הנשיא פרס ביוטיוב: כל הזכויות שלי
פוסט של שחר גולן
אתמול השיק הנשיא שמעון פרס ערוץ משלו ביוטיוב. היוזמה הברוכה מביאה הוכחה נוספת לכך שישראל תקועה בניינטיז:
לשכתו של הנשיא נקטה את היוזמה לתייג כל אחד מקטעי הוידאו כ”כל הזכויות שמורות“. מבחינת החוק, המשמעות היא שניתן אולי לצפות בקטעי הווידאו, אבל לא להציגם בבית-הספר ובטח שלא לדגום אותם או לערוך אותם מחדש.
גם לנשיא האמריקאי ברק אובמה יש ערוץ ביוטיוב, אבל הוא מתויג כ”נחלת הכלל“. המשמעות היא שניתן להשתמש בתוכן בכל צורה שהיא: לצפות בו, להקרין אותו, להטמיע אותו באתרים, למקסס אותו, כל דבר העולה על הדעת וללא צורך בבקשת רשות או מתן קרדיט למקור.
בחירת רשיון ליצירה אינה מוגבלת ל”כל הזכויות שמורות” ו”נחלת הכלל”. יוזמת “קריאטיב קומנס” מאפשרת לכל אחד לבחור את הרשיון המתאים ליצירתם בדיוק, לאפשר שימושים מסוימים ביצירה ולאסור שימושים אחרים. לצערי, בעת שהנשיא מעבר לים מגלה פתיחות של המאה ה-21 בכל מה שנוגע לשיתופיות, זה אינו המצב פה אצלנו, גם לא אצל האזרח מספר אחת.
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם פורסם הפוסט במקור
• מן הארכיב: גם בנימין נתניהו העתיק מאובמה
שחר,
בארצות הברית, כל יצירה או מסמך שנוצרים על ידי הרשויות הם באופן אוטומטי public domain. זו לא בחירה של אובמה, זה החוק כבר שנים רבות.
חוק מצויין, אגב, אבל אני חושב שבארץ אין לו מקביל.
זו בחירה מצערת. חבל שלא היה _מישהו_ בשרשרת מקבלי ההחלטות שידע להסביר את רעיון הקריאייטיב קומונס מספיק טוב כדי שיאמצו אותו.
ובכל זאת, אני _די_ בטוח שהקרנת הסרטונים של פרס בבתי ספר מוגנת תחת “שימוש הוגן”. ואני בטוח ש”כ הזכויות שמורות” נובע מאי-הבנה בסיסית. כלומר, מנהלי הערוץ לא רצו לוותר על זכויות היוצרים, אבל לא מתוך כוונה לרדוף כל מי שמטמיע את הוידאו בבלוג שלו. רק הסמולנים.
או הצ’חצ’חים מהימין. תלוי מי מסתכל, ואם הוא משתמש בפיירפוקס או אקספלורר.
אפשר להכניס אתכם לתיקונים בעין השביעית…
“זה אינו המצב פה אצלנו” מדווח הכותב באנגלית שתורגם לעברית משובשת. לחייו.
…כל העניין של הזכויות לא הפריע לערוץ 10 לשדר רמיקס של הנשיא ב”היום שהיה”.