זלנגו: העיתונאים נדרשים ללמוד שפה חדשה
זלנגו היא חברה שמפתחת שפת אייקונים סלולרית צבעונית. כל מילה בהודעות SMS ששולחים באמצעותה מוחלפת בתמונה קטנה, ללא ההטיות. בעייני זה סטארט-אפ שמעודד אנאלפביתיות בקרב בני הנוער הבין כה וכה רפי שכל של ימינו, אבל ההודעה לעיתונות שהם שלחו חמודונת – היא נכתבה כולה בשפת האייקונים הילדותית הזו. אירוניה מושלמת לניב התאגידי-שיווקי המעונב.





יכול להיות שהשפה הומצאה על ידי מהגרים לארצות הברית שלא הסתדרו עם השפה?
תראי. מצד אחד, אם אני הייתי הפירסומאי שלהם, הייתי עושה בדיוק אותו דבר. אם הם המציאו שפה חדשה, וקלה לשימוש, אז גם ההודעות לעיתונות יהיו בשפה הזו. אם הם לא היו עושים כך, זה היה חמור מאוד.
מצד שני, הבעיה היא, שגם עם התרגום אני לא מבין כלום. משמע: יש בעיה קשה עם המוצר!
(כמובן שהם בטח יחשבו שהבעיה היא בי, אבל כמו שסטאלין אמר: “אין אנשים, אין בעיות”).
יחצ”ן, עידן, לא פרסומאי (אין לכם בכפר יחצ”נים?).
יחצ”נים הם כמו פרסומאים, רק שהם בג’וב פחות פופולרי, מרוויחים בערך חצי מהפרסומאים וכל העיתונאים שונאים אותם. (חוץ מזה זה אותו הדבר).
אבל כמו שנחום סוקולוב אמר: “אין יחצ”נים, אין בעיות”.
אם ממילא מתייחסים להמון כאל עבדים, בשביל מה הם צריכים לדעת לקרוא?
זה רק יכניס להם רעיונות מסוכנים לראש.
מסכימה עם אמיתי.
לדעתי זה בסך הכל תהליך טבעי של הקלת התקשורת בין אחד לשני באינטרנט. גם ככה אנחנו נמצאים פה כל כך הרבה זמן שזה לא מפתיע שקמים היום מיזמים שבאים להקל עלינו בתהליך הגלישה באינטרנט או יותר נכון- בשהות בעולם הוירטואלי
בשביל הסינים זו דרך חיים, עכשיו גם המערב מבין – אין דרך נוחה יותר לכתיבה מאשר הפיקטוגרפיה.
הבעיה של הסינים התחילה כשהם לא מצאו סימנים מדוייקים למה שרצו לומר ומשם זה הסתבך לשיטה ה-ס-ו-פ-ר מורכבת שלהם. מעניין תוך כמה זמן יהיו בזלנגו 50,000 סימנים. לסינים זה לקח 3000 שנה.
הומר – מעניין מה שאתה אומר. אבל מה את הטיות? זרבוביתי, זרבוביתך, זרבוביתו? איך עושים את זה בתמונות?
מה עם הטיות*
סליחה על כל טעויות ההגהה היום, אני לא מרוכזת.
אני אומר, שכל אחד ישמור את הטיותיו לעצמו
שפה מוזרה.. מאד.
העבדות אולי מיוצגת ע”י האיש החופר.
והחשוב יד של נתתי-לעצמי-מכה-עם-פטיש-כבד.
“שפה” כמו שאני צנון. זה בסך הכל אנגלית עילגת.
(מעניין אם הסמל של In מסמל ששם האיש העובד[חופר])
[…] דווקא מכיוון הזלנגו ניתן לראות עידוד כשחושבים על זה. תחשבו על השפה המתמטית של לייבניץ, ובעצם על בניית ויקיפדיה באמצעות זלנגו. באמצעות אותה אבולוציה של הזניית הדיאלקטיקה ניתן אולי לעדכן דווקא את היכולת המתמטית והפילוסופית. טיעונים כמו Cogito Ergo Sum יכולים להכנס למשוואות מתמטיות שלמות, נניח עם “להיות או לא להיות?, זו השאלה” ומקבלים: […]
[…] … דווקא מכיוון הזלנגו ניתן לראות עידוד כשחושבים על זה. תחשבו על השפה המתמטית של לייבניץ, ובעצם על בניית ויקיפדיה באמצעות זלנגו. באמצעות אותה אבולוציה של הזניית הדיאלקטיקה ניתן אולי לעדכן דווקא את היכולת המתמטית והפילוסופית“. […]