עדכונים בסיפור אריה ניר והטוקבקים
טוקבקים שמפרסמים את הספר “המסע לממלכת אורידור” פורסמו בכתבות על מותו של מו”ל הספר, אריה ניר, סיפרתי כאן.
שירלי יצחקי מיחסי הציבור של ההוצאה פרסמה תגובה:
הידיעות הללו הוכיחו שאין גבולות אבל אנחנו לא אנשים כאלה. לא יחסי הציבור ולא אנשי הוצאת אריה ניר כתבו תגובה שיש בה המלצה נסתרת על ספר. אנחנו כואבים מאד את מותו הפתאומי של אריה ואין בליבנו דבר חוץ מהאסון שנפל עלינו. אנא הניחו לנושא. מישהו עשה מה שעשה, העיסוק בזה רק מענג אותו יותר.
וּורד טוכטרמן הוסיפה:
כשקראתי על זה אצל גילי, מיד פניתי למיכל רגב (הסופרת), שאותה אני מכירה אישית ובהחלט לא האמנתי שהיא מסוגלת לדבר כזה.
היא הגיבה בזעזוע ואמרה שמיד תברר את העניין. היא אמרה שתגובות מעין אלה לחלוטין לא מקובלות עליה, שאריה ניר היה אדם יקר ועורך נהדר ושהיא כואבת את אובדנו, ושהכאיב לה לקרוא את התגובות האלה.
זו לא פעם ראשונה שאני רואה מקרה שמישהו (לפעמים מישהו בעל יוזמה חופשית בהוצאה, לפעמים מישהו מבין חבריו ומכריו של הסופר) עושה לספר שירות דוב שכזה, אם כי זה באמת אחד מהמקרים היותר ציניים ומצערים שראיתי.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
צר לי, לא קונה.
גם אני מכירה את הסופרת אישית וגם אני לא מאמינה שהיא היתה נותנת יד לדבר כזה.
אבל עלה בדעתי משהו אחר. אולי מדובר בשירות טוקבקים אוטומטיים שזיהה כתבה רלוונטית וחיבר לה טוקבק? היתה לפני כמה זמן כתבה על הדבר הזה שיוצא לשוק. משהו שלדעתי יגרום לכך שנאלץ להתחיל תוך כמה חודשים להקליד קפצ’ות כדי לשלוח טוקבקים.
אני מקווה שהסופרת באמת בודקת עם אנשי יחסי הציבור אם אחד מהם אחראי.
ואני חושבת שסביר לגמרי שמישהו רצה להחמיא למו”ל, בבחינת מילים טובות לשבחו של המת, ולא לשווק את הספר. אופציה כזו כלל לא עולה על דעתכם?