גלעד ארדן נגד הטרורבוק – ראיון עם מיכה לייקין, פעיל נגד הסתה ברשתות חברתיות ובנו של קורבן טרור » רבע לדיגיטל

שר בטחון הפנים גלעד ארדן יצא נגד פייסבוק ואי-שיתוף הפעולה שלה במאבק נגד ההסתה והטרור, בראיון שנתן בשבת לרינה מצליח:

הדור הצעיר ברש”פ, את כל השיח שלו, את כל ההסתה והשקרים שהוא אוגר ובסוף יוצא לבצע מעשי רצח, זה קורה על הפלטפורמה של פייסבוק. […] אני בעד שאדון מארק צוקרברג, שאני אומר בצער רב, חלק מהדם של הנרצחים, כולל בפיגועים האחרונים, של הלל זכרונה לברכה, כי ניתן היה לדווח למשטרה או לגורמי הבטחון על הפוסט שהעלה אותו רוצח שפל. […] פייסבוק היום גם מחבלת, צריך לדעת, מחבלת בעבודה של משטרת ישראל. כי גם כשמשטרת ישראל פונה אליה ומדובר בתושב יהודה ושומרון, פייסבוק איננה משתפת פעולה. היא גם מציבה רף מאוד גבוה להסרת תכנים מסיתים ופוסטים. אבל סליחה, אם פייסבוק מרוויחה מיליארדי דולרים מזה שהיא יודעת אחרי מי את עוקבת ומי עוקב אחריך ומה את אוהבת, היא גם צריכה לעשות ניטור עצמי. אם פה בערוץ 2 היו מדגימים איך לרצוח יהודי, היו סוגרים מחר בבוקר את ערוץ 2. אז הצעות כאלו כמו שעלו של נפתלי בנט הם לא סתם בחלל האוויר, הם בגלל אוזלת היד של פייסבוק והאחריות של מארק צוקרברג. ואני חושב שזה הזמן גם שאזרחי ישראל יציפו אותו וכל מקום אפשרי בדרישה הזאת לנטר את הפלטפורמה שהוא הקים ושהוא מרוויח ממנה מיליארדים.

שוחחנו בנושא הסתה ורשתות חברתיות עם מיכה לייקין, בנו של ריצ’רד לייקין המנוח, שנרצח בפיגוע טרור בירושלים בסוף 2015. לייקין פעיל במלחמה נגד ההסתה ברשתות חברתיות ופרסם מאמר בניו יורק טיימס בנושא.

עורך: מירון ששון; טכנאי: שגיא גבאי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

5 ביולי, 2016 | בנושאים: 404, רבע לדיגיטל | תגובה אחת

בנק ישראל מפרסם את הפקסים, אבל לא את האימיילים, של האחראים על חופש המידע, אז שלחתי בקשת חופש מידע לקבל את האימיילים של האחראים על חופש המידע

בדוח חופש המידע השנתי שלו (פדף), בנק ישראל פרסם את רשימת האחראים על פניות הציבור לפי חוק חופש המידע, ופרטי התקשרות איתם. המתגלץ’ אורי בר הבחין שהבנק פרסם רק מספרי טלפון ופקס, כלי אנכרוניסטי שצריך לעבור מהעולם, אך לא אימייל, כלי מודרני יחסית שאף הוכרז ככלי תקשורת מחייב בתקשורת של משרדי ממשלה עם הציבור לפי הצעת החוק “ממשל ללא נייר” ולפי החלטת ממשלה מתחילת השנה.

באמצעות מערכת בקשות חופש המידע של הסדנא לידע ציבורי הגשתי בקשת חופש מידע לבנק ישראל שבה אני מבקש לקבל את כתובות האימייל של כל האחראים על פניות הציבור לפי חוק חופש המידע. אעדכן בהתפתחויות, אפשר גם לעקוב כאן.

הממונה על חוק חופש המידע בבנק ישראל פרסם דו״ח ובו רשימת אמצעי קשר לפניות הציבור. פקס – יש. אימייל – יוק. @idokius pic.twitter.com/WjEMn9DXMR

— אוריבר (@uriber) July 4, 2016

5 ביולי, 2016 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

משטרת ישראל חושפת נהלי פתיחה באש בטוש שחור לא ממש אטום

משטרת ישראל נאלצה לחשוף את הגירסה המעודכנת של נוהל פתיחה באש, בעקבות עתירה של עדאלה. המשטרה רצתה להסתיר חלק מהמידע בנוהל, ולכן קשקשה עליו עם טוש שחור – אולי לקח מהפאשלה של היועץ המשפטי לממשלה, ששלח מסמך פדף עם פסים שחורים על חלק מהטקסט, שהסרתי בקלות ופרסמתי כאן, פרסום שאחריו היועמ”ש הסיר את המסמך המקורי והעלה במקומו מסמך סרוק שעליו קשקש בלורד שחור.

אז גם המשטרה השתמשה בטוש שחור, אבל כפי שהבחין המתגלץ’ נעם רותם, הטוש השחור של המשטרה לא ממש אטום. הנה הדגמה של המידע המושחר, אחרי שגרפתי אותו בתוכנה גרפית, הבהרתי וחיזקתי את הניגודיות. סקירה של המידע במסמך אפשר לקרוא אצל נועם רותם בשיחה מקומית, וגירסה באנגלית ב-+972.

שמעון איפרגן דיווח על כך במאקו. גורם במשטרה מסר לו: “זו תקלה מבצעית חמורה. נפיק לקחי מול הגורמים שהעבירו את המסמך לבית המשפט. זה לא היה צריך לקרות. מדובר במסמך חסוי שאסור שהיה שידלוף בצורה כזו”. תגובתה הרשמית של המשטרה: “השחרת הפרטים החסויים לא נעשתה על ידי גורמי משטרת ישראל, עם זאת הסוגיה תועבר לבחינה ועיון של גורמים הרלוונטיים ובמידת הצורך יופקו לקחים”.

מכתב של פרקליטות המדינה מטעם המשטרה לעדאלה על העברת נהלי הפתיחה באש, 21.6.2016:

להורדה (PDF, 29KB)

* הפוסט עודכן לאחרונה ב-6.7.2016, 15:09

5 ביולי, 2016 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

תאונה קטלנית ראשונה לעצמכונית » האחראי על האינטרנט

ג’ושואה בראון נהרג ב-7 במאי בתאונת דרכים בוויליסטון, פלורידה, כשמשאית פנתה שמאלה והוא התנגש בה עם מכוניתו, טסלה מודל S. כנראה שבראון יירשם בהיסטוריה כאדם הראשון שנהרג בתאונת עצמכונית, משום שבעת התאונה הטסלה היתה במצב נהיגה עצמונית. מנהל הבטיחות בדרכים המהירות הלאומי (National Highway Traffic Safety Administration, ובקיצור NHTSA) החל בחקירת המקרה.

“אובדן טרגי” היא כותרת הפוסט האפולוגטי שפרסמה טסלה בנושא ביום חמישי, ובו הודיעה שדיווחה לרשויות מיידית על התאונה. “למדנו אתמול שה-NHTSA פותח בהערכה ראשונית של ביצועי ה’אוטופיילוט [רכיב הנהיגה העצמונית] במהלך התנגשות קטלנית שהתחרשה במודל S. זהו מקרה המוות הראשון הידוע בקצת יותר מ-130 מיליון מיילים [כ-209 מיליון ק”מ] שבהם האוטופיילוט היה מופעל. בקרב כל כלי הרכב בארה”ב, יש מקרה מוות בכל 94 מיליון מייל. בעולם, יש מקרה מוות בערך כל 60 מיליון מייל. חשוב להדגיש שהפעולה של ה-NHTSA היא רק הערכה ראשונית לקבוע אם המערכת עבדה כפי שמצופה ממנה”.

טסלה הסבירה שהן הנהג והן המכונית לא הבחינו במשאית בגלל שצדה הלבן לא בלט באור היום הבוהק, ולכן לא הפעילו את הבלמים. מדוע הרדאר של העצמכונית לא הבחין במשאית? בעלי טסלה, אילון מאסק, נשאל על כך בטוויטר והשיב: “רדאר מסנן החוצה מה שנראה כמו שלטי דרך עיליים כדי להימנע מאירועי בלימה כוזבים”.

@artem_zin @theaweary Radar tunes out what looks like an overhead road sign to avoid false braking events

— Elon Musk (@elonmusk) June 30, 2016

“אוטופיילוט משתפר כל הזמן, אבל אינו מושלם ועדיין דורש מהנהג להישאר עירני”, כתבה טסלה. “עם זאת, בשימוש בשילוב פיקוח של נהג, הנתונים חד-משמעיים – אוטופיילוט מפחית את עומס העבודה על הנהג ומביא לשיפור משמעותי סטטיסטית בבטיחות בהשוואת לנהיגה ידנית [אנושית] טהורה”.

טסלה ומאסק היו הרבה יותר שחצנים לפני התאונה, כפי שהראה הגרדיאן. החברה בחרה לקרוא למערכת הנהיגה העצמונית שלה “אוטופיילוט” (נהג אוטומטי), בעוד חברות אחרות בחרו בשמות שהדגישו יותר את שיתוף הפעולה בין האדם למכונה – “טכנולוגיה סמי-אוטונומית” ו”פיילוט סיוע חניה” בוולבו, “driver assistance” (“סיוע לנהג”) ו”drive pilot” במרצדס, “safety sense” (“חוש בטיחות”) בטויוטה ו”sensing” (“תחושה” או “חישה”) בהונדה. מאסק אמר בינואר שהמודל S “ככל הנראה טובה יותר מבני אדם בשלב זה בנהיגה בכבישים מהירים”, ולפני שחרור עדכון האוטופיילוט אמר שהעצמכונית “כמעט מסוגלת לנסוע [בין סן פרנסיסקו לסיאטל] בלי לגעת באמצעי הבקרה כלל”.

טסלה ו-NHTSA לא הזכירו את שמו של בראון בהודעותיהן. בראון, בן 40, שירת 11 שנה בחיל הים האמריקאי כטכנאי סילוק פצצות, והקים חברה לייעוץ טכנולוגי בשם Nexu Innovations. הוא פרסם סרטונים רבים שבהם הוא נראה נוהג בטסלה בערוץ היוטיוב שלו.

בחודש שלפני מותו פרסם סרטון שכותרתו “Autopilot Saves Model S”, ובו נראית המכונית בורחת מהתנגשות במשאית שנכנסת לנתיב שלה בפתאומיות משמאל, כשנהג המשאית לא מבחין בטסלה. “אני למעשה לא הסתכלתי בכיוון הזה [של המשאית] וטסי (שמה של המכונית שלי) היתה על המשמרת עם אוטופיילוט מופעל”, כתב בראון בתיאור הסרטון. “הבחנתי בסכנה כשטסי התריעה בפניי עם צפצוף האזהרה ‘קח פיקוד מיד’ ועם סטייה ימינה כדי להימנע מהתנגשות צדדית”.

סוכנות הידיעות AP דיווחה היום שלבראון היו שמונה דוחות על מהירות מופרזת בשש השנים האחרונות, וציטטה חברים שלו, שסיפרו שהוא אהב לנהוג במהירות, אולם נחשב לנהג זהיר. נהג המשאית שבו התנגש בראון, פרנק ברסי, מחזיק בחברת משאיות שמחזיקה משאית אחת ומעסיקה נהג אחד, הוא עצמו, כשהרישומים מראים שיש לנהג החברה שבע עבירות שנרשמו במהלך ארבע עצירות לבדיקות במהלך השנתיים האחרונות, ובהן נהיגה של יותר מ-14 שעות ביממה ומעבר לא חוקי בין נתיבים, ובבדיקה שנערכה בשנה שעברה נרשמה שחיקה של צמיגי המשאית.

נהג המשאית ברסי אמר ל-AP שבראון נהג במהירות גבוהה: “הוא עבר כל כך מהר דרך הטריילר שלי שלא ראיתי אותו”. ברסי טען גם שבראון ניגן סרט מסדרת הארי פוטר ברכב בזמן ההתנגשות, אולם הודה שלא יכול היה לראותו, רק לשמוע אותו. סיירת הכבישים המהירים של פלורידה אישרה שנגן דיוידי נייד נמצא ברכבו של בראון אחרי התאונה, אך חוקרי המשטרה לא יכלו לאשרר שהמכשיר פעל בזמן התאונה.

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

2 ביולי, 2016 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | תגובה אחת