לא מתקבלים לעבודה? אולי טינפתם בפייסבוק וטוויטר האחראי על האינטרנט בגלצ

פרסום דעות חריגות ברשת מזיק לקריירה

[ ציוצי הפדופיליה והאונס של ג’יימס גאן ]

דברים שאתם כותבים ברשת עלולים לרדוף אתכם כשתחפשו עבודה, אפילו עשור מאוחר יותר, כפי שגילה השבוע ג’יימס גאן, במאי שני סרטי הזכיון “שומרי הגלקסיה” (Guardians of the Galaxy) שהכניסו יחד 1.6 מיליארד דולר. אתר הימין “דיילי קולר” העלה מהאוב ציוצים של גאן, הישנים שבהם מ-2008, שבהם הוא מתבטא לדברי הקולר בצורה גזענית, אנטישמית, הומופובית, ומתבדח על פדופיליה ואונס. בדיסני החליטו לפטר את גאן מבימוי הסרט השלישי בסדרה.

“אי אפשר להגן על העמדות וההצהרות הפוגעניות שהתגלו בפיד הטוויטר של ג’יימס, שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים של האולפן שלנו, ואנחנו ניתקנו את קשרינו העסקיים איתו”, מסר יו”ר אולפני וולט דיסני, אלן הורן. גאן צייץ לאחר מכן והסביר שהוא אדם שונה מאוד מזה שהיה בימים שבהם התנהל כפרובוקטור שמספר בדיחות פוגעניות. “לפרוטוקול, כשהשמעתי את הבדיחות המזעזעות הללו, לא יישמתי אותן בחיים. אני יודע שזו הצהרה מוזרה להצהיר, ונראה שזה מובן מאליו, ובכל זאת, הנה אני אומר אותה”.

[ שרשור ההתנצלות של ג’יימס גאן ]

לפני שבועיים פרסם איש הטכנולוגיה רן בר זיק שרשור על התבטאויות בעייתיות ברשתות חברתיות והשפעתן על סיכויי ההעסקה של כותביהן:

אנשים יורים לעצמם ברגל, מחסלים לעצמם את הקריירה ואפשרות תעסוקה עתידית ומקבלים תווית של לוזרים וכאלו שלעולם לא יועסקו. […] מכירים due diligence? נשמע משעמם ו’חשבונאי’ אבל זה תהליך שעוברים בכל מקרה של רכישה (חברה) או העסקה (אנשים). כל מי שעובד/עבד בחברה זרה עובר בדיקות רקע. ברמה שמתקשרים (כן, כן) לאנשים, למוסדות ולחברות כדי לאמת כל פרט. כן, גם בתפקידים ‘זוטרים’ יחסית. נשמע קטנוני? לחברה קל להשקיע 1000$ או 2000$ לחוקר פרטי מאשר להתמודד עם בעיות קשות ויקרות אח”כ. אני לא מדבר על הבדיקות הסטנדרטיות של המראיין שמתקשר לממליצים. אני מדבר על חוקר פרטי וחברות שמתמחות בזה. זה הפך כבר להליך סטנדרטי בכל מרכז פיתוח ששווה משהו. זה נעשה לפני או אחרי חתימת החוזה.

הבדיקות האלו כוללות בשנים האחרונות גם חפירה נמרצת ברשתות החברתיות. במקרה של חברה שנרכשת על עובדיה, עושים את זה לכל עובד מרמת ה-QA עד המנכ”ל. במקרה של העסקה – לעובד. בבדיקות האלו בודקים גם עמדות פוליטיות חריגות, גזענות והומופוביה. למה? לא, לא בגלל עקרונות [-] בגלל כסף. עובד (זוטר או בכיר) שאוחז בעמדות הומופוביות/גזעניות מוצהרות חושף את החברה למגוון עצום של סיכונים. מסיכון משפטי (תביעה של עובד הומו על אפליה/אי נוחות) ועד סיכונים יחצ”ניים.

מי שרוצה דוגמה לשני שיחפש Brendan Eich Mozilla ויזכור שמדובר פה בממציא של ג’אווהסקריפט. כן? [אייק, מייסד שותף של פרויקט מוזילה, קרן מוזילה וחברת מוזילה, נאלץ להתפטר ממינכו”ל החברה אחרי לחץ ציבורי בעקבות תרומתו לקמפיין בעד Proposition 8, שינוי בחוקת קליפורניה לשם שלילת זכויות מזוגות חד-מיניים; ע”ק]. כיוון שחברות שונאות סיכונים, זה די ברור שברגע שתופסים התבטאות הומופובית חריפה או התבטאויות חוזרות ונשנות כאלו – ה-due diligence מחזירה תשובה שלילית. ואז? העובד לא מועסק, או שהחברה שבה הוא עובד שנקנית מפטרת אותו רגע לפני/אחרי העסקה. ואם הוא כבר עובד בחברה? מפוטר לאלתר.

[ איש כורז יוג’ניה לולי (cc-by-nc) ]

בחיק החם של תיבת התהודה בפייסוש או בטוויטר, מאוד קל לדמיין שכולם מחזיקים בדעות שלך. כשמדובר על בירה, על מוזיקה או אפילו על פוליטיקה (בגבולות הסביר, כן?) – הכל סבבה. אבל אם אתה מתחיל לכתוב על ‘סדומאים’ ומלרלר שטויות ששמעת אצל איזה רב – אתה מסכן את עצמך ואת המשפחה שלך. אנשים [שלא עובדים בהייטק ויש להם קביעות] יכולים ללרלר חופשי על ‘מצעד הבהמות’. […] אם אתה חושב שהוא צודק. תגיד את זה חופשי בבית הכנסת או לעצמך. אם יש לך איזה אספירציות אי פעם לעבוד בחברה גלובלית או לעבוד בחברת סטארטאפ שתימכר לכזו – חשוב היטב לפני ריטוויט/תגובה. שמעתי על יותר ויותר מקרים, כולל אחד שאני מכיר אישית, שפשוט לא מקבלים סיכוי לחוזה העסקה בגלל דברים כאלו. בכל וכל מרכז פיתוח שעובד פה. אני לא רוצה להעליב את החברות הישראליות. אבל מבחינת תנאים, משכורות ואפשרויות התקדמות. אין מה להשוות בין חברות ישראלית לחברות זרות/סטארטאפים. זה רלוונטי גם למיזוגניות וגזעניות.

אני יודע שיהיו כאלו שיגיבו “אבל מה עם חופש הביטוי?!?111” ועקרונות נעלים נוספים. וואלה, הדיון הפילוסופי מרתק. באמת. אבל מעניין לי את הישבן. למה? כי עם פאקינג אידיאלים לא הולכים למכולת. רוצים להשאר בהייטק גם בגיל 40 ו-50? תקשיבו לזקנים. זהו :)

[ רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי ]

בתוכנית נדבר על הנושא עם נועה אוחיון באב, מומחית לניהול קריירה בעולם החדש ומקימה-שותפה של יוזמת ניהול הקריירה “דנה ונועה תעשו לי קריירה“.

[עדכון] “מעריצה אנונימית” נותנת טיפ:

דיברת שטויות בפייסבוק ואתה מתחיל סבב ראיונות? שווה להכיר את הפיצ’ר של פייסבוק להגבלת פוסטים ציבוריים קודמים מתחילת החשבון לחברים בלבד. […] זה פיצ’ר סופר חשוב.

הסבר מפורט כאן.

עוד בנושא

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» בריטניה ואקוודור מנהלות מגעים להוצאת ג’וליאן אסאנג’ משגרירות אקוודור בלונדון. אסאנג’, מייסד אתר ההדלפות וויקיליקס, קיבל מקלט מדיני בשגרירות לפני למעלה מ-6 שנים, מחשש שיוסגר לשוודיה בחשד לאונס, ולארה”ב בגלל פרסום מסמכים סודיים של המדינה. שר החוץ הבריטי ג’רמי האנט הודיע שאם אסאנג’ ייצא מהשגרירות, “המשטרה הבריטית תתן לו קבלת פנים חמה”.

עוד בנושא: ראיון עם שרה הריסון, יד ימינו של אסאנג’: “אני לא יכולה לחזור הביתה”

» בוט טוויטר בשם “Who’s buying drugs on Venmo“, כפי ששמו מעיד, צייץ שמות משתמש ותמונות של משתמשי שירות התשלומים המקוון “ונמו”, שסימנו את רכישותיהם עם מילות מפתח או אמוג’ים שקשורים לסמים. הבוט משמש תזכורת למשתמשי השירות כי שמותיהם האמיתיים, תאריכי עסקאות, נמעני התשלום והערות שהמשתמשים מצרפים לתשלום זמינים בפומבי כברירת מחדל דרך ממשק תכנות היישומים (API) של האפליקציה – אלא אם המשתמשים משנים זאת בהגדרות האפליקציה. חוקר הסייבראבטחה דו טי דאק שאב את כל העסקאות שבוצעו ב-2017, שמספרן מגיע ל-207,984,218, וגילה שהוא יכול לנתח ולגלות מידע רב על המשתמשים. כתבה בבאזפיד קוראת לונמו לסגור את שיתוף המידע.

» מפרסמים בפייסבוק ברוסיה יכלו למקד את הפרסום שלהם ב-65 אלף אזרחים רוסים שמתעניינים ב”בגידה”, פילוח שכלי הפרסום של פייסבוק הציעו. חשיפת הסיפור בתקשורת הביאה את פייסבוק לבטל את הפילוח הזה, אחרי שהסבירו שמדובר בעניין בבגידות היסטוריות: “בגידה נכללה כקטגוריה בזכות החשיבות ההיסטורית שלה. מאחר שזו פעילות לא חוקית, הסרנו אותה מקטגוריות העניין”.

» פטנט מס’ 10,023,393, שניתן לאמזון על “מערכת רובוטית להשלכת פריטים במערכת ניהול מלאי”, גרר ביקורת פי.סי. נגד החברה. בפטנט הודגמה המערכת בין השאר באמצעות פסלון של גמד, מה שלדברי ארגון זכויות נמוכי הקומה האמריקאי Little People of America מרמז למשחק המבזה של השלכת גמדים. באמזון טענו ש”אין להוציא זאת מהקשר. הפטנט מדבר על פריטי מלאי יומיומיים, כולל ספל, פסלון גמד וברווזון גומי”.