נער אמריקאי אחראי על ½ מוויקיפדיה הסקוטית. הוא לא דובר את השפה ווייז, איפה בית הנאשם? האחראי על האינטרנט בגלצ 29.8.2020

Na true Scotsman

כל טמבל יכול לכתוב בוויקיפדיה – ובמקרים רבים, זה מה שאכן קורה. מאז 2013, וויקיפד חרוץ (למרבה הצער) בשם אמריליס גרדנר (AmaryllisGardener) כתב יותר מ-23 אלף מ-57,928 הערכים בוויקיפדיה הסקוטית, ובסך הכל ביצע למעלה מ-200 אלף עריכות באתר. לפי MJL, אדמין נוסף בוויקיסקוטית, גרדנר אחראי ליצירה או עריכה של 49% מכל הערכים שם. הבעיה היא לא שגרדנר אינו סקוטי אלא אמריקאי לפי הפרופיל שלו, אלא שהוא לא דובר סקוטית. אפילו לא מילה; הוא כתב את הערכים באנגלית משובשת שנשמעת כמו אנגלית במבטא סקוטי. הוויקיפדים הסקוטים לא יודעים מה לעשות. רדיטור בשם אולטך (Ultach), שחשף את הסיפור, כתב: “אני חושב שהאיש הזה אולי גרם יותר נזק לשפה הסקוטית מכל אחד אחר בהיסטוריה”. וויקיפד.ית בשם makeitstop כתב.ה: “הפרוייקט כולו הוא אקט של ונדליזם תרבותי חסר תקדים, וצריך להימחק כליל”.

I’ve discovered that almost every single article on the Scots version of Wikipedia is written by the same person – an American teenager who can’t speak Scots
byu/Ultach inScotland

החשיפה של אולטך ברדיט

מה בדיוק גרדנר עשה? אולטך פרסם היפותזה: גרדנר היה כותב ערך באנגלית, ואז מחפש כל אחת ואחת מהמילים בערך במילון המקוון Online Scots Dictionary, ומחליף את המילה האנגלית במילה הסקוטית הראשונה שהמילון הציע. אם לא מצא תרגום, גרדנר השאיר את המילה האנגלית. אפשרות נוספת: הוא השתמש בכלי תרגום מקוונים כמו lingojam.com/EnglishtoScots או scotranslate.com. “מלכתחילה ה-Online Scots Dictionary נחשב די עלוב לעומת מילוני סקוטית אחרים, אבל גם אלמלא היה, זו מן הסתם לא דרך ללמוד שפה, ובטח לא לקחת על עצמך תרגום של עשרות אלפי טקסטים לימודיים”, כתב אולטך.

הפעילות של גרדנר בוויקיפדיה גורמת למעגל משוב חיובי מזיק: מאחר שחלק ניכר מוויקיפדיה הסקוטית הוא לא באמת בסקוטית, סקוטים לא משתמשים בה; מאחר שהיא לא קיימת עבורם, הם גם לא עורכים אותה, ומשאירים את הערכים המשובשים על כנם; מאחר שהם לא עורכים, התרומה של גרדנר ממשיכה לתפוס חלק ניכר מהנפח של וויקיפדיה הסקוטית, והוא אף מוגדר כאדמין, כלומר משתמש בעל זכויות יתר, כגון חסימה ומחיקה של ערכים, וגם הכתבה של כללי הכתיבה והעריכה בוויקיפדיה הסקוטית, שמחלחלים אל שאר העורכים. וכמו שאולטך כתב ברדיט, “פוטנציאלית, עשרות מיליוני אנשים [שגלשו לוויקיפדיה הסקוטית] חושבים עכשיו שסקוטית היא גירסה מרוסקת להחריד של אנגלית ולא שפה או דיאלקט בפני עצמה. […] וויקיפדיה יכולה היתה להיות משאב יקר ערך עבור השפה הנאבקת על קיומה. במקום זה, היא הפכה לעוד תחמושת לאנשים שרוצים לזלזל בה וללעוג לה”.

השבוע, בדיון שנפתח בנושא, גרדנר פרסם הסבר והתנצלות:

בכנות, לא מפריע לי שתבטלו את כל העריכות שלי, תמחקו את הערכים שלי ותחסמו אותי מוויקי לצמיתות. גיליתי כבר שה”תרומות” שלי הכעיסו אינספור אנשים, וזה הדבר שהכי שבר אותי, אחרי שנים שבהן חשבתי שאני עושה דבר טוב (וכן, עורך באובססיביות). הייתי בסך הכל ילד בן 12 כשהתחלתי, ולפעמים כשאתה מתחיל משהו בצעירותך, קשה לך לראות עם התבגרותך שההרגל שפיתחת אינו בריא ואינו מועיל. אני לא מחפש להגן על עצמי, אני רק רוצה להפסיק לספוג הטרדות במדיה החברתית שלי (ולמנוע מחברים אחרים שלי, שלא קשורים לוויקי, מלספוג הטרדות גם הם). בין אם שקט יוכל לשרור על ידי כך שוויקיסקוט תישמר כפי שהיא או תעבור שינוי מקיף למחוק את ההשפעה שלי – זה לא משנה לי עכשיו שאני יודע שבכל מקרה מעשיי לא היו לטובה.
ההתנצלות של אמריליס גרדנר

מם ברייבהארט על אמריליס גרדנר 🖼️ חדר 404 — מם ברייבהארט על אמריליס גרדנר חדר 404

עומר בן יעקב, כתב לענייני וויקיפדיה בקפטן אינטרנט, סיכם:

ויקיפדיה בנוייה על הצורך האנושי הבלתי מוסבר לתקן טעויות של אנשים אחרים באינטרנט, הידוע גם כחוק קאנינגהם. השאלה האם ויקיפדיה הסקוטית צריכה להימחק או לעבור החייאה ושכתוב מחדש צריכה להיות מוכרעת על ידי הקהילה המקומית – בהנחה ויש כזאת אשר מוכנה לקחת על עצמה את המפעל. ללא מעקב צמוד של קהילה מגויסת, קל יהיה להמשיך להשחית ולדרדר את המפעל הסקוטי. הדבר יהווה תחמושת גם לאלה המתנגדים לרנסנס תרבותי סקוטי, וגם לאלה שמתנגדים לוויקיפדיה כמקור ידע לגיטימי.

אבל הבעיה גדולה יותר מהעובדה שלתלמידים וסטודנטים דוברי סקוטית אין מאיפה להעתיק שיעורים ועבודות. הבעיה של וויקיפדיה הסקוטית, ושל וויקיפדיות נוספות של שפות קטנות שנערכות על ידי מספר מצומצם של כותבים, היא ההשפעה שלהן כקורפוס טקסט גדול ופתוח. הבלשן יובל פינטר הסביר (1,2):

יש לסיפור הזה גם השלכות על טכנולוגיית שפה – כל המערכות דוגמת זיהוי קול ומקלדות מנחשות ואוטוקומפליט ואוטוקורקט נסמכות מאוד, במקרים של שפות מקומיות, על ויקיפדיה. סיכוי גדול שהפארסה הזאת הניאה המון סקוטים מלהשתמש בשפה שלהם במכשירים שלהם כי זה היה זבל בלי תקווה לשיפור. […] חלק עצום בשימור או החיאה של שפות (ולא מעט משתמשים בה ביום-יום) זה הנגשה טכנולוגית כדי שלאנשים יהיה נוח ויוכלו לבחור להתנהל בה בכל שדרות חייהם. תחשבי איפה היינו היום אם עדיין היו מאבקי קידוד בין עברית ויזואלית ללוגית.

כאן גרים בכיף: משפחת פשע

נראה שאקטיביסט אנטי-ביבי השחית את המפה של ווייז, וכעת כשמחפשים את “בית הנאשם” מקבלים את רחוב בלפור בירושלים, שבו נמצא מעונו הרשמי של הנאשם בנימין נתניהו.

חיפוש "בית הנאשם" בווייז מעלה את רחוב בלפור בירושלים — חיפוש “בית הנאשם” בווייז מעלה את רחוב בלפור בירושלים

כתבתי על כך בעבר:

רחוב שדרת האחוזה באפרת לא באמת נקרא כך. אדם שבית העסק שלו ממוקם באותו רחוב – יותר שביל עפר המתפתל בין כרמים מאשר רחוב – פרסם אותו עם שם הרחוב המומצא. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הסתקרן, חיפש בווייז וגילה שהרחוב אכן נקרא כך באפליקציית הניווט, אף שרשמית זה לא שמו, כי אין לו שם. […] שמות הרחובות בווייז לקוחים ממקורות שונים, בהם שירותי מפות מקצועיים כדוגמת “מפה”, ומהיישום הווייזי, הוויקי במהותו, “עורך המפה“, שדרכו משתמש ווייז יכול לתרום ולערוך תכנים. כך, כנראה, הכניס אותו בעל עסק את השם “שדרת האחוזה” לווייז, ומאחר ששדרת האחוזה היא שביל עפר צדדי ללא שם בישוב קטן, היא הצליחה לחמוק מעיניי קהילת המיפוי, מה שלא סביר שהיה קורה אם מישהו היה מנסה לתת שם, או לשנות שם, לרחוב גדול בישוב גדול. בנוסף, כפי שהסביר בפייסבוק של “יהיה בסדר” מעין בן-דרור, שציין שהוא “כותב בשם קבוצת מנהלי האיזור בוייז שיושבים שעות ובודקים כל פניה ופניה וגם מאזינים לכם עכשיו.. [בשידור בגלצ; ע”ק]”, “לכל רחוב ישנה רמת נעילה…כבישים מרכזיים נעולים ברמה גבוהה יותר וכו’”.
[…]
בשנה שעברה גילתה הגולשת עדן קפלן בקבוצת הפייסבוק “כועסים בכעסך” כי בית הספר הדו-לשוני בירושלים, שפעילי להב”ה שלמה הציתו, מכונה בווייז “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”. ווייז לא הגיבו לי עד היום, אבל “הארץ” דיווח אז שווייז מסרה שהנושא הובא לתשומת לבה ותוקן מיד, וכי מקור בחברה אמר שהכתובת נוספה על ידי אדם שהיתה לו סמכות להוסיף כתובות לאפליקציה ושאותו משתמש נחסם כעת.
חדר 404, 29.2.2016

https://twitter.com/nfsgalibh/status/1299696475946053633

פודקאסטי.קו, ממשיכים להקליט עבורכם פודקאסטים מעולים גם בתקופת הקורונה

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה

29 באוגוסט, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

הפריצה מ-2016 ממשיכה לרדוף את אובר הטיסמולטור של מיקרוסופט בונה מחדש את תל אביב האחראי על האינטרנט בגלצ 22.8.2020

להאזנה לפינה

שתוק וקח את כספנו

הפריצה הגדולה לאובר, שבה האקרים גנבו מידע על 57 מיליון נוסעים ונהגים ומידע נוסף על 600 אלף נהגים של פלטפורמת הנסיעות, ממשיכה לרדוף את החברה. השבוע הגישו תובעים פדרליים כתב אישום נגד סמנכ”ל האבטחה לשעבר של החברה, ג’ו סאליבן, בטענה שהסתיר את הפרשה ואף שיחד את ההאקרים כדי שישמרו את הפריצה בסוד.

בנובמבר 2016, האקר שהזדהה כג’ון דאוז (John Doughs) שלח לסאליבן אימייל שבו סיפר שמצא חולשת אבטחה והצליח להוריד עותק של מסד הנתונים של החברה ומידע נוסף. לפי החוק בכל מדינות ארה”ב ורוב הטריטוריות שלה, חברות מחוייבות לדווח לאנשים על פירצות אבטחה שבהן נחשפו פרטים אישיים מזהים (PII). אולם סאליבן הודיע על הפריצה רק למנכ”ל דאז, טראוויס קלניק, והשניים דנו בתשלום כופר להאקרים כדי להסתיר את הפריצה. ואכן כך היה – אובר שילמו להאקרים 100 אלף דולר וגנזו את הסיפור.

בהמשך נאלץ המנכ”ל והמייסד קלניק להתפטר בעקבות התנהלות בעייתית וסביבת עבודה רעילה, ובאוגוסט 2017 הוחלף על ידי דארה חוסרושאהי. הדירקטוריון של אובר גילה את הפריצה, אולם סאליבן בחר להמשיך בדרכיו העברייניות ושיקר למנכ”ל החדש בנוגע לנסיבותיה. חודשיים אחרי שנכנס לתפקיד דיווח חוסרושאהי על הפריצה בפומבי, וכינה את הסתרת המידע מהציבור “הכשלון שלנו”. הוא פיטר את סאליבן ועובד נוסף בצוות שלו, עו”ד לאבטחת מידע. התובעים הכלליים של כל 50 המדינות של ארה”ב ושל וושינגטון הבירה תבעו את אובר על הפריצה, ואחרי כמעט שנה, אובר שילמו 148 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה.

טראוויס קלניק, מנכ"ל אובר לשעבר 🖼️ Dan Taylor/Heisenberg Media (cc-by) — טראוויס קלניק, מנכ”ל אובר לשעבר Dan Taylor/Heisenberg Media (cc-by)

כבר בזמן האימייל הראשוני על הפריצה, החברה כבר היתה נתונה בחקירה של FTC (רשות המסחר הפדרלית של ארה”ב) על פריצה דומה שאירעה שנתיים קודם, שבה האקרים גנבו פרטים על 50 אלף נהגים. בשני המקרים, ההאקרים השיגו מפתחות לשרתי האמזון שאובר אחסנו בהם את המידע שנגנב, ולפחות בפריצה של 2016, הסיבה היתה שמתכנתי אובר שכחו את המפתחות בגיטהאב. סאליבן היה מעורב עמוקות בחקירה של פריצת 2014, שבמסגרתה ישב לשימוע חקירתי בשבועה. למרות כל זאת, המשיך לשמור על פריצת 2016 בסוד ולא דיווח עליה ל-FTC ולאנשים שפרטיהם נגנבו.

עם חשיפת הפריצה לציבור, סאליבן המפוטר המשיך להגן על מעשיו ומעשי החברה, וטען כי אובר לא שילמו להאקרים כופר כי אם bug bounty – פרס שחברות נוהגות להעניק במסגרת תוכנית פרסים להאקרי כובע-לבן, כלומר כאלו שפועלים באופן אתי בחיפוש ודיווח על פירצות אבטחה. תוכניות כאלו מיועדות להמריץ האקרים לסייע לחברות באיתור וסגירת פירצות. אובר השיקו את תוכנית הבאונטי שלהם במרץ 2016, שמונה חודשים לפני הפריצה המדוברת.

עוד על הבאג באונטי של אובר ב”סייברסייבר”:

הכופר של אובר: מה קורה כשבאג באונטי משמש לתשלום דמי שתיקה?

אבל בכתב האישום שהוגש נגד סאליבן מסבירים התובעים שההאקרים במקרה הזה לא עמדו בתנאי התוכנית; למעט המנכ”ל, ההנהלה לא ידעה בזמן אמת את פרטי הפריצה ולא על ההחלטה להתייחס אליה כבאונטי; כי הסכום ששולם – 100 אלף דולר – גבוה מהמקסימום האפשרי בתוכנית הבאונטי של החברה, 10 אלפים דולר, וממילא גבוה יותר מכל פרס באונטי שאובר שילמו אי פעם; וכי סאליבן דרש מההאקרים לחתום על הסכם סודיות (NDA) ובו סעיף שקרי שאומר שהם מעולם לא השיגו את המידע האישי עצמו ולא שמרו עותק שלו. אגב, הכסף הועבר בביטקוין כשההאקרים חתומים על ה-NDA בשמות בדויים, ורק בינואר 2017 הצליחו באובר לזהות את ההאקרים, ולשלוח אליהם אנשי אבטחה שיחתימו אותם שוב על ה-NDA, הפעם בשמותיהם – כלומר, אובר ידעו את זהות הפורצים, אבל שמרו אותה לעצמם במקום להסגירם לרשויות.

סאליבן נאשם כעת בשיבוש הליכי משפט ואי מניעת פשע. דוברו מסר כי “אלמלא מאמציהם של מר סאליבן וצוותו, סביר להניח שהאחראים לתקרית הזאת לעולם לא היו מזוהים כלל”. הוא הטיל על הצוות המשפטי של אובר את האחריות להחלטה כיצד לנהוג במידע על הפריצה.

המנכ”ל בזמן הפרשה, קלניק, כתב בזמנו לסאליבן: “צריך להיות בטוחים מה יש לו [להאקר; ע”ק], רגישות/חשיפה של זה ו-ודאות שהוא באמת יכול להתייחס לזה כמצב באונטי […] המשאבים יכולים להיות גמישים לצורך סיום הסיפור אבל אנחנו צריכים לתעד זאת בצורה מהודקת”. משום מה, הוא לא הואשם בפרשה.

מגדל, יש לנו בעיה

מיקרוסופט השיקו השבוע את המשחק החדש בסדרת מדמה הטיסה בעלת השם הגנרי Microsoft Flight Simulator, שרצה כבר 37 שנים – יותר ממערכת ההפעלה ווינדואוז של אותה חברה. ניצן סדן, בעל טור היסטוריית התעופה “הקברניט” בכלכליסט, סיפר לנו:

המשחק הזה עושה רעש כי יש בו רמת ריאליזם שמשגעת אנשים. פחות או יותר כל העולם קיים בו, ואפשר לקפוץ לכל נקודה בגלובוס ולטייל מעליה באווירון. כבר שנים שהמשחק מתבסס על תצלומי אוויר כדי ליצור סביבה ריאליסטית, אבל מהדורת 2020 נתנה קפיצה גדולה קדימה: המשחק חי בתוך תשתית בינג maps, ובה גם תצלומי לוויין מעודכנים ורשת AI שיודעת להבין מה מופיע בתמונה – אם ריבוע לבן גדול הוא בניין או רחבת כניסה, וגם איזה. הרי לצד התמונה מחזיקה מיקרוסופט בנתוני כתובות, תצלומי קרקע ויכולת בניית מודלים תלתממדיים אוטומטית. במשחק יש עשרות שדות תעופה מדוייקים עד לרמת המונית בכניסה לטרמינל, דימוי מדוייק של מזג האוויר והשפעתו על הטיסה, הנחיות קשר ריאליסטיות, אילוצי תעבורת אוויר וכמובן מטוסים ברמת הפירוט הגבוהה ביותר. כל מתג בתא נמצא במשחק ועושה מה שהוא צריך.

העולם המרונדר אינו נטול באגים, כמובן. מתגלץ’ הטוויטר אלעד (@elad3) כתב:

גירסת פלייט סימולטור 2020 של תל אביב היא יקום מקביל שבו העיר הרבה יותר צפופה, ומגדלי זכוכית אסורים, ואני מת על זה.
אלעד בשרשור טוויטר

תל אביב בסימולטור הטיסה של מיקרוסופט 2020

נראה גם שהיא עזבה ידיים כשנתקלה במרכז עזריאלי […] אהבתי איך שהיא הפכה את הקניון למבצר מסיבי כמעט בלי חלונות, ודילגה לגמרי על המגדלים […]
אלעד בשרשור טוויטר

תחנת הכוח התל-אביבית רידינג היא עכשיו בנייון מגורים גבוה ודקיק במקום ארובת תחנת הכוח.
אלעד בשרשור טוויטר

אני מצטער לבשר לכם שהצפון הישן המפורסם של תל אביב נפטר מסגנון הבאוהאוס שהוא מפורסם בו והרס בנייני דירות רבים לפנות מקום לצריפים עם גג פח.
אלעד בשרשור טוויטר

ברגן, נורבגיה מוצגת כעיר בעלת בניינים נמתחים ומעוותים:

בניינים מעוותים בברגן, נורווגיה בסימולטור הטיסה מיקרוסופט 2020

ארמון בקינגהם הוסב לבנייני משרדים:

ארמון בקינגהם הפך לבנייני משרדים בסימולטור הטיסה של מיקרוסופט 2020

ובמלבורן, אוסטרליה צמח מגדל עצום, שמקורו בשגיאה של סטודנט בשם ניית’ן רייט, שתרם לפלטפורמת המיפוי הפתוחה OpenStreetMap והזין בטעות שלמגדל יש 212 קומות במקום 2.

מגדל ענק במלבורן, אוסטרליה בסימולטור הטיסה מיקרוסופט 2020

22 באוגוסט, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | תגובה אחת

פורטנייט לא משחקים, אפל וגוגל שברו את הכלים האחראי על האינטרנט בגלצ 15.8.2020

להאזנה לפינה

מסלימה המלחמה על עמלות ממכירות בחנויות היישומונים: אפל וגוגל הסירו את פורטנייט של אפיק

15 באוגוסט, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

פייקבוקים מתחזים לפעילי מחאה נגד נתניהו האחראי על האינטרנט 8.8.2020

להאזנה לפינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו התלונן על איום ברצח שקיבל מ”דנה רון” בפייסבוק. היועץ האסטרטגי ומומחה הדיגיטל יוסי דורפמן, פעיל במחאה נגד נתניהו, פקפק באותנטיות של האיום והמאיימת:

נתניהו התלונן על הסתה, בדיוק באותו הזמן שהכותרות עסקו באלימות מצד תומכיו. מאחר שאני לא סומך על ביבי, הלכתי לבדוק מי זו אותה Dana Ron שאמר שיגיש נגדה תלונה במשטרה על הסתה לרצח.
יוסי דורפמן בטוויטר

דורפמן חפר וחקר וגילה כל מיני דברים חשודים בפרופיל: שינויים תכופים בביוגרפיה, שם משתמש שונה מהשם המוצג בפרופיל, עניין פתאומי בשיתוף שידורים חיים ישנים מההפגנות, ותוכן לגמרי לא קשור כשהולכים אחורה בטיימליין. המשטרה מצדה חקרה והודיעה שמדובר בתושבת חוץ, ונתניהו התנגח ב”תקשורת” ש”טענה שמדובר ב’בוט’ שאני הפעלתי”.

אח”כ חשף דורפמן עוד שלושה פייקים שהתחזו להיות תומכי המחאה ופרסמו נאצות והשוואות של נתניהו לנאצים – “נהוראי יוסף”, “רימון אבי” ו”שונא מושחתים”, ותהה:

האם ישנו קמפיין להשחרת המחאה? פוסטים של הסתה קשה נגד נתניהו מציפים את הרשת, כביכול בשם המחאה. בדיקות שלנו – צוות מתנדבים מקצועי לחשיפת זיופים – מצא חשד לזיוף פרופילים. האם זהו תרגיל הונאה מסוג Black Flag להשפעה על הציבור הישראלי?
דורפמן בטוויטר

פייסבוק מסרו בתגובה:

מחקירת הצוותים הגלובליים שלנו עלה כי שלושת הפרופילים חשודים בהיותם פרופילים פיקטיביים והם הוסרו מהזירה.
תגובת פייסבוק לחשיפת הפייקים על ידי דורפמן

המאמץ הסיזיפי הזה לא צריך להיות תפקידם של אקטיביסטים. הרשת החברתית צריכה להפעיל כלים לאיתור המוני של משתמשים חשודים כפייקים, ולפרסם את המידע בשקיפות כלפי הציבור הישראלי. המשטרה צריכה לחקור ולגלות מי מפעיל אותם.

נתניהו התלונן על הסתה, בדיוק באותו הזמן שהכותרות עסקו באלימות מצד תומכיו.
מאחר שאני לא סומך על ביבי, הלכתי לבדוק מי זו אותה Dana Ron שאמר שיגיש נגדה תלונה במשטרה על הסתה לרצח.

האם זהו תרגיל “דגל כוזב” (False Flag) שבו מסווים פעילות כדי להאשים צד אחר?
בואו איתי לשרשור בלשי
1/16 pic.twitter.com/fO0NAGi8gf
— Yossi Dorfman (@Yossi_Dorfman) July 30, 2020

8 באוגוסט, 2020 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

5.15 טריליון דולר עומדים לשימוע האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

5.15 טריליון דולר מגיעים לשימוע

ביום רביעי הגיעו וירטואלית לבית הנבחרים האמריקאי ארבעה מנכ”לים להעיד בפני ועדת המשנה לחוקי הגבלים עסקיים של בית הנבחרים האמריקאי, בשימוע “פלטפורמות מקוונות וכוח שוק – חלק 6: בדיקת הדומיננטיות של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל” (שווי שוק: אפל 1.84 טריליון דולר, אמזון 1.58 טריליון דולר, גוגל 1.01 טריליון דולר, פייסבוק 723.3 מיליארד דולר; החברה שמשלימה איתן את רשימת 5 החברות הגדולות ביותר בעולם לפי שווי שוק, מיקרוסופט, כבר עברה צליבת הגבלים עסקיים בשנות ה-90-00′).

החברות הללו, חלקן או כולן, תופסות נתחי שוק עצומים, מונופוליסטיים, בתחומי העיסוק שלהן; מחזיקות פלטפורמות שיח וקובעות מה מותר ואסור להגיד ומי יוכל לדבר ולפרסם שם – כולל פוליטיקאים ומנהיגים שחלקם מדברים ופועלים להגבלת אותן פלטפורמות; מספקות פלטפורמות לעסקים ואוספות שם מידע על העסקים כדי להתחרות בהם; ונוקטות מול מתחרים תחרות טורפנית שמשמידה אותם – או רוכשות אותם.

אימייל שכתב מנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג על רכישת אינסטגרם כדי לחסום את התחרות מצדם: “דבר אחד לגבי סטארטאפים הוא שלעתים קרובות אתה יכול לרכוש אותם”

הדברים הללו ידועים, אבל בשימוע הזה הם:

(1) הוטחו ישירות במנכ”לים – טים קוק מאפל, ג’ף בזוס מאמזון, סונדר פיצ’אי מגוגל ומארק זאקרברג מפייסבוק.

(2) גובו במסמכים פנימיים שוועדת המשנה אספה לקראת השימוע, אשר הציגו את הדברים במילותיהם של המנכ”לים ועובדיהם. דוגמאות:

חנות החיתולים המקוונת Diapers.com ספגה תחרות קטלנית מצד אמזון. בתכתובת אימייל כתב איש הנהלת אמזון דאג הרינגטון: “החבר’ה האלה הם המתחרה לטווח קצר #1 שלנו […] אנחנו צריכים להשוות את המחירים שלנו אליהם לא משנה כמה זה יעלה”. בזוס היה מוכן להפסיד 200 מיליון דולר בחודש אחד כדי להביס את חנות החיתולים. אמזון רכשו את חברת האם שלה ב-545 מיליון דולר ב-2010. אחרי רכישתה, אמזון ביטלו את ההנחות וההטבות על חיתולים. שבע שנים אח”כ, אמזון סגרו את חברת האם שרכשו בטענה לחוסר רווחיות.

פייסבוק רכשו את אינסטגרם במיליארד דולר ב-2012 כדי לנטרל את התחרות מצד הרשת החברתית מבוססת התמונות, הפופולרית בקרב צעירים וידוענים. באימייל לאחד העובדים כתב זאקרברג: “[כתבת בעבר ש]אינסטגרם היו האיום עלינו […] צדקת. אבל דבר אחד לגבי סטארטאפים הוא שלעתים קרובות אתה יכול לרכוש אותם”. בשימוע הגדיר זאקרברג כבדיחה דברים שכתב באימייל אחר באותה שנה: “אחת הסיבות שאנשים ממעיטים בערך של מעקב אחרי גוגל היא שאנחנו ככל הנראה תמיד יכולים לקנות כל סטראטאפ מתחרה, אבל יקח זמן עד שנוכל לרכוש את גוגל”.

אפל ידועים לשמצה בעמלה המופקעת – 30% – שהם חותכים ממכירות שמתבצעות ביישומונים שבחנות היישומונים שלה, האפסטור – המקום היחיד שבו אפשר להתקין יישומונים על אייפונים שלא עברו פריצה, ואשר מגלגל 15 מיליארד דולר במכירות כל שנה. איש ההנהלה אדי קיו כתב באימייל ב-2011 ש-30% זה נמוך מדי במקרים מסויימים: “עבור מינויים מתחדשים, אנחנו צריכים לבקש 40% מהשנה הראשונה בלבד […] (אני חושב שאנחנו משאירים כסף על השולחן אם אנחנו מבקשים רק 30% מהשנה הראשונה של המינוי)”.

זאקרברג, בזוס (למעלה), פיצ'אי וקוק (למטה) בשימוע בוועדת ההגבלים העסקיים, 7.2020 — זאקרברג, בזוס (למעלה), פיצ’אי וקוק (למטה) בשימוע

אנחנו לא בדיקטטורה, עכשיו תסיר את התמונה או שתעמוד לדין

שגיא הבר העלה לפייסבוק את התצלום הזה שצילם אלכס ליבק, שבו נראה בנימין נתניהו לכאורה מצדיע במועל יד – צילום שאפשר לתפוס בתזמון נכון אצל כל אדם שנואם. ליבק עצמו גנז את התמונה במשך 30 שנה, ולאחרונה החליט לפרסמה במסגרת תערוכה.

במשטרה, שעוד לא מצאו את “דנה רון” שאיימה על חייו של ראש הממשלה, הצליחו לאתר את הבר במהירות ושלחו אליו הביתה שוטר שידרוש ממנו, בניגוד לחוק, שיסיר את התמונה כי מדובר בהסתה, החלטה שגם היא אינה בסמכותה של המשטרה אלא היועמ”ש.

התצלום של בנימין נתניהו ששגיא הבר פרסם בפייסבוק 🖼️ אלכס ליבק — התצלום של בנימין נתניהו ששגיא הבר פרסם בפייסבוק אלכס ליבק

ג’וש בריינר הביא את הסיפור והקלטה של השיחה של הבר עם השוטר. המשטרה מסרה בתגובה ל”הארץ”:

אנו מכבדים את חופש הביטוי ומכירים במעמדו המיוחד כזכות יסוד. עם זאת, המשטרה פועלת לחקור ולבדוק תלונות על ביטויי הסתה וקריאה לאלימות, שעל פי חוק אינם מתיישבים עם חופש הביטוי. המקרה שתואר ייבדק ויטופל בהתאם.