“אני מתייחס לאינטרנט כמו אחות ותיקה בבית-חולים שמטפלת בגוסס. היא לא אוהבת אותו, והיא לא שונאת אותו, היא רק עושה את עבודתה והיא עייפה – וטוב שכך”
אתם פשוט חייבים לקרוא את הראיון שערכה איריס יער אדלבאום עם דודי גולדמן ולראות מה חושב על האינטרנט האיש שמתווך אותו להכי הרבה אנשים בישראל, לטוב ולרע.
אני חושב שהדברים שנאמרים בראיון הזה ראויים לדיון רציני. השתדלו, לפחות כמו שאני השתדלתי, להימנע הפעם מבדיחות “אינטר-נט” ולהתייחס לגופם של דברים.
עדכון
דודיה מעדכן על ראיון נוסף עם גולדמן באתר PRNET.
תגובות
17 תגובות לפוסט ““אני מתייחס לאינטרנט כמו אחות ותיקה בבית-חולים שמטפלת בגוסס. היא לא אוהבת אותו, והיא לא שונאת אותו, היא רק עושה את עבודתה והיא עייפה – וטוב שכך””
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
אתה יכול בכנות לומר שאתה מרגיש אחרת לגבי האינטרנט?
[…] דרך עידוק הגעתי הבוקר לפוסט של איריס יער אדלבאום ובו היא מפרסמת קטעים מראיון (אימיילי?) שערכה עם דודי גולדמן, כתב ידיעות לענייני אינטרנט. הדברים שגולדמן כותב מאירי עיניים, לדעתי, בעיקר בכל הנוגע להשתקפות, דרכם, של יחס המדיה הקונבנציונלית לצרכניה. הנה ציטוט אחד לדוגמה: אני לא ציני. המורשת של דב יודקובסקי, העורך המיתולוגי של ידיעות אחרונות, היתה פשוטה: אל תשתרר על הקורא. אל תתחכם. אל תראה לו שאתה חכם או משכיל. זה לא מעניין את הקורא. פשוט תשרת אותו בצניעות ותספר לו בפשטות מה קורה בתחום שלך […]
מה יש בו בגולדמן שכולם רצים לראין אותו?
http://www.prnet.co.il/article.php?id=115
הוא חכם במיוחד?
סקופיסט במיוחד?
שנון במיוחד?
בקיא במיוחד?
מה יש בו?
דודיה, אחזור על הסבר שנתתי פה בעבר: אם שקית תפוצ’יפס היתה מסקרת את האינטרנט עבור ידיעות אחרונות, כולם היו רצים לראיין את שקית התפוצ’יפס. זה הכוח של העיתון הכי גדול בארץ.
האינטרנט הוא כמו אח שלי הקטן: אני מוריד לו כאפות, מעצבן אותו, יורד על זה שאין לו חיי חברה, אבל בסך הכל אני אוהב אותו ולומד ממנו לא מעט….
ידיעות, בלוגוספרה, RSS, חנן כהן ואיך בעצם אפשר להוציא את הבלוגוספרה הישראלית מהמעגל הקטן שהיא תקועה בו….
מדובר באיש שמעיד על עצמו שהוא מבין באינטרנט לא יותר מהגולש הממוצע, ואף פחות ממנו. 95% מהגולשים ברשת לא יודעים מה זה בלוג, RSS, רשת חברתית (גם אם הם מחוברים לאחת), web2.0. אני משוכנע בזה כי זו הסטטיסטיקה בתוך קבוצת האנשים שאני מכיר, רובם סטודנטים למדעי המחשב. אני כל יום מוצא את עצמי מסביר לסטודנט שנה ג’ מה זה AJAX או RSS ולמה זה טוב.
אג’קס זה לא איזה חומר לניקוי רצפות?
והוא עוד מתלונן על “רדידות הכתיבה העיתונאית.” נו באמת!
חנן, יהונתן והבלוגספירה הישראלית…
בעקבות ראיון עם דודי גולדמן, שטען כי תרבות הבלוגים הישראלית היא תרבות שולית, החליט חנן כהן לעשות ניסוי וליצור אתר שעושה דבר פשוט- מרכז רססי….
הממ…
ציטוט מהלינק השני:
“ענף ההיי טק ריסק את יחסי העבודה. הוא העביר את יחסי העובד מעביד מרומן לסטוץ. עכשיו אתה טוב, יופי, אבל אם אתה חולה, אתה יכול ללכת קיבינימט. לא אכפת לו למעביד.”
בגלל זה כמעט כל עובד הי-טק היום מבוטח נגד אובדן כושר עבודה? אני מכיר גם חברות הי-טק שמבטחות את העובדים שלהם בביטוח בריאות פרטי. זה בגלל חוסר האיכפתיות שלהם מהעובד?
אנקדוטה פרטית. אני נותן שירותים על תקן של יועץ. אפילו לא שכיר. בשבועיים האחרונים נפלה בחלקי החובה להודיע ללקוחותי שלקיתי בסרטן. לא משהו שיהרוג אותי, אבל לא נעים. כל התגובות נעו בין “אוי” לבין “יש לי קשרים בבית חולים X.” לא היתה שיחה אחת שלא הסתיימה ב”תגיד אם אנחנו יכולים לעזור במשהו”.
להזכירכם, לא מדובר פה ביחסי עובד מעביד, אלא במצב שבו אני נותן שירות.
שחר
אני חושבת שהאיש לא היה צריך לדבר מבלי לחקור את העניין קצת יותר.
אבל לשמחתנו, הבלוגרים הנוכחיים יכולים להסתכל על מה שקורה עם בלוגים ובלוגרים בחו”ל ולפסול באופן מוחלט את רוב מה שהוא אומר. לבלוגרים יש כוח, הוא פשוט לא יודע את זה, ואם נתאמץ נצליח להגיע גם לרמה לא רעה בכלל.
שחר, תהיה בריא.
הסיפור שלך מעיד מקסימום על זה שאתה אדם נחמד שמן הסתם נהנים לעבוד איתו, לא משנה על איזה בסיס.
יש הבדל עקרוני בין הצעת עזרה על בסיס אישי, לבין ביטוח רפואי או כל גיבוי אחר – ממוסד ומובנה – שניתן לעובד.
אביבה,
דבר ראשון, תודה.
דבר שני, הנקודה שניסיתי להעביר היא שאני הגעתי למצב שבו, אם להשתמש במילותיו של דודי, “אם אני חולה אני יכול ללכת קיבינימט”. לא זו בלבד שאף לקוח לא זרק אותי, הם אפילו הביעו הבנה למצב.
וכמו שאמרתי, אם מה שהוא היה אומר על יחס מעסיקים לעובדים היה נכון, איך הוא מסביר שביטוח אובדן כושר עבודה (דרך ביטוח המנהלים) הוא סטנדרט בכל תעשיית ההי טק?
שחר
היסטוריה בהתהוות.
דודי גולדמן אומר משהו שאני מסכים איתו.
הוא אומר בראיון השני שהובא למעלה שכתב צריך להיות בקי בחומר.
מה אפשר להוסיף.
אולי דבר אחד קטן על “נאה דורש נאה מקיים”?
שחר,
אני חושב שהחברה שלך עושה דברים שאין להם עודף תחרות.
בהחלט יכול להיות שבתחרות גדולה יותר, המצב יהיה שונה.
[…] אם זה באמת הוא, ואם זה באמת נכון, דודי גולדמן קורא 40 בלוגים (!!!): אישית, אני עצמי דווקא קורא אדוק של קרוב ל-40 בלוגים שונים, ואני נהנה מאוד, ועם כמה מהכותבים אני מקיים קשר של קורא נאמן ומגיב שגם מאוד נהנה. […]
[…] נוספת לסלידתו הגוברת מהתחום אפשר למצוא בראיון הביזארי הזה עימו שפורסם לאחרונה בבלוג שבו ניכרת בין השיטין סלידה עזה […]