עתיד הספרים הדיגיטליים: העצים עוד לא יכולים לנשום לרווחה

הספרים דיגיטליים לא צפויים להשתלט על השוק בשנים הקרובות: אנשים עדיין רוצים לתת ספרים במתנה ולהציג אותם לראווה על המדף. בינתיים הקוראים האלקטרוניים צריכים להמשיך להתפתח ולרדת במחיר כדי לשרוד מול אייפד ודומיו. ובינתיים בישראל: שפה משונה, קורא”ל אחד, אלף כותרים דיגיטליים ותחזית צנועה מאוד להתפתחות השוק

לספרים הדיגיטליים יש יתרונות רבים על ספרי הנייר: הם נמכרים במחיר נמוך יותר, אפשר לקרוא פרק ראשון שלהם בחינם כדי להתרשם לפני הרכישה, אפשר לרוכשם במהירות בכל מקום שיש בו חיבור אינטרנט אלחוטי ובלי לבקר בחנות ספרים, כמות עצומה מהם שוקלת כמשקלו של הקורא”ל (קורא אלקטרוני, או eReader, המכשיר שבו קוראים את הספר, כמו קינדל ו”עברית”) ולא דורשת מדפים רבים לאחסון, אפשר לקחת אותם לכל מקום, בחלק מהמקרים לגשת אליהם ממכשירי קצה שונים, ואפשר להגדיל ולהקטין את הגופן לקריאה נוחה יותר.

גם המו”לים נהנים מיתרונותיהם: תהליך ההפקה קצר ומהיר יותר (אפשר לשלב אותו בתהליך ההפקה לדפוס ולקבל שני ספרים במחיר של אחד וקצת), אפשר לבצע תיקונים ועדכונים בספרים בקלות בלי לחכות למהדורה הבאה (ואף להציע את המהדורה העדכנית בחינם או בהנחה למי שרכש את המהדורה הקודמת), עלויות הדפוס וההובלה נחתכות, שולי הרווח גבוהים יותר, אין מלאים שתופסים מקום במחסנים וצריך למכור בהנחה או לגרוס, אפשר למכור כותרים ישנים שכבר לא נמכרים בחנויות ולהמשיך להפיק מהם הכנסות ואפשר לשדרג את חוויית הספר באמצעי מולטימדיה (אודיו וסרטונים).

איפה נמצא השוק הזה ולאן הוא הולך? הנה נסיון לענות על השאלות הללו בעזרת מחקר שערכה חברת הייעוץ PwC (פרייסווטרהאוס-קופרס) ב-2010, שכלל ראיונות עם מומחים בתעשייה וסקר בקרב 4000 בני 18-65 בארה”ב, בריטניה, גרמניה והולנד.

המכשירים

רוב הקורא”לים עובדים בטכנולוגית eInk בתצוגת שחור-לבן, שלא מצריכה תאורה אחורית וצורכת מעט חשמל, אולם קצב עדכון התצוגה שלה אטי מכדי להציג וידאו. אמזון שולטת בשוק האמריקאי עם מכשיר הקינדל, שמתחבר לאינטרנט בווייפיי ובחיבור סלולרי (3G). באחרונה היא שדרגה את תוכנת הקינדל והוסיפה למכשיר אפשרויות חברתיות: כתיבת ביקורות והתרשמויות מספר ושיתופן עם בעלי קינדל אחרים, הענקת ציון לספר ואפשרות לספר עליו ברשתות חברתיות.

רשת בארנס אנד נובל השיקה בסוף 2009 את נוק עם מסך מגע נפרד לניווט (בניגוד לכפתורי הניווט של קינדל מבית אמזון), ובסוף 2010 השיקה את נוק קולור, גירסה צבעונית עם מסך מגע מלא, שעובדת על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל. באירופה השחקנית הגדולה ביותר היא סוני, עם מכשירי רידר טאץ’ אדישן וסוני פוקט רידר.

האם הטאבלטים, מחשבים רב-שימושיים שיכולים לשמש גם לקריאת ספרים, יהרגו את הקורא”לים החד-משימתיים? תשובה אחת אפשר למצוא במספרים של אמזון. כדי לא להגביל את עצמה לבעלי קינדל בלבד, החברה מספקת אפליקציות קינדל לקריאת ספריה על מחשבי PC ומק, טלפוני אנדרואיד ואייפון וטאבלטי אייפד. לפי דיווחי החברה, 80% מספרי הקינדל שהיא מוכרת נמכרים לבעלי מכשיר קינדל, ורק 20% למכשירים אחרים. יחסית לקינדל, טאבלט כמו אייפד, למשל, הוא יקר יותר, כבד יותר, בעל זמן סוללה קצר יותר ואינו מתאים לקריאה באור השמש. מהסקר שערכה PwC עלה שצרכנים מעדיפים קורא”לים על מכשירים מתוחכמים יותר, כל עוד הקורא”ל זול יותר.

“ברמה הגלובלית, שני הסוגים – אי-רידרים וטאבלטים – יחיו אחד לצד השני בחמש השנים הקרובות”, אומר  ערן יוהן, שותף וראש מגזר בידור ומדיה בחברת המחקר PwC Israel. “היום אין ספק שמה שמוביל ברמה הגלובלית, בעיקר צפון אמריקה, זה המכשירים הפשוטים ביותר כמו הקינדל והנוק, אבל כולם צופים שמכשירי הטאבלט יעקפו אותם מבחינת התפוצה שלהם. זה כי המכשירים טובים יותר והמסכים טובים יותר, ואפשר לעשות איתם עוד דברים. מה שישאיר את המכשירים היעודיים (הקורא”לים) זה באמת המחיר. היום זה בערך 160 דולר, יכול להיות שזה ירד בצורה משמעותית. היצרנים יצטרכו לחתוך בצורה משמעותית במחיר של הרידרים אם הם רוצים להמשיך להיות שחקנים בתחום. ככל הנראה הם יעשו שדרוגים בצבע ובאיכות של המעבד, אבל זה לא ישתווה לרמה של הטאבלטים”.

מי שרוצים אפשרויות מתקדמות יותר יצטרכו לחכות שיצרניות הקורא”לים יפתחו את הטכנולוגיות המתאימות. לפי PwC, זה רק עניין של זמן: פריים ויו, יצרנית מסכי ה-eInk, עובדת על פיתוח מסכים צבעוניים, ויצרנית השבבים קוואלקום מפתחת טכנולוגית תצוגה שמציגה וידאו בצבע תוך צריכת חשמל נמוכה. עם זאת, לפי המחקר, מכירות הטאבלטים יתחזקו בשנים הקרובות, ויעקפו את מכירות הקורא”לים ב-2012.

הקוראים

באופן כללי, רוכשי ספרים דיגיטליים הם גברים צעירים ובעלי השכלה גבוהה שאוהבים לקרוא, ומי שאינם רוכשים ספרים דיגיטליים הן נשים מבוגרות שלא מרבות לקרוא ולקנות ספרים. בקרב בני ה-10-19 יש תאבון רב לקריאה, בין השאר בזכות ספרים מצליחים כמו סדרת “דמדומים” של סטפני מאייר, אולם רוב רוכשי ספרי הנייר הם בני 40 ומעלה, והספרים הדיגיטליים פופולריים בקרב בני 30-39.

קהלי יעד שהתעשייה לוטשת אליהם עיניים הם צעירים, כבדי ראייה (שזקוקים לאפשרות להגדיל את הגופן או להשתמש בתוכנה שמקריאה את הספר בקול) ובעלי מקצועות מסויימים שינצלו את יתרונות הקורא”לים לעבודה ולספרות מקצועית. רופאים, למשל, יוכלו לקחת איתם מאמרים וספרים לקריאה בעבודה, או לחפש בספרים האלקטרוניים שברשותם מידע על מחלות, טיפולים ותרופות בזמן אמת. מאחר שרוב רוכשי הקורא”לים הם גברים חובבי טכנולוגיה שלא בהכרח קוראים הרבה, החדרה מוצלחת של הקורא”לים לקהל הקוראות האדוקות של בנות 30-60 צפוי להביא לגידול משמעותי במכירות הספרים הדיגיטליים.

הספרים הדיגיטליים גם פותחים את השוק לקהל יעד בתולי – אנשים שלא קונים ספרים מנייר, אבל עשויים לרכוש ספרים דיגיטליים כי הם זולים יותר, מספקים חוויית מולטימדיה ואפשר לקרוא אותם על מכשירי קצה שכבר נמצאים ברשותם (סמארטפון, מחשב נייד, טאבלט). אולם חלק מהמומחים שהתראיינו למחקר של PwC טוענים שיקשה לגייס אנשים שלא קוראים, ושהתעשייה תתמקד בהמרת קוראי ספרים מנייר לעולם הדיגיטלי, כך שהעלייה במכירות הספרים הדיגיטליים תבוא על חשבון מכירת ספרי הנייר.

ואכן, פוטנציאל ההמרה גדול, לפי PwC. בסקר שלהם עלה ש- 17% מהאמריקאים לא שמעו מעולם על קורא”לים, ובאירופה 35% מהגרמנים, 16% מהבריטים ו-18% מההולנדים. 45% מהאמריקאים שמעו עליהם אך לא יודעים מה הם או יודעים מעט מאוד, וכמוהם 42% מהגרמנים, 51% מהבריטים ו-51% מההולנדים. רק 20% מהאמריקאים וכ-30% מהנסקרים האירופים יודעים הרבה על קורא”לים.

הפיראטיות

דייוויד קרנוי, עורך וכותב באתר חדשות הטכנולוגיה סינט, הוציא ספר בשם Knife Music. לאחרונה הוא גילה שעותק פיראטי של הספר מופץ באינטרנט, בפני עצמו וכחלק משני טורנטים שמכילים 2500 ספרים דיגיטליים. “היתה לי התגובה המוזרה של חוסר שביעות רצון ובו זמנית תחושה מוזרה של כבוד שמישהו בחר את הספר שלי, הסיר ממנו את ההגנות וכלל אותו באוסף ספרים דיגיטליים ‘איכותיים’, שרבים מהם נכתבו על ידי סופרים טובים”, דיווח קרנוי.

קרנוי הציג שתי נקודות מבט על הפיראטיות הזאת. האחת, של הסופר הקטן, מציגה אוסף ספרים עצום שרוב הספרים בו לא ייקראו לעולם על ידי מי שהורידו אותם. גם אם הפסדתי 200 קוראים משלמים, כותב קרנוי, זה מסתכם בהכנסה של 100$ – הספר נמכר ב-4$, שמהם הוא מקבל חצי דולר אחרי שהמו”ל, חנות הספרים והסוכן לוקחים את חלקם.

נקודת המבט השניה, של המו”לים וחנויות הספרים הדיגיטליים, רואה אוסף ספרים בשווי עשרת אלפים דולר (אם מתמחרים כל ספר ב-4$, מחיר נמוך יחסית למחירים בשוק) שאפשר להוריד בחינם מהאינטרנט בשעות ספורות. גם תעשיות המוזיקה, הטלוויזיה, הגיימינג והקולנוע סובלות מפיראטיות, אולם קובצי ספרים שוקלים פחות, וכמות הכותרים בקובץ הטורנט גדולה משמעותית ממספר השירים, פרקי הסדרות, משחקי הווידאו והסרטים שאפשר להפיץ בקובץ בגודל דומה.

בנוסף, איכות העותק הפיראטי פחות משנה במקרה של ספרים. עותק פיראטי של סרט באיכות נמוכה – למשל, כזה שצולם על ידי מצלמת וידאו באולם הקולנוע – מספק חוויית צפיה גרועה מזו של עותק דיגיטלי של הסרט, שאותו אפשר להשיג רק אחרי שהסרט עובר מהאולמות לדיוידי. לעומת זאת, סריקה של ספר מנייר והפצתו כ-PDF מספקת חווית קריאה נוחה יחסית, עם פגיעה מינימלית (דפדוף אופקי במקרה של מסמך רחב מדי, מניעת שינוי גודל הגופן וכד’). במיוחד אם הספר לא זמין בצורה חוקית, או זמין במחיר שערורייתי.

עוד חסרון של תעשיית הספרים הוא שספר קוראים לרוב פעם אחת בלבד, ואם הקריאה הזאת התבצעה בעותק פיראטי, ההכנסה מאותו אדם אבודה. לעומת זאת, שירים שומעים שוב ושוב, כך שגם מי שמחזיק עותק פיראטי עשוי יום אחד לשלם עליו, או לשמוע אותו ברדיו, בטלוויזיה, בסרט או בבית קפה, שמשלמים תמלוגים ליוצר. מי שרואה סרט בעותק פיראטי, ייתכן שראה אותו קודם לכן בקולנוע. סדרות וסרטים זוכים לחיים ארוכים בזכות שידורים חוזרים הממומנים מפרסום ומדמי מנוי. הם גם מופצים במארזי דיוידי עם תוספות מיוחדות שעשויות לקרוץ למי שרוצה להרגיש שהוא מחזיק חתיכה מהסדרה אצלו בבית, או להעניק מארז כמתנה.

למוזיקאים יש אפשרות גם למכור את המוזיקה שלהם לפרסומות, והם גם יכולים לצאת להופעות. נשיא גילדת הסופרים סקוט טארו, אמר ש”מוזיקאים מפצים על הפיראטיות של השירים שלהם באמצעות הופעות חיות. אני לא חושב שאותה כמות של אנשים תגיע להקשיב לי מקריא ולשמוע שיר של ביונסה. אנחנו צריכים לוודא שהפיראטיות מטופלת ביעילות”.

ב-PwC טוענים שצורת הצריכה של ספרים – קריאה חד-פעמית של כל כותר, והשקעה של מספר שעות רצופות בקריאה – דווקא לא מעודדת פיראטיות, משום שהקונים הפוטנציאליים לא ירצו להיכנס למורכבויות הטכניות ולסוגיות המשפטיות הכרוכות בשימוש באתרים פיראטיים. הם גם מציינים שיש מעט מאוד חפיפה בין הקבוצה המזוהה ביותר עם הורדות פיראטיות, גברים בני 20-39, לבין הקבוצה המזוהה ביותר עם קריאה מרובה של ספרים, נשים בנות 40 ומעלה.

המחקר של PwC מזהיר את תעשיית הספרים מחזרה על הטעויות של תעשיית המוזיקה: “אם המו”לים לא יהפכו את מוצריהם לזמינים בצורה דיגיטלית, הם יפסידו הכנסות פוטנציאליות ויתרמו ליצירת שוק לא-חוקי של ספרים דיגיטליים”.

ההגנות

המו”לים וחנויות הספרים הדיגיטליים צריכים להימנע מפגיעה בחוויית המשתמש דרך יישום לא נכון של נז”ק (ניהול זכויות קניין, ובאנגלית DRM, שם כללי לטכנולוגיות דיגיטליות להגנה מפני העתקה והפצה לא מורשות). למשל, אם קניתי ספר לנוק, ובגלל הנז”ק אני לא יכול להוריד אותו לקריאה באייפד.

“המודל של אייטיונז הוא מודל מוצלח”, אומר יוהן על המדיניות של חנות המוזיקה והווידאו של אפל, שהחל מ-2009 נפטרה לחלוטין מנז”ק ומוכרת את הקבצים ללא הגנה. “איפשהו יצטרכו לוותר על מנגנוני ההגנה או למצוא מודל שיוכל מצד אחד לתת לרוכש הפוטנציאלי את התחושה שהוא מחזיק בספר ואת האפשרות לקרוא אותו בכל מיני מכשירים, בין אם זה בטאבלט ובין אם זה לקחת את זה איתו על הטלפון, מה שכיום המנגנונים האלה לא מאפשרים”.

ויתור מסוים נעשה באמזון, שהחל מסוף 2010 מאפשרת לרוכשי ספרי קינדל בארה”ב להשאילם, במרכאות, לחברים. ההשאלה מוגבלת ל-14 ימים, ובמהלכה בעל הספר לא יוכל לקרוא אותו, ממש כאילו השאיל לחבר ספר פיזי. ההחלטה אילו ספרים אפשר יהיה להשאיל נמצאת בידי המו”לים, ויש עליה הגבלות גאוגרפיות שנובעות מזכויות יוצרים.

המכירות

אמזון, שמציעה למכירה למעלה מ-725 אלף כותרים דיגיטליים (ועוד 1.8 מיליון כותרים חינמיים שזכויות היוצרים שלהם פגו), וטוענת לנתח שוק של 70-80%, דיווחה ביולי 2010 כי לראשונה מכרה יותר ספרים דיגיטליים מספרים בכריכה קשה. בינואר מכרה החברה יותר ספרים דיגיטליים מספרים בכריכה רכה (ספרים חדשים יוצאים ראשית בכריכה קשה, ואחר כך בכריכה רכה במחיר נמוך יותר).

==============
אולם העצים שמהם עושים נייר עדיין לא יכולים לנשום לרווחה. ב-2009 נמכרו בארה”ב ספרים דיגיטליים ב-551 מיליון דולר, שהיוו רק 2.7% מכלל מכירות הספרים. גלובלית השיעור היה אפילו קטן יותר: 1.8 מיליארד דולר, שהם 1.7% מכלל המכירות של 108 מיליארד דולר.

לפי נתונים של ה-Book Industry Study Group, בשנת 2010 היוו הספרים הדיגיטליים כ-15% ממכירות הספרים הקמעונאיות בארה”ב. שוק הספרים הדיגיטליים העולמי גדל ביותר מ-200% בשנה שעברה, שבה נמכרו למעלה מ-90 מיליון ספרים ביותר מ-900 מיליון דולר, לפי דוח של Futuresource Consulting.

עוד נכתב בדוח של פיוצ’רסורס כי ארה”ב היתה אחראית ל-80% מהרווחים הגלובליים בשוק הזה ב-2010, לעומת 10% בלבד באירופה, רובם מבריטניה. לפי PwC, הסיבה לשליטה האמריקאית היא שהמו”לים האמריקאים רואים בספרים האלקטרוניים הזדמנות, בעוד האירופים נכנסים לשוק הזה בעל כורחם, כשהם חוששים מהסיכונים ומהפגיעה במכירות ספרי הנייר. סיבה נוספת עשויה להיות זמינות הספרים בשפה האנגלית, שמשתלמת יותר כלכלית בזכות מספר דוברי האנגלית בעולם. 7% מהאמריקאים מחזיקים בקורא”ל, לעומת 3% בבריטניה, 2% בגרמניה ואחוז אחד בלבד בהולנד.

“בניגוד אולי לעולם העיתונות והמגזינים, שם הכניסה של העולם הדיגיטלי היא הרבה יותר גדולה, בעולם הספרים החדירה של העולם הדיגיטלי היא עדיין יחסית מצומצמת. למרות שהגידולים בחדירה הם דו-ספרתיים, 50-60%, עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית”, אומר יוהן. PwC מעריכה כי שוק הספרים הדיגיטליים בארה”ב יעמוד ב-2015 על 5.571 מיליארד דולר, פי 10 מהיקפו ב-2009, ונתח השוק שלו מכלל שוק הספרים יגיע ל-22.5%, לעומת 2.7% ב-2009. בבריטניה –  534 מיליון דולר שהם נתח שוק של 14.2%; בגרמניה 490 מיליון דולר שהם 6.3%; ובהולנד 41 מיליון דולר, 4.4% מהשוק.

הנייר

לפי המחקר, ספרי הנייר ימשיכו לשלוט בשוק, משום שהרגלים לא משתנים במהירות שבה הטכנולוגיה משתנה. ספר על מדף וספר כמתנה הם שניים מטיעוני ההגנה שהשמיעו המומחים בזכות ספרי הנייר. “ספרים הם חפץ בעל יוקרה, שמשמש תכופות להדגים את הסמכות, הטעם והחינוך של בעליהם”, נכתב במחקר. “הם גם פופולריים כמתנות לימי הולדת, חגים ואירועים מיוחדים אחרים”. רוב המומחים שהתראיינו למחקר מאמינים כי יש מקום להפצה משולבת של ספרים מנייר וספרים דיגיטליים. הם העריכו שאנשים יקראו ספרים דיגיטליים במהלך היום בדרכים, וספרים מנייר כשהם מגיעים הביתה. יחד עם זאת, הירידה בביקוש לספרי נייר תוביל לכך שכותרים מסויימים לא יודפסו כלל, ואחרים יהיו זמינים לפי ביקוש.

מבין 4000 הנשאלים בסקר של PwC, רק 3.25% מחזיקים בקורא”ל. 96.75 האחוזים הנותרים ממשיכים להאמין בנייר: 24% מהם אמרו שלא יקראו ספרים ועיתונים דיגיטליים, 43.5% אמרו שבעתיד יקראו מוצרי דפוס וגם ספרים דיגיטליים, ו-18.25% יקראו מוצרי דפוס וגם עיתונים דיגיטליים. רק 5% אמרו שבעתיד יקראו אך ורק ספרים ועיתונים דיגיטליים.

“עידן גוטנברג לא עומד להסתיים, ספרים מודפסים ימשיכו להתקיים”, מסכם המחקר. “אחרי הטלוויזיה, עדיין יש לנו קולנוע ורדיו. אין חשש שספרים כרוכים יימצאו רק במוזיאונים, אוספים של מביני עניין ובשווקי ענתיקות, או ייחשבו לפריטים נדירים כמו טייפ שמונה ערוצים. תעשיית הספרים שאנחנו מכירים ומבינים היום תמשיך לשגשג, אבל הספרים הדיגיטליים והקוראים האלקטרוניים ישנו אותה. [...] אל תטעו – מכשירי קריאה מודרניים כמו הקינדל והאייפד מסמנים את תחילתה של טרנספורמציה דיגיטלית, ושוק הספרים עשה את הצעדים הראשונים והבלתי הפיכים שלו לתוך הטריטוריה החדשה”.

הישראלים

לפי מחקר של PwC מ-2009, שוק הספרים הישראלי גלגל באותה שנה 745 מיליון דולר, מהם 473 מיליון דולר בספרי קריאה ו-272 מיליון דולר בספרי לימוד. שיעור הספרים הדיגיטליים באותה שנה היה אפסי, מיליון דולר בלבד בספרי קריאה, שהיוו 0.211% מספרי הקריאה, ואפס דולרים בספרי לימוד. הספרים הדיגיטליים היוו באותה שנה 0.134% בלבד מכלל הספרים.

במאי אשתקד הושקו הקורא”ל העברי הראשון, “עברית” (גיור של מכשיר מתוצרת Qisda), וחנות מקוונת באותו שם, של ידיעות טכנולוגיות מקבוצת ידיעות אחרונות, ניופאן וסטימצקי. הקורא”ל נמכר ב-900 שקלים, ולפי ניופאן נמכרו עד כה אלפי מכשירים. באירוע ההשקה אמרה נציגת ידיעות טכנולוגיות כי בעתיד יגויירו ויושקו מכשירים נוספים תחת המותג “עברית”, ובין השאר מכשיר עם מסך צבעוני. בניופאן אומרים עכשיו כי “אנחנו עובדים על שיפורים בגרסאות הבאות של התוכנה, זה יקרה בחודשים הקרובים. נודיע בקרוב על השיפורים העתידיים. כמו כן  בקרוב תושק אפליקציה לאייפד ולאחר מכן אפליקציה לאנדרואיד”.

“הגורל של ה’עברית’ יהיה די דומה לגורלם של הרידרים האחרים”, מעריך יוהן. “מכשירי הטאבלטים כבר היום עוקפים אותו מבחינת היקפי המכירות. אין אף נתון רשמי שפורסם, אבל ככל הנראה כבר היום כמות האייפדים עולה על כמות מכשירי העברית שנמכרו בישראל, עוד לפני שיצא האייפד 2″.

היצע הספרים הדיגיטליים קטן להפליא: ב”עברית” מוצעים נכון להיום כ-1000 כותרים בלבד. הם נמכרים ב-50% ממחיר הספר בדפוס הספרים של הוצאת ידיעות ספרים נמכרים ב-50% ממחיר הקטלוג, שגם בחנויות הספרים הפיזיים יש עליו הנחות שונות. לפי ניופאן נמכרו עד עכשיו עשרות אלפי ספרים. בסטימצקי, השותפה כאמור ב”עברית”, סירבו להתראיין לכתבה זו ולדון במספר הכותרים, היחסים עם הסופרים והמו”לים ועתידן של חנויות הספרים בעידן האיבוקס.

התחזית לגידול שוק הספרים הדיגיטליים בישראל לא מרשימה, לפי יוהן: “בישראל ב-2014 זה אולי יגיע למשהו כמו 2% משוק מכירות ספרי הקריאה ו-4% מספרי הלימוד”. במספרים מוחלטים מדובר על שוק ספרים כולל של 786 מיליון דולר (גידול של 5.5% בלבד לעומת 2009), שמתחלקים לשוק ספרי קריאה של 493 מיליון דולר, מתוכם רק 10 מיליון דולר בספרים דיגיטליים, ושוק ספרי לימוד של 293 מיליון דולר, כש-13 מיליון מהם בספרים דיגיטליים. בסך הכל, הספרים הדיגיטליים בישראל 2014 צפויים לתפוס רק 2.9% מהשוק. זו אמנם עליה של פי 21 לעומת 2009, אבל באותה שנה שיעור הספרים הדיגיטליים בהולנד, שם רק לאחוז אחד מהתושבים יש קורא”ל, כבר צפוי להגיע ל-3.7% מהשוק, ובארה”ב הוא יעמוד על 20.8%.

“השוק הישראלי, בדומה לשוק האירופאי, מוגבל בעיקר בגלל מגבלת השפה”, אומר יוהן. “המו”לים באירופה עוד לא החליטו איך הם ניגשים לכל תחום הזה – כי כל שוק של שפה הוא יחסית קטן. יש כמה מאות כותרים היום באתר של “עברית”, ויכול להיות שהפורמט של גוגל יפתח את זה עוד קצת. עדיין, התחום הדיגיטלי לא יהיה גדול כמו שהוא צפוי להיות בצפון אמריקה. מה שכן יהיה פה יותר משמעותי זה העולם של המגזינים והעיתונות, אתרי החדשות שייכנסו בצורה מאוד משמעותית לשוק של הקוראים האלקטרוניים והטאבלטים”.

_________________________
הפוסט התפרסם במקור בגליון 5.2011 של מגזין פירמה של גלובס

עוד בנושא:
אייפד נגד קינדל
מין פולש בנהר האמזון.קום: גוגל אדישנז
גילדת הסופרים נגד המציאות
פיראטיות ספרים: כל מה שצריך זה מצלמה, קינדל ו-OCR
זהירות: גלילה רון פדר ויהורם טהרלב בסלולרי שלכם

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

17 תגובות לפוסט “עתיד הספרים הדיגיטליים: העצים עוד לא יכולים לנשום לרווחה”

  1. נ on 15 בMay, 2011 08:36

    מחירי הספרים הם ממש לא 50% ממחיר הספרים המודפסים. זה טריק שיווקי והוא פשוט לא נכון, כי הוא מתייחס למחיר הקטלוגי של הספר ולא למחירו בפועל. אם בחנות יש מבצעי 4 ב100, או אפילו 1+1, זה כבר הופך את הקנייה הדיגיטלית ללא משתלמת – ותמיד תמיד יש מבצעים – כל הזמן. הקנייה הדיגיטלית לא משתלמת כי אי אפשר לעשות עם הספר הדיגיטלי אותם דברים כמו בספר המודפס – אי אפשר להשאיל אותם לחברים, אי אפשר לתת במתנה ואי אפשר למכור ליד שניה, או אפילו לתרום.

    כל זה נכון עבור ספרי “ידיעות” – השותפה הראשית במיזם. אבל זה לא נכון עבור ספרים בהוצאות אחרות, שמוכרים ספרים דיגיטליים ב60 ש”ח!! מחיר שלא מחובר למציאות משום כיוון. יש לי “עברית” עוד מהניסוי. פעם אחת קניתי ספר מהאתר ופעם אחת ממנדלי מוכר ספרים. זהו. כל שאר הספרים שקראתי בשנה האחרונה היו מודפסים.

    בנוסף, התוכנה המאוד חלשה של הספר לא השתדרגה במהלך השנה האחרונה. הספר סובל מעייפות כרונית ואיטיות בלתי נסבלת. אני לא יודע על שדרוגים עתידיים.

  2. דניס on 15 בMay, 2011 09:50

    1) למה “קורא אלקטרוני” ולא “ספר אלקטרוני”? אפשר, אמנם, להגיד שהמכשיר קורא את קבצי הספרים, אבל לא לזה הרי הכוונה.

    2) כשאתה אומר “הקורא העברי הראשון” אתה מתכוון ל”ראשון שהושק בארץ עם קמפיין בטלוויזיה”? כי גם שנה לפני השקת ה’עברית’, היו בארץ מכשירים עם תמיכה מלאה בעברית. כמו כן, מהכתבה משתמע שיש חנות תוכן אחת בארץ, וזה כנראה לא מאוד ישמח את ‘מנדלי’.

  3. יובל on 15 בMay, 2011 10:00

    קורא”ל זה לא האבא של סופרמן?

  4. עידו קינן on 15 בMay, 2011 11:05

    נ,
    הבהרה חשובה לגבי המחיר. אוסיף אותה בטקסט. תודה.

    דניס,
    1. המילה “ספר” (בדפוס) מציינת הן את הפורמט והן ספר ספציפי. בעולם האלקטרוני/דיגיטלי ראיתי שימוש נרחב במונח “ספר אלקטרוני” הן למכשירים והן לכותרים, והוא לא מדויק: המכשיר הוא אלקטרוני, אבל הכותר הוא דיגיטלי. בחרתי לא להשתמש במילא “ספר” למכשיר כדי למנוע בלבול, וגם כי המכשיר יכול לשמש, ומשמש, ליותר מאשר קריאת ספרים – אפשר לגלוש בו באינטרנט, לקרוא אימיילים וכו’. לכן ההבדלה: קורא אלקטרוני הוא מכשיר לקריאת ספר דיגיטלי.

    2. אילו מכשירים היו פה עם תמיכה מלאה בעברית?
    זכרתי את מנדלי כחנות עם מספר כותרים מזערי ולא משמעותי. אני בודק את העניין.

  5. שי on 15 בMay, 2011 11:34

    אנליסטים חוזרים ומזכירים לי את הפתגם ההוא על הפטיש והמסמרים.

    כרגע הפטיש הוא tablet, והם דופקים אותו בכל מקום. יוהן עונה לשאלות על ספרים דיגטליים בתשובות על מחשבי לוח. יש כמובן קשר, אבל זה כמו שאגיב לכתבה על ספרים דיגטליים בקיטורים על אנליסטים שמנסים לנחש עתידות (ולא טובים בזה יותר מהנומרולוגית בסנטר)

  6. דניס on 15 בMay, 2011 12:27

    1) לא אמרתי לך להשתמש ב”ספר אלקטרוני” לכותרים, כי הם באמת ספרים דיגיטליים ולא אלקטרוניים. אבל המכשיר הוא עדיין ספר אלקטרוני ולא קורא אלקטרוני. הסיבה לכך, כפי שאמרתי, הוא שה”קריאה” אותה *המכשיר* מבצע לא באמת חשובה. זה כמו לקרוא לטלפון “מקלט אלקטרוני”.

    והתפקידים המשניים של המכשירים האלה יחסית שוליים, בוודא לא משמעותיים מספיק כדי להשפיע על השם שלהם.

    2) תמיכה מלאה? Pocketbook 301, ששווק בארץ החל מאביב-קיץ 2009. תמיכה חלקית הייתה גם ב-Foxit eslick.

  7. עידו קינן on 15 בMay, 2011 21:27

    ירון גולדשטיין מ”מנדלי” אומר: “ישנם בין 200 ל 250 כותרים באתר. מספר הכותרים משתנה מידי יום.
    כידוע, גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד…” זה אכן לא מספר זניח בהשוואה לאלף הכותרים של “עברית”.

    לגבי “קורא אלקטרוני”, סיבה אחת היתה, כאמור, למנוע בלבול אצל הקוראים (“ספר אלקטרוני” ו”ספר דיגיטלי” דומים מדי, במיוחד לאור השימוש השגוי הנפוץ בשני), וסיבה נוספת היתה תרגום מ-eReader, המקובל באנגלית.

    לגבי הקורא האלקטרוני בעברית: אחרי ההערה שלך, אני אמנם פחות נחוש לגבי התואר “הקורא”ל העברי הראשון”, אבל עדיין חושב שיש הבדל בין מכשיר שיש לו תמיכה בעברית לבין מכשיר מגויר לחלוטין שגם הממשק שלו עברי.

  8. צביקה on 15 בMay, 2011 22:59

    ל”עברית” אין אלף כותרים. יש להם בערך 800. אולי טיפה פחות מזה.
    לגבי הקורא”ל העברי הראשון, היה את Bookware ואחריו גם פוקטבוק שדגמים שלהם תמכו בעברית וסיפקו ממשק עברי.

  9. דנה on 16 בMay, 2011 00:05

    מה שכתבת לגבי איכות הספרים הפירטיים לא לגמרי מדויק. אמנם ישנם ספרים פירטיים שהם סריקה של ספרים מודפסים אבל במקרים אלו איכות הקריאה יורדת בצורה קיצונית. ואני כותבת את זה מנסיון.
    הסוג הנוסף של ספרים פירטיים הוא ספרים בפורמט מתאים כמו epub או mobi שהיתה להם הגנה שהוסרה. במקרה כזה, מקבלים ספר באיכות מעולה ששווה יותר מספר דומה “חוקי”. זאת כיוון שהחוקי כולל הגנה ומגבלות כאלו ואחרות לעומת הפירטי שמאפשר שימוש חופשי לגמרי. בקיצור, דופקים את מי שמשלם.
    בארץ, “עברית” שמו DRM שלא מאפשר לעשות עם הספר כלום פרט לקריאה על המכשיר הספציפי. (מתי כבר תהיה אפליקציה לאייפד? מדברים על זה כבר חודשים על חודשים) מנדלי הלכו דווקא על הצד של “הגנה חברתית”, כלומר, אין ממש הגנה וניתן לעשות עם הספר מה שרוצים. כל הכבוד וחבל שהם לא הולכים עם ההוצאות הגדולות. או אולי הגדולות לא הולכות איתם :)

  10. פיצ on 16 בMay, 2011 01:03

    חבל שלא כתבת על ספרי לימוד דיגיטליים באתר של כותר. http://www.school.kotar.co.il/

  11. דניס on 16 בMay, 2011 01:41

    צביקה: בוקוור, למיטב ידיעתי, לא הצליחו להביא לשוק ספר אלקטרוני עד כה. הם רק הראו אותם בשבוע הספר בשנתיים האחרונות.

    עידו: הגיור של פוקטבוק היה גיור מלא עוד ב-2009. הם היו חייבים גיור מלא, כי מטרת השותף הישראלי שלהם הייתה (ועודנה, כנראה) לשים על המכשיר ספרי קודש ולמכור אותם לציבור דתי, בכפוף לאישור של רבנים כאלה ואחרים.

    אני עדיין חושב שמבחינה לוגית, “קורא אלקטרוני” הוא שם לא הגיוני.

  12. דניס on 16 בMay, 2011 14:48

    המפט, חשבתי שכתבתי תגובה אתמול בלילה, אבל מסתבר שלא. מוזר ומעניין.

    עידו: כפי ש(אולי?) אמרתי, התמיכה בעברית בפוקטבוק הייתה מלאה כבר ב-2009, כולל הממשק. הסיבה לכך היא שמטרת השותף שלהם בארץ הייתה (ועודנה, כנראה) לשים ספרי קודש על המכשיר, בכפוף לאישור של רבנים.

    ואני עדיין חושב שמבחינה לוגית “קורא אלקטרוני” הוא מושג שגוי.

    צביקה: ככל הידוע לי, בוקוור טרם הוציאו מכשיר לשוק. הם הציגו אותו במשך שנתיים בשבוע הספר, אבל לא שמעתי על השקה.

  13. צביקה on 16 בMay, 2011 22:13

    לגבי בוקוור, בפרוש הייתה השקה של המוצר וניתן גם לראות אותו באתר שלהם http://www.bookware.co.il/he
    אם אני לא טועה, יש להם גם איזשהו פיילוט עם האוניברסיטה הפתוחה. בכל אופן, הם בטח לא הצליחו למכור הרבה. ראיתי אותם בשבוע הספר לפני שנתיים וגם לפני שנה. בכל שנה הם הציגו מכשיר מדגם שונה (של חברה אחרת).
    יצא לי לראות גם את הפוקטבוק בפעולה, לדעתי זה המכשיר הכי טוב שקיים כרגע בשוק ותומך בעברית. אגב, הוא לא מסוגל לקרוא את הספרים שנמצאים באתר של “עברית”. אנגלית ורוסית הוא קורא מצוין, וגם עברית מהספרים של מנדלי. אגב אגב, את הספרים שלהם אפשר לקרוא גם על ה”עברית”.
    לגבי השם “קורא אלקטרוני”, אני דווקא מסכים עם עידו. זה מגיע מה eReader האנגלי ואומץ (בטח אחרי ויכוחים רבים) גם ע”י קהילת הויקיפדים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99

  14. חדש בקינדל: ספריית השאלה פיראטית : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 23 בJune, 2011 00:21

    [...] [...]

  15. לספר הבא אזדקק לכסף, הרבה כסף: הקרב נגד צומטסקי הוא נסיון נואל של סופרים לגלגל את העלויות על הצרכנים באמצעות ייסורי מצפון | חדר 404 on 29 בApril, 2012 16:39

    [...] האחרונות, תהליך שקורה גם בתחום הספרות. כשכל אחד יכול לפרסם בפורמט דיגיטלי ולמכור בחנות מקוונת – פתאום מגלים את הזנב הארוך. פתאום אפשר להחזיק גם [...]

  16. חורחה לואיס בורחס ודניאל סטיל: סיפור אהבה דיגיטלי | פולמוס צומטסקי - חדר 404 | חדר 404 on 29 בJune, 2012 02:16

    [...] רבים מעכבים את הגעתה של הספרות הדיגיטלית לשפה העברית: שמרנות ואי הבנה של התחום בקרב רבים [...]

  17. עמרי on 19 בJuly, 2012 00:52

    יש דרך לקרוא ספר דיגיטלי (ebook) בעברית על קינדל: http://kneidlach.info

פרסום תגובה