לוחצים על עדי קול – פייסבוק בשירות המתנגדים לחוק המשילות


יורי גנקין

אינספור מילים כבר נכתבו ועוד ייכתבו אודות חוק המשילות שעבר בקריאה ראשונה. אני הייתי רוצה להתמקד ביוזמה המקורית אשר באמצעותה ניסו האזרחים שהתנגדו לחוק להשפיע באופן ישיר על חברי הקואליציה שסומנו על ידם כמתלבטים – והכל באמצעות שימוש במדיה החברתית. האם מדובר בסנונית ראשונה שמייצגת דפוס התנהלות חדש במערכת היחסים שבין הבוחרים לנבחרים?

כבר בשעות הבוקר של יום רביעי היה ברור לכולם שבערב תידרש הקואליציה לשורה של הצבעות מכוננות – תחילה שתי הצבעות על חוק המשילות ולאחר מכן הצבעה על אישור חוק משאל העם. מתנגדי חוק המשילות עשו שיעורי בית וסימנו שישה חברי כנסת שנתפסו ככאלה שניתן לשכנעם להתנגד לחוק, או לכל הפחות להימנע מתמיכה בו. היו אלה חברות הכנסת עדי קול וקארין אלהרר מיש עתיד, חברי הכנסת עמרם מצנע, דוד צור והשר עמיר פרץ מהתנועה וחברת הכנסת אורית סטרוק מהבית היהודי.

אחרי המיפוי החל היישום. ארבעת האנשים שעמדו מאחורי הניסיון לסכל את חוק המשילות פתחו אירוע פייסבוק ייעודי תחת הכותרת “שעתיים לעצור את חוק המשילות: לוחצים על עדי קול, דוד צור, עמיר פרץ, קארין אלהרר”. תמונת הקאבר של האירוע הובלטה בזכות תמונותיהם של חלק מחברי הכנסת, ובפרטי האירוע שובצו כתובות הדואל ומספרי הטלפון האישיים של הח”כים המתלבטים בצירוף מסר ברור שהניע את “משתתפי האירוע” לפעולה: הזמן הולך ואוזל – התקשרו\שלחו הודעה לחברי הכנסת ושכנעו אותם להימנע או להצביע נגד.

אירוע הלחץ על הח"כים המתלבטים

הקיר של האירוע הווירטואלי התמלא תוך דקות בדיווחים חיים על הניסיון לסכל את היוזמה. כך, למשל, עמית דויטשר כתב בסביבות השעה 17:00: “אם באמת מי שנמצא מעברו השני של 0526544444 הוא עמרם מצנע אז הוא הרגע סימס לי שהוא מתכוון להצביע נגד” והפיח תקווה בלבם של חבריו. בסופו של דבר מצנע תמך בחוק על שני חלקיו, אבל התקדים קרם עור וגידים.

המתנגדים לא התאמצו לחינם, וסביר להניח שהשיחות והסמסים הרבים שקיבלה הם אלה ששיכנעו את חברת הכנסת עדי קול להימנע בהצבעה על החלק הראשון של חוק המשילות. קול לא הסתירה מעולם את התנגדותה לחוק במתכונתו הנוכחית, ומכאן שהיא הפכה באופן טבעי לכתובת העיקרית לניסיונות השכנוע של המתנגדים.

כרזה שקוראת לח"כ עדי קול להצביע נגד חוק המשילות. יוצרת: אסתי סגל

אסתי סגל, אחת הפעילות הבולטות שהובילה את ההתנגדות לחוק המשילות, הגדילה לעשות והעלתה את התמונה לעיל עם הכיתוב: “טוב חברים – ציפי לבני כבר כאן, אלו כנראה הדקות האחרונות – אז קדימה – לחץ מרוכז”. למי שתהה איך ציפי לבני, שרק באותו שבוע פתחה את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית בוושינגטון, הספיקה לחזור כל כך מהר ארצה, הרי שהדבר נבע מהוראה מפורשת שככל הנראה נמסרה לה: הקדימי את שובך – אנחנו זקוקים לכל קול.

במבחן התוצאה, ולמורת רוחם של המתנגדים, הצעת החוק עברה ברוב דחוק. אחרי שנמנעה בהצבעה על החלק הראשון, ח”כ קול נאלצה להתנצל בפני חבריה על הפרת המשמעת הסיעתית והצביעה בעד החלק השני שעסק בהעלאת אחוז החסימה. ההתנצלות הייתה מעט מדי והגיעה מאוחר מדי – מיד עם סיום ההצבעה נודע שהיא הושעתה מפעילות פרלמנטרית עד להודעה חדשה.

הצעת החוק אמנם עברה, אבל לא מן הנמנע שחזינו שם בפתיחתו של עידן חדש, אשר הופך את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחריהם לאישי וישיר עוד יותר מבעבר. לא עוד שימוש בקירות הפייסבוק להבעת המחאה, כי אם צעד קדימה – פרסום מספרי הטלפון והפעלת לחץ בלתי-אמצעי על נבחרי הציבור.

חשוב לציין כי השימוש בטכניקת הלחצים הטלפוניים והאימייליים לפני הצבעות חשובות היא לא דבר חדש לכשעצמו – התארגנויות רבות מעבירות באימיילי שרשרת ובניוזלטרים רשימות של ח”כים שצריך ללחוץ עליהם לפני הצבעות חשובות; אבל במקרה הנוכחי, מלאכת התכנון והגיוס מתבצעת באמצעות הרשתות החברתיות, היא גלויה לכל וכל אחד יכול להצטרף אליה, והח”כים יכולים להגיב למוחים בזמן אמת. מתנגדי חוק המשילות הפסידו בקרב, אבל גם פיתחו סוג חדש של לוחמה.


יורי גנקין הוא יועץ אסטרטגי בתחום המיתוג האישי והעסקי, עם התמחות במיתוג ואסטרטגיה פוליטית במדיה החברתית ומחוצה לה


חבריה הטובים של מירי בוהדנה אינם יהלומים


עידו קינן

מירי בוהדנה לא חברה

מירי בוהדנה בקמפיין רויאלטי, 2010. התמונה מורכבת משתי סריקות של המודעה ששולבו בעיבוד קל

הזמנת אלפא-פייסבוקאים לאירועים על תקן הסלבים החדשים, תחרויות לייקים פרועות, פרופילים פיקטיביים שמקדמים חברות, ספאם תיוגים על תמונות של מוצרים ופרסומות ומודעות שמסתיימות ב”חפשו אותנו בפייסבוק”, הם כמה מהמגפות השיווקיות-מסחריות-פרסומיות שמשתוללות כרגע במתחם הישראלי של הרשת החברתית הפופולרית. שומר נפשו ירחק.

רויאלטי רוצה שתחשבו שהיא מעל כל הרעש הזה. “החברים הכי טובים שלי לא נמצאים בפייסבוק (הם נמצאים על היד שלי…)”, אומרת מודעה של רשת התכשיטים. זה היה קצת יותר משכנע אלמלא היד המדוברת הייתה שייכת לפרזנטורית מירי בוהדנה, המייצגת הארכיטיפית של ערכי המותג “חומוס צ’יפסלט”. מלבד זאת, מה שרויאלטי משדרת אינו קלאסה, אלא מצוקה: “שמעו, אנחנו יודעים שבערך חצי מדינה נמצאת בפייסבוק, אבל פשוט אין לנו מושג מה עושים עם זה”.


התפרסם במקור בגליון אוקטובר 2010 של מוסף פירמה של גלובס


מירי בוהדנה כן משחקת

מירי בוהדנה (שנייה משמאל) באירוע של רויאלטי. צילום: איציק אדרי, דוברות קדימה, cc-by-nc-sa

“החברים הכי טובים שלי לא נמצאים בפייסבוק (הם נמצאים על היד שלי…)”, אומרת מירי בוהדנה במודעה של רשת התכשיטים רויאלטי. בהתאם לקופי, המודעה לא מכילה את לוגו ה-f הכחול, ולא כל הפניה אחרת לדף פייסבוק רשמי. המודעה התפרסמה ב-2010.

לאחרונה גיליתי שלרויאלטי יש דף בפייסבוק. הוא נפתח בסוף אוקטובר 2010, כשבועיים אחרי פרסום הכתבה, אולם לחברה לקח שנה להבין מה עושים שם ולפרסם את הסטטוס הראשון בנובמבר 2011. יהלומים הם חבריה הטובים ביותר של האישה, שרה מרילין מונרו, אבל כשחברה רוצה למכור תכשיטים ושעונים, חבריה הטובים ביותר הם כ-25 אלף האוהדים שלה בפייסבוק. מי שממשיכים לברוח מפייסבוק הם חברות כמו סלקום ובנק הפועלים. לא מטעמי סנוביות, אלא בגלל חשש מדיאלוג אמיתי עם הלקוחות שלהם והתמודדות עם תלונות.

יצאתם מהלימודים ואתם לא מוצאים עבודה? יואב מלמד הוא לשכת תעסוקה של איש אחד (וקבוצת פייסבוק)


עידו קינן

יואב מלמד, אתה יכול לסדר לי עבודה?
“בתקופה קשה זו של מיתון ואבטלה, צעירים רבים לא מקבלים שום הזדמנות למשרה ראשונה בתחום לימודיהם לאחר שסיימו את התואר.התופעה מקבלת משנה תוקף במקצועות ההייטק והשיווק השונים, שספגו פגיעה קשה מהמצב הכלכלי. זה מה שהוביל אותי לפני כחצי שנה להקים ולנהל בהתנדבות ומדי יום את קבוצת הפייסבוק ‘משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון“.

יואב מלמד. צילום באדיבותו

יש המון קבוצות חיפוש עבודה. מה מייחד את שלך?
“היא היחידה שמתמקדת במשרות ללא ניסיון. יש הרבה יותר מדי צעירים בני עם המון כישורים ומוטיבציה, שהמעסיקים לא סופרים ולפיכך לא נותנים להם הזדמנות. וכשלא מקבלים הזדמנות לא צוברים ניסיון, ואז נתקעים במצב הזה. הדבר מקבל משנה תוקף עכשיו, כשמועדי ב’ בבחינות הסתיימו ומאות אלפי בוגרים יוצאים לשוק התעסוקה, רק כדי לגלות כמה קר שם בחוץ. הקבוצה, שבה 15 אלף חברים, גם מהווה קהילה אמיתית לתמיכה הדדית, ומאפשרת העצמה ועידוד לסובלים מהמצב”.

יש הכנסות מהפעילות?
“ב-7 החודשים שחלפו מהיום בו הקמתי את הקבוצה, לא נכנס לכיסי בשום דרך ולו שקל אחד כתוצאה מהפעילות. מדובר במיזם חברתי, במסגרתו אני משקיע מדי יום ביומו לפחות שעתיים בממוצע בענייני הקבוצה, כולל איתור ופרסום משרות רלוונטיות, תגובות לשאלות שמעלים החברים, העלאת כתבות שנוגעות לחיפוש עבודה, שמירה על חוקי הקבוצה וכיו”ב. את כל זה אני עושה בהתנדבות מלאה”.

אנשי עסקים. איור: nanami7 / Shutterstock

אנשי עסקים. איור: nanami7 / Shutterstock

אז מה יוצא לך מזה?
“כשאני יודע שעזרתי לעשרות אנשים לצאת ממעגל האבטלה אחרי חודשים ארוכים בהם ישבו בבית בחיפושים קדחתניים שהעלו חרס, אין סיפוק גדול מזה. מחמם את הלב לקרוא דברים כמו ‘שינית לי את החיים לטובה’ או ‘מזל שיש עוד אנשים טובים כמוך בעולם שעוזרים בלי שום אינטרס'”.


גירסה שונה של פוסט זה התפרסמה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 2.8.2013


← לדף הקודם