ההימור של המשטרה: ספקי האינטרנט יתגלו כרכיכות
כשזה מגיע להימורים, למפקד מחוז המרכז של המשטרה ניצב בנצי סאו אין סבלנות לקשקושי דמוקרטיה כמו דיון ציבורי, חקיקה או צו בית משפט, אז הוא שלח צו משטרתי שמורה לספקי האינטרנט (בזק בינלאומי, 012 סמייל, 013 נטוויז’ן, אורנג’, סלקום ופלאפון) לחסום גישה לשמונה אתרים כאלה, בהסתמכות שנויה במחלוקת על סעיף בחוק העונשין המאפשר “סגירתו של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים”. משרד המשפטים הודיע כי סגירת האתרים קיבלה את אישור היועמ”ש.
הנה כמה צעדים שספקי אינטרנט שחופש העיסוק והביטוי חשובים להם יכולים היו לנקוט:
• להוציא הודעה לגולשים ולתקשורת על החסימה ולזעוק נגד המחטף והצנזורה, ולהציג במקום האתרים החסומים הודעה שהמשטרה כפתה את החסימה. הספקים שתקו, הלקוחות גילו את החסימה כשניסו לגלוש לאתרים, נאלצו לנחש למה זה קורה או לנסות לחלץ הסבר מהתומך הטכני. התקשורת, ולא הספקים, סיפרה להם מה קרה.
כשגוגל נאלצה ב-2003 להסיר שמונה אתרים מתוצאות החיפוש שלה, אשר סיפקו גרסאות פיראטיות של תוכנת שיתוף הקבצים קאזאה, היא פרסמה הודעה על כך בתחתית עמוד התוצאות, והפנתה לבקשת ההסרה שכללה את רשימת האתרים, נוהל שחזר עוד מספר פעמים. בזק בינלאומי, אגב, השתמשה לאחרונה בשיטה דומה למטרה מסחרית – פרסומת לפורום התמיכה הטכנית שלה הופיעה במקום הודעות שגיאה על אתר שלא נמצא.
• לספק את זכות הציבור לדעת ולפרסם את רשימת האתרים החסומים. הספקים לא רק שלא פרסמו את רשימת האתרים שנחסמו, אלא הסתירו אותה. כתב האינטרנט של ערוץ 2, דרור גלוברמן, סיפר בבלוגו: “אתם לא מאמינים אילו מאמצים נדרשו כדי להשיג את הרשימה, ומי שמסר אותה התחנן שלא אסגיר אותו. כי – קחו אוויר – האייתוללות הקטנים [הכוונה למשטרה, ע”ק] אפילו אסרו על ספקיות האינטרנט למסור לציבור את רשימת האתרים החסומים”. בשיחה עם אחד הספקים נאמר לנו שלא היה איסור כזה, אולם את הרשימה סיפקו לנו בתנאי שלא נציין ממי היא הגיעה. בהודעה לעיתונות של המשטרה הוזכרו בשמותיהם האתרים ויקטור צ’נלדר וסטאן ג’יימס, אך לא פורטה רשימת האתרים המלאה ולא צוין אתר keshcard.com, שאינו אתר הימורים אלא אתר למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט.
כשרשות התקשורת האוסטרלית ריכזה רשימה סודית של למעלה מאלפיים אתרים לחסימה, אתר ההדלפות וויקיליקס חשף אותה, ואוסטרליה, אף שהכניסה בתגובה את וויקיליקס לרשימת האתרים האסורים, נאלצה גם להסיר כמה מאות אתרים מהרשימה.
• לבצע את הצו מתוך הקטנת ראש, כלומר לשים את החסימה הפשוטה ביותר האפשרית, ולספק לגולשים לינקים למדריכים לגלישה חופשית ונטולת מעקב מצד המדינה. פעיל הרשת הלמו פרסם מדריך לעקיפת חסימת האתרים, ואחר כך עדכן כי נטוויז’ן חסמה את העקיפה על ידי שינוי שיטת הסינון שלה, כלומר הגדילה ראש שלא לצורך.
• לערער על הצו וללכת איתו עד לבג”צ, לערער על סמכות המשטרה ולטעון לפגישה בחופש העיסוק (של הספקים) ובחופש הביטוי. נכון לזמן כתיבת טור זה (תחילת ספטמבר), רק שני ספקים הביעו מחאה כלשהי: אורנג’ מסרה כי “תבחן את הנושא על השלכותיו” ו-012 העזה לומר במפורש כי “תעתור […] לבית המשפט לצורך בחינת ההוראה”. שאר הספקים פעו בצייתנות כי הם פועלים על פי חוק ומצייתים לו.
בשיחות עם ספקים עלתה הטענה שלא היה להם די זמן להיערך. אלא שהמשטרה שלחה הודעה על הכוונה להוציא צו חמישה שבועות לפני הוצאתו, והתגובות של הספקים לתקשורת ניתנו שבוע אחרי הוצאת הצו. חודש וחצי זה זמן מספיק להחליט איך מתמודדים עם המצב.
מדוברות המשטרה שלחו לנו את ההודעות לעיתונות שהוציאו על חסימת האתרים, אך לא השיבו לשאלותינו בנושא. דובר מחוז מרכז של המשטרה, שלומי שגיא, לא חזר אלינו.
• הקטע התפרסם במקור במסגרת הטור “השרת” במוסף פירמה של גלובס, ספטמבר 2010
הרגע צייצתי בעקבות הפוסט:
“לידיעת המשטרה – ישנם אתרים בתוך ישראל המנהלים הימורים בחיי אדם! נא לחסום את אתרי משרדי הפנים, החוץ, רוה”מ והבטחון בבקשה.”
מה קורה עם העתירות של הספקיות, זה הכי מעניין לדעת, ואני מבין שזה מתקדם לאט מאוד?
עידוק, עירא –
חשוב לציין, שזו לא רק יוזמה של בנצי אסאו, אלא יוזמה כלל ארצית, ששותפים לה ניצבי כל המחוזות, ושלדעתי מי שמקדם אותה הוא דווקא ניצב שחר אילון, מפקד מחוז תל-אביב שחשוב לו להצטייר כלוחם בהימורים, ובכלל, הוא רודף מיקרופונים לא קטן (זוכרים את התמונה שלו עם האופנועים החדשים של משטרת התנועה?)
מי שדיברתי איתו אצל הספקיות אומרים שעתירה משותפת כזו בעבודה, ומעניין לראות אם היא תוגש.
ודבר אחרון – משרד המשפטים מגבה את המשטרה בעניין הזה, שזה רע מאוד. היה לי ויכוח מאוד ארוך עם מי שאחראית על הנושא במשרד המשפטים כשבדקנו זווית שקשורה לעניין.
היום חוסמים אתרי הימורים. מחר יחסמו אתר שמתחרה באתר שבנה הבן של חבר המרכז המקושר…
כשגוגל נדרשת לצנזר, היא דואגת שהעולם יידע מזה, ויידע כמה כל מדינה מתערבת לה בתוצאות
http://www.google.com/transparencyreport/governmentrequests/
עידו, לא הבנתי. כמו שלא מפריע לי שאין פרסום של רשימת בתי בושת שנסגרים, תוך פגיעה בחופש העיסוק של סוחרי נשים.
הזכות לחופש ביטוי ולחופש עיסוק היא לא מוחלטת ולא קדושה. מי שמפריע לו החוק, שינסה לשנות אותו.
המשטרה אפילו התייעצה עם ראש התביעה, היועץ המשפטי.
כן רן. למנוע עבירה על החוק (ע”פ פרשנות כלשהי) זה בדיוק הצעד הראשון לפני נפוטיזם.
אוי, כמה נמאס לי מטיעוני “מדרון חלקלק” למטומטמים (ע”ע אורי ברייטמן)
יובל: השאלה היא האם זה באמת מונע מעבר על החוק, או שמא רק מעודד אנשים להשתמש בדרכים עוקפות (וחוקיות).
חסימה לזמן קצר יחסית הייתה מועילה. תוך כמה ימים כל מי שרוצה יכול למצוא בקלות איך עוקפים את החסימה.
איתן: מה שכן, גוגל הוסיפה את הדף הזה רק בימים האחרונים, כלומר כמה שנים לאחר שהחלה הבעיה. לפי לוחות הזמנים הללו: אז כן, תנו לספקים כמה חודשים כדי למצות את הכיוון המשפטי.
[…] This post was mentioned on Twitter by Ido Kenan • עידוק and Omer van Kloeten, Ran Bar-Zik. Ran Bar-Zik said: כך המשטרה משתלטת על האינטרנט. רשימת האתרים החסומים מכילה אתר שאינו אתר הימורים והיא כבר חסויה: http://room404.net/?p=34403 […]
[…] של המשטרה: ספקי האינטרנט יתגלו כרכיכות”, כתבתי כאן בספטמבר, בעקבות שתיקתם הצייתנית של ספקי האינטרנט מול […]
[…] אפילו ציוץ של התנגדות, בדיוק כפי שעשו כשהמשטרה הוציאה צו מפוקפק חוקית לחסימת אתרי הימורים ואתר לכרטיסי תשלום משולמים […]
[…] אלא הגדילו לעשות והגדילו ראש ביישום החסימה, במקום להסתפק במינימום ההכרחי. איגוד האינטרנט לקח על עצמו את […]