👾 חיים זה לאלה שלא הצליחו בגיימינג 🦅 הפודקאסטר שדיבר עם טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שגעון הגיימינג

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכניס את הגיימינג ל-ICD (ר”ת International Classification of Diseases), מסמך תקינה שמכיל את סיווג המחלות הבינלאומי. משחקי הווידאו הוכנסו בתחילת השנה לטיוטת ICD-11, העדכון ה-11 לרשימה, שהגיע 28 שנה אחרי העדכון הקודם, ונכנס לתוקף באמצע יוני השנה.

לפי סעיף 6C51 במדריך החדש,

הפרעת משחקים מאופיינת בתבנית של התנהגות גיימינג מתמשכת או חוזרת […] שיכולה להיות מקוונת (למשל, על גבי האינטרנט) או מנותקת, אשר מתבטאת ב: 1) שליטה פגומה בגיימינג (למשל, הופעה, תדירות, תכיפות, אינטנסיביות, התמשכות, סיום, הקשר); תעדוף הולך וגדל לגיימינג עד לשלב שבו גיימינג מקבל עדיפות על תחומי עניין ופעילויות יומיומיות אחרים; ו-3) המשכה או הסלמה של גיימינג למרות הופעת השלכות שליליות. תבנית ההתנהגות היא חמורה דיה לגרום לפגיעה משמעותית בתחומים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, החינוכיים, התעסוקתיים ותחומי תפקוד חשובים אחרים. התבנית של התנהגות גיימינג עשויה להיות מתמשכת או ארעית וחוזרת. התנהגות הגיימינג ומאפיינים אחרים בדרך כלל יבואו לידי ביטוי על פני תקופה של לפחות 12 חודשים כדי שאפשר לתת אבחנה, למרות שפרק הזמן הנדרש עשוי להתקצר אם כל הדרישות האבחוניות הנדרשות מתמלאות והתסמינים חמורים.

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

אנחנו מדברים בתוכנית עם הגיימרית אילאיל בן שלום. בראיון אימייל מקדים היא סיפרה:

אני אילאיל, בת 40, גיימרית כבר 28 שנים, מהתקופה שבה מחשבים באו עם מסך בצבע אחד, ועד היום – כשהאהבה שלי היא מקצוע, ואני מנהלת מוצר בכירה באוברוולף – הסטארטאפ הישראלי היחיד שפועל בתחום משחקי ה-PC. גיימינג זה גם האהבה שלי וגם החיים המקצועיים שלי.

יש הרבה דברים טובים מאוד להגיד על גיימינג. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים את היכולת של משחקי מחשב – אפילו כאלה שהאג’נדה שלהם היא הנאה טהורה ולא דידקטיים – מסייעים לפיתוח החשיבה, הראייה, יכולת שיתוף הפעולה והחשיבה האסטרטגית. בעולם של היום בו מרבית המשחקים מציגים לפחות אופציה של קו-אופ (או משחק שכולו קו-אופ, כמו LoL to Dota2), גיימינג דורש גם יכולות חברתיות, יכולת שיתוף פעולה, חלוקת משימות והתמקצעות. אני מכירה אנשים שמרוויחים את לחמם מלשחק כל היום, אני מכירה אנשים שהכירו את כל החברים שלהם ככה, ואני מכירה גם זוגות שנוצרו בעולם הוירטואלי, וחיים באושר ועושר בחיים האמיתיים עד היום.

עבורי ההגדרה הזו של ההפרעה האפשרית מייצגת בעיקר, בראש ובראשונה, את החלוקה של היום בין אנשים שהם דיגיטליים, לבין כאלה שאינם. מה בעצם נתפס היום כנורמטיבי? כמעט כל ילד שלישי בישראל משחק פורטנייט, האם באמת הציפייה היא עדיין שילדים יחזרו הביתה, ישחקו כדורגל מתחת לבניין עד שעה שש כשאמא שלהם קוראת להם לארוחת ערב? ילדים, ילדות, נערים נערות, וגם נשים וגברים מבלים חלק הולך וגובר מחייהם מול מסכים. חלק גדול מהזמן הזה מוקדש לצריכת תוכן, וחלק גדול לא פחות מוקדש למשחק. חלק מהמשחקים הם משחקי pass time כמו באבלז או טטריס, או סודוקו, חלק מהם משחקי מזל וחלקם משחקים עלילתיים מלאים, עמוסים, ארוכים.

כן, יש למשחקי מחשב פוטנציאל ממכר, בדיוק כמו לכל דבר אחר שפועל על המערכת האנדורפינית שלנו – אוכל, סקס. גם אליהם אפשר להתמכר. אבל אף אחד לא חושב שיעבור את חייו מבלי לאכול או לקיים יחסי מין מפחד שמא לא יוכל להשתלט על האהבה הזו. בסופו של דבר, הכל עניין של מינון, ושל האדם – האם הוא יודע לשלוט על הדחפים שלו? (אגב, אם הוא גיימר, סביר להניח שהוא יודע לשלוט על הדחפים שלו טוב יותר ממי שאינו גיימר, כי לדעת לשלוט על היצר זה הא’-ב’ של להפוך לגיימר טוב שלא מגיב לסיטואציה אלא חושב עליה).

גיימינג הוא תחום נהדר, והוא יכול לאפשר הרבה מאוד למי שמתמסר אליו, כאמור יש הרבה יכולות שאפשר לפתח כתוצאה מגיימינג. עבור אנשים שיש להם קשיים חברתיים, המשחקים יכולים לאפשר מישור חברתי חדש, כזה שבו יש להם סיכוי חדש להצליח. ובתור אחת שעובדת בתחום, ועובדת עם אנשים שעובדים בתחום, ומעבירים ימים כלילות במשחקי מחשב עד השעות הקטנות של הבוקר, ולפעמים גם סתם באמצע היום – האנשים שעובדים איתי, ושהמשחקים האלה הם חייהם, אינם מטורפים. להיפך – רובם הרבה יותר מאושרים.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג קיימו פגישות (בנפרד) עם מובילי דעה רפובליקנים – פוליטיקאים ועיתונאים – כדי לשכנעם שאף שעמק הסיליקון נוטה לכיוון השמאלי-ליברלי, החברות שלהם לא מפלות את הימין הרפובליקני. לפי מרכז המחקר פיו, 85% מהרפובליקנים חושבים שסביר שמצנזרים את דעותיהם הפוליטיות ברשתות החברתיות.

» פייסבוק, שהכחישה שוב ושוב שהיא מאזינה דרך האפליקציה הטלפונית שלה, רשמה פטנט על המצאה שמאפשרת לה להאזין דרך האפליקציה הטלפונית שלה. המטרה היא להאזין לשידורי טלוויזיה, שבהם יוטמע אות קולי שלא נקלט באוזן אנושית אבל מזוהה על ידי הסלולרי, כדי לדעת במה המשתמשים צופים ולהתאים להם פרסומות רלוונטיות בפייסבוק.

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

» רשות המכס והמסים הבריטית מאפשרת ללקוחותיה-בכפייה להזדהות באמצעות זיהוי קולי. מאז השיקה את השירות בינואר השנה, אספה הרשות מידע ביומטרי קולי על 5.1 מיליון אזרחים. כך נחשף בבקשת חופש מידע במסגרת תחקיר של ארגון הפרטיות הדיגיטלי ביג בראד’ר, שטוען שהרשות לא ביקשה את אישור האזרחים לאיסוף חתימות קולם, ומשערת שהיא שיתפה את החתימות עם רשויות נוספות. משרד נציב המידע הבריטי חוקר את הטענות.

» פירצת אבטחה מסוג מאגר מידע בלי סיסמת כניסה, שהצייצן “פלאש גורדון” מצא במרכז ALERRT באוניברסיטת טקסס סטייט לאימון שוטרים להתמודדות עם אירועי ירי, חשפה פרטים אישיים של אלפי שוטרים מקומיים ומדינתיים, ובהם אנשי FBI, רשות המכס והגבולות (CBP) וה-US Border Patrol, ואלפי מדריכי ירי, וכן פניות למרכז מצד שוטרים שחשפו מידע רגיש על חוסר בהכשרות ויכולות בתחום.

» ג’ון מלנדז, מגיש הפודקאסט “ג’ון המגמגם”, התחזה בטלפון לסנאטור בוב מננדז והצליח לשוחח עם דונלד טראמפ.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

פרס ביטחון ישראל למפתחי פרויקט גילוי המנהרות ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לדעת מי זכה בפרס בטחון ישראל? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום הערב אחרי הטקס, בל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 167KB)

להמשך קריאה

🚸 אומת הרשת נגד מדיניות טראמפ להפרדת וכליאת ילדי המהגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

בעמק הסיליקון ובאומת הרשת מוחים נגד מדיניות ממשל טראמפ להפריד ולכלוא ילדי מהגרים.

» המפתח סאם לוין ביקש לעשות דוקסינג (doxxing, איסוף והצגת פרטים אישיים על אנשים ברשת, בדרך כלל למטרות הטרדה ואיומים) לעובדי ICE, רשות אכיפת ההגירה והמכס הפדרלתי האמריקאית. הוא שאב מלינקדאין פרטים על 1595 האנשים שציינו את ICE מקום העבודה שלהם ופרסם את הרשימה, כשהוא מעלה לגיטהאב את הקוד ששימש אותו.

לוין כתב על כך בבלוגו במדיום: “בעוד ICE ממשיכים לקדם את מאמצי המעקב והכליאה הבלתי-אנושיים שלהם, אני מאמין שחשוב לתעד מה שקורה, ועל ידי מי, בכל דרך אפשרית. […] חשוב לזכור שעד כמה שחברות האינטרנט משתמשות במידע לרגל ולנצל את משתמשיהן, לעתים אנחנו יכולים להפוך את הסיפור, ולמנף את אותן פלטפורמות מקוונות כאמצעי לחקור או אפילו לחתור תחת מבני כוח מושרשים. זו תופעת לוואי מוזרה של ההסתמכות שלנו על חברות פרטיות ופלטפורמות פומביות-למחצה לתווך כמעט את כל ההיבטים של חיינו. אנחנו לא בהכרח חייבים לחכות לחשיפה דמויית-סנואודן הבאה כדי לחקור את החזקים – כל כך הרבה מזה נמצא לנגד עינינו”.

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

חלק מהמגיבים הזכירו ללוין לו שעובדי ICE לא קובעים את המדיניות. היה מי שעשה ללוין דוקסינג בחזרה. והחברות הפרטיות והפלטפורמות הפומביות למחצה יצאו להגנת סוכני ICE: גיטהאב הסירו את הקוד ומדיום הסירו את הפוסט. עותקים של המידע אפשר למצוא בין השאר בארכיון האינטרנט ובוויקיליקס.

דוקסינג נוסף ביצע אתר החדשות ספלינטר, שפרסם את מספר הטלפון הנייד של סטיבן מילר, יועץ המדיניות הבכיר של טראמפ, שלפי כתבה בניו יורק טיימס היה מהדוחפים העיקריים להפרדת ילדי מהגרים בלתי חוקיים מהוריהם וכליאתם במחנות. “כולנו יודעים שדונלד טראמפ הוא חסיד גדול של קבלת משוב ישיר מהציבור, כי הוא אישית פרסם את מספרי הסלולר של יריבו בפריימריז הרפובליקניים לינדזי גרהאם ושל מגיש יוניוויז’ן חורחה ראמוס. אז סביר להניח שהוא יתמוך בזכות הציבור להתקשר (או לסמס) לסטיבן מילר”, כתבו בכתבה הלא-חתומה בספלינטר, והזהירו את הקוראים כי “הוא בחור עסוק, אבל אולי תוכלו לתפוס אותו למספיק זמן כדי לנהל דיון פרודוקטיבי”.

במקרה הזה טוויטר התגייסו למאבק נגד המוחים והשעו משתמשים – אלו שפרסמו לינק לכתבה, אפילו לא את המספר עצמו. על כך דיווח ראיין מק, כתב טכנולוגיה בבאזפיד שהיה בין המושעים.

» בני הזוג שרלוט ודייב ווינר מסן פרנסיסקו פתחו דף התרמה בפייסבוק לגיוס 1500$ לאיחוד בין המהגרים לילדיהם הכלואים במחנות. אחד מהתורמים הוא מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שתרם כ-80 אלף דולר וקרא לאנשים נוספים להצטרף ולתרום: “אנחנו צריכים להפסיק עם המדינות הזאת עכשיו”.

Organizations like Texas Civil Rights Project and RAICES are doing great work helping families at the US border get…

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, June 19, 2018

תוך כשבוע גייס הזוג כמעט 19.5 מיליון דולר.

אבל המחאה נובחת והכסף עובר, לפי תחקיר של NBC ניוז, שפרסם רשימת חברות טכנולוגיה שעבדו עם ICE בחודשים האחרונים למרות המחאה הציבורית: Hewlett Packard Enterprise, תומסון רויטרס, מיקרוסופט, מוטורולה סולושנז ופלאנאטיר של פיטר תיל, תומכו של טראמפ וחבר מועצת המנהלים של פייסבוק, שהביא לסגירתה של רשת אתרי החדשות גיזמודו באמצעות מימון תביעות נגדה.

» מלחמת עריכות ניצתה בוויקיפדיה האנגלית לאחר שמשתמש הוסיף לערך “רשימת מחנות ריכוז ומעצר” את מחנות הילדים של טראמפ. מישהו גם ערך את שם הערך “אתרי מעצר בארה”ב” ל”מחנות השמדה בארה”ב”. בשני המקרים השינויים לא שרדו.

» במבט חטוף, TrumpHotels.org נראה כמו עוד אתר תיירות, אבל במבט שני רואים שהתמונות הן של מהגרים כלואים, ו”דברי המנהל שלנו” הם ציטוטים של טראמפ, שבהם “כשמקסיקו שולחים את אנשיהם, הם לא שולחים את המיטב […] הם מביאים סמים, הם מביאים פשע. הם אנסים”.

אתר המחאה TrumpHotels.com

אתר המחאה TrumpHotels.com

» מישהו הנפיש את שרת בטחון המולדת האמריקאית, קריסטן נילסן, כקרואלה דה-וויל, המרשעת מ”101 כלבים דלמטיים”:

» ביום רביעי חתם טראמפ על צו נשיאותי שמפסיק את הפרדת משפחות המהגרים, אבל התחייב להמשיך במדיניות “אפס סובלנות” כלפיהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍼 פירצה באתר “אגודת אפרת” חשפה פרטי נשים ששקלו הפלה 🍳🍅 <סייברשקשוקה>

סייברשקשוקה 🍳🍅 קליק לארכיון המדור

אגודת אפרת פונה לנשים יהודיות בהריון ומסייעת להן לא לבצע את ההפלה שביקשו לעבור. פירצת אבטחה באתר חשפה פרטים של נשים שפנו לאגודה, בין השאר לצורך סיוע כספי בגידול הילד העתידי. חובב הסייבראבטחה רן לוקאר מצא את הפירצה, והאגודה סגרה אותה עם פניית חדר 404.

בדף הבית של אתר אפרת, efrat.org.il, הוצג שדה “כניסה אישית למקבלות סיוע”, ובו התבקשו המתגלצ’ות “לכניסה הקישי מספר ת.ז”, מה שעורר את סקרנותו של לוקאר: “באתר לא הופעלה שום הגנה על נתוני משתמשים. הקשתי את מספר תעודת הזהות שלי, וציפיתי שאתבקש להקיש סיסמה. אבל קיבלתי הודעה שאין בקשה לסיוע עבור ת”ז זו”. לוקאר הסיק מכך שאם יזין מסת”ז של אישה שפנתה לאפרת, יקבל אשרור מהאתר שאותה אישה אכן פנתה לאפרת. מאחר שלא היה בידו מסת”ז כזה, הוא ייצר אחד בעצמו: “הקמתי בקשה עבור ת”ז פיקטיבית, ולהפתעתי כשהקשתי את המספר במסך החיפוש – נחשפו בפניי הפרטים שהכנסתי” (“למחרת”, סיפר לוקאר, “חזרו אליי ושאלו אם אני בטוח שפניתי למקום הנכון :)”).

הפרטים שהאתר מחזיר הם שם מלא, מספר טלפון וכתובת אימייל, שהפונה הזינה, וסטטוס טיפול, שנציג אגודת אפרת הזין. “תחשוב שמישהי מוסרת ת”ז כחלק מתהליך חיפוש עבודה”, מסביר לוקאר. “המעסיק הפוטנציאלי מיד יכול לדעת שהיתה בהריון, והמצב הכלכלי שלה היה גרוע עד כדי כך שפנתה לסיוע רווחה מעמותה פרטית. זה מה שכולנו צריכים לחשוב כשאנחנו מוסרים פרטים אישיים”.

אתר אגודת אפרת עם פירצת האבטחה 📸 web.archive.org

אתר אגודת אפרת עם פירצת האבטחה 📸 web.archive.org

פרטי פונה שדלפו מאתר אגודת אפרת 📸 תינוקות: Arthur John Picton cc-by-nd

פרטי פונה שדלפו מאתר אגודת אפרת 📸 תינוקות: Arthur John Picton cc-by-nd

זו בפני עצמה פירצת פרטיות חמורה וטפשית ביותר, שכמותה ראינו גם באתרי מפלגת העבודה, הבית היהודי והמטה הלאומי בליכוד: גישה למידע באמצעות מסת”ז בלבד, פריט מידע שקל מאוד להשיג אחרי דליפת האגרון/רשומון, בלי לבצע שום בדיקה נוספת שתאשר שהמתגלץ’ הוא בעליו של אותו מסת”ז. רוצים לדעת אם מישהי פנתה לאגודת אפרת? השיגו את המסת”ז שלה, הזינו אותו לאתר ותגלו. על הדרך תוכלו גם לקבל את האימייל והטלפון שלה, ולדעת אם היא קיבלה סיוע או לא.

אבל אם ננסה להזין מסת”ז אחרי מסת”ז, בסופו של דבר האתר יזהה שאנחנו מנסים לשתות לו את מאגר הנתונים ויעיף אותנו החוצה, נכון?

לא נכון. האתר לא חסם נסיונות להזין מסת”זים שונים מאותו IP ו/או אותו מחשב.

מאחר שטווח המסת”זים האפשרי (כלומר, מספרים שנותנים סיפרת ביקורת נכונה) הוא 40 מיליון. הרצת 40 מיליון בקשות אמנם אורכת זמן רב, אך מאחר שבאתר לא הציבו כל חסימה בפני מתקפת כוח-גס כזאת – למשל, קפצ’ה שתאפשר רק לבני אדם לבצע שאילתות – זה אפשרי.

פנינו לאגודת אפרת בכתובת האימייל באתר במוצאי שבת. קצת פחות מיממה לאחר מכן השיב לנו משה טפנק, כנראה מפתח האתר, שכתב:

מודים לך שיצרת איתנו קשר והבאת את העניין לידיעתינו.

הורדנו כרגע את המדור ואנחנו פועלים לחיזוק האבטחה שלו.

בשלב הראשון, השדה הבעייתי נותר על כנו אבל הזנת מסת”ז הביאה לעמוד שגיאה. בהמשך הוסר השדה כליל.


סייברשקשוקה הוא מדור על סייבראבטחה בישראל 🍳🍅 יש לכם סיפור בנושא? ספרו לי.

לוגו המדור 🖌️ חדר 404, עם אייקונים של Adrien Coquet (cc-by) ו-Arthur Shlain (cc-by)


↙️ אלכסון עוזבים את פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

אלכסון עוזבים את פייסבוק

כתב העת הדיגיטלי אלכסון ויתר על 27 אלף אוהדיו בפייסבוק וסגר את הדף שהחזיק ברשת החברתית לריגול אזרחי. עורך האתר, יורם מלצר, כתב על כך:

אי-אפשר לעסוק בדברים חשובים כלאחר יד, ואין דרך לחשוב על נושאים מורכבים בתוך מנגנון הדורש תגובה מיידית, שלעולם תהיה רגשית, נמהרת, חפוזה ועל פי רוב גם פזיזה. הסברה הרווחת הייתה שעבור כתב-עת כמו “אלכסון”, פייסבוק הוא במה הכרחית לחשיפת תכניו לקהל רחב. יש טעם להתעכב מעט, ואולי לעשות זאת ביתר פירוט בהזדמנות אחרת, על המושג “חשיפה”. הוא שגור מאוד במערכת החינוך, בתקשורת ובעולם השיווק, במה שהפך להיות שילוש בהחלט לא קדוש. במקרה הטוב, “חשיפה”, היא הטעמה שטחית, מהירה, מדגמית, מכוונת-כותרת, בגירוי מסוים של הסקרנות. במקרה הרע, כמו חשיפה לשמש, מדובר בצריבה של העור.

בפינה אנחנו מדברים עם מלצר על ההחלטה החריגה.

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

מוזיאון רשתות חברתיות. 📷 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל גוגל, סונדאר פיצ’אי, פרסם את את כללי החברה לגבי פיתוח בינה מלאכותית:

1. היי מועילה לחברה
2. הימנעי מליצור או לחזק הטייה בלתי הוגנת
3. היי בדוקה ובדוקה מבחינת בטיחות
4. היי אחריותית כלפי בני אדם
5. הטמיעי עקרונות עיצוב פרטיות
6. עמדי בסטנדרטים גבוהים של מצויינות מדעית
7. היי נגישה לשימושים שעומדים בעקרונות הללו

הכללים מתפרסמים זמן קצר אחרי מחאת עובדי גוגל על שת”פ עם משרד הבטחון האמריקאי בפרוייקט “מייבן” (מילה ביידיש שמשמעותה מבין, מתמצא, מומחה) לזיהוי אוטומטי של אנשים וחפצים בצילומי מזלטים, אשר משמשים בין השאר לחיסולים מהאוויר. אלפי עובדי גוגל חתמו על עצומה נגד השת”פ וכעשרה התפטרו. בעקבות הלחץ החליטה החברה להימנע מלחדש את החוזה עם סיומו ב-2019.

» בחמישי בערב עצר ה-FBI את ג’יימס וולף, לשעבר עוזר בוועדת הסנאט למודיעין, בחשד ששיקר ללשכת החקירות הפדרלית כשהכחיש שהדליף מידע מסווג לארבעה עיתונאים. ה-FBI ידעו לצטט שיחות של וולף עם עיתונאים באמצעות סיגנל, תוכנת מסרים מידיים שנחשבת לבטוחה מאוד לתקשורת סודית, בזכות תכונות כמו הצפנה מקצה לקצה, אפשרות למחוק הודעות שכבר נשלחו וטיימר להשמדה עצמית של הודעות אחרי זמן מוגדר. אם ה-FBI השיגו את הסלולרי עצמו ועברו הגנות כמו סיסמת כניסה, הם יכלו לקרוא את ההודעות בדיוק כמו וולף עצמו, אם לא מחק אותן, ובכך אין פירצת אבטחה בתוכנה. אולם למחרת פרסום כתב האישום עם אזכור ההודעות בסיגנל, יצרנית האפליקציה הוציאה עדכון תוכנה שמתקן באג במנגנון ההשמדה העצמית שגרם להודעות לא להימחק.

» המלחמה במעקב של פייסבוק ודומותיה נמשך: אחרי שפיירפוקס הוציאו במרץ את תוסף פייסבוק קונטיינר, שמאפשר לגלוש בפייסבוק בלשונית נפרדת ומבודדת כדי למנוע מחברת הריגול האזרחי לעקוב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים, תוכנת חסימת הפרסומות אדבלוק פלוס הוסיפה חסימת מעקב רשתות חברתיות לכרום ופיירפוקס.

» פייסבוק סיפקה בעשור האחרון גישה עמוקה למידע על משתמשיה לכ-60 יצרניות סלולר – אפל, סמסונג, מיקרוסופט, בלקברי, אמזון, וכן היצרניות סיניות וואווי, לנובו, אופו ו-TCL. הממשל האמריקאי טען שמכשירי וואווי עלולים לשמש לריגול אחר משתמשים אמריקאיים. בנוסף, סיפקה פייסבוק גישה למידע על משתמשיה למספר חברות, כשחלקן קיבלו גישה גם למידע על החברבוקים של המשתמשים, ובו מספרי טלפון ומדד בשם “friend link” שמתאר את רמת הקירבה בין משתמשים שונים. זאת, הרבה אחרי שהבטיחה ב-2015 שתמנע גישה למידע. בין החברות נמצאות רויאל בנק אוב קנדה וניסאן מוטור.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

שיחזור השבעת המטכ”ל הראשון ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לראות סרטון ותמונות על אירוע השיחזור של השבעת המטכ”ל הראשון? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום היום ב-17:30, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

כרזת "יום שבועה לצבא-ישראל" 📸 ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

כרזת “יום שבועה לצבא-ישראל” 📸 ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון

להמשך קריאה

💾 זכרונות דיגיטליים אחרי מותי 卐 גוגל נגד הרפובליקנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

כרטיס זכרון

מה עושים עם הזכרונות הדיגיטליים שלנו אחרי מותנו? פרופסור מיכאל בירנהק וד”ר טל מורס חיברו עבור איגוד האינטרנט הישראלי מסמך המלצות בנושא. אנחנו מדברים בפינה עם ד”ר מורס.

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» פחות משבוע לפני הפריימריז במפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, גוגל סיווגה את האידיאולוגיה של המפלגה כ”נאציזם” בפאנל המידע שהציגה בתוצאות החיפושים “California Republicans” ו-“California Republican Party”. פאנל המידע מציג תכנים שנאספו אוטומטית, ומדוברות גוגל הסבירו ש”לעתים אנשים משחיתים מאגרי מידע ציבוריים כמו וויקיפדיה, מה שמשפיע על המידע שמופיע בו. יש לנו מערכות שתופסות השחתה לפני שהיא משפיעה על תוצאות החיפוש, אך לעתים טעויות מצליחות לחמוק, וזה מה שקרה הפעם”. בתחילת מאי סילקה המפלגה משורותיה נאו-נאצי שהתמודד על מושב בסנאט.

גוגל מסווגת את המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה כתומכת בנאציזם

“נאציזם” בתקציר של גוגל על המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה

» במה שיכול בעתיד לככב בפרק של הסדרה “רוזאן”, רשת ABC החליטה לבטל את העונה השנייה של הסדרה המחודשת והמצליחה בעקבות ציוץ גזעני שפרסמה יוצרת הסדרה, רוזאן בר, נגד ואלרי ג’ארט, לשעבר עוזרת של ברק אובמה: “האחים המוסלמים וכוכב הקופים הולידו תינוקת = vj”.

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג'ארט

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג’ארט

» משטרת ניו המפשיר עצרה את רוברט וו. פריז, שהורשע בעבר בהונאה, השגת גבול ותאונת פגע-וברח, על העלבת שוטר שפרש לאחרונה, דאן ד’אמטו, בטוקבק באתר חדשות, שהאתר מחק. לטענת פריז, ד’אמטו התייחס אליו בצורה לא הוגנת, ולכן טען ש”המפכ”ל שופ חיפה על השוטר המושחת הזה”. המשטרה העמידה לדין את פריז באשמת הוצאת לשון הרע פלילית, עבירה נמוכה מסוג עוון מדרגה ב’, שעבירות מסוגה מובילות בדרך כלל לקנס ולא למאסר, ולכן לא נהוג לעצור חשודים בגינן.

» לפי סקר חדש של מכון פיו, 51% מהצעירים האמריקאים בגילאי 13-17 משתמשים בפייסבוק, ירידה של 20 נקודות אחוז לעומת 2015. פייסבוק נמצאת במקום הרביעי מקרב האתרים שנבדקו, אחרי יוטיוב (85%), אינסטגרם (73%) וסנאפצ’ט (69%), ולפני טוויטר (32%). שיעור השימוש בפייסבוק בקרב הצעירים גדול יותר ככל שהכנסת משקי הבית שלהם קטנה יותר: 70% בקרב משקי בית שמכניסים פחות מ-30 אלף דולר בשנה, ועד 36% של מעל 75 אלף בשנה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם בהגשת אביגלי לושי-ביטנר