ירון, תן-לינק!
ירון טן-ברינק החל את קריירת עיתונאי הטלוויזיה שלו בכתיבת טור לרייטינג מהולנד, אבל תמיד שאף ליותר. אחרי שכתב ברייטינג טור מוצלח בשם “חדר ניתוח” וערך את אתר השבועון, הוא עבר לאחרונה לתפקיד מבקר הטלוויזיה של ידיעות אחרונות.
תוכן איכותי לא צומח תחת כל שקד רענן, ובכל זאת החליטו במוזסיה שלא לפרסם את הביקורת גם ב-ynet, מה שהופך אותה לקוויאר הבוקר של הקבוצה האקסקלוסיבית של מנויי וקוני ידיעות אחרונות, שמונה בקושי 75% מאוכלוסיית ישראל.
לטובת הרוב הדומם שלא משלם עבור עצים מתים, חדר 404 פותח במחאה ציבורית נגד ההחלטה להשאיר את טן-ברינק אופליין. אתם מוזמנים להצטרף.

* גרפיקה: אהוד קינן; צילום: גדי שמשון




כותבים עליך בוואלה ואתה לא ממהר להשוויץ?
http://e.walla.co.il/?w=/1000/847255
ככל הידוע לי, לידיעות אחרונות ולטמקא שתי מערכות נפרדות עם עורכים וכתבים שונים. לכן זה ברור שזה יהיה אופליין בלבד.
יהונתן, רענן שקד כתב ביקורת טלוויזיה בעיתון וזה פורסם ב-ynet, אז אפילו יש תקדים.
gotmil, רק בעקבות ההפניה שלך גיליתי. תודה, אולי אכתוב על זה בהמשך.
יונתן עכשיו זה “אין” לכתוב “למהנט” ולא טמקא.
[…] […]
מעניינת בחירת המילים שלך “תמיד שאף ליותר” מיד אחרי הדילוג הטרוויאלי בקורות החיים של תן-לינק. את הקריירה העיתונאית הוא התחיל דווקא במקומון התל אביבי של ידיעות אחרונות בטור (כפולה, זה עדיין טור?) שנקרא “ריאה ירוקה” על סמים ושאר דברים טובים שיש באופן חוקי בהולנד. משם הוא נשאב לרייטינג והשאר ידוע. אמנם לא תחום טלוויזיוני, אך טיפה מעניין כשהעיתון של המדינה בוחר מבקר טלוויזיה עם אג’נדה ברורה בנושא די שנוי במחלוקת.
ההבדל בין טן-ברינק לשקד (לבד מההבדל בסגנון ואולי בכשרון), הוא שרענן שקד הוא במקורו איש ynet שהושאל לידיעות לצורך כתיבת הטור שלו, ולכן הוא התפרסם גם ב-ynet?
אבל טן-ברינק הוא רק איש ידיעות, ו-ynet הרי לא מפרסמים כתבות מידיעו.
אבל מי יודע, אולי “תנועת” המחאה כאן תעזור.
אישית אני חושב שידיעות טמבלים שהם לא עוזרים לעצמם למתג כותבים כמו ירון גם באמצעות האתר שלהם, שהוא בודאי הדבר הכי חזק ודומיננטי באינטרנט בארץ
ברק, אני אקח קרדיט גם על “שואף ליותר” וגם על ההטעיה של עידוק.
פיטוסי, תקרא שוב את מה שכתבתי. “ירון טן-ברינק החל את קריירת עיתונאי הטלוויזיה שלו”. התייחסתי לקריירת הכתיבה שלו על טלוויזיה, לא כתיבה בכלל. אני מכיר היטב את פועלו בעיתון תל אביב, כולל המעורבות שלו בהקמת האתר, שלדעתי היה הראשון של מקומון ישראלי (אלא אם המקומונים של שוקן, שעלו ב-IOL בתשלום ואז חינם ואז רק העיר נשאר ואז גם הוא נעלם, היו קודם).