דומיין דה ניטפוק
עידן רבי פרסם בבלוגו אייטם על מכירת הדומיין sex.com במחיר שיא של 12-14 מיליון דולר. האייטם מורכב משאלות ותשובות עם יואב קרן, מנכ”ל חברת רישום הדומיינים הישראלית דומיין דה-נט.
אני זוכר את קרן מניסיון לא מוצלח של דומיין דה נט להשיק דומיינים בעברית בסוף שנת 2000. בזכות קשריו של קרן, לשעבר עוזרו של השר חיים רמון, הוא הצליח להביא לטקס ההשקה של הדומיין העברי את שר התקשורת דאז, בנימין פואד בן אליעזר, אף שהצעד של דומיין דה נט היה מסחרי לחלוטין, לא ייחודי (ההשקה התקיימה זמן קצר אחרי הודעה של KonoshIN על השקת שירות דומה) ולא זכה להכרה של איגוד האינטרנט או כל גוף אינטרנטי רשמי אחר.
עוד אני זוכר אותו מאירוע שהוא ערך לפני כמה חודשים לכבוד תחילת רישום דומיינים בסיומת של אירופה (EU) בדומיין דה נט, אליו הצליח להביא את ראש משלחת הנציבות האירופית בישראל, השגריר רמירו סיבריאן-אוזל, מה שעורר את זעמו של עמיתי דרור גלוברמן, שתהה ב”מעריב” אם לשגריר משעמם בחיים שהוא מגיע לאירוע מסחרי כזה, ואחר כך נאלץ לפרסם התנצלות על פגיעה בכבודו של האיש המשועמם הזה.
כל זה לא בא לומר דברים רעים על קרן — הוא ממנכ”ל חברה ואחד מתפקידיו הוא לשווק אותה, ואם הצליח לגרור לאירועים שלה את פואד והשגריר האירופי, סחתיין עליו. אלא שכשעידן רבי שואל אותו למה אי אפשר לרכוש דומיין לנצח, וקרן משיב: “אין דבר כזה. דומיין נשמר לתקופה מסוימת, לפי הנהלים של הסיומת, il, com וכו'”, אני שואל את עצמי אם מרוב התעסקות בדומיינים חו”ליים, קרן שכח מישראל.
כי בישראל יש דבר כזה: כל דומיין שנרשם בסיומת הלאומית של ישראל (il) לפני שינוי כללי הרישום, שהתרחש ב-1/1/1999, רשום לנצח ולא צריך אפילו לשלם על חידושו.
זו פיסת מידע אקלקטית, אבל ממי שמוכר דומיינים בארץ ומחזיק מעצמו מומחה בנושא דומיינים אני מצפה להכיר אותה, או לחילופין להורות ליחצניו להפסיק לשלוח לי את חוות דעתו המלומדת על כל נפיחה בעולם הדומיינים, משבירת רף מיליון הדומיינים בסיומת הלאומית הסינית, דרך פעילותם של מתנחלי רשת לקראת הבחירות בישראל ועד תביעה שהגישה הכנסייה הסיינטולוגית נגד אתר שלעג לה ולחברה המפורסם ביותר, טום קרוז.
אבל הוא צדק, *עכשיו* כבר אי אפשר לרשום דומיין לנצח, אלא אם כן תצליח לגרום לשעון הגרעיני במכון ויצמן (שעליו מתבסס החוק של איגוד האינטרנט הישראלי) להראות שאנחנו לפני הראשון לינואר 1999.
הוא אמר בפסקנות שאין דבר כזה, והוא טעה. ולמה זה רלוונטי להיום? כי אתה יכול לרכוש דומיין-לנצח ממישהו שרשם אותו לפני 99′, וככה פטור מדאגות חידוש.
זה כמו שהוא יגיד שאין דבר כזה דומיין ישראלי בן אות אחת — אמנם היום כבר אסור לרשום כאלה, אבל פעם היה מותר, ודפי זהב משתמשת בדומיין כזה, d.co.il, שהיא קנתה ממישהו שהספיק לקנות אותו לפני שינוי הכללים.
יכול להיות שהאנגלית שלי לא משהו, אבל אני נוטה להאמין שסעיף 6.3 מראה כי במצב של הקצאה מחודשת של שם מתחם, יש לחדשו לא יאוחר משנתיים לאחר הרישום של הבעלים החדש.