעוד של ויכוח נסער שלו עם נהג אובר שהסיע אותו. לסיינט ג’ון היתה שיחה שונה לגמרי עם נהג אובר שנה לפני שהצטרפה לחברה. המכונית שהגיעה היתה במצב רע, והנהג סיפר שנהגי מונית השחיתו אותה, ושהכסף שחסך ללכת לפסטיבל SXSW להופעה של איגי פופ, המוזיקאי האהוב על אחיו המנוח, ישמש אותו כעת לתיקון המכונית. סיינט ג’ון, שהשתתפה בפסטיבל כראש שיווק צרכני גלובלי של אייטיונז ואפל מיוזיק, היתה בדרך לארוחת ערב עם פופ. היא הזמינה את הנהג להצטרף. בפרופיל שפרסם עליה הני”ט היא אמרה: “זה היה רגע כל כך יפה ואנושי”.
סיינט ג’ון, פופ ונהג האובר שלה
שודרגת לצי המכוניות המתלקחות של אובר. וכדי לשמור על הרעננות, אובר ממשיכה להסתבך, משפט קסם שלא משנה מתי תגידו אותו, הוא נכון. הפעם הוא נכון כי הוול סטריט ג’ורנל דיווח () שאובר השכירה לנהגיה בסינגפור 1000 מכוניות הונדה וזל, דגם שהיצרנית איחזרה בגלל בעיית התלקחויות כבר באפריל 2016, עובדה שמנהלי אובר היו מודעים לה. גם כשבינואר השנה התלקחה אחת המכוניות מיד לאחר שנהג אובר הוריד נוסע – בצירוף מקרים משמח, ללא נפגעים, החברה לא הורידה את הרכבים מהכביש, אלא בחרה לנטרל בהם את המערכת שגרמה לשריפה ולחכות לחלפים הנחוצים לתיקון. ברוח אחוות הקולג’ המאפיינת את החברה, החברה ערכה אירוע לעובדים שעזרו לה להתגבר על “בלגן הווזל”. בשבוע של האירוע המתוכנן, מנהל בחברה הודיע לעמיתיו שיותר מ-65% ממכוניות הווזל טרם תוקנו. בהזמנה לאירוע, שכלל ארוחת ערב, מסז’ ו”שאר שיגועים [shenanigans במקור; ע”ק]”, נכתב כי ההסעה “עשויה להתבצע בווזל”.
להתכתב בוואטסאפ/סיגנל בלי לחשוף את מספר הטלפון. כשאנחנו מדברים על סייבראבטחה בתוכנות צ’ט, אנחנו חושבים על הצפנה מקצה-לקצה, על מניעת העברת נוזקות, על הרשאות לקבצים ולאמצעי קלט – אבל מה לגבי מספר הטלפון שלנו? מי שמקבל אותו כדי לצ’טט בוואטסאפ, סיגנל או טלגרם ונחסם עלול להמשיך לפנות בסמסים ושיחות טלפון, שלא לדבר על לאתר פרטים על הבעלים בחיפוש ברשתות חברתיות ובמדריכי טלפון הפוכים. ג’יליאן סי. יורק, מנהלת חופש ביטוי בינלאומי ב-EFF ועמיתה במרכז לאינטרנט וזכויות אדם באוניברסיטה האירופית ויאדרינה, כתבה בבלוגה: “כאישה, מתן מספר הטלפון שלי לאדם זר יוצר סיכון מתון: מה אם הוא יתקשר אלי באמצע הלילה? מה אם הוא יטריד אותי בסמס? מה אם איאלץ להחליף מספר כדי לחמוק ממנו? אני לא מופתעת שהמפתחים הגברים-ברובם של הכלים הללו לא חשבו על הסיכונים הללו. הם התמקדו בקפידה בווידוא שההצפנה עובדת (דבר חשוב מאוד), שמודלי אישרור-המשתמש שלהם שמישים והגיוניים, ואני אסירת תודה על כך… אבל אני עדיין לא רוצה לתת את מספר הטלפון שלי לאדם זר”. יש אפליקציות, ובהן טלגרם ו-Wire, שמאפשרות לתקשר עם אחרים דרך שם משתמש בלי לתת מספר טלפון. היא מבקשת שמפתחי וואטסאפ וסיגנל יישמו אפשרויות דומות.
עד שזה יקרה, יורק מספקת מעקף קיים (השתמשתי בו בעבר והוא עובד): הכניסו לטלפון סים עם מספר טלפון פומבי, שאותו תתנו לאנשים, רצוי כזה שאינו מקושר לזהות שלכם (כלומר, לא רכשתם אותו תחת שמכם ואתם לא משלמים עליו באמצעי תשלום שרשום על שמכם). הירשמו לוואטסאפ/סיגנל. בסיום הרישום הוציאו את הסים והכניסו סים אחר, עם מספר טלפון פרטי שלא תחלקו עם אנשים. כל עוד החשבון המקושר לסים הפומבי יהיה פעיל, וואטסאפ/סיגנל ימשיכו לעבוד ולהציג את המספר הפומבי, אבל לא יוכלו להתקשר או לסמס אליכם.
Not everyone is comfortable giving strangers their phone number, especially women. https://t.co/7O06KZe0GD
— Eva (@evacide) August 4, 2017
כוכבי החדשות של טוויטר הם בכלל לא ריפורטרים. לבראד ג’אפי, עורך וכותב בתוכנית Nightly News של NBC, יש 253 אלף עוקבים בטוויטר, ולקייל גריפין, מפיק בתוכנית The Last Word של MSNBC, יש 214 אלף. השניים הם צייצני חדשות סופר-פופולריים, שלרוב לא מייצרים את החדשות אלא אוצרים אותן במהירות וביעילות, שהפכו אותם לקריאת חובה בקרב אנשי מדיה, פוליטיקאים ומכורי חדשות. בכתבת פרופיל עליהם בבאזפיד, שאליה לא רצו להתראיין, עמיתים מכלי התקשורת שלהם ומגופים מתחרים מבקרים אותם על כך שהם לא עושים עבודה עיתונאית, אלא ניזונים מסיפורים של אחרים – כולל ממערכות פנימיות של NBC, שבה עוברות ידיעות בטרם פרסומן בציבור – ולעיתים מוציאים את הפאנץ’ ומשתפים אותו אף ללא לינק למקור, תוך שהם פוגעים בעבודה של העיתונאים שהביאו את הסיפור. מאידך, יש המחמיאים ומקנאים בהבנה שלהם את צרכי החדשות של משתמשי הרשתות החברתיות. כותבי הפרופיל, סטיבן פרלברג וצ’ארלי וורזל, מציינים כי “התפוקה חסרת המנוחה שלהם, שבסביבה אחרת היתה עלולה להתיש, היא כעת כוח עגינה עבור מספר גדל והולך של אנשים שחשים מופגזים על ידי חדשות מתפרצות, וחוששים שהם עלולים להחמיץ את הפרשה הבאה”.
Tweets by kylegriffin1 Tweets by BraddJaffy
דראדג’ ריפורט מאוכזב מטראמפ. מאט דראדג’, בעל אתר אצירת החדשות הפופולרי דראדג’ ריפורט, שחשף את פרשת מוניקה לווינסקי-ביל קלינטון אחרי שניוזוויק החליט לא לפרסמה, היה תומך נלהב של דונלד טראמפ לנשיאות ארה”ב מאז שזה הכריז על מועמדותו ועד אחרי כניסתו של איל הנדל”ן לבית הלבן. דראדג’, שממעט להתראיין ולהופיע בפומבי אבל ביקר פעמים רבות בבית הלבן, ונפגש עם טראמפ, איוונקה טראמפ וג’ארד קושנר, לפי דיווח של CNN, החל לאותת לאותת על חוסר שביעות רצונו מהישגיו של טראמפ. זאת באמצעות הכתבות שהוא מקדם והכותרות שהוא בוחר להן – הבולטת שבהן היא ההפנייה לסיפור של הני”ט על האימייל שדונלד טראמפ ג’ונייר קיבל לגבי עו”ד מהקרמלין שרוצה לספק לו מידע שיסייע לקמפיין של אביו. דראדג’ כתב שתי מילים – The Email (“האימייל”), עם תמונה של קתדרלת וסילי הקדוש.
קצרים.
אנת’וני סקרמוצ’י, שהועסק בתפקיד מנהל התקשורת של הבית הלבן תחת הנשיא דונלד טראמפ פחות זמן משאני הועסקתי בתור מחלק עלוני פרסום של מכון ללימוד אנגלית, מפגין הומור עצמי ומשתף קריקטורה ארס-פואטית שלפיה “קריקטוריסטי האומה מגישים תביעה ייצוגית בדרישה שטראמפ יאט את קצב פיטורי הבלתי-מתאימים לבית הלבן כך שנספיק לגמור את הקריקטורות המ@!!★# שלנו!”
— Anthony Scaramucci (@Scaramucci) August 4, 2017
גבר בן 43 מואשם שאונן בקולנוע בניו ג’רזי במהלך הקרנת “אמוג’י – הסרט”, וזה עדיין רק הדבר השני הכי גרוע שקרה באולם באותו זמן
סלקום, חברה שמטילה אמברגו על פרסום של מידע שהתקשורת כבר חשפה, ששותפים שלה כבר חשפו ואפילו שהיא עצמה כבר חשפה, פרסמה את הדוחות הכספיים שלה ארבעה ימים לפני הזמן.
מעניין אם רני רהב הוציא על זה קומוניקט באמברגו https://t.co/SG81YOyo7l
— עידוק (@idokius) August 5, 2017
לפי סקר העיתונות בטוויטר של מאקראק, סוכנות הידיעות AP היא גוף החדשות עם הכי הרבה עיתונאים שמצייצים בטוויטר, 893, אחריה וול סטריט ג’ורנל עם 823 וניו יורק טיימס עם 811; אנדרסון קופר הוא העיתונאי הכי נעקב בטוויטר עם 9.3 מיליון אוהדים, אחריו רייצ’ל מדואו עם 7.49 מיל’, רדג’יפ סרדסאי עם 6.16 מיל’; גוף החדשות עם הכי הרבה עוקבים לעיתונאים שלו (בלי העוקבים של פרופילי גוף החדשות עצמו) הוא CNN עם 38.78 מיל’, ESPN עם 26.5 מיל’, NBC ניוז עם 21.66 מיל’.
הבעלות על אתר בדיקת השמועות הוותיק סנואופס נתונה בסכסוך משפטי. דיוויד מיקלסון, שייסד אותו עם אשתו ברברה, זכה בנצחון ראשוני בדיון מקדים – הוא יישאר המנכ”ל, וכספי הפרסומות שאבדו בעקבות הסכסוך עם החברה שניהלה את הפרסום יושבו לו. מיקלסון גייס עד כה 686 אלף דולר בגיוס מימון-קהל בגואופאנדמי, שעדיין נמשך, להמשך פעילות האתר והמאבק להשבתו לידיו.
“אמ;לקתי לכם” הוא תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת. נתקלתם בסיפורים מעניינים? ספרו לי באימייל ido@room404.net, תייגו אותי בטוויטר (@idokius) ובפייסבוק (fb/ido.kenan), טקבקו כאן וכו’.
תודות: @Amit_ology, @Shluli, @jessicagresko
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.