ענת קם: עונש כבד?

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית

“הפרקליטות: נדרוש עונש כבד לענת קם”, נכתב בכותרת על שער “ישראל היום”. זו דרך מוזרה לדווח על החדשות, שהן לא דרישת הפרקליטות להחמיר בעונשה של ענת קם, שהדליפה יותר מ-2,000 מסמכים צבאיים מסווגים לעיתונאי “הארץ” אורי בלאו, אלא עסקת הטיעון שחתמו איתה הרשויות ובמסגרתה נסוגו מהאישום בריגול. העיתונים האחרים לא מוצאים לנכון לדווח בשעריהם על החדשה הזו, אפילו לא בדרך המוזרה שעושה זאת “ישראל היום”.

מה מקורה של ההתעלמות מההתפתחות המרעישה בפרשה, שעת הותר פרסומה בשנה שעברה כבשה את הכותרות הראשיות בסערה? ובכן, נראה שהסיבה נעוצה באותן כותרות ראשיות ממש: אלו התעלמו אז מהאופי האמיתי של העבירה (העברת מסמכים לעיתונאי ישראלי, לא לארגון טרור או מדינת אויב) והודיעו על תפיסתה של מרגלת מסוכנת הנאשמת בריגול חמור. עסקת הטיעון שנחתמה כעת מציגה את העורכים, הכתבים והפרשנים של הטבלואידים באור מביך, כמי שהתנהלו בהתלהמות ובטיפשות. כעת כמה מהם מעדיפים לשתוק. גם זה משהו.

“המדינה, כך נראה, עלתה על עץ גבוה במיוחד בפרשת האישומים הפליליים נגד ענת קם. בהגשת כתב האישום נגדה, בהליכי המעצר ובאיפול הגורף שהוטל על השלבים הראשונים בהליך המשפטי נגדה היו גלומים זעם ותסכול עצומים מצד רשויות הביטחון והחוק במדינה. קם שימשה כליא-ברקים של כל הזעם הזה, מצד צה”ל, השב”כ והפרקליטות, ולכן שובצה מיד במשבצת אויבת העם”, כותב יובל יועז ב”גלובס”.

“הסדר הטיעון עימה, שהמו”מ לחתימתו נמשך חודשים ארוכים, מסמל ירידה מסוימת מהעץ. קם כבר איננה אויבת העם, היא כבר לא פעלה במטרה לפגוע בבטחון ישראל או לסייע לאויבי המדינה. […] קם אכן הפרה את החוק בכך שהוציאה מרשות הצבא, ובהמשך הדליפה לעיתונות, מסמכים צבאיים סודיים. אך נראה שבפרשה הזו החליטו המערכות הבטחונית והמשפטית לבוא חשבון לא רק עם קם, אלא עם העיתונות החוקרת כולה. העיתונות הרי חיה מהדלפות, ועיתונאים ופרשנים לענייני צבא חיים מהדלפות מהמערכת הבטחונית. היכן מסתיימת העבודה העיתונאית הלגיטימית והיכן מתחילה הפרת החוק?

“[…] הסדר הטיעון שנחתם עימה הוא אפוא השלב הראשון בדרך להחזרת הפרשה לפרופורציות הראויות. השלב הבא אמור לבוא בדמות התגמשות של התביעה גם בשאלת עונשה. אחרי הכל, לא מבצע להפלת המשטר הישראלי היה כאן, אלא חיילת אחת, חדורה ברעיונות הלקוחים מתחום חשיפת השחיתויות, שהדליפה חומרים רגישים לעיתונות. אם היו מעמידים לדין את כל המדליפים באשר הם, או אפילו רק את מי שמדליפים חומרים רגישים, שולחן הממשלה היה נותר מיותם”.

________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית

עוד ענת קם:
ענת קם וג'וליאן אסאנג': הרשת בלתי ניתנת לעצירה
עם זין כביר מגיעה אחריות אדירה
פרשת ענת קם | סימביוזה

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

7 תגובות לפוסט “ענת קם: עונש כבד?”

  1. שלמה on 7 בפברואר, 2011 16:12

    המשך הקשקושיה והתגייסות העיתונות הרדיקלית/בלוגריה לטובת קם.
    עסקת טיעון אינה מבשרת “ירידה מהעץ” תמיד – לרוב היא מבשרת על קושי להוכיח במישור הפלילי – משפטי.
    ההבדל בין השניים הוא רב בהחלט.
    ענת קם עשתה מעשה נבלה ביודעין. היה ברור לה שהיא תפגע (או עלולה לפגוע* ) בישראל. האימפוטנציה של השב”כ ששלח את עורך דינו להתדיין מנומסות מול הארץ – זו פארסה אחת גדולה…. זו תוצאת המשפטיזציה שהחברה הישראלית עוברת והיא הרעה-החולה בשורש הדברים.

    בקיצור – עסקת טיעון עם גנב, שודד, רוצח , אנס , פדופיל או סתם בוגדת היא יותר “סגירת עניין מהירה” בשל קושי משפטי ולא מראה כלל על חפותה או לגיטימיות מעשי הנבלה של ע.קם.

    בדיוק אותו סיפור היה עם מח’ול שקשקשני הרדיקלים הכתירו כאסיר פוליטי וסמי-גיבור אזרחי משל היה נלסון מנדלה מינימום. הבטיחו לנו שאין כלום בגו והשבכ רק מנסה להפחיד – ובסוף , בעסקת טיעון (!!) הודה הלז הנלוז במגעים עם סוכן זר וכו’ וכו’ והוא יישב כמה שנים טובות בכלא, אם כי בודאי פחות ממה שראוי לו ושכמותו

  2. עידו קינן on 7 בפברואר, 2011 17:31

    טאוסיג, שומע? אתה עיתונאי רדיקלי!

  3. אייז on 7 בפברואר, 2011 19:28

    עידוק, הוא מנסה להגיד שאם הפוסט לא היה ברוח פרו-קם (לא לבלבל עם פרי-קם), ולא משנה מי כתב אותו, הוא לא היה מפורסם פה.

  4. עידן בכור on 7 בפברואר, 2011 19:31

    מאחר ופלדמן הוא פרקליט יצירתי, אני ממליץ לו לבקש “איחוד תיקים” של לקוחותיו וליזום את המהלך הבא:
    יסגרו להם כבוד אנסי השמיני (להלן מר ק.) וגנבת המסמכים הקטנה ב(להלן גב’ ק.) מאחורי סורג ובריח בדירת חדר אי-שם, המאובזרת במצלמות מקצה לקצה אשר תשדרנה ברציפות לכל עם ישראל, בערוץ אשר יוקצה במיוחד לטובת העניין.מזכיר לכם את ערוץ 20? בדיוק!.

    היא תהיה עונשו, הוא יהיה עונשה – ולעם בישראל תהיה קצת נחת.

    * קופרמן – לא לשכוח של מי זכויות היוצרים.

  5. עידו קינן on 7 בפברואר, 2011 20:31

    זה לא נכון, אייז.

  6. קש וזפת on 8 בפברואר, 2011 06:36

    עידוק, חובת ההוכחה עליך. (עכשיו תגיד שאין פוסטים אינטלקטואליים מהימין)

  7. פסיק on 8 בפברואר, 2011 16:09

    במדינה נורמטיבית, הציבור לא היה מאפשר אפילו לגעת בקם. עובדה שאפילו ביביברק פחדו למנות את נווה המתנחל שבז לחוק לרמטכ”ל שסתומי כי הג’יפה של פרצופו האמיתי כבר יצאה מהמסמכים. חבל שאין בג”צ שדורש לפרסם גם את שאר המסמכים
    בשביל זה כבר יש ויקיליקס אבל הפחד משלטון הימין עדיין גדול

פרסום תגובה