אינטרבנשן לצייצן טראמפ שוכרי דירות, זהירות עם האמוג’י ️ האחראי על האינטרנט בגלצ

כבוד הנשיא, מחק את החשבון שלך, אנא ממך

השימוש המרענן של נשיא ארה”ב בחיי-שאני-לא-ממציא-את-זה-אפילו-בדקתי-בסנואופס דונלד טראמפ בטוויטר – ציוצים בלתי מצונזרים ישירות מזרם התודעה של מנהיג הדמוקרטיה השניה בגודלה בעולם – מזיק לאחרים (אנשים פרטיים ואקטיביסטים פוליטיים שסימן בציוצים שלו קיבלו הטרדות ואיומים על חייהם, המניות של חברות שביקר, טויוטה, בואינג ולוקהיד מרטין, איבדו מיליארד ומעלה דולר בבורסה).

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

דונלד טראמפ בטוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

אבל הוא מזיק גם לעצמו ולשלטונו. מבקריו של טראמפ משתמשים בטוויטר נגדו – לכל פעולה משמעותית או בעייתית שהוא מבצע אפשר למצוא ציוץ עבר שבו ביקר אדם אחר, על פי רוב את הנשיא הקודם ברק אובמה, על אותה פעולה. כתבת ביזנס אינסיידר, נטשה ברטרנד, קראה לזה “החוק הרביעי של ניוטון: לכל פעולה של טראמפ קיים ציוץ טראמפ שווה ומנוגד לו”. הציוצים שלו גם עלולים לחשוף דברים שישמשו נגדו בעתיד, אולי אפילו העתיד הקרוב, כשיוענק לו פרס ניקסון לנשיאות על מנהל תקין ופרס פוטין ליחסים בינלאומיים.

Trump's aides did an "intervention" with him over his tweeting, WSJ reports: https://t.co/BNv5jAamEu pic.twitter.com/LgE3wbs5Lk

— Daniel Dale (@ddale8) May 20, 2017

לפני מספר שבועות, עוזריו של טראמפ ערכו לו התערבנות (intervention) בנושא טוויטר, דיווח () הוול סטריט ג’ורנל בכתבה על העדות הפומבית הצפויה של ראש ה-FBI המודח, ג’יימס קואומי (עדות בנוגע לבקשת טראמפ ממנו לרדת מחקירת מחקירת מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי שהתפטר אחרי שהטעה נציגי ממשל לגבי אופי שיחותיו עם שגריר רוסיה, ובמקום זאת לחקור הדלפות לעיתונאים בנושא, כך לפי מיזכר שקואומי כתב לעצמו). העוזרים של טראמפ ביקשו מהנשיא להפגין יותר איפוק בטוויטר. לפי הג’ורנל,

העוזרים מודאגים מהשימוש של הנשיא בטוויטר לפרסום טענות מסיתות, ובפרט הטענה הבלתי מבוססת מחודש מרץ שקודמו הדמוקרטי, ברק אובמה, הציב מכשירי ציתות במשרדיו.

בפגישה זו, עוזריו של מר טראמפ הזהירו כי סוגים מסוימים של הערות שהוא מפרסם בטוויטר “יכניסו אותו לפינה”, הן מבחינת מסרים פוליטיים והן מבחינה משפטית.

האם ההתערבנות עבדה? זה לא נראה ככה. שלשום צייץ טראמפ ש”זה” – ככל הנראה בדיקת ההדחה של קואומי ושאר הבדיקות שנוגעות למעכשיו – “הוא ציד המכשפות הגדול ביותר של פוליטיקאי בהיסטוריה האמריקאית!” סת’ מולטון, נציג בית הנבחרים האמריקאי, השיב לו: “כנציגה של סיילם, מסצ’וסטס [שבה התקיים ציד המכשפות הלא-מטאפורי בסיילם התרחש בסוף המאה ה-17, לפני הקמת ארה”ב], אני יכול לאשר שזה שגוי”.

This is the single greatest witch hunt of a politician in American history!

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) May 18, 2017

As the Representative of Salem, MA, I can confirm that this is false. https://t.co/8yJIzZBSE8

— Seth Moulton (@sethmoulton) May 18, 2017

קואומי הוא לא היחיד שצריך להיחקר, טוען פיליפ נ’ האוורד, פרופ’ לחקר האינטרנט באוניברסיטת אוקספורד. בדוח שפייסבוק פרסמה באפריל, “Information Operations and Facebook” (פדף), החברה אומרת שממצאיה לגבי פרסום מידע שנגנב במהלך הבחירות לנשיאות, והפצת חדשות שקריות אודותיו, אינם סותרים את הייחוס שנתן ראש המודיעין הלאומי בדוח מתחילת ינואר – כלומר, מדובר ברוסיה. החוקר האוורד קורא לפייסבוק לשחרר את הנתונים לציבור כדי שאפשר יהיה לחקור אותם, וקורא לוועדת המודיעין של בית הנבחרים לזמן את החברה לתת עדות בנושא.

והואיל והשוכרת כתבה [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה]

מחלוקת בנוגע להשכרת דירה הגיעה לבית המשפט, וזכתה שם להתייחסות מעניינת לאמוג’י ורגשונים (סמיילים) במסגרת המו”מ. אלו גרמו למשכיר, יניב דהן, להבין בטעות שהשוכרים הפוטנציאליים, ניר חיים שכרוף וירדן רוזן, מעוניינים בדירה, אף שבפועל הם לא רצו בה בגלל שלא היו מרוצים ממצבה, ולבסוף מצאו דירה אחרת.

דהן תבע את הזוג בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, והשופט אמיר ויצנבליט כתב בפסק הדין:

[…]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 [כלל] ‘סמיילי’, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן.

ויצנבליט פסק לדהן פיצויים והוצאות בסכום של 8000 שקלים, כמחצית סכום התביעה.