🔍 אילו קורבנות טרור מחפשים יותר? 🤦‍♀️ בינה מלאכותית נ’ נשים 👨‍🚀 צ’רצ’יל מסבך אסטרונאוט 🐱 אמ;לקתי לכם, תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת

אמ;לקתי לכם. תמונה: k3anan (cc-by). קליק לארכיון המדוראמ;לקתי לכם. תמונה: k3anan (cc-by). קליק לארכיון המדור

🤦‍♀️ בינה מלאכותית נגד נשים באמזון. באמזון ניסו לצוד עובדים על ידי דירוג קורות חיים שפורסמו ברשת בסולם של 5 כוכבים. הדירוג נעשה באמצעות בינה מלאכותית שפיתחו אנשי למידת המכונה של החברה ב-2014. ב-2015 גילו בחברה שהב”מ לא מעבירה קו”ח של נשים. הסיבה היא שבאמזון אימנו את הב”מ לזהות תבניות בקורות החיים שהחברה קיבלה במהלך 10 שנים, שרובן נשלחו על ידי גברים. בין השאר, התוכנה העלתה דירוג של קורות חיים שבעליהן תיארו את עצמם כ”executed” ו“captured”, מילים שמשמשות בעיקר גברים, והורידה דירוג לקורות חיים שהכילו את המילה “women’s” וכאלו של בוגרות שני קולג’ים לנשים בלבד. במקום להתגבר על ההטייה/אפלייה נגד נשים בהייטק, הב”מ שכפלה אותן. באמזון ניסו לתקן את הב”מ, אך נואשו ממנה בגלל בעיות נוספות ובתחילת השנה שעברה פיזרו את קבוצת הפיתוח.

🔍 יותר גולשים מתעניינים בנרצחת מאשר בנרצח בפיגוע בברקן. הגולשים @shim_co ויעל רשלין שמו לב שלמרות ששני הנרצחים בפיגוע השאירו מאחוריהם יתומים, בתקשורת יש התייחסות רק לילדים של קים לבנגורד-יחזקאל, ולא לאלו של זיוח’גבי. בדיון הראה @xomri שלפי גוגל טרנדז, יותר אנשים התעניינו בלבנגורד-יחזקאל מאשר בחג’בי.

השוואת חיפושי זיו חג'בי וקים לבנגרונד-יחזקאל 📷 גוגל טרנדז
השוואת חיפושי זיו חג’בי וקים לבנגרונד-יחזקאל 📷 גוגל טרנדז

בין ההסברים בתגובות: פרטי האישה נחשפו קודם, הפרטים הגרפיים של רציחתה (כשהיא כפותה), אמהות מעוררת יותר רגשות, ואפלייה על בסיס מוצא/מראה חיצוני.

כנראה שלאבד אמא זה יוצר קטע רגשי חזק יותר אצל הזולת”

אני מניחה שזה בעיקר בגלל ששמה פורסם ראשון והעובדה שהיא נמצאה כפותה זה גרם ליותר הלם”

לדעתי פשוט אנחנו (גם התקשורת וגם הציבור) לא מסוגלים לעסוק בכל הקורבנות בצורה שווה”

התקשורת קובעת על מי ידברו/יכתבו, מקווה שזה בגלל הרצון של משפחת חג’בי לפרטיות ולא בגלל ענייני מוצא, אבל..”

צורת המוות, גילו של הילד וגילה הצעיר כנראה משחקים פה תפקיד. גם אני נפלתי בזה”

אנחנו תמיד נזדעזע מהילד או האשה הצעירה או הזקן/ה שנהרגו”

היופי מקנה יתרון גם במוות. יהי זכרם ברוך”; “הוא לא פוטוגני כמוה (עצוב,אבל זה המצב)”, “אנשים נמשכים לאסתטיקה. אם איתרע מזלך ונהרגת יחד עם מישהי יפה ממך, פחות יתאבלו עליך”.

ואחד סיכם בצער: “לפחות כשיישכחו אותם, עוד שבוע בערך, יישכחו אותם בצורה שווה”

ציוץ של "דימוי מקרטון" על אפלייה וצביעות התקשורת בסיקור נרצחי הפיגוע בברקן
ציוץ של “דימוי מקרטון” על אפלייה וצביעות התקשורת בסיקור נרצחי הפיגוע בברקן

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

🗑️ טראמפ נגד הסביבה. טולי רינברג ואנדרו ברגמן, סטודנטים לתואר שני בפיזיקה יישומית בהרווארד, לקחו חופשה מהלימודים והקימו את ארגון EDGI לתיעוד שינוי ומחיקה של מידע על שינויי אקלים מאתרים פדרליים תחת ממשל טראמפ. הארגון הסביבתי סיירה קלאב הגיש לרשות להגנת הסביבה האמריקאית בקשת חופש מידע למסמכים שקשורים לשינויי אקלים, כך שהרשות מחוייבת על פי חוק לשמור על המסמכים כל עוד הבקשה בטיפול. היוזמות הללו מצטרפות למספר יוזמות נוספות בתחום, ובהן “ארכיון הווב של סוף הכהונה”, “אירוע אירכוב גרילה”, ויצירת עותק של ארכיון האינטרנט בקנדה, מחוץ לתחום השיפוט של ממשל טראמפ.

📷 ראיון ב-PBS עם שיאלה קרגהד, הצלמת הרשמית של הבית הלבן של דונלד טראמפ.”הבנתי שלהישאר מחוץ לרשתות החברתיות זו הדרך הכי טובה להוריד פרופיל ולעשות את העבודה שלי. אנשים יעשו צחוק, את יכולה לצלם את התמונה הכי מתוקה ומישהו ימצא דרך לבקר אותך”.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 23.5.2017. תמונה: שיאלה קרייג, הבית הלבן (נחלת הכלל)
נתניהו וטראמפ. תמונה: שיאלה קרייג, הבית הלבן (נחלת הכלל)

🕵️ מעקב חברתי. מדליף מסמכי ה-NSA אדוארד סנואודן סיפר בטוויטר בדיחה מעולה בלי מילים – הוא עוקב שם אחרי פרופיל אחד בלבד, זה של ה-NSA. בדיחה פחות מוצלחת היא זו של הבית הלבן, שלפליקר הרשמי שלו יש 125.3 אלף עוקבים, אבל הוא עוקב אחרי הפרופיל של פליקר בלבד.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

👨‍🚀 אסטרונאוט חטף כי ציטט את צ’רצ’יל. האסטרונאוט האמריקאי סקוט קלי צייץ על התנהגות הרפובליקנים בארה”ב: “אחד מהמנהיגים הגדולים של העת המודרנית, סר ווינסטון צ’רצ’יל, אמר: ‘בניצחון – אצילות’. אני מניח שהימים הללו עברו”. גולשים מתחו ביקורת והזכירו לו אמירות ומעשים גזעניים של צ’רצ’יל, והוא מיהר להתנצל ולהבטיח כי “אחנך את עצמי בנוגע לזוועות ולתפיסות הגזעניות” של המנהיג הבריטי. גם על ההתנצלות הזאת הוא חטף מאנשים שהיללו את צ’רצ’יל, הזכירו שגם מנהיגים דגולים אחרים לקו בחסרונות, או אמרו שאי אפשר לשפוט אותו בסטנדרטים של ימינו.

🌃 “יום אחד נדע איך באמת נראים כוכבי הלכת של TRAPPIST-1, והציורים הללו יהפכו למיושנים כמו שמפות של כדור-הארץ השטוח הפכו למיושנות, תוצר של דמיון אנושי והמידע הטוב ביותר שהיה זמין לנו בשעתו”. קסטליה מדראנו, הפאריס ריוויו, על עברם המפואר ועתידם המעורער של ציורי גרמי השמיים של החלל החיצון.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

ציטוט.

>> “טאבואים חדשים נוצרים, אפילו בזמן שישנים יותר מתפוגגים, אבל אף אדם עם חיבור לאינטרנט לא יוכל לטעון בנקל שבאופן כללי, חופש הביטוי שלנו מוגבל יותר משהיה. טאבואים מרפים חלק מהדיבור, אבל מערכת הטאבואים מנוהלת גם היא באמצעות דיבור. אם תאמר את הבל-ייאמר, אתה עשוי לעבור ביוש – ולביוש הזה עשויות להיות השלכות – אבל אתה לא תיעצר. מה שבעיקר מדכא את הדיבור הוא הפחד שידברו עליך”.

שתווווווווווווק >>

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

“אמ;לקתי לכם” הוא תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת. נתקלתם בסיפורים מעניינים? ספרו לי באימייל ido@room404.net, תייגו אותי בטוויטר (@idokius) ובפייסבוק (fb/ido.kenan), טקבקו כאן וכו’.

גיווניות בגוגל ואובר, וואטסאפ בלי לחשוף מס’ טלפון, כאילו ש”אמוג’י – הסרט” לא נורא מספיק ועוד 🐱 אמ;לקתי לכם, תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת

אמ;לקתי לכם. תמונה: k3anan (cc-by). קליק לארכיון המדור

עובד גוגל פרסם מסמך נגד גיווניות. החברה תומכת בזכותו להביע את דעתו. בעוד גוגל מתמודדת עם חקירה של משרד העבודה האמריקאי על אפליית שכר נגד נשים (“פערי שכר שיטתיים לרעת נשים פחות או יותר בכל כוח העבודה”, לפי עדות של ג’נט וויפר, מנהלת אזורית במשרד העבודה), מהנדס תוכנה בחברה פרסם ברשתות פנימיות של גוגל מסמך בשם “Google’s Ideological Echo Chamber” (“תיבת ההדהוד האידיאולוגית של גוגל”), שבו הוא טוען נגד יוזמות הגיווניות (diversity) של החברה, וקורא להחליפן בפתיחות לגיווניות אידיאולוגית. מאד’רבורד חשף את קיומו של המסמך וגיזמודו השיג ופרסם עותק מלא שלו.

דניאל בראון, שנכנסה לפני שבועיים לתפקיד סגנית נשיא לגיווניות, אינטגרטי ומשילות בגוגל, כתבה לעובדים שקיוותה להציג את עצמה בעוד שבוע או שבועיים, אך היא נאלצת להקדים את ההיכרות בגלל המסמך המדובר. באימייל ששלחה לעובדים, ושהתפרסם במלואו במאד’רבורד, כתבה בראון: “כמו רבים מכם, מצאתי ש[כותב המסמך] קידם הנחות שגויות על מגדר. […] גוגל נקטה עמדה חזקה בנושא, על ידי שחרור מידע דמוגרפי ויצירת OKR [מערכת השגת יעדים ותוצאות, ע”ק] כלל חברתית של גיווניות והכללה. עמדות חזקות מושכות תגובות חזקות. שינוי תרבות הוא קשה, ותכופות מעורר אי נוחות. […] חלק מבניית סביבה פתוחה והכללתית משמעותו לעודד תרבות שבה אלו שמחזיקים בתפיסות אלטרנטיביות, כולל דעות פוליטיות אחרות, חשים בנוח לשתף את הדעות שלהם. אבל השיח הזה חייב לפעול לצד העקרונות של העסקה שיוויונות שנמצאת ב’קוד ההתנהגות’ שלנו, במדיניויות ובחוקים נגד אפליה”.

“אני בתעשייה כבר זמן רב, ואני יכולה להגיד לכם שמעולם לא עבדתי בחברה שיש לה כל כך הרבה פלטפורמות לעובדים להביע את עצמם”, כתבה בראון. מלבדן, המסמך נידון על ידי עובדי גוגל גם בפלטפורמות חיצוניות וציבוריות. אחת מעובדות החברה, יאנה דוגן, מהנדסת תוכנה שעובדת על שפת התכנות GO, אף הודיעה בטוויטר כי “אם כוח-אדם לא יעשו דבר במקרה הזה, אני אשקול לעזוב את החברה הזאת באמת לראשונה מזה חמש שנים”.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


אובר לא מוצאת אישה שתסכים למנכ”ל אותה. ובינתיים, בשוק המוניות: חברת ניהול הנסיעות אובר, שהעיפה את המנכ”ל המייסד טראוויס קלאניק ומתמודדת עם בעיית סקסיזם והטרדות מיניות, לא מצליחה למצוא אישה לעמוד בראשה, מדווח הוושפוסט. אחת הבעיות באיתור מנכ”לית היא תופעת “צוק הזכוכית” – הנטייה של חברות במשבר למנות נשים לתפקידי הנהגה, מה שמציב אותן בסיכון גבוה יותר להיכשל, לספוג ביקורת ולהיות מסומנות כבלתי כשירות לתפקידים דומים, מאשר לו היו ממונות להנהיג חברה מתפקדת או מצליחה מלכתחילה.

אישה שכן נכנסה לחברה, עם משא של ציפיות לשינוי, היא בואוזמה סיינט ג’ון, סמנכ”לית המותג של אובר. אריאנה הפינגטון, מייסדת ההפינגטון פוסט וחברת דירקטוריון באובר, הכירה אותה והביאה אותה לחברה אחרי שזו מילאה תפקידי שיווק בכירים בפפסי, ביטס ואפל. אחת מנקודות השפל שהביאה להדחת קלניק מהחברה – חודש אחרי שגייס את סיינט ג’ון – היתה תיעוד של ויכוח נסער שלו עם נהג אובר שהסיע אותו. לסיינט ג’ון היתה שיחה שונה לגמרי עם נהג אובר שנה לפני שהצטרפה לחברה. המכונית שהגיעה היתה במצב רע, והנהג סיפר שנהגי מונית השחיתו אותה, ושהכסף שחסך ללכת לפסטיבל SXSW להופעה של איגי פופ, המוזיקאי האהוב על אחיו המנוח, ישמש אותו כעת לתיקון המכונית. סיינט ג’ון, שהשתתפה בפסטיבל כראש שיווק צרכני גלובלי של אייטיונז ואפל מיוזיק, היתה בדרך לארוחת ערב עם פופ. היא הזמינה את הנהג להצטרף. בפרופיל שפרסם עליה הני”ט היא אמרה: “זה היה רגע כל כך יפה ואנושי”.

(L to R) My @uber driver, Iggy Pop, and moi. Here's the story: today, while I was trying to look busy in my uber, my driver told me that his car had been vandalized, and therefore the money he'd been saving to see Iggy Pop in concert was going to be used in repairs instead. My head snapped up, and I invited him to be my date for the dinner I was having with Iggy at our @applemusic house music tonight. I don't have to tell you that tears ensued. Coincidence? I think not. Lesson learned here… Listen intently. Be generous. Do unto others what you'd want done to you (even if it seems small to you, it may change someone's day. Or life). Here's to being human. #love #iggypop

A post shared by Bozoma Saint John (@badassboz) on


סיינט ג’ון, פופ ונהג האובר שלה

שודרגת לצי המכוניות המתלקחות של אובר. וכדי לשמור על הרעננות, אובר ממשיכה להסתבך, משפט קסם שלא משנה מתי תגידו אותו, הוא נכון. הפעם הוא נכון כי הוול סטריט ג’ורנל דיווח (📁) שאובר השכירה לנהגיה בסינגפור 1000 מכוניות הונדה וזל, דגם שהיצרנית איחזרה בגלל בעיית התלקחויות כבר באפריל 2016, עובדה שמנהלי אובר היו מודעים לה. גם כשבינואר השנה התלקחה אחת המכוניות מיד לאחר שנהג אובר הוריד נוסע – בצירוף מקרים משמח, ללא נפגעים, החברה לא הורידה את הרכבים מהכביש, אלא בחרה לנטרל בהם את המערכת שגרמה לשריפה ולחכות לחלפים הנחוצים לתיקון. ברוח אחוות הקולג’ המאפיינת את החברה, החברה ערכה אירוע לעובדים שעזרו לה להתגבר על “בלגן הווזל”. בשבוע של האירוע המתוכנן, מנהל בחברה הודיע לעמיתיו שיותר מ-65% ממכוניות הווזל טרם תוקנו. בהזמנה לאירוע, שכלל ארוחת ערב, מסז’ ו”שאר שיגועים [shenanigans במקור; ע”ק]”, נכתב כי ההסעה “עשויה להתבצע בווזל”.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


להתכתב בוואטסאפ/סיגנל בלי לחשוף את מספר הטלפון. כשאנחנו מדברים על סייבראבטחה בתוכנות צ’ט, אנחנו חושבים על הצפנה מקצה-לקצה, על מניעת העברת נוזקות, על הרשאות לקבצים ולאמצעי קלט – אבל מה לגבי מספר הטלפון שלנו? מי שמקבל אותו כדי לצ’טט בוואטסאפ, סיגנל או טלגרם ונחסם עלול להמשיך לפנות בסמסים ושיחות טלפון, שלא לדבר על לאתר פרטים על הבעלים בחיפוש ברשתות חברתיות ובמדריכי טלפון הפוכים. ג’יליאן סי. יורק, מנהלת חופש ביטוי בינלאומי ב-EFF ועמיתה במרכז לאינטרנט וזכויות אדם באוניברסיטה האירופית ויאדרינה, כתבה בבלוגה: “כאישה, מתן מספר הטלפון שלי לאדם זר יוצר סיכון מתון: מה אם הוא יתקשר אלי באמצע הלילה? מה אם הוא יטריד אותי בסמס? מה אם איאלץ להחליף מספר כדי לחמוק ממנו? אני לא מופתעת שהמפתחים הגברים-ברובם של הכלים הללו לא חשבו על הסיכונים הללו. הם התמקדו בקפידה בווידוא שההצפנה עובדת (דבר חשוב מאוד), שמודלי אישרור-המשתמש שלהם שמישים והגיוניים, ואני אסירת תודה על כך… אבל אני עדיין לא רוצה לתת את מספר הטלפון שלי לאדם זר”. יש אפליקציות, ובהן טלגרם ו-Wire, שמאפשרות לתקשר עם אחרים דרך שם משתמש בלי לתת מספר טלפון. היא מבקשת שמפתחי וואטסאפ וסיגנל יישמו אפשרויות דומות.

עד שזה יקרה, יורק מספקת מעקף קיים (השתמשתי בו בעבר והוא עובד): הכניסו לטלפון סים עם מספר טלפון פומבי, שאותו תתנו לאנשים, רצוי כזה שאינו מקושר לזהות שלכם (כלומר, לא רכשתם אותו תחת שמכם ואתם לא משלמים עליו באמצעי תשלום שרשום על שמכם). הירשמו לוואטסאפ/סיגנל. בסיום הרישום הוציאו את הסים והכניסו סים אחר, עם מספר טלפון פרטי שלא תחלקו עם אנשים. כל עוד החשבון המקושר לסים הפומבי יהיה פעיל, וואטסאפ/סיגנל ימשיכו לעבוד ולהציג את המספר הפומבי, אבל לא יוכלו להתקשר או לסמס אליכם.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


כוכבי החדשות של טוויטר הם בכלל לא ריפורטרים. לבראד ג’אפי, עורך וכותב בתוכנית Nightly News של NBC, יש 253 אלף עוקבים בטוויטר, ולקייל גריפין, מפיק בתוכנית The Last Word של MSNBC, יש 214 אלף. השניים הם צייצני חדשות סופר-פופולריים, שלרוב לא מייצרים את החדשות אלא אוצרים אותן במהירות וביעילות, שהפכו אותם לקריאת חובה בקרב אנשי מדיה, פוליטיקאים ומכורי חדשות. בכתבת פרופיל עליהם בבאזפיד, שאליה לא רצו להתראיין, עמיתים מכלי התקשורת שלהם ומגופים מתחרים מבקרים אותם על כך שהם לא עושים עבודה עיתונאית, אלא ניזונים מסיפורים של אחרים – כולל ממערכות פנימיות של NBC, שבה עוברות ידיעות בטרם פרסומן בציבור – ולעיתים מוציאים את הפאנץ’ ומשתפים אותו אף ללא לינק למקור, תוך שהם פוגעים בעבודה של העיתונאים שהביאו את הסיפור. מאידך, יש המחמיאים ומקנאים בהבנה שלהם את צרכי החדשות של משתמשי הרשתות החברתיות. כותבי הפרופיל, סטיבן פרלברג וצ’ארלי וורזל, מציינים כי “התפוקה חסרת המנוחה שלהם, שבסביבה אחרת היתה עלולה להתיש, היא כעת כוח עגינה עבור מספר גדל והולך של אנשים שחשים מופגזים על ידי חדשות מתפרצות, וחוששים שהם עלולים להחמיץ את הפרשה הבאה”.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


דראדג’ ריפורט מאוכזב מטראמפ. מאט דראדג’, בעל אתר אצירת החדשות הפופולרי דראדג’ ריפורט, שחשף את פרשת מוניקה לווינסקי-ביל קלינטון אחרי שניוזוויק החליט לא לפרסמה, היה תומך נלהב של דונלד טראמפ לנשיאות ארה”ב מאז שזה הכריז על מועמדותו ועד אחרי כניסתו של איל הנדל”ן לבית הלבן. דראדג’, שממעט להתראיין ולהופיע בפומבי אבל ביקר פעמים רבות בבית הלבן, ונפגש עם טראמפ, איוונקה טראמפ וג’ארד קושנר, לפי דיווח של CNN, החל לאותת לאותת על חוסר שביעות רצונו מהישגיו של טראמפ. זאת באמצעות הכתבות שהוא מקדם והכותרות שהוא בוחר להן – הבולטת שבהן היא ההפנייה לסיפור של הני”ט על האימייל שדונלד טראמפ ג’ונייר קיבל לגבי עו”ד מהקרמלין שרוצה לספק לו מידע שיסייע לקמפיין של אביו. דראדג’ כתב שתי מילים – The Email (“האימייל”), עם תמונה של קתדרלת וסילי הקדוש.

"THE EMAIL", הכותרת בדראדג' ריפורט על האימייל שדונלד טראמפ ג'ונייר קיבל על המידע שהעו"ד מטעם הקרמלין ביקשה להעביר לו, 7/2017

“THE EMAIL”, הכותרת האנטי-טראמפית בדראדג’ ריפורט

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


קצרים.

אנת’וני סקרמוצ’י, שהועסק בתפקיד מנהל התקשורת של הבית הלבן תחת הנשיא דונלד טראמפ פחות זמן משאני הועסקתי בתור מחלק עלוני פרסום של מכון ללימוד אנגלית, מפגין הומור עצמי ומשתף קריקטורה ארס-פואטית שלפיה “קריקטוריסטי האומה מגישים תביעה ייצוגית בדרישה שטראמפ יאט את קצב פיטורי הבלתי-מתאימים לבית הלבן כך שנספיק לגמור את הקריקטורות המ@!!★# שלנו!”

גבר בן 43 מואשם שאונן בקולנוע בניו ג’רזי במהלך הקרנת “אמוג’י – הסרט”, וזה עדיין רק הדבר השני הכי גרוע שקרה באולם באותו זמן 😅

סלקום, חברה שמטילה אמברגו על פרסום של מידע שהתקשורת כבר חשפה, ששותפים שלה כבר חשפו ואפילו שהיא עצמה כבר חשפה, פרסמה את הדוחות הכספיים שלה ארבעה ימים לפני הזמן.

לפי סקר העיתונות בטוויטר של מאקראק, סוכנות הידיעות AP היא גוף החדשות עם הכי הרבה עיתונאים שמצייצים בטוויטר, 893, אחריה וול סטריט ג’ורנל עם 823 וניו יורק טיימס עם 811; אנדרסון קופר הוא העיתונאי הכי נעקב בטוויטר עם 9.3 מיליון אוהדים, אחריו רייצ’ל מדואו עם 7.49 מיל’, רדג’יפ סרדסאי עם 6.16 מיל’; גוף החדשות עם הכי הרבה עוקבים לעיתונאים שלו (בלי העוקבים של פרופילי גוף החדשות עצמו) הוא CNN עם 38.78 מיל’, ESPN עם 26.5 מיל’, NBC ניוז עם 21.66 מיל’.

הבעלות על אתר בדיקת השמועות הוותיק סנואופס נתונה בסכסוך משפטי. דיוויד מיקלסון, שייסד אותו עם אשתו ברברה, זכה בנצחון ראשוני בדיון מקדים – הוא יישאר המנכ”ל, וכספי הפרסומות שאבדו בעקבות הסכסוך עם החברה שניהלה את הפרסום יושבו לו. מיקלסון גייס עד כה 686 אלף דולר בגיוס מימון-קהל בגואופאנדמי, שעדיין נמשך, להמשך פעילות האתר והמאבק להשבתו לידיו.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)


“אמ;לקתי לכם” הוא תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת. נתקלתם בסיפורים מעניינים? ספרו לי באימייל ido@room404.net, תייגו אותי בטוויטר (@idokius) ובפייסבוק (fb/ido.kenan), טקבקו כאן וכו’.

תודות: @Amit_ology, @Shluli, @jessicagresko

אמ;לקתי לכם: אלת-השיטור שמלשינה לאמא, גוקר מאחצנים הומו ואז מוחקים ועוד חדשות בקצרה

מרדף אחרי הטלוויזיה. איור: יעל בוגן, העין השביעית cc-by-nc-sa

>> האחים קרי קונרן וקווין קונרן יצרו לפני עשור את הסרט “סקיי קפטן ועולם המחר”, שבו השחקנים מצולמים את באולפן על רקע מסך כחול בהוצאה נמוכה יחסית, והרקע והאפקטים נוספים במחשב אחר כך. האחים קונרן הציבו את היסודות לרוב סרטי האקשן שאנחנו רואים היום – השיטה שפיתחו נפוצה מאוד כיום, אבל היתה פורצת דרך בזמנו. הם נערצים על אנשי קולנוע כג’ורג’ לוקאס, שאף הזמיו אותם ב-2004 למפגש שארגן עם בכירי הקולנוענים על עתיד הקולנוע, אבל הסרט שלהם נחשב כשלון קופתי, וחוסר היכולת שלהם לשווק את עצמם ולשמור על קשר עם התעשייה השאיר אותם מאחור.
קדימה, אל המחר >>

>> האמן דמיטרי מורוזוב יצר אבטיפוס של אלת-שיטור, שבכל פעם שהשוטר מכה באמצעותה היא מסמסת לאמא שלו: “אמא, הרבצתי לבנאדם!”. על האלה מורכב חיישן פיאזואלקטרי. ברגע שהוא חש במכה מעל עוצמה מסויימת, הוא מדווח על כך למחשב ארדואינו שמורכב על האלה, וזה שולח הודעת סמס מוכנה מראש למספר שנקבע מראש. לדברי מורוזוב, “מאחר שאמצעי השליטה הסטנדרטיים אינם יעילים, הפרויקט הזה מציע אמהות כמעוז האחרון של חסד ואחריות אנושיים”.


סקאעחחחח! >>

>> גבר אמיד ומקושר ביקש לשכור את שירותיו של זון, שניסה לסחוט ממנו סיוע או שיחשוף אותו. התכתובות ביניהם נחשפו בגוקר, כשהאתר חושף את זהותו של הגבר ושומר על האנונימיות של הזון. ביקורת ציבורית ועיתונאית קשה על אחצונו של הגבר כגיי (הוא נשוי לאישה), במיוחד לאור זאת שהוא לא איש ציבור (אף כי הוא בכיר בחברת המו”לות קונדה נאסט ואח של בכיר לשעבר בממשל אובמה), הביאה את השותפות הניהולית של גוקר לערוך הצבעה ולהחליט ברוב של 5 מול 2 להסיר את הכתבה. הבעלים והמנכ”ל ניק דנטון, שהצביע בעד ההסרה, פרסם מאמר התנצלות. ההחלטה עוררה את כעסם של חברי המערכת, גם כאלו שהתנגדו לפרסום הכתבה מלכתחילה, בגלל הפגיעה בעצמאות המערכתית שלהם על ידי ההנהלה.
תשכחו מזה >>

הביקורת העיתונאית הכי נוקבת על התמודדותו של דונלד טראמפ על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית היא לא מאמר אלא החלטה עריכתית: ההפינגטון פוסט מעביר את הסיקור של טראמפ מהמדור הפוליטי למדור הבידור: “אם אתם מתעניינים במה שיש לַדּונלד להגיד, תמצאו זאת ליד הסיפורים שלנו על הקרדשיאנים ו’הרווקה'”.
אתה מפוטר! >>