השר לבטחון פנים נגד תיעוד וידאו של מעצרים

השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ’ מתנגד להצעה של ח”כ זהבה גלאון לתעד מעצרים ועיכובים בווידאו (לכתבה ב”הארץ”). הנה המכתב של גלאון מאוגוסט 2013 והתשובה של אהרונוביץ’ מינואר 2014.

להורדה (DOC, 63KB)

להורדה (PDF, 1.3MB)

20 בינואר, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

גודווין: אל תקראו לחוק הנאצים שלכם על שמי

מייק גודווין, ממציא חוק גודווין על השוואה לנאצים או להיטלר, שמע מידידנו תומר אשור על הצעת החוק הישראלית לאסור השוואה לנאצים, וביקש בפייסבוק ובטוויטר שלא יקראו לה על שמו:

Just don't name this one after me. "Israeli bill would make it a crime to call someone a Nazi" http://t.co/DRaaAOv1j6

— Mike Godwin (@sfmnemonic) January 13, 2014

הסבר על חוק גודווין, מכתבה של דורה קישינבסקי ב-nrg:

חוק גודווין נולד ב-1990, עוד לפני הולדת הווב. מייק גודווין (Godwin), פרקליט וחובב אינטרנט שבילה זמן רב בקבוצות הדיון של יוזנט, האם הרוחנית של הפורומים בווב, שם לב שההשוואות לנאצים ולהיטלר מתרבות בדיונים ויוצאות מכלל שליטה. בראיון למגזין וויירד ב-1994, סיפר גודווין שהוא תפס את ההשוואות הללו כמם (meme). כשאומרים Meme היום בעולם הבלוגים, מתכוונים למשהו אחר לגמרי (שטות שמתפשטת באינטרנט ואפשר לבסס עליה פוסט, נניח “חמישה דברים שאתם לא יודעים עלי”), אבל במקור זהו מונח אנתרופולוגי שנוי במחלוקת, על משקל גֶן, שפירושו – רעיון שמשכפל ומפיץ את עצמו במוחות של אנשים, כמו שגנים עושים בגופים של יצורים חיים.

הדרך הנכונה להילחם במם היא באמצעות מם-נגד, ולכן המציא גודווין את הניסוח הראשוני של החוק שנקרא על שמו – “ככל שדיון באינטרנט הולך ומתארך, הסבירות שמישהו ישווה מישהו לנאצים או להיטלר מתקרבת ל-1″ (כלומר ל-100%). הוא הפיץ את החוק במרץ בכל דיון שבו נדרש לו, כשהוא מעמיד פנים שזה חוק ידוע.
לאחר זמן קצר, שמח להיווכח שה”מם” החדש תפס תאוצה וצוטט גם על ידי אחרים, תוך הנצחת שמו כ”חוק גודווין”. זה עבד, מן הסתם, מאותן הסיבות שחוק גודווין בגרסתו הנוכחית עדיין מצוטט – הוא קולע למשהו ששמנו אליו לב, הוא מצחיק והוא מעורר מחשבה.

14 בינואר, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

אל תדברי על נאצי

כשאת במיטה שלי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי
אני והזה שלי
לא אוהבים את נאצי
נאצי גורם לנו להסתתר

אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי

רוצה לדבר על נאצי
לכי תהיי עם נאצי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי

מה הסיפור בכלל עם הנאצי הזה?
תמיד את נזכרת בו כשאת אצלי
האם המשחק שלך הוא דו כיווני?
האם במחנה של נאצי ליהטטת בשמי?

אל תדברי על נאצי
רק אמרת לי נאצי
רק אמרת לי נאצי
נהייתי עייף

רוצה לדבר על נאצי
לכי תהיי עם נאצי
אל תדברי על נאצי
לא עוד
הו הו

“הנאצי הזה” היא המשיכה
“יש עליו”
אם יש עליו, חשבתי
מדוע את עלי?
ואם כבר עלי
מדוע הוא עלינו?
מדוע הוא עולנו?
מה, מה עשינו רע?

אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי על נאצי
אל תדברי

ראי רק אמרת לי נאצי
נהייתי קצת מנוצנאצי
אל תדברי על נאצי
לא עוד

ועכשיו ת’אמת
תגידי לי באמת
מי ממיין יותר טוב
נאצי או אני?
מה זאת אומרת כל אחד אחרת?
דברי בציונים גברת, דברי במספרים על הזרוע

אל תעני לי אפילו
אל תעני לי אפילו
אל תעני לי אפילו
זה לא ענייני

ראי רק אמרת לי נאצי
נהייתי קצת נאו-נאצי
אל תדברי על נאצי, לא עוד

ועכשיו אני פיהרר
in mein wild wild kampf
and I’m gonna shoot Nazi
yes, I’m gonna shoot Nazi
now, bleed for me

(מילים: בן מאירי, נועם אונגר, מיכאל בוטיר, אליה סטורם טרופר ועידו קינן, לפי “אריק” של שלומי שבן)

13 בינואר, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

דרושים מאבטחים // סמול טוק

עו”ד נמרוד קוזלובסקי מחפש את הדור הבא של תוכנות אבטחת-הסייבר

מה אתה מחפש?
“בחממת הסייבר JVP Cyberlab בבאר שבע, שיואב צרויה ואני מנהלים, אנחנו מחפשים טכנולוגיות משנות תפיסה בתחום של אבטחת-סייבר וביג דאטה. אנחנו חושבים שלאור השינוי בארכיטקטורה של מערכות מידע, הדרך שבה מערכות טכנולוגיות נבנות היום, מתעורר הצורך לדור חדש של מוצרי אבטחת מידע. עו"ד נמרוד קוזלובסקי. צילום: עמי ארליך הפרויקט הזוכה יקבל השקעה של מיליון דולר וליווי צמוד”.

מה הבעיה עם הדור הקיים של מוצרי האבטחה?
“אם מוצרי אבטחת המידע הקודמים עסקו בעיקר על הגבלות גישה וניהול הרשאות נגד התקפה היקפית על מערכות מידע, הדור החדש של הפתרונות יצטרך להיות מבוסס מודיעין, ניתוח מבוזר ומערכות פרו-אקטיביות שמונעות מראש מתקפות, ולימוד של מאגרי מידע גדולים כדי לנטר איומים והתקפות”.

למה?
“תפיסת אבטחת המידע הקודמת כשלה. מערכות שהיו מבוססות על חתימה, כלומר על ידע על כיצד קורית התקפה, התאימו בעיקר כדי לחשוף התקפות ידועות ולא התקפות חדשות מתוחכמות. דבר נוסף, בגלל השינוי בסביבה הטכנולוגית – יותר לא מדובר ברשתות מנוהלות ונשלטות על ידי הארגון אלא בתשתיות תקשורת ומידע פתוחות. הפתרונות שהתבססו על הגבלת גישה, ועל ההנחה שאני יודע לנהל את הגישה כך שרק אנשים מורשים ומאושרים ישתמשו במערכות, כבר לא תקפים. לכן צריך פתרונות שיוצאים מהנחה שגורם עוין עשוי להימצא בתוך מערכות המידע הארגוניות, ושהתוקף ישתמש בשיטות תקיפה חדשות או במוטציות של תקיפות קודמות. צריך לפתח מערכות הגנה שיודעות לנטר פעילות, שיודעות בצורה מתוחכמת יותר לנתח ולהעריך פוטנציאל קיומה של התקפה, לחזות אירוע ולמנוע אותה בצורה פרואקטיבית”.

מי קהל היעד?
“פרויקטים שטרם זכו למימון או שזכו למימון של עד חצי מיליון דולר, שיש להם טכנולוגיה או פתרון שאפשר להצביע על צורך שוק מוכח לו, שיש להם יתרון תחרותי, ושתוך 12 חודשים מסוגלים להרים אבטיפוס. הדור החדש הזה מתחיל כרגע להתפתח, ויש יתרון גדול לישראל לאור ידע נצבר בפיתוח הדור הזה”.

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 10.1.2014

10 בינואר, 2014 | בנושאים: סמול טוק | להגיב זה מגניב