“הטוקבקיסטים” ואני
בשנה שעברה קיבלתי אימייל לתיבה של הבלוג מההפקה של הסרט התיעודי “הטוקבקיסטים”, בו כתב לי יוצר הסרט, צביקה בינדר, שהוא רוצה לראיין אותי בנושא. לא התראיינתי (ובדיעבד, חבל), אבל פרסמתי ב-nrg ידיעה ראשונה על הסרט המתהווה, כולל הזמנה לטוקבקיסטים שמעוניינים להשתתף ליצור קשר עם ההפקה.
באותו יום קיבלתי אימייל מדב בינדר, אביב של צביקה ואחד מכוכבי הסרט, שכתב לי “אני רואה שלקחת את עניין הסרט ברצינות,אני נהג המשאית שיופיע בסרט,וגם אבא של צביקה”, וגם צירף תמונה שלו ליד המשאית.
דב בינדר והמשאית שלו. צילום פרטי
מאז יצרתי קשר עם בינדר הבן כל כמה חודשים, לברר איפה עומד הסרט. בסוף אוקטובר יצאה הודעה שהסרט ישודר בנובמבר, ואני הרמתי טלפון לבינדר. הוא אמר שהיחצנות של yes אסרו עליו להתראיין, כי הם הבטיחו בלעדיות לידיעות ולערוץ 2. הוא אמר שיש לו פגישה עם yes, ושהוא ישאל אם הוא יכול בכל זאת לדבר איתי. הוא לא חזר.
מבאס אותי שעל גבו של הסרט המאוד מוצלח הזה אני נאלץ לשחק את משחקי הכוח של yes, שהיחצנות שלהם זורקים עלי זין בגודל של צלחת לוויין באופן קבוע; בזמנו, כשביקשתי לראיין את היוצרים של “מסכים”, הם הסבירו לי שכולם סגורים לראיונות בכלי תקשורת אחרים, ושאני יכול לראיין ע. תאורן או משהו בסדר הגודל הזה; הם אסרו על בינדר לדבר איתי; ואפילו את עותק הפרומו של “הטוקבקיסטים”, שנשלח לעיתונאים, לא קיבלתי מהם, ונאלצתי להשיג בעקיפין.
ואז אני מגיע לקרדיטים של הסרט ומגלה שאני מופיע בתודות.
מה זה?! יש גם קינן שלישי?
לא מהשבט שלנו.
מתחזה?
ידידי, אחרי שראיתי, עם יציאת הסרט, איך בדיוק מגיעות ידיעות לעיתון, הבנתי שעד היום האמנתי לתאוריה הקלאסית שהחסידות מביאות ילדים לעולם.
מסתבר, שכמו בסיפור ההוא, גם כאן, צריך לזיין (אופס, מותר להגיד את זה כאן?) מישהו בתהליך.
נותר לי רק לומר לך שבחרת במקצוע מחורבן. אני לא הייתי שורד בו דקה. שילוב של עודף תמימות עם חוסר רצון עז לדבר בטלפון.
אגב, שיטת ה-עקוף את היח”צ ודבר ישירות עם הבמאי התמים – לא הומצאה על ידך. קיבלתי חמש שיחות טלפון כאלו ביום.
אגב, דווקא כן שאלתי אותם. הם אמרו לי “תן לנו לבדוק את זה…”
אני שונא להציק לאנשים בטלפון. זה תפקידם של עיתונאים:-)
אחרי הראיון הראשון איתך זומנתי לשיחה שבה הסבירו לי איך זה הולך לעבוד מעכשיו. לטובתי…
והם צודקים כמובן. באוקיאנוס הזה, אם אתה דג קטן – עדיף שתשחה עם הכרישים.
ועוד שתיים קטנות לסיום:
מאוד רצינו לראיין אותך בסרט. לא הופעת בו כי לא החזרת לי טלפונים במשך שבועיים. אפילו שיחת תחקיר טלפונית לא הצלחנו לעשות.
התודות זה בגלל שחדר 404 תמיד שיעשע אותי ונתן לי השראה בזמן כתיבת התסריט.
עלה והצלח.
בשמחות
צביקה
תגיד,
אותי מעניינת (כעורך דין, בצורה תיאורטית) הסוגיה הבאה: למה בסרט כתוב “למטרות צפיה בלבד” למעלה? האם יכול להיות שמישהו יעשה עם הסרט משהו מלבד לצפות בו (או לאפשר לאחרים לצפות בו אם הם חברים שלו?)? [
צביקה, ברורים לי הכוחות שפועלים מאחורי הקלעים ואני לא כועס עליך אפילו קצת.
וזה אכן לא הובהר בדברים שלי, אז שיהיה ברור: באשמתי לא התראיינתי. בדיעבד אני מצטער על כך, כי אהבתי את הסרט והייתי רוצה להיות בו.
אל תדאג. אני בטוח שצביקה ישמור לך מקום בסיקוול (“הטראקבקיסטים”).
ומה עם הרססיסטים?
אני מצטער בשבילך אבל אם היית מבקש לראיין אותי על הסרט אני מודיע לך שהייתי עונה לך שאני צריך קודם לדבר עם צביקה ולקבל את אישורו,כך עשיתי גם עם אחרים שפנו אלי בכל מיני דרכים והראיון היחידי שהורשיתי לתת היה עם ידיעות אחרונות,מצטער אבל גם צביקה לא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה בנידון זה,יש חברת הפקות והם קבעו עבורו עם מי ניתן לדבר ועם מי לא,אני דיברתי רק עם מי שהורשיתי לך ע”י צביקה ו/או איריס.