חוק הפייסבוק של שקד-ארדן: פלסטינים יראו את ההסתה אבל ישראלים לא; ארדן: “קביעת אחריות על פייסבוק תייצר סטנדרט”

ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על הסתה ברשת. אם לדייק, לא כל ממשלת ישראל, לא כל ההסתה ולא בכל הרשת. חברי הממשלה שמגוייסים למלחמה הם השרים למשפטים ולבטחון פנים איילת שקד וגלעד ארדן בהתאמה. השניים פועלים במקביל בהסברה, בחקיקה ובדיווח לחברות המדיה-טכנולוגיה על תכני הסתה כאחרוני הגולשים.

ארדן פתח בהסברה כשהעלה תמונה מנטלית של דם על ידיו של מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג בראיון אצל רינה מצליח בתחילת יולי, זמן קצר לאחר שמחבל פלסטיני רצח את הילדה הלל יפה אריאל: “אני בעד שאדון מארק צוקרברג, שאני אומר בצער רב, חלק מהדם של הנרצחים, כולל בפיגועים האחרונים, של הלל זכרונה לברכה, כי ניתן היה לדווח למשטרה או לגורמי הבטחון על הפוסט שהעלה אותו רוצח שפל”.

זמן קצר אחר כך העלו ארדן ושקד את “חוק הפייסבוק”, שהוצג ככזה שיאפשר להסיר מהאינטרנט תכנים מעודדי טרור תוך שעות ספורות באמצעות צו בית משפט, אולם בפועל הוא סוס טרויאני של צנזורשת. בראיון ל”העין השביעית”, עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הגדיר אותו כ”חוק דרקוני שיאפשר כמעט ללא ביקורת לכל תובע משטרתי לצנזר תכנים ברשת אם לא מוצא חן בעיניו מה שכתוב בהם, ובלי להיות כפוף לדיני הראיות”.

השנה הוקמה בפרקליטות המדינה יחידת פשעי סייבר, ואם חשבנו שהיא באה לעזור לתביעה של מדינת ישראל להתקדם למאה ה-21, על שלל אתגריה הדיגיטליים, הטכנולוגיים והווירטואליים, באה שרת המשפטים והבהירה שגם זו מגוייסת למלחמה בהסתה: “אחד מהתפקידים המרכזיים של אותה מחלקה היא לעבוד מול החברות, מול פייסבוק, גוגל ויוטיוב, מול החברות הגדולות, ולהסיר תכנים מסיתים מהרשת”, אמרה שקד באמצע החודש בנאום ב”הכנס ה-16 ללוחמה בטרור”. “כל גורמי הבטחון מעבירים אלינו למשרד המשפטים, לפרקליטות, את החומרים, בין אם זה דפי פייסבוק, פוסטים, סרטוני פייסבוק, ואנחנו מעבירים את זה לחברות ומבקשים להסיר אותם”. ארדן אמר בראיון לרזי ברקאי בגלצ: “משרד המשפטים, המשטרה והשב”כ הקימו צוות משותף בהנחייתנו כדי לחפש כל הזמן פוסטים או דפים שיש בהם דברי הסתה ותמיכה בטרור. אחת לכמה שבועות עושים מבצע מרוכז ומעבירים לפייסבוק, ודרך אגב גם לעוד חברות, תוכן שלדעת הצוות הזה עובר על החוק, מסית וכו’ […] בקשות בהיקף של מאות פוסטים ודפים”. בידיעות אחרונות דיווחו על עשרות תכנים – 158 בקשות הסרה מפייסבוק ו-13 בקשות הסרה מיוטיוב בארבעת החודשים האחרונים.

אילו תכנים ביקשה המדינה מפייסבוק ומגוגל להסיר? עו”ד רועי פלד הגיש בקשת חופש מידע בנושא והוא מחכה לתשובה. אפשר כבר לנחש שלא תימצא שם כמעט הסתה של יהודים נגד ערבים: ג’ון בראון פרסם ב”שיחה מקומית” מידע שעלה מבקשת חופש מידע שהגיש למשטרה יחד עם פורום דו-קיום בנגב, ולפיו ב-2015 הוגשו 43 כתבי אישום על הסתה, 3 מהם נגד יהודים והשאר נגד ערבים, ומתחילת 2016 הוגשו 37 כתבי אישום בעבירות הסתה, 0 מהם נגד יהודים והשאר נגד ערבים (משרד המשפטים תיקן ואמר שהשנה הוגשו 3 כתבי אישום נגד יהודים על הסתה שבוצעה בשנים קודמות).

הצייתנות של גוגל ופייסבוק לבקשות ההסרה גברה, לעדות צמד השרים. “לפני שנה, הייתי אומרת שקיבלנו, ככה, השיתוף פעולה הייתי אומרת היה עומד על 50%, 50% ממה שביקשנו היה מוסר”, אמרה שקד בכנס, וארדן אמר בגלצ: “בהתחלה שיתוף הפעולה מצד פייסבוק היה גרוע ביותר – 2/3 מהבקשות לא התקבלו”. אולם לדבריו “שיתוף הפעולה מצד פייסבוק התגבר מאוד, ובמבצע האחרון הם באמת הסירו 95% מהבקשות שלנו”. לדברי שקד, “היום פייסבוק מסירה כבר 95% מהתכנים שאנחנו מבקשים. יוטיוב וגוגל מסירים כ-80%”,

מדוע התרככו החברות? “אני לא אומר שיש קשר אולי לביקורת שלי ולחקיקה, אבל יש כאלו שחושבים שכן”, אמר ארדן לגלצ, ואי אפשר לפטור את דבריו כהתרברבות אופיינית של פוליטיקאי. כשגוגל ופייסבוק הבריזו מדיון בוועדת החוקה על פגיעה בפרטיות המשתמשים, יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי איים כי “אני מוכן להשבית את פייסבוק עבור זה”. האיום שלו לא הפחיד איש, אולי כי פרסם אותו בפייסבוק ואף שילם לה כדי לקדמו. אבל הבכירים שפייסבוק וגוגל שלחו לפגישה עם ארדן ושקד ב-12.9 לא הבריזו.

החוק קשה – אבל הוא צחוק

גוגל ופייסבוק לוקחות ברצינות את איום החקיקה של צמד השרים – הפעלת חקיקה כזו במדינה של שמונה מיליון אנשים היא אמנם רק מטרד עבור חברות עם מיליארדי משתמשים, אולם היא סכנה של ממש כשמדובר במדינה מערבית מתקדמת-טכנולוגית, שעלולה לתת השראה ולהוות תקדים עבור מדינות מערביות אחרות, שסובלות גם הן מטרור וידן קלה על הדק החקיקה. על כן פייסבוק שלחה לפגישה בשבוע שעבר את סגן הנשיא לענייני מדיניות ג’ואל קפלן, מנהלת המדיניות מוניקה ביקרט וצירפו לפגישה את מנהלת קשרי ממשל ותקשורת בפייסבוק ישראל ג’ורדנה קוטלר, כי לפגישה כזאת תמיד טוב לבוא עם קשרים עם ראש הממשלה נתניהו; וגוגל שלחה את היועצת הבכירה למדיניות ציבורית ביוטיוב, ג’וניפר דאונז.

אבל פייסבוק וגוגל הן עדיין תאגידים אמריקאיים רבי עוצמה עם נוכחות גלובלית ותקנונים שמאחוריהם עומד ייעוץ משפטי רציני. נציגי שתי החברות הבהירו לשרים ארדן ושקד: אנחנו מחוייבים למלחמה בהסתה לטרור, ומספקים לכם ולמשתמשים כלים לדיווח על תכנים מסיתים לטרור. אם תבחרו לפעול במסלול החקיקתי ותחוקקו חוק שמחייב הסרת תכנים – כמובן שנציית לו. אבל החוקים של ישראל תקפים רק בישראל. התכנים שתבקשו שנסיר יוסתרו מעיני גולשים בישראל (כלומר לא יוצגו לגולשים מכתובות IP שמזוהות כישראליות), אבל ימשיכו להיות מוצגים לגולשים במדינות שבהן החוק שלכם לא חל – כולל בשטחי הרשות הפלסטינית.

מדובר בשיטה שנקראת גאוחסימה (geoblocking), אשר משמשת גופים גלובליים לאכוף חוקים והסכמים מקומיים, כמו כשנטפליקס חוסמת ללקוחותיה הישראלים גישה ל”בית הקלפים” שהיא מכרה בבלעדיות ליס ולסלקום טי.וי.

המשמעות המעשית של המדיניות הזאת היא שמדינת ישראל תשקיע משאבים יקרים באיתור תכני הסתה, ואז, במקום לגרום למחיקה מוחלטת שלהם ולסנקציות כלפי המשתמשים שפרסמו אותם, היא תגרום להסתרתם מישראלים, שלא יהיו מודעים לקיומם (כשלון במאבק הפנים-הסברתי) ולא יוכלו לדווח עליהם לפייסבוק (כשלון במאבק להסרת התכנים; הישראלים יצטרכו לקוות שגולש לא-ישראלי ידווח על התכנים כמסיתים לטרור, או שגוגל ופייסבוק עצמן יגדילו ראש, יבחנו את התכנים בעצמן ויחליטו שצריך להסירם כליל); במקביל, התכנים ימשיכו להיות מוצגים לקהל היעד שלהם, פלסטינים שמתגוררים ברש”פ, אשר ארגוני הטרור שואפים לגייסם לבצע פיגועים (כשלון במאבק בטרור).

(בינואר השנה גילה הבלוג israellycool.com דפי פייסבוק שמסיתים נגד יהודים, אשר אינם נגישים לגולשים מישראל וממקומות אחרים בעולם, אבל גלויים לגולשים מהרשות הפלסטינית. מנהלי דפי הסתה נגד יהודים-ישראלים יכולים לחסוך לעצמם את העימות עם ישראל ולחסום מלכתחילה גולשים מישראל מלצפות בתכניהם).

“כשאני מדבר על הסתה אני מסכים שזה עולה בהקשר של גל הטרור”, הסביר לי השר ארדן בראיון טלפוני, “אבל הסתה לאלימות, רצח וטרור חלה גם על הציבור היהודי, למרות שיש היקף הרבה יותר גדול של הסתה על בסיס לאומי בהקשר של הטרור הפלסטיני. יש חשיבות לחוק משום שחלק מהטרור מגיע ממזרח ירושלים וחלק מאוד קטן מערביי ישראל נושאי תעודות כחולות. וכשאתה מדבר על הרשות הפלסטינית, כל חוק שמחוקקים בישראל, אם רוצים, יש תהליך של החלה שלו גם על אזור יהודה ושומרון, שבו אנחנו נחשבים הריבון”.

מגוגל נמסר: “ליוטיוב יש מדיניות ברורה שאוסרת תכנים עם אלימות בלתי מוצדקת, שיח שנאה והסתה לבצע מעשי אלימות, ואנו מסירים סרטונים שמפירים את המדיניות הזו כשהם מסומנים על ידי משתמשינו. אנחנו גם סוגרים חשבונות שנפתחים על ידי חברים בארגוני טרור זרים [FTO – גופים מחוץ לארה”ב שמחלקת המדינה האמריקאית מגדירה כמעורבים בפעולות בטרור; ע”ק]. הפגישות שנערכו בישראל היו חלק ממפגשים רבים שאנחנו עורכים עם קובעי מדיניות במדינות שונות כדי להסביר את המדיניות שלנו בנוגע לתכנים שנויים במחלוקת, סימונם והסרתם”. בפוסט בלוג הרשמי של יוטיוב נכתב: “אנחנו גם לוקחים בחשבון חוקים מקומיים בארצות שבהן אנו פועלים ואם אנחנו מקבלים הודעה חוקית תקפה שתוכן מפר חוק מקומי, נגביל את התוכן הזה בדומיין המקומי של המדינה”. הפוסט, שמסביר למה חשוב שגולשים יסמנו תכנים בעייתיים, פורסם ב-15.9, ימים ספורים אחרי פגישתם של ארדן ושקד עם נציגת גוגל.

מפייסבוק נמסר: “במהלך הפגישות שהתקיימו בין נציגי פייסבוק לבין חברי ממשלת ישראל, פייסבוק הדגישה כי יש לה יש [כך במקור] אפס סובלנות לטרור והסבירה להם את המדיניות הגלובלית שלה. אנו רוצים שאנשים בכל מקום בעולם ירגישו בטוחים כאשר הם משתמשים בפייסבוק ומסיבה זו פיתחנו והגדרנו כללי קהילה, המבהירים שאין מקום בפייסבוק לטרוריסטים או לתוכן שמקדם טרור”.

לא מן הנמנע ש”חוק הפייסבוק” היה מלכתחילה רק הצהרת חוק, שנועד לתת לשקד-ארדן נקודות בציבור ולשמש כשוט למשמע את פייסבוק וגוגל, כשלא היתה כוונה אמיתית להכניסו לספר החוקים. בראיון שנתנה שקד לרדיו ללא הפסקה בתחילת יולי, בסמוך להפרחת הצעת החוק, היא אמרה: “היום המערכת היא וולונטרית, אם חברות האינטרנט רוצות, הן מסירות. מסך הפניות שלנו אליהן, 50% הן מסירות ו-50% לא. אנחנו רוצים שעל ה-50% שלא מסירים, שתהיה לנו דרך לכפות על החברה להסיר. ללא חוק, אין לנו על סמך מה לפנות ולבקש שיסירו את התוכן, אין היום אפשרות משפטית כזאת”. מאז, כאמור, עלו רמות הצייתנות ל-80-95%. אפשר להחזיר את החוק למגירת האיומים.

ארדן אמר לי: “קביעת אחריות על פייסבוק והחברות לנטר ולהסיר תכני הסתה לטרור, גם אם תקבע חובה רק על ישראל בהתחלה, תגרום לעוד ועוד חוקים כאלה בעולם לעבור ותייצר סטנדרט שייאלץ את החברות להסיר תכני תמיכה בטרור מכל מקום בעולם כי אחרת הן יהיו חשופות לתביעות נזיקין של קורבנות”.

מהשרה שקד נמסר בתגובה: “שרת המשפטים ומשרד המשפטים יידעו להתמודד עם כל אתגר משפטי שיעמוד בפניהם, אם וכאשר יידרשו לכך”.

גאוחסימה היא עניין של גאוגרפיה

הבלוגר האמריקאי ריצ’רד סילברסטין עשה לעצמו שם בפרסום מידע שנאסר לפרסום בישראל, כשבין השאר היה מהראשונים לדווח בגלוי על פרשת ענת קם כשזו היתה מוסתרת בצו איסור פרסום. באמצע מאי השנה פרסם סילברסטין ציוץ בטוויטר על חקירה באזהרה של שופט ישראלי בחשד לעבירות מין ואלימות נגד בתו, וחשף את שמו, האסור בפרסום בישראל.

טוויטר דיווחה לסילברסטין שקיבלה פנייה ממשרד פרקליט המדינה הישראלי, שטוען שהציוץ הוא עבירה על החוק בישראל, וביקשה ממנו להודיע בהקדם אם בכוונתו למחוק את הציוץ. זמן קצר לאחר מכן, טוויטר הודיעה לסילברסטין כי “בהתאם לחוק ולמדיניות שלנו, טוויטר חוסמת כעת את הציוצ/ים הבא/ים בישראל”.

גולשים שיגלשו מישראל לפיד של סילברסטין לא יראו את הציוץ המדובר, ואם יכנסו ללינק ישיר אליו יראו את ההודעה “הציוץ הזה מ-@richards1052 נחסם ב: ישראל. למד עוד”, כשהלינק על שתי המילים האחרונות מוביל לעמוד הסבר לגבי חסימת תכנים במדינות, איך רשויות ממשל ואכיפה יכולות לבקש חסימות כאלו וכו’.

נטפליקס, שמפעילה גאוחסימה כדי לקיים את ההסכמים שלה עם זכיינים מקומיים שקנו ממנה זכויות שידור, הצהירה שתילחם בשירותים שעוקפים את הגאוחסימה שלה. טוויטר, לעומתה, לא יוצאת מגדרה להסתיר את הציוץ מישראלים, ועושה את המינימום שצריך כדי לציית לחוק הישראלי. ישראלים שרוצים לראות את הציוץ יכולים לחפשו בגוגל או בשירותי מטמון (cache) שונים, או לגלוש תוך שימוש בשירות פרוקסי/VPN שמציג אותם כאילו הם גולשים ממדינה אחרת.

סילברסטין דיווח על הצינזורשת בבלוגו, ואימבד שם את הציוץ המצונזר. גולשים מישראל שייכנסו לפוסט הזה יוכלו לראות את הציוץ גלוי לגמרי.

---

התפרסם בגירסה מאוד מקוצרת באתר “הארץ” ב-22.9.2016 וב”מוסף הארץ” ב-23.9.2016

---

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•