🦓 דייוויד אטנבורו מאס בטבע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אוקיי, אז לא אטנבורו עצמו, אלא דיפ פייק שלו, שהקומיקאי ג’יימס וייץ’ יצר בנכלוליות האקרית עם בלו ריי, חקיין ויותר מדי זמן פנוי

🎧 להאזנה לפינה 🔊

הקומיקאי ג’יימס וייץ’, שמוכר בזכות הרצאת טד על התכתבויותיו עם מפעילי עוקץ ניגרי, החליט להירשם לשירות דיפ פייק, שבו בינה מלאכותית מנתחת הקלטת דיבור של אדם ומסנתזת את קולו, ואז מייצרת מילים ומשפטים בקולו בלי שהאיש יצטרך לבזבז זמן ומאמץ על פעולה ארכאית כמו דיבור.

אבל הוא גילה שהחברה הגבילה את השירות לחיקוי קולו של הלקוח בלבד – כדי למנוע מנוכלים לסמפל אנשים אחרים ולבצע מתיחות והונאות. כדי לוודא שהקול שיסונתז הוא קולו של הלקוח, הלקוחות נדרשים להקריא בקולם משפט ייחודי, שאין סיכוי שמישהו אחר היה אומר באופן מקרי.

אלא שהמשפט לא באמת ייחודי – הוא נאמר על ידי יוצר סרטי הטבע הבריטי סר דייויד אטנבורו באחת מהסדרות שיצר. וייץ’ עבר על תקליטורי בלו ריי של אטנבורו, מצא את המשפט, בודד את ערוץ הקול שלו, ניקה רעשים מסביב והזין אותו לשירות.

בשלב זה הוא נתקל במכשול נוסף. מלבד המשפט הייחודי, הלקוחות מתבקשים להקריא משפט שהוא הרשאה משפטית לשירות לעשות שימוש בקולם. אטנבורו מעולם לא אמר את המשפט הזה – ודאי שלא בסרט טבע של הבי.בי.סי.

וייץ’ ניסה לנקוט בתרגיל (1, 2) מסרט הסייברריגול הנפלא סניקרז: ליז יוצאת לדייט עם וורנר וגורמת לו להגיד את המילים, שאותן היא מקליטה. מאחר שלוייץ’, כפי שהוא מספר, לא היה דייט עם אטנבורו, הוא נאלץ להרכיב את המשפט ממילים וחלקי מילים מסרטי הטבע שלו. זה לא עבד.

אז ווייץ’ פנה לדבר השני הכי טוב, ומצא חקיין של אטנבורו שיקליט את המשפט. זה כן עבד.

כשהקול המסונתז בידיו, וייץ’ הקליט הנחיה חלופית וביקורתית של סרטי אטנבורו.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: עומר סנש, הדר בן יהודה🔧

🍏 ההפסד האפי של אפּיק עלול להיות אפילו יותר אפי עבור אפל 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

תשעה תפוחים היו על העץ

יצרנית פורטנייט הפסידה השבוע לאפל, אבל החלטה בודדת של השופטת במשפט עשויה לזעזע את המודלים העסקיים של ענקיות הטכנומידע.

הסיפור התחיל לפני שנה, במה שאפיק כינו “Project Liberty” (פרוייקט חירות). מנכ”ל אפיק, טים סוויני, נאבק במשך שנים בעמלת ה-30% הסטנדרטית, שפלטפורמות היישומונים אפלסטור וגוגל פליי גובים מבעלי אפליקציות על קניות מתוך האפליקציה (in-app purchases). לדוגמה, חיבור לנטפליקס עולה כ-30₪ בחודש, אבל אם נרשמתי לשלם דרך האפליקציה של נטפליקס באייפון, אפל נוטלת 10 שקלים מתוכם.

המקרה של פורטנייט משמעותי יותר, משום שהמודל העסקי של המשחק הוא Fרימיום: המשחק עצמו חינמי, והחברה מרוויחה רק מרכישות בתוך המשחק. כלומר, מי שמשחק דרך הסלולר יבצע את הרכישות דרך האפליקציה, כך שכל ההכנסות ימוסו ב-30% עמלת פלטפורמה.

אפיק ניסו לעקוף את חנויות האפליקציות. הם ביצעו הפצה צדדית (sideloading) של גירסת אנדרואיד של המשחק מחוץ לחנות גוגל פליי, דבר שכרוך בסיכוני סייבראבטחה כגון זודנות שמתחזות לאפליקציה הרשמית. ואכן, בסופו של דבר אפיק החליטו להפסיק את ההפצה הצדדית (sideloading) ולהעלות את המשחק לחנות הרשמית. במקרה של אייפון, האפשרות הזו פחות רלוונטית – אפל מונעים התקנה צדדית, שאפשרית רק במכשירים פרוצים (jailbreak).

בשלב הזה, אפיק החליטו לשחק מלוכלך. הם הוציאו טלאי עדכון סטנדרטי, שהכיל פיצ’ר לרכישת מטבע המשחק V-Bucks ישירות מאפיק – בניגוד לתנאי השימוש של אפל וגוגל. מאחר שהפיצ’ר היה מוסתר ובלתי מוצהר, אפל וגוגל לא היו מודעות לו ואישרו את הטלאי. אחרי שהטלאי התקבל, אפיק שחררו תיקון מהיר (hotfix), שלא מצריך אישור של אפל וגוגל, אשר הפך את הפיצ’ר מנסתר לגלוי, והודיעו על הנחה של 20% למי שירכשו את המטבעות ישירות מחנות אפיק, הנחה שלא תחול על רכישות דרך גוגל ואפל.

תוך שעות ספורות, אפל וגוגל העיפו את המשחק מהחנויות שלהן בטענה להפרת תנאי השימוש. אפיק היו מוכנים לכך, והגישו תביעות נגד אפל וגוגל על התנהגות מונופוליסטית ואנטי-תחרותית. הם גם הוציאו סרטון נגד אפל, שחיקה את סרטון הפרסומת המכונן “1984”, שאפל שידרו בסופרבול 84′, שפרסם את המקינטוש של אפל והציג את יבמ כאח הגדול של שוק המחשבים האישיים.

איפה אפיק?

השופטת איבון גונזלז רוג’רז מבית המשפט המחוזי של מחוז צפון קליפורניה פרסמה ביום שישי את פסק הדין שלה, שבו פסקה לטובת אפל ב-9 מתוך 10 הסעיפים בתביעה. היא גם גזרה על אפיק לפצות את אפל ב-3.6 מיליון דולר, שהם 30% מההכנסות של אפיק בשעות הספורות מהרגע שהפעילה את האפשרות לעקוף את התשלום דרך אפל ועד שאפל העיפו את האפליקציה.

הסעיף הבודד שבו פסקה נגד אפל נוגע לתנאי השימוש של אפלסטור, שאוסרים איזכור וקישור לאמצעי תשלום עוקפי אפלסטור ביישומונים. השופטת גונזלז רוג’רז פסקה שהסעיף הזה מהווה הפרה של חוקי התחרות של קליפורניה, והוציאה צו שמחייב את אפל לבטלו תוך 90 יום.

המשמעות העקרונית של ההחלטה היא שמפתחי יישומונים יוכלו ליידע את המשתמשים שיש באפשרותם לשלם שלא דרך אפל, וכך המפתחים לא יצטרכו לשלם 30% עמלה.

המשמעות המעשית של ההחלטה תלויה, קודם כל, בערעור שאפל ודאי יגישו, ובהחלטה של רשות הערעור אם להקפיא את הצו עד להחלטה סופית. בהנחה שהצו יוותר על כנו, מפתחי האפליקציות, שרובם לא גדולים כמו אפיק, יצטרכו לבחון את התועלת הכספית שבהקמה ופיתוח של מערכת סליקה משלהם (לאפיק יש כזו, אבל למפתחת שבנתה יישומון להמרת מידות אימפריאליות לאמריקאיות – לא בהכרח); ואת נכונות המשתמשים להשקיע את המאמץ (חיכוך, בלשון ההייטק) שיידרש כדי לעקוף את מערכת התשלומים המובנית של הפלטפורמות רק כדי לשלם ישירות למפתחים, כולל תמריצים כמו הנחות והטבות ייחודיות.

מכרסמים את התפוח

הפסיקה הזאת מתווספת לכרסומים נוספים בשליטה של אפל באקוספירת תשלומי האפליקציות. 

הראשון הוא שמפתחים עצמאיים יורשו לפנות ישירות למשתמשים שסיפקו פרטים ולספר להם על דרכים לעקוף את פלטפורמת התשלום של אפל (אולם לא לפרסם זאת באפליקציה עצמה). ההחלטה התקבלה בסוף אוגוסט בהסכם פשרה בתביעה נגד אפל, שכולל גם 100 מיליון דולר שאפל תחלק בין מפתחי אפליקציות שהרוויחו פחות ממיליון דולר בשש השנים האחרונות. 

השני הוא ש”אפליקציות קריאה” – כאלו שמשמשות כפלטפורמה לצריכת תכנים בתשלום, כמו נטפליקס בסרטים וסדרות, ספוטיפיי במוזיקה ופודקאסטים וקינדל בספרים – יוכלו לפרסם לינק בודד לעקיפת פלטפורמת התשלום של אפל. אפל קיבלה את ההחלטה הזאת ב-2.9, בעקבות חקירה של ועדת הסחר ההוגן של ממשלת יפן (公正取引委員会, קוֹסֶיי טוֹריהיקי איאינְקאי).

בנוסף, אפל עדיין עומדת בפני תלונת הגבלים עסקיים בהודו על כך שעמלת ה-30% פוגעת בתחרות ומהווה חסם כניסה לשוק; חקירת הגבלים עסקיים של האיחוד האירופי, בעקבות תלונה של ספוטיפיי ושל מפיץ ספרים-דיגיטליים ואודיובוקס ששמו לא פורסם, על חיוב משתמשי היישומונים להשתמש במערכת התשלומים שלה והאיסור ליידעם על חלופות, שפוגעים באפליקציות ובשירותים שמתחרים באפל; ואישום הגבלים עסקיים ספציפי באיחוד, בעקבות התלונה של ספוטיפיי, על כך שהעמלה והאיסור ליידע משתמשים על אפשרות העקיפה פוגעים בשירותי הזרמת מוזיקה מתחרים לאפל מיוזיק.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

👼 אומת הרשת מפילה את מלשני חוק איסור ההפלות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מפילים את מתנגדי ההפלות

טקסס, מדינה ימנית-רפובליקנית שמדי פעם עולים בה קולות לפרוש מארה”ב, התחילה השבוע לאסור הפלות החל מהרגע שיש לעובר פעימות לב, כלומר החל מהשבוע השישי להריון, אחרי שבית המשפט העליון של ארה”ב דחה ערעור נגד החוק. בפועל, החוק מונע מנשים לבצע הפלות – אפילו אם ההריון הלא-רצוי נבע מאונס או גילוי עריות.

כדי להבהיר שנשים אינן בעלות הזכות על גופן במדינת הכוכב האינסל הבודד, החוק גם מעודד אנשים שאינם קשורים לאישה או להריונה לתבוע כל מי שמבצע או מסייע לבצע הפלה – מהרופאים שמבצעים את ההפלות בפועל ועד לחברה שמסיעה את ההרה לקליניקה, רק לא את ההרה עצמה. וכדי להזכיר שמדובר במדינה חובבת נשיאת אקדוחים ולקיחת החוק לידיים, יש גם באונטי – תביעה מוצלחת תזכה את הציידים ב-10 אלפים דולר מכיסם של הפושעים המסוכנים.

ואיפה שיש כסף, יש יזמים. בחודש יולי, ארגון מתנגדי הפלות בשם Texas Right To Life הקים מלשינון אנונימי מקוון בשם prolifewhistleblower.com (“שרקן הזכות לחיים”, בתרגום מאוד חופשי), שבו הגולשים מתבקשים לשלוח טיפ אנונימי על מי שהעזו לעזור לנשים להחליט על גופן.

כמובן שאומת הרשת התגייסה להילחם באתר. היו תומכי הפלות שניסו להפילו באמצעות מתקפות DDoS, שבהן בוטים גולשים אל האתר בכמויות עד שהוא לא עומד בעומס וקורס. לדברי מנהלת התקשורת והמדיה ב-Texas Right To Life, קימברלין שוורץ, בראיון לספקטרום ניוז 1, המתקפות כשלו והארגון העביר פרטים של חלק מהתוקפים ל-FBI.

גולשים אחרים החליטו ללכת על עבודת יד והטרילו והציפו את האתר מכל הבא ליד: הלשנות מופרכות, גואוטסי ופורנו שרק (דבר דומה קרה בנובמבר אשתקד, אחרי הבחירות בארה”ב, כשהנשיא המפסיד דונלד טראמפ פתח מלשינון לדיווח על “זיופי בחירות”, ומתגלצ’ים הציפו אותו בתסריטים שבהם השם של הרשע הוחלף בשמו של טראמפ, תמונות פורנו וממים).

@black_madness21

##stitch with @victoriahammett I’ll see if I can add some multithreading to speed up this process

♬ original sound – Sean Black

מתכנת המכונה שון בלאק, בן 20, סיפר בטיקטוק על סקריפט שכתב לייצר ולהגיש אוטומטית הלשנות פיקטיביות בכל 10-15 שניות. לדבריו הוא נחסם אחרי 300 דיווחי שווא שלו. בשלב זה הוא שחרר לינק שמתגלצ’ים עם אייפד או אייפון יכלו להקליק עליו ולהפעיל את הסקריפט בלי צורך בידע טכני. בראיון לניו יורק טיימס סיפר בלאק כי יותר מ-7200 אנשים הקליקו על הסקריפט, ויותר מ-8450 הקליקו על הלינק.

אתר שיתוף הקוד גיטהאב מבית מיקרוסופט שימש את המתכנת ג’ונת’ן דיאז לשתף יישומון בשם Pro-Life Buster, שאיפשר גם הוא להספים את המלשינון. ביום חמישי בערב דיווחה האפליקציה על 1000 הלשנות שווא. דיאז אמר לטיימס כי “המטרה היא לבזבז לאנשים האלה את הזמן והמשאבים, כדי שהם יתעוררו ויבינו שהמאמץ לא שווה את הזמן שלהם”.

אתר המלשינון ספג עומסים זמניים ואף נפל בסופש שעבר, אבל חזר לסורו. לדברי הדוברת שוורץ, הארגון צפה את מתקפת הטרולים ונערך בהתאם. בארגון נלחמו במטרילים באמצעות חסימת הגישה מחלק מהמדינות מחוץ לארה”ב, חסימת כתובות אייפי של מטרילים, חסימת משתמשי VPN והפעלת קפצ’ה נגד בוטים. “אנחנו רוצים להודות לחבר’ה ברשתות החברתיות שכתבו על האתר ומשכו אליו תשומת לב, כולל אלו שעודדו את הדיווחים המזוייפים”, אמרה הדוברת שוורץ, והפנתה את מי שרוצה לשלוח הלשנה מפוברקת ללכת לאתר החדש של הארגון, ProChoiceTrolls.com, שעושה להם ריקרול.

“אנשי האנטי-הפלות צריכים להבין שזה רק נראה כמו קמפיין טרולינג טפשי לנו הצעירים, אבל זו דרכנו לסכל את התוכנית שלהם ולתת לנו עוד זמן לחוקק את [פסק הדין ההיסטורי שאישר הפלות,] רו נגד ווייד”, אמרה ל-NBC אוליביה ג’וליאנה, טקסנית בת 18, אחת מהטיקטוקריות שקראו לאומת הרשת להשתתף בקמפיין ההטרלה. “אני לא חושבת שאנשי האנטי-הפלות האלה מבינים שהאינטרנט הוא לא המקום שלהם; זה שלנו. אנחנו גדלנו פה, ואנחנו יודעים איך לנווט פה”.

ויקטוריה האמט, בת 23, שטיקטוק שבו קראה להציף את המלשינון זכה לכמעט 240 אלף לייקים והיה ההשראה של שון בלאק לכתוב את הסקריפט, הוסיפה: “המאמץ הזה נועד לגרום לעוד אנשים לדבר על הבעיה הזאת”.

אבא, אל תטיף

גודדי, ספק דומיינים ואחסון גדול שהמלשינון התארח אצלו, החליט שלא מתאים. כנראה בלחץ המתגלצ’ים שקראו לחרם עליו וכתבה בגיזמודו שקראה לאנשים להתלונן לגודדי על המלשינון. לפי תנאי השימוש של גודדי, ללקוחותיו אסור לקצור או לאסוף מידע לא ציבורי על אנשים בלי הסכמתם, ואסור להפר את הפרטיות והסודיות של אף אדם – שזה בדיוק מה שהמלשינון עשה.

ביום חמישי הודיעו בגודדי שנתנו ל-Texas Right to Life 24 שעות לאסוף את השיט שלהם ולעוף משם. בתגובה לשאלה בנושא מ-USA טודיי, מסרה אתמול הדוברת קים כי “צוות ה-IT שלנו כבר בתהליך של העברת הנכסים שלנו לספק אחר, והאתר יחזור לקדמותו בתוך 24-48 שעות” (האתר עדיין היה זמין תחת גודדי בשבת לפנות בוקר שעון ישראל, בבדיקה שביצעתי באמצעות VPN עם כתובת אמריקאית).

המהלך הזה נקרא deplatforming (שלילת פלטפורמה), והוא הפך פופולרי ב-2017 עם הפגנת Unite the Right האלימה של הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל, שבה מחבל דרס למוות מפגינת שמאל ופצע 19 נוספים. רשתות חברתיות, ספקי אחסון, סולקי כספים ושירותי מוזיקה ודייטינג סגרו חשבונות והעיפו משתמשים, כששיאה של הדה-פלטפורמיזציה בחסימת טראמפ מפייסבוק וטוויטר ופלטפורמות נוספות בעקבות עידוד והסתה לנסיון ההפיכה בקפיטול ב-6.1 השנה.

ההפלה בדואר

ועד שהנשיא ג’ו ביידן יעמוד במילתו ויסכל את החוק הטקסני ודומיו, אמריקאיות שרוצות לבצע הפלה יכולות לעשות זאת באמצעות AidAccess, שירות מקוון שבו רופאה בודקת אם תרופות הפלה מתאימות לפונה, כותבת לה מרשם, שולחת אותו לבית מרקחת הודי, וזה שולח את התרופות להרה בארה”ב, שיכולה להתייעץ עם אייד אקסס באמצעות שיחת סקייפ או טלפון.

הרופאה היא ד”ר רבקה גומפרטס, אקטיביסטית שמסייעת לנשים להפיל מאז 1994, ובין השאר הקימה קליניקת הפלות על ספינה שעגנה לחופי אירלנד כדי לאפשר לנשים שם לבצע הפלה, שנאסרה בחוק במדינה עצמה. ב-2006 היא הקימה בהולנד את Women on Web, שמספק שירות דומה לאייד אקסס. בראיון לאטלנטיק סיפרה שווימן און ווב לא סייע לאמריקאיות מחשש שמתנגדי הפלות בארה”ב יביאו לסגירתו.

אבך ד”ר גומפרטס הוצפה בפניות מארה”ב ולא יכלה לעמוד מנגד. ב-2018 הקימה את אייד אקסס כארגון נפרד. לדבריה הוא פועל על פי חוק, טענה שה-FDA מפקפק בה.

אולם עכשיו ייתכן שהיא מפירה את החוק הטקסני, והיא לא היחידה. ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EFF הזהיר השבוע כי החוק עלול לפגוע לא רק בנשים שזקוקות להפלה, אלא גם בחופש הביטוי המקוון בנושא הפלות:

החוק יוצר קאדר של ציידי באונטי, שיכולים להשתמש בבתי המשפט להעניש ולהשתיק כל מי שהפעילות המשפטית, החינוך ושאר השיח המקוון שלו על הפלות מרגיז אותם. אין ספק שזה ייצור גל של תביעות פרטיות נגד דוברים מקוונים שמפרסמים מידע על זכויות הפלה וגישה להפלה בטקסס, בלי הרבה התחשבות בכמה התביעות הללו ראויות או בהגנות חופש הביטוי שבתיקון הראשון לחוקה. […] התוצאה תהיה אפקט מצנן על הביטוי, ואלה תביעתית שתשמש להשתיק את אלו שרוצים לתת לנשים מידע אמין על אפשרויות הרבייה שלהן.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🏠 האקרי בלארוס ואיראן משתמשים בכלי האדון לפרק את ביתו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

משטר לוקשנקו הופשט ברשת

המשוררת הפמיניסטית השחורה הלסבית אודרי לורד טענה ב-1979 כי “כלי האדון לעולם לא יפרקו את בית האדון”. קבוצות קיבר-פרטיזני ו-BYPOL החליטו לנסות בכל זאת, במסגרת נסיונן להפיל את משטרו הרודני של אלכסנדר לוקשנקו, שעלה לשלטון בבלארוס ב-1994 ולא ירד מאז.

בזירה הקיברנטית, משטרו של לוקשנקו משתמש בטכנולוגיה למעקב אחרי מתנגדים, ובעת הצורך משתק את הרשת ויישומיה – רשתות חברתיות, VPN ועוד – כדי למנוע מהם להתארגן ולדווח זה לזה ולעולם מה קורה במדינה המזרח-אירופית. בבחירות האחרונות לפני שנה, שבהן לוקשנקו זכה באופן חשוד בפעם השישית עם 80% מהקולות, מגזר ההייטק הצטרף לאופוזיציה באופן יותר מובהק, והאופוזיציה הכריזה על מלחמת סייבר נגד המשטר, כפי שסיפר לנו בזמנו שלום בוגוסלבסקי, כותב ומרצה על ההיסטוריה והפוליטיקה של מזרח אירופה. 

קיבר-פרטיזני (סייבר-פרטיזנים) הם קבוצת מתנגדי משטר שמונה לדבריהם ליבה קטנה של מנהלים ו-10-15 מתנדבים, כולם אנשי טכנולוגיית מידע (IT) או סייבראבטחה, מהם ארבעה שמבצעים “האקינג אתי”. בסמוך לבחירות בשנה שעברה הם יצאו במבצע ראווה של פריצה והשחתה של אתרי ממשל, שכלל פרסום סרטוני אלימות משטרתית באתרי חדשות ממשלתיים, הוספת לוקשנקו ושר הפנים לשעבר שלו לרשימת הפושעים המבוקשים ביותר של המשטרה, והחלפת דגל בלארוס הרשמי האדום-ירוק לדגל מתנגדי המשטר האדום-לבן.

בייפול (“בלארוס פוליס”) הוא ארגון שהקימו כתריסר אנשי אכיפת חוק בלארוסים לשעבר, שגלו לפולין השכנה אחרי בחירות 2020 והמאמצים הממשלתיים לשבור את המחאה שבאה בעקבותיהן. בייפול טוענים שיש להם מאות חברים, חלקם בתפקידי אכיפת חוק ומודיעין בבלארוס, ובהם אנשי המשטרה החשאית (KGB), משרד הפנים וביקורת הגבולות.

כתבות שפורסמו השבוע ב-Technology Review ובבלומברג מגלות ששני הגופים משתפים פעולה מאז דצמבר 2020, כשקיבר פרטיזני משמש כזרוע הסייבר-צבאית ובייפול כזרוע המודיעינית והעיתונאית של המאבק בלוקשנקו. בייפול אוספים ומנתחים מידע – פרטי רשויות האכיפה והמודיעין, מבנה מאגרי המידע הממשלתיים, עיבוד מידע וזיהוי אנשים שמשתתפים בשיחות שנגנבות בפריצות, וכן דיווחים על איך הפריצות משפיעות על כוחות הבטחון; קיבר פרטיזני מבצעים את הפריצות ומספקים מידע מפליל מאותם מאגרים, שמשמש את בייפול לבצע תחקירים שמתפרסמים בטלגרם שלהם, כשסרט תיעודי שיצרו אוזכר בשימוע על בלארוס בקונגרס בארה”ב.

בחודש שעבר ביצעו קיבר פרטיזני מתקפה שכינו жара (“ז’ארה”, גל חום). העיתונאי והחוקר האקדמי טדאוש גיזן (Tadeusz Giczan) כינה אותה “אולי הסייברמתקפה הכי מצליחה בהיסטוריה של מדינה כלשהי”. הפרטיזנים פרצו לשרתי משטרה ומשרד הפנים והשיגו:

אחד המסמכים המזעזעים שקיבר פרטיזני הפיצו דרך היוטיוב והטלגרם שלהם, @cpartisans, הוא הקלטת שיחה ממערכת הטלפוני ההפנימית של משרד הפנים, שהתקיימה ב-2.11.202 בין נטליה אייסמונט, הדוברת של לוקשנקו, לבין דמיטריי בלבה, ראש הימ”מ הבלארוסי, שבמהלכה הם מדברים בשמחה גלויה על ציד של מתנגדי משטר.

כצפוי, הממשל מנסה לצבוע את ההאקרים כבוגדים. ראש ה-KGB, איוואן טרטל, אמר בטלוויזיה הממשלתית כי מאחורי הפריצות עומדים “כוחות הרסניים” המקושרים ל”כוחות מיוחדים זרים”. 

“יש לנו תוכנית אסטרטגית שכוללת סייברמתקפות לשתק כמה שאפשר מכוחות הבטחון של המשטר, לחבל בנקודות החולשה של המשטר בתשתיות, ולספק הגנה למפגינים”, אמר דובר קיבר פרטיזני ל-Technology Review. מטרות נוספות הן הרתעת משת”פים של הממשל על ידי שיימינג ודוקסינג אישי; היערכות של קיבר פרטיזני למה שהם מכנים “Moment X”, שעת שי”ן שבה חבלה במחשבים והתקוממות פיזית ברחובות יבוצעו במקביל יביאו להפלת לוקשנקו; והכנת תשתית לכתבי אישום על פשעי מלחמה, שיוגשו בתקווה עם נפילת המשטר.

פושעי הכליאה לכלא!

גם איראן לוקה בשלטון אוטוריטרי שמגביל את השימוש באינטרנט, וכעת גם הרפובליקה המוסלמית הגרעינית זכתה בהאקרים שמפשיטים אותה ברשת. קבוצת האקרים שמכנה את עצמה “הצדק של עלי” פרצה למערכת מצלמות המעקב של בית הכלא הפוליטי הידוע לשמצה אווין (زندان اوین) והפיצה סרטונים שתועדו שם.

הקבוצה העבירה לסוכנות AP סרטונים שמציגים את התנאים הקשים שבהם חיים דיירי הכלא, כולל אלימות של סוהרים כלפי אסירים, קטטות בין סוהרים לבין עצמם ובין אסירים לבין עצמם, גרירת אסיר רזה באופן חולני מהחניון לתוך המשרדים, ואסיר ששובר מראה כדי לנסות לחתוך את עורקי ידיו.

בנוסף, ההאקרים העבירו תיעוד של חדר הבקרה מהרגע שבו הם מכבים את המצלמות בזו אחר זו ומעלים על המסכים הודעה שמדובר ב”סייברמתקפה”, שהיא “הפגנה כללית עד לשחרור האסירים הפוליטיים”. עוד נכתב שם כי “כלא אווין הוא כתם על הטורבן השחדור והזקן הלבן של [נשיא איראן החדש אברהים] ראיסי”.

בסרטון חדר הבקרה נראה שהמחשבים מריצים חלונות 7, מערכת הפעלה שמיקרוסופט הפסיקה להוציא לה עדכוני אבטחה בינואר 2020, ולכן מהווה יעד נוח לפריצה. לדברי הצדק של עלי, הם פרצו למערכת לפני מספר חודשים, ויש ברשותם מאות גיגהבייטים של מידע ממנה. 

למחרת הפרסום, איראן לקחה אחריות. ראש מערכת הכליאה האיראנית, מוחמד מהדי חאג’ מוחמדי, צייץ בטוויטר כי הוא “לוקח אחריות על ההתנהגויות הבלתי מקובלות הללו ומתחייב לנסות שאירועים טרגיים כאלו לא יחזרו, ולטפל בחומרה במעוולים; אני מתנצל בפני האל הכל-יכול, מנהיגנו היקר, האומה האצילה ושומרי הכלא המכובדים, שמאמציהם לא יישכחו בגלל הטעויות הללו”. לפי דיווח של הטלוויזיה הממשלתית, ראש מערכת המשפט של המדינה הורה לפתוח בחקירה בנושא.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

😶 פייסבוק מסתירים את פופולריות הקונספירציות אצלם 🤐 עתירה לבג”ץ נגד נבחרים שחוסמים תגובות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מארק עשה לך ספלאץ’

שבוע קשה עבר על מפעילת פלטפורמות הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים הגדולה בעולם.

ביום חמישי, FTC (רשות הסחר הפדרלית האמריקאית) הגישו תלונה מתוקנת במסגרת חקירת ההגבלים העסקיים של החברה, ובה האשימו את החברה בהתנהלות מונופוליסטית “לפחות מאז 2011”.

לטענת FTC, פייסבוק עודדו מפתחים בתחום היישומים הניידים להשתמש בפלטפורמת המפתחים של פייסבוק. פייסבוק השתמשו בגישה שלהם לאחורי הקלעים לרגל אחרי המפתחים. אם ראו שיש סכנה שהמפתחים יהפכו למתחרים רציניים שפייסבוק לא תדע להתחרות בהם – הציעו לקנות אותם או קברו אותם.

שקיפות עכורה

יום קודם לכן, פייסבוק השיקו את “דוח התוכן הנצפה באופן נרחב” (Widely Viewed Content Report) שלהם, שכרגע נוגע רק לגלישה מארה”ב. לפי ההודעה הרשמית, זהו “הראשון מבין שורה של דוחות שיתן סקירה על התוכן הנצפה ביותר בניוזפיד”. אולם ביום שישי חשף הניו יורק טיימס שפייסבוק קברו דוח שקיפות קודם, שחשף שבין התכנים הפופולריים ביותר ברשת החברתית היו מידע מטעה על קורונה ודף של גוף שמפיץ תאוריות קונספירציה. 

הפוסט הפופולרי ביותר בארה”ב ברבעון השני 2021 הוא הפעלה פופולרית שבה שורות-שורות של אותיות צמודות באנגלית תחת הכותרת “שלוש המילים הראשונות שראית הן המציאות שלך”. מפרסם הפוסט, (הדף העסקי של) הנזיר והקואוצ’ר (נודר שלא המצאתי) גאור גופאל דאס, כתב: “בין אם זו המציאות שלך או לא, זה בהחלט מעניין. 3 המילים שאני ראיתי היו הכרת תודה, חיבור ושינוי. מה שלוש המילים שראית?”. 

לדף של דאס יש 7 מיליון אוהדים. פוסט הניו-אייג’ בולשיט הזה זכה ל-1.1 מיליון לייקים, 394 אלף שיתופים ו-7 מיליון תגובות, וכעת אנחנו לומדים מהדוח שהיו לו 80.6 מיליון צופים, כלומר פרופילי פייסבוק שנכנסו אליו.

Whether this is your reality or not, this is certainly interesting. The first 3 words I saw were gratitude, connection and change. What are the first 3 words you see?

Posted by Gaur Gopal Das on Friday, July 24, 2020

הני”ט חשף כי החברה חיברה וגנזה דוח דומה ל-1Q2021, כנראה בגלל שני נתונים שעלו בו. האחד, הדוח גילה שדף הפייסבוק ה-19 פופולרי ביותר ברבעון בארה”ב היה Trending World של האפוק טיימס, כלי תקשורת אנטי-סיני פרו-טראמפי המקושר לתנועת הפאלון גונג. אפוק טיימס קידם בפייסבוק תאוריות קונספירציה ימניות ובהן QAnon וטענות להונאת בחירות. באוגוסט 2019, פייסבוק חסמו לאפוק את האפשרות לפרסם בתשלום, בעקבות תחקיר של NBC שטען שאפוק מסתירים את הקשר שלהם למודעות שקידמו את טראמפ ותאוריות קשר. ב-1Q2021, טרנדינג וורלד של אפוק טיימס צבר 81.4 מיליון צופים. בדוח שכן פורסם, לינק רישום לאתר האפוק טיימס נמצא במקום ה-10 של מספר הצופים, עם 44.2 מיליון צופים.

השני, הדוח גילה כי הפוסט הפופולרי ביותר היה הפניה לכתבה עם כותרת שרומזת שחיסון הקורונה גרם למוות של רופא. הכתבה, שכותרתה : “A ‘healthy’ doctor died two weeks after getting a COVID-19 vaccine; CDC is investigating why”, התפרסמה בינואר בעיתון סאות’ פלורידה סן סנטינל, ושותפה בפייסבוק על ידי השיקגו טריביון. הפוסט רשם 54 מיליון צופים, ומבדיקת הני”ט בקראודטנגל, כלי אנליטיקה לרשתות חברתיות ששייך לפייסבוק, עולה ש-6 מ-20 המשתפים הגדולים שלו היו דפי פייסבוק שמפרסמים תכנים אנטי-חיסוניים – ובהם דף פרו-ישראלי שנקרא “Just the Facts”.

חודשים מאוחר יותר יגלה דוח של החוקר הרפואי כי לא היו די ראיות לקבוע אם החיסון הוביל למותו של הרופא.

בכירים בפייסבוק, ובהם אלכס שולץ, סגן הנשיא לאנליטיקה וסמנכ”ל השיווק של החברה, דנו בבעיית היחץ שהדוח הזה עלול לגרום. בסופו של דבר הוחלט לגנוז אותו. דובר פייסבוק מסר לני”ט כי “שקלנו לפרסם את הדוח, אבל מאחר שידענו כמה תשומת לב הוא ימשוך, בדיוק כפי שראינו השבוע [עם פרסום דוח 2Q; ע”ק], היו תיקונים למערכת שרצינו לבצע”.

עוד באותו יום שישי, אולי כדי להסיט את תשומת הלב מהחדשות הרעות, פייסבוק השיקו את Horizon Workrooms, שירות צ’ט במציאות מדומה שזמין דרך משקפי אוקולוס.

את הסנטימנט של אומת הרשת סיכמה נהדר התסריטאית והקומיקאית ג’ס דווק:

כולם: אפשר בבקשה שפייסבוק יפסיקו להפיץ דיסאינפורמציה שמאריכה את המגיפה ותורמת לקריסת דמוקרטיה?

מארק זאקרברג: לא אבל מה אם הייתי הופך את זום לגרוע יותר?

אזרחים סתומים

לפני מספר שבועות דיברנו כאן על ההחלטה של משרד הבריאות לחסום בפייסבוק מתנגדי חיסונים. כעת הגישו העיתונאי תומר אביטל ואתר “שקוף”, באמצעות עו”ד ליעד ורצהייזר, עתירה לבג”ץ נגד הנוהג של נבחרי ציבור – ראשי ממשלה, שרים וח”כים, ראשי ערים, חברי מעוצה וכיוצא בזה – לחסום גולשים ולמחוק את תגובותיהם ברשתות החברתיות, דווח בעין השביעית ובגלובס (₪). “מהמידע שנאסף ע”י העותרים עולה כי המניע העיקרי לחסימת גולשים הוא רצונם של נבחרי ציבור להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם, ולצמצם את חשיפתו לגולשים נוספים”, נכתב בתביעה, שבה דורשים התובעים ממשרד הפנים, משרד המשפטים ויועמ”ש הכנסת לגבש הנחיות שימנעו פגיעה בחופש הדיבור של אזרחים בפלטפורמות המשמשות לקשר עם הנבחרים.

<עוד בנושא בראיון עם עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית בפודקאסט שׁרת התרבות ע01פ25>

מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לחסימות כאלו ברמה המוניציפלית. בדוח נציב תלונות הציבור השנתי 43 לשנת 2016, כתב המבקר יוסף שפירא נגד החלטתו של ראש עיריית פתח תקווה לחסום אנשים מלהגיב בדף הפייסבוק הרשמי שלו, וכינה זאת “פגיעה בחופש הביטוי – מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם”. שפירא קבע כי על אנשי ציבור לפרסם תקנון מסודר, עם מדיניות סנקציות מדורגת, לפעילות הפייסבוק שלהם.

בדוח “שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות” במסגרת ביקורת השלטון המקומי ל-2020 כתב המבקר מתניהו אנגלמן

הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירה המרכזית שבה פועל גם המגזר הציבורי – גופים ציבוריים ונבחרי ציבור – בעיקר בתחום העברת המסרים ויצירת שיח אינטראקטיבי ובלתי אמצעי עם הציבור. החשבונות של הרשויות הציבוריות ונבחריהן הפכו ל”כיכר העיר”, מקום שבו יכול הציבור המשתמש בהן להציג שאלות, לקבל מידע או שירותים מהרשות, להתלונן ואף לשבח את הרשות ונבחריה ולהגיב על פרסומי הרשות ועל פעילותה – אם בתמיכה ואם בהעברת ביקורת. נבחרי ציבור ורשויות ציבוריות בוחרים לעיתים להודיע לציבור על מדיניותם והחלטותיהם באמצעות הרשתות החברתיות, ובחשבונותיהם מתנהלים שיח ציבורי ודיונים ערים. […] בשימוש שעושה המגזר הציבורי ברשתות חברתיות גלום גם פוטנציאל לסכנות ולגרימת נזק : פגיעה בזכויות אדם – כגון הזכות […] לחופש הביטוי; פגיעה באינטרסים לאומיים – הנוגעים […] לשליטה של גורמים פרטיים בשיח הציבורי ולחשש מהתערבות בתהליכים דמוקרטיים, בעיקר בתקופת בחירות.

“עוד העלתה הביקורת כי במשרד המשפטים לא גובשו כללים מנחים […] המאסדרים אף לא נתנו את דעתם באופן מספק […] לגבי סוגיית מחיקת תגובות, הסתרתן וחסימת משתמשים”, כתב אנגלמן וציין כי מבין הרשויות שנבדקו, ארבע – תל אביב-יפו, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה – “מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח”, ללא הסבר להכנסת המילים וללא זהות הגורם שבחר בהן. כל הרשויות שנבדקו אמרו שהן נוהגות להסתיר או למחוק תגובות, ובכל הרשויות למעט טבריה היו משתמשים חסומים.

בחודש יוני השנה, תושב גבעתיים אלמוג רובינשטיין הגיש באמצעות עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית תביעה נגד ראש העירייה שלו, רן קוניק. לטענת רובינשטיין, הוא תייג את קוניק בציוץ ביקורתי על אי אכיפת איסור חניית רכבים על מדרכות – וזה חסם אותו. היועמ”ש אביחי מנדלבליט הודיע שיתייצב בתביעה “בשל קיומו של עניין ציבורי שעלול להיות מושפע או כרוך בהליך שלפני בית המשפט”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה, אורי קול 🔧

זמביה חסמה סושיאל ביום הבחירות; פייסבוק וטיקטוק חסמו ימין קיצוני בישראל 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

זמביה אופליין

ביום חמישי התקיימו הבחירות בזמביה, כשהמתמודדים המובילים הם הנשיא הנוכחי אדגר לונגו, והמתמודד הוותיק (פעם שישית!) הקאינדה היצ’ילמה. באותו יום חסמה המדינה רשתות חברתיות ומסרים מידיים, בנימוק שהם עלולים לשמש לשיבוש הבחירות. החסימה מהווה פגיעה בשקיפות הבחירות, זרימה חופשית של על התנהלותן, תוצאותיהן וערעור עליהן והתארגנויות מחאה אפשריות.

מוקדם יותר החודש עברו ברשתות החברתיות במדינה שמועות על כך שהממשלה הזמבית תשתק את האינטרנט מיום הבחירות ועד ליום ראשון שאחריהן. דיווחים בתקשורת הזרה ציטטו מקור ממשלתי שאישר את השמועה: “כן, האינטרנט ירד מיום חמישי. תהיה האפלה מוחלטת. נחזיר את הגישה לאט בסביבות יום ראשון באזורים נבחרים, וכנראה שניתן גישה מלאה ביום ראשון או שני, לפני המצב”. לדברי המקור, ההוראה הועברה ל-ZICTA, הרשות הזמבית לטכנולוגיות מידע ותקשורת, שאמורה לבצעה.

שר המידע ושירותי השידור, איימוס מלופנגה, טען שמדובר בדיווח שקרי שנועד לזרוע בהלה: “הממשלה מבקשת להבטיח לאנשים של זמביה, כאן ובחו”ל, כי היא עודנה מחוייבת לזרימה חופשית של מידע, אפילו בתקופת בחירות”. אולם ימים ספורים לאחר מכן, מלופנגה שינה גירסה ואמר שבעוד הממשלה “מצפה מהאזרחים להשתמש באינטרנט באחריות. אבל אם אנשים מסויימים יחליטו להשתמש לרעה באינטרנט להטעות ולהפיץ מידע שקרי, הממשלה לא תהסס להפעיל מגבלות חוקיות רלוונטיות למניעת כל פגיעה בחוק ובסדר בזמן שהמדינה עוברת את תקופת הבחירות”.

בין המגבלות החוקיות הרלוונטיות אפשר למנות את חוק הסייבר אבטחה ופשעי הסייבר, שהנשיא לונגו אישר בחתימתו בסוף מרץ השנה, אשר אוסר “שימוש לרעה בסייברספייס”. ארגוני חברה אזרחית עתרו באפריל לבית המשפט העליון בבקשה לפסול חלקים מהחוק שלדעתם מנוגדים לחוקה. מועמד האופוזיציה לנשיאות היצ’ילמה הבטיח כי אם ייבחר לנשיאות, יתן עדיפות גבוהה לביטול החוק. לפי ספירה ראשונית של חלק מהקולות, הוא המועמד המוביל כרגע לנצח בבחירות.

“זה כמעט נוהל קבוע של ממשלות ביבשת [אפריקה] להגביל את האינטרנט ביום הבחירות”, צייץ העיתונאי הניגרי אנו אדאוייה, עורך החדשות של העיתון The Continent. בנטבלוקס מזכירים כי מלבד זמביה, מדינות נוספות באזור שהטילו מגבלות על גישה לאינטרנט בתקופת בחירות כוללות את קונגו, אוגנדה, טנזניה, גינאה, בורונדי, טוגו, מאוריטניה, בנין, קמרון ומאלי.

וואטסאפ של פייסבוק נחסמה בזמביה בחמישי אחה”ץ, וכשעה אחריה נחסמו גם פייסבוק מסנג’ר, פייסבוק ואינסטגרם (כולם של פייסבוק) וטוויטר, לפי חברת נטבלוקס, שמנטרת חסימות אינטרנט ברחבי העולם. מתגלצ’ים בזמביה שרצו לעקוף את החסימות השתמשו בשירותי VPN, לפי דיווח של טקקראנץ’. הגישה לרשתות החברתיות הושבה בשישי בערב, אך וואטסאפ נותרה חסומה לפחות עד שעות הלילה המאוחרות של יום שישי שעון זמביה.

ארגון זכויות אדם הזמבי צ’אפטר וואן פאונדיישן עתר לבית המשפט והשיג ביום שישי צו שמורה לזיקטה להשיב את הגישה לשירותי האינטרנט במדינה. הבוקר דיווח הארגון כי הגיש את הצו לזיקטה, אולם שם לא טיפלו בו נכון ל-7:30 בבוקר: “הורינו לעורכי דיננו לפנות להליך בזיון בית המשפט נגד זיקטה על שלא מילאו את הצו”. מאוחר יותר ביקש הארגון: “שלום זמביה! אנחנו רוצים לוודא ששירותי האינטרנט חזרו לכל חלקי המדינה. אנא הגיבו עם המיקום שלכם”.

ימין קיצוני אופליין

פייסבוק הודיעו ביום חמישי כי הסירו לצמיתות את עמודיהם של פעילי הימין הקיצוני ממפלגת “עוצמה יהודית”, הח”כ לשעבר ד”ר מיכאל בן ארי וברוך מרזל, בגלל תמיכתם בתנועות כ”ך וכהנא חי, שהוצאו מחוץ לחוק בישראל ומסווגות כארגוני טרור בארה”ב. פייסבוק ישראל מסרו כי

במאמץ למנוע ולשבש כל פגיעה ממשית, אנחנו לא מאפשרים לארגונים ולאנשים שמכריזים על יעד אלים או שעוסקים באלימות להיות נוכחים בפייסבוק. בהתאם לכך, הסרנו את ברוך מרזל ומיכאל בן ארי מהפלטפורמות שלנו, בשל התמיכה המתמשכת שלהם ב’כך’\כהנא חי – ארגונים שמוגדרים כארגוני טרור על פי החוק האמריקאי והישראלי.

בשבוע שעבר טיקטוק הסירו, זו הפעם השלישית בשנה האחרונה, פרופיל של ארגון להב”ה לשמירת טוהר הגזע היהודי על ידי הסברה ופעולה נגד זוגיות בין נשים יהודיות לגברים ערבים. הסרת החשבון בוצעה לאחר בקשה מארגון השמאל “מחזקים”. מטיקטוק נמסר:

בטיחות חברי הקהילה שלנו היא בראש סדר העדיפויות שלנו. כללי הקהילה שלנו מבהירים כי איננו מאפשרים שום תוכן פוגעני או שיח שנאה בפלטפורמה ואנו מגנים מעשי אלימות מכל סוג. אנו פועלים ללא הרף להסרת תכנים פוגעניים ואף למנוע מהם לעלות לפלטפורמה ונוקטים פעולה של חסימת חשבונות במידת הצורך.

מרזל אמר שאין לו חשבון בפייסבוק, וכי העמודים שנחסמו היו כאלו שכתבו עליו. בן ארי מסר בתגובה לדהמרקר: “פייסבוק ממשיכה במדיניות של סתימת פיות לאנשי ימין. תומכי טרור מובהקים וארגוני טרור פועלים ללא כל הפרעה. הדף שלי עם 57 אלף עוקבים נמחק, עם תירוץ שאין מאחוריו כלום. אני בקושי כותב בפייסבוק, והרוב שם זה שיעורים והרצאות שלי. לא הזכרתי את הרב כהנא ובוודאי לא את תנועת כך. אנשי שמאל עומדים מאחורי סתימת הפיות הזאת, תוך העלאת דברים מהאוב”.

ח”כ בצלאל סמוטריץ’ כתב לפייסבוק ישראל: “בעוד מר מרזל ומר בן ארי פרסמו פרסומים לגיטימיים לחלוטין, הריני להביא לידיעתכם חשבונות פייסבוק אשר קוראים לאלימות, ויש בהם בכדי להוות הסתה הלכה למעשה”. בין ששת החשבונות שמנה סמוטריץ’ נמצאים דף אוהדים למפקד חללי אל-אקצה בטול כרם מוחמד נאיפה שנידון למאסר על שורת פיגועים רצחניים, והדף של באסם שתיוי, ששוחרר אחרי עשר שנות מאסר בכלא על פיגועים.

החסימות בטיקטוק ובפייסבוק מצטרפות לחסימת פעילי ימין קיצוני בוואטסאפ. בחודש מאי, בסמוך למהומות האלימות במזרח ירושלים ומבצע שומר החומות נגד חמאס בעזה, חסמו פייסבוק חשבונות וואטסאפ של 30 פעילי עוצמה יהודית, ובהם חשבונו של בנצי גופשטיין, יו”ר להב”ה, ושל איילה בן גביר, פעילת ימין קיצוני ואשתו של ח”כ איתמר בן גביר. בן גביר הגישה תביעה נגד פייסבוק על החסימה, ובעלה הגיש תלונה במשטרה נגד מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, ומנהלת קשרי הממשל של החברה, ג’ורדנה קוטלר.

Oats אונליין

הטוויטריסט המוכשר Oats, ובשמו הארצי עמרי צורף, קרא פוסט על התעלפויות חוזרות ונשנות של חיילים בטקסים צבאיים מיותרים וקיבל השראה לכתוב סינופסיס ל”סרט אימה שאני רוצה לראות”. ספקית הטלוויזיה הרבערוצית יס השיבה לשרשור הארוך שלו: “נשמע כמו סדרה שהיינו רוצים לראות. באמת כאילו. פונים אליך בדיאם”. יש למה לחכות.

אוקיי תקשיבו הנה פיץ’ לסרט אימה שאני רוצה לראות: הפיקוד הבכיר בצהל עושה עסקה עם אל כנעני קדום (ענת או רשף) בה כדי לקבל כוח והשפעה צריך להקריב חיילים ובגלל זה השיט הזה קורה בכל טקס החלפת תפקידים, עד שחיילת אחת מגלה את הסוד. הופעת אורח של כל רמטכ”ל שעדיין חי.

היא חופרת בגליונות ישנים של ביטאון חיל האוויר ומגלה שכל שלוש שנים יש דיווח על אותה כמות חיילים שפונו בטקס החלפת המפקד אצלה בבסיס ובגלל הרוטציה של הסדירניקים אף אחד לא עולה על זה. עד שהיא מגיעה לגיליון מ1967 בו פורסם מחקר של רופאת היחידה על הסימנים המוזרים שמוצאים על החיילים שפונו

היא יוצרת קשר עם הרופאה, שבינתיים כמובן פרשה וגרה בבית מבודד במצפה רמון כי היא הרגישה אשמה מדי בשביל להתרחק. הרופאה לא רוצה לדבר על הנושא הזה כמובן, עד שהחיילת מספרת שאחיה הגדול גם פונה מטקס דומה ומאז הוא לא מדבר. הרופאה משתכנעת ומספרת לה כל מה שהיא יודעת…

ב1949 צה”ל עוד היה צבא מאוד חלש, ובחפירות של הקמת אחד הבסיסים בנגב הפיקוד הבכיר גילו שענת, אלת המלחמה הכנענית, תעניק להם את הכוח שהם מחפשים – כל מה שזה ידרוש מהם זה כמה קורבנות צעירים כל שלוש שנים. הם החליטו להסתיר את זה באמצעות טקס החלפת פיקוד, שתמיד ייערך בשיא גל החום באוגוסט

הרופאה הצטרפה לבסיס ב1960 ושנה לאחר מכן הגיעו למרפאה שלה באותו יום שבעה חיילים עם מכת השמש הכי מוזרה שהיא ראתה בקריירה שלה. מלאים סימנים מוזרים שלא אופיינים למכת שמש. היא טיפלה בהם אבל רובם היו צריכים פינוי רציני יותר לבית חולים ורובם לא שרדו. זה קרה שוב ב64, אבל הכי גרוע היה ב67

ב67 הטקס הוקדם בלי התראה מראש ל4 ביוני, ובאותו יום הגיעו למרפאה שלה לא פחות משלושים חיילים, אף אחד מהם לא שרד את הלילה. שבוע אח”כ הרופאה הבינה את הדפוס. היא התחילה לחקור טקסים שמבוססים על קורבן אדם ובזכות הספרים שאמא שלה הביאה איתה ממרוקו היא למדה על ענת ועל הבטחת הכוח שלה

שלוש שנים לאחר מכן היא ניסתה להתקין ציליות במגרש הטקסים אבל נכשלה, אבל בסבב הבא היא דווקא כן הצליחה. היא זימנה אליה את כל החיילים בשבוע שלקראת הטקס ונתנה לכולם טבליות הידרציה לשים בבקבוקי המים שלהם וקרם הגנה “בגלל החשש מגל החום”, והזהירה במיוחד לקראת הטקס. ב73 אף חייל לא פונה.

הפיקוד שגילה מה היא עשתה פיטר וגירש אותה, אבל בהמשך אותה שנה היא הבינה את ההשלכות של המעשים שלה. בגלל שהמערכת כבר קיימת, אי קיום הטקס הוביל לאובדן אדיר של חיי אדם. המערכת הייתה כל כך מושרשת במדינה שלא יספיק לעצור את הטקס הנקודתי. היא הבטיחה לא לנסות להפריע לטקס שוב.

עד היום. החיילת והרופאה יוצאות לדבר עם כל הרמטכלים שפרשו, מקבלות דחיות מכל מי שהן מצליחות לדבר איתו – עד שהן מגיעות לדן חלוץ, הרמטכל שכיהן הכי מעט חודשים. בטח, הוא אומר, ב2006 ניסינו להקדים את הטקס שוב לקראת מערכה גדולה אבל לא הייתה מספיק שמש באותו יום. כל לילה אני חושב על האנשים שאכזבתי, החיילים שאיבדתי, הכל בגלל תאוות כוח. לא התאוששתי מזה. מאז אני מחכה להשלכות. הוא מחליט לעזור להן ומבטיח להכין מסמך עם כל הדרגים, האנשים המעורבים, איך לבטל את החוזה עם ענת ומתי. הם קובעים להפגש ביום למחרת. בבוקר הן חוזרות ומגלות את דן במשרד שלו, עם סימן על העורף.

המשרד ריק לגמרי, אין אף מסמך. אחת הידיים שלו קמוצה לאגרוף. החיילת פותחת אותה ומגלה שהוא חרט לעצמו על כף היד מספרים. קוארדינטות. 30.6461729,34.7298798

החיילת מכניסה את הקוארדינטות לגוגל מפס ומגיעה לתוצאה מוזרה. אבל הן מחליטות שאין ברירה, הן חייבות לרדת לשורש העניין.

הן מגיעות לבית הכנסת של מצפה רמון, קצה הכביש הכי קרוב לנקודה שהמפה הראתה, וממשיכות ברגל. החום של אוגוסט יוקד במיוחד, השמש לא מראה רחמים. הרופאה מוציאה לשתיהן טבליות הידרציה, אבל החול מתחת לרגליים שלה שוקע בבת אחת והיא מפילה אותן אל החול. הן מגיעות לנקודה, “מערת נטיפים לא מוכרת”

לא נראה שיש כאן מערה. הן מחפשות מסביב לכל הסלעים באיזור, עד שהחיילת מוצאת כיתוב קטן על סלע גדול במיוחד. כמה הירוגליפים – זרוע, זיגזג, שני סכינים, שני עיגולים, ונחש. ומתחת, בחריטה שנראית הרבה יותר חדשה: “בני ענת”. הן מנסות להזיז את הסלע. הוא כבד, אבל זז בקלות מפתיעה. מתחתיו – בור

החיילת והרופאה מסתכלות אחת על השנייה, ומבינות שאין דרך חזרה. החיילת מתחילה להכנס אל תוך הבור. נחש יוצא מתחת לסלע, היא נבהלת, מאבדת אחיזה ונופלת פנימה. זה לא סתם בור, זו מערה ענקית. על הקיר אותה חריטה כמו על הסלע. ההירוגליפים. ועוד משהו. תקועים בתוך הקיר – חרב. וענף זית.

קול נפילה מאחוריה. הרופאה נכנסה למערה, בכניסה לא הרבה יותר חיננית משל החיילת. הן מתקרבות אל הכיתובים על הקיר, מתחת לכיתוב הגדול יש עוד חריטות, גם הן בעברית. “בני ענת כרתו ברית דמים. בח’ופש נכה שורשים.”

ח’ופש. הן הבינו. הכל התחיל בחרב הזו.

לשלוף את החרב אומר לשבור את הברית.

הרופאה התקרבה לקיר וניסתה לשלוף את החרב מהקיר. כלום. היא הייתה נעוצה שם כהוגן. הן ניסו למשוך אותה ביחד. שום דבר. מה עכשיו, הן חשבו. החום במערה היה בלתי נסבל, יותר נורא מהחום בחוץ, והשמש שהאירה מהכניסה הצרה הרגישה כמו קרן מזכוכית מגדלת.

הן ניסו לתלוש את הענף, אבל נראה שהוא בוקע מהקיר ולא להיפך. החיילת הרימה אבן וניסתה להשחית את החריטות על הקיר. עם כל תנועה שלה המערה הרגישה כאילו היא מתחממת יותר, והקיר נשאר כמו שהיה. מותשות, מיובשות, הן התיישבו על הקרקע הלוהטת.

“אולי נכרות איתה ברית חדשה” הציעה הרופאה.

“מה?!” הופתעה החיילת
“איזו ברירה אחרת יש לנו?” ענתה הרופאה, “אם עד היום המערכת הצבאית הרוויחה מזה, אולי אנחנו צריכות לנתב מחדש את הכוח אלינו. ברית דמים תמורת שלום.”
“החום עלה לך לראש. על מה את מדברת? זה לא פתרון. וגם מאיפה את יודעת איך עושים משהו כזה”
“לא הייתי כנה לחלוטין קודם.”

“ב1960 לא הגעתי למצפה רמון רק כרופאת יחידה. הייתי חלק מפרויקט של לוי אשכול שהמטרה שלו הייתה למצוא את מקור הכוח של ענת. משה דיין החביא את הפרטים של הברית אחרי מלחמת סיני כי הוא לא רצה שהם יפלו לידיים הלא נכונות. אבל אשכול ראה את המציאות כמו שהיא – ישראל תמיד תהיה תחת איומים…”

והצבא שלנו חייב להיות הכי חזק בעולם.
בכל מחיר.
דיין יצר מסורת של טקסי החלפת מפקדים באמצע הקיץ בכל הבסיסים בארץ בתור הטעייה, והצוות שלי ישב על הנתונים במשך שנים כדי לצמצם את האפשרויות, ולאורך השנים התפזר בכל הבסיסים העיקריים כדי לעקוב מקרוב אחרי כל מה שמתרחש. כשהגעתי למצפה הבנתי – שהטקס שלכם – הוא המקור. הוא הברית.
בטקס של 64 אשכול כבר היה שר הבטחון והוא היה כל כך קרוב לנפץ את הברית – אבל דיין לא רצה לוותר על הכוח. הוא החליף אותו כשר בטחון ותוך פחות מיומיים ביצע טקס חדש. ראיתי אותו מחסל את הילדים האלה בידיים שלו.
היינו חייבים לעשות משהו. לשנות את הפרדיגמה.

ב73 היינו הכי קרובים, אבל עוד לא מצאנו את המקור לברית. את המערה הזו.
אבל את – את הובלת אותנו הנה.
ואת תפתחי לנו את השער לברית חדשה.”
הרופאה הוציאה סכין מהתיק שלה. היא נראתה כמו גרסא קטנה של הח’ופש שתקועה בקיר.
“בני ענת כורתים ברית דמים חדשה.
בח’ופש נכה שורשים”
היא הניפה את הסכין

החיילת נפלה אחורה. הסכין חתכה לה את היד.
היא ניסתה לזוז אחורה אבל נדחקה אל הקיר, מנסה למצוא עם היד משהו להתגונן איתו, תופסת את הקיר. הדם שלה נמרח על הקיר, על האותיות החרוטות, והמערה כאילו התחילה לנשום.

סלעים החלו ליפול סביבן, בזמן שהרופאה המשיכה לקרוא את מילות הברית. החיילת תפסה את אחד הסלעים והטיחה אותו ברופאה, שומטת לה את הסכין מהיד. שתיהן נאבקות להשיג את הלהב.
החיילת תפסה את הסכין והפנתה אותה אל הרופאה שמנסה להדוף אותה.
“את לא מבינה מה את עושה”, צעקה לה הרופאה, “הברית חייבת-

היא הפסיקה לדבר. הסכין נעוצה לה בחזה.
החיילת המבוהלת נרתעת אחורה ממה שעשתה.
המערה הפסיקה לרעוד.
היא ישבה שם זמן שהרגיש כמו נצח. חושבת על מה שקרה, על מה שהיא עצרה.
החיילת שלפה מהכיס סיגריה. היא שנאה לעשן, אבל זה הרגיש כמו זמן מתאים לסיגריה. האוויר היה כבד ולוהט והעשן שהיא נשפה עמד

היא יצאה מהמערה, מסונוורת. האוויר הלוהט בחוץ הרגיש מרענן. להקת יעלים עברה במה שהרגיש כמו מרחק נגיעה. החיילת נכנסה לרכב של הרופאה והדליקה את המזגן. הרדיו שהחל לנגן מנה את ההרוגים מירי הרקטות שהחל מלבנון. -סוף-

עמרי צורף בטוויטר

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

⛵ אתר הסיוע למבקשי מקלט הוא הונאה ממשלתית 🎺 ריק אסטלי חוגג מיליארד 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

משקרים למהגרים

מבקשי מקלט שרוצים להגיע למדינה בטוחה מחפשים מידע על המאמצים הנדרשים, סיכויי ההצלחה, עצות פרקטיות ועוד. On the Move (“בתנועה”) הוא ארגון בריטי שמציע מידע כזה באתרו, תחת הסיסמה “מיידעים מהגרים בתנועה”.

עם הכניסה אליו נשאלים המתגלצ’ים: “האם אתם או מישהו שאתם מכירים מתכוון להגיע לבריטניה באופן לא-סדיר?” תשובה חיובית מובילה לעמוד עם לינקים על סכנות המסע, הסיכונים המשפטיים והמציאות של חיים באירופה.

אלא ש-OtM מספק לגולשים מידע מוטעה, לא מדוייק, ולעתים שקרי. למשל, האתר טען כי ניווט סירה קטנה דרך תעלת למאנש “מהווה פשע”, אף שהגשת תביעות נגד מהגרים שמגיעים בדוגיות הוקפאה; ובאתר נכתב כי בריטניה “מחזירה כל הזמן אנשים שנכנסים בדרכים בלתי-סדירות”, למרות שבמציאות בריטניה לא יכולה לגרש מבקשי מקלט למדינות אחרות באירופה מאז תחילת השנה, בגלל ברקזיט. 

האתר ביקש ממבקשי המקלט לשלוח לו שאלות נוספות באימייל. הם לא יכלו לדעת שהגלישה שלהם והאימיילים שלהם חשופים למשרד הפנים הבריטי, שעומד מאחורי הגוף הפיקטיבי. האינדיפנדנט חשף את ההונאה, שמשרד הפנים החל באפריל אשתקד – הוא רכש את הדומיין בסיומת org (שמיועדת לארגונים ולא לגופים ממשלתיים), רכש שירות להסתרת פרטי בעלי הדומיין, הקים את האתר ותרגם אותו לשלל שפות – ערבית, פשטו, דארי (פרסית אפגנית), כורדית ותיגרינית.

האתר הוא חלק מקמפיין שנועד להניא מהגרים שנמצאים בצרפת ובלגיה מלנסות להגיע לבריטניה. בעמוד על “חלופות בטוחות וחוקיות” הוא מספק מידע על דרכים לחזור למולדתם, ומספר למהגרים על צרפת, בלגיה ומדינות אחרות באיחוד האירופי, אך לא על בריטניה. בין דצמבר 2020 לאפריל 2021, משרד הפנים הוציא 23,200£ (מעל 100 אלף שקל) על קידומו בפייסבוק ואינסטגרם באנגלית, כורדית, ערבית, פרסית ופשטו, וטירגט מבקשי מקלט בצרפת ובבלגיה. הקמפיין השתמש בסיסמאות הפחדה ובהן “אל תסכנו את חייכם או חיי ילדיכם”, “אנחנו נחזיר אתכם” ו”אין איפה להסתתר”.

לטענת המשרד, קידומי האתר בפייסבוק ואינסטגרם בוצעו מהחשבונות הרשמיים של המשרד. אולם כאמור, הארגון שהאתר שייך לו הוא פיקטיבי, ובאתר עצמו אין שום אזכור לכך שמדובר באתר ממשלתי – גם לא אחרי חשיפת האינדיפנדנט.

דן או’מהאני, שמונה לפני שנה על ידי שרת הפנים פריטי פאטל לתפקיד החדש של התמודדות עם הגירה בלתי-חוקית לבריטניה, אמר לאינדיפנדנט:

אנחנו רואים עלייה בלתי נסבלת בחציית סירות קטנות מסוכנת ובלתי נחוצה. קמפיין התקשורת עם המהגרים פורסם כדי להניא מהגרים בצרפת ובלגיה, שהתכוונו לבצע נסיונות מסוכנים להיכנס לבריטניה באמצעות סירה קטנה או סמויים במשאיות בחודשי החורף. הקמפיין הציג שורה של מסרים חשובים, שהדגישו את סכנת החיים במסעות הקטלניים הללו, וסיפקו מידע על בקשת מקלט במדינה הבטוחה שהם נמצאים בה. אנחנו לא ניתן תירוצים להצגת מידע חשוב ועם פוטנציאל להצלת חיים.

לעולם לא נוותר עליך

הקליפ הרשמי ביוטיוב של Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי הגיע השבוע למיליארד צפיות – רבות מהן לא מכוונות. השיר עצמו יצא לפני 34 שנים, והקליפ הועלה ליוטיוב באוקטובר 2009, לפני כמעט 12 שנה. הפופולריות שלו נובעת לא מעט ממתיחת האינטרנט “ריקרול”, שבה מבטיחים למתגלצ’ים תוכן מושך במיוחד, וכשהם מקליקים על הלינק הם מקבלים את השיר הזה. המתיחה נולדה באתר הממים והטרולים 4Chan ב-2007, שנתיים לפני שהשיר עלה ליוטיוב.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🛡️ הגיימר שבטנק ינצח 😷 ממשל ביידן לרשתות החברתיות: סתמו ת’פה למתנגדי החיסונים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ביידן רוצה לחסן את הרשתות החברתיות

“הן הורגות אנשים. אני מתכוון, הן באמת.. תראה, המגיפה היחידה שיש לנו היא בקרב הלא-מחוסנים, וזה.. והן הורגות אנשים”. במילים חריפות אלו השיב נשיא ארה”ב, ג’ו ביידן, לשאלת עיתונאי מה המסר שלו לרשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק בהקשר של מיסאינפורמציה לגבי מגיפת הקורונה.

בניגוד לקודמו דונלד טראמפ, שהכחיש את המגיפה וטען שהיא תיעלם במהירות, ביידן לוקח אותה ברצינות. אחד המהלכים שהבית הלבן שלו מוביל הוא מלחמה במיסאינפורמציה ובקונספירציות – בפרט ברשתות החברתיות.

הרופא הראשי של אמריקה (Surgeon General), ד”ר ויוק מורתי, כתב במסמך המייעץ הראשון שלו בתפקיד כי “מיסאינפורמציה רפואית היא סכנה רצינית לבריאות הציבור. הגבלת התפוצה של מיסאינפורמציה רפואית היא חובה מוסרית ואזרחית”. לדבריו, חברות טכנולוגיה צריכות להתאים את האלגוריתמים שלהן לדחוק הצדה מידע שקרי ולשתף יותר מידע עם החוקרים והממשל שיעזור למורים, אנשי בריאות ותקשורת להילחם במיסאינפורמציה. לדבריו, שהמיסאינפורמציה מגיעה בעיקר מאנשים שלא בהכרח יודעים שהם מפיצים שקרים, אבל גם מכמה “שחקנים זדוניים”.

ביום חמישי אמרה דוברת הבית הלבן, ג’יין פסאקי, בתדריך עיתונאים: “יש בערך 12 אנשים שמייצרים 65% מהמיסאינפורמציה נגד חיסונים ברשתות החברתיות. כולם עדיין פעילים בפייסבוק, למרות שחלקם נחסמו ברשתות אחרות, כולל […] כאלו ששייכות לפייסבוק”. למחרת שאל אותה עיתונאי: “במשך כמה זמן הממשל מרגל אחרי פרופילי פייסבוק של אנשים בחיפוש אחר מיסאינפורמציה על חיסונים?” פסאקי השיבה: “ובכן, זו היתה שאלה מאוד טעונה ובלתי מדוייקת, שאני אסתור”. לדבריה, “זהו מידע ציבורי פתוח – אנשים משתפים מידע אונליין – כפי שכולכם מדווחים מידע בתחנות הטלוויזיה החדשותיות שלכם. […] אין רשימה סודית. אני אגיד לך שהאנשים האלה משתפים מידע בפלטפורמות ציבוריות, בפייסבוק, מידע שממשיך לנוע, שאינו מדוייק. החשש הגדול ביותר שלנו, ואני בכנות חושבת שהוא צריך להיות החשש הגדול ביותר שלך, הוא מספר האנשים שמתים ברחבי המדינה בגלל שהם מקבלים מיסאינפורמציה שגורמת להם לא לקחת חיסון”.

פסאקי המליצה שהרשתות החברתיות “ימדדו ויפרסמו בפומבי את ההשפעה של מיסאינפורמציה בפלטפורמות שלהם והקהל שהיא מגיעה אליו, עם הציבור ועם כולכם [העיתונאים] כדי ליצור אסטרטגיות אכיפה עמידות”. לדבריה, “זה לא נכון לחסום אותך מפלטפורמה אחת ולא מאחרות […] על הפצת מיסאינפורמציה”, משפט שאפשר לפרש אותו כקריאה לרשתות החברתיות לשתף ביניהן רשימות חסימה של משתמשים מפיצי-מחלות. 

דובר מטעם פייסבוק מסר שהחברה משתפת פעולה עם מומחים מהממשל, רשויות בריאות וחוקרים במטרה לבצע “פעילות אגרסיבית נגד מיסאינפורמציה על קורונה וחיסונים כדי להגן על בריאות הציבור. עד כה הסרנו יותר מ-18 מיליון פיסות מיסאינפורמציה על קורונה, הסרנו חשבונות שחזרו והפרו את הכללים הללו, וחיברנו יותר מ-2 מיליארד אנשים למידע אמין על קורונה וחיסוני קורונה בכל האפליקציות שלנו”.

ההתערבות הבוטה של הבית הלבן בהתנהלות הרשתות החברתיות מעלה חשש להפרטה של הצנזורה והפגיעה בחופש הביטוי. באותו הקשר, לאחרונה דיברנו בפינה על כך שמשרד הבריאות הישראלי חסם בטוויטר מתנגדי- ומפקפקי-חיסונים.

ובינתיים בטראמפלנד: ה”פרידום פון“, טלפון החירות שמשווק לטראמפיסטים ב-500$ כאמצעי תקשורת שאינו כפוף לדיקטטורה ולצנזורה התאגידית של גוגל ואפל, שהוא קופסה שחורה מבחינת אבטחת מידע, התגלה כגירסה בתימחור מופקע למכשיר סיני זול.

מלחמה זה לא משחק, ילדים

גיימרים יכולים להיות קצת אובססיביים לפרטים הקטנים. דוגמה עכשווית היא @_Fear_Naught_, חובב משחק הרשת מרובה המשתתפים החינמי War Thunder של חברת גאיג’ין אנטרטיינמנט, שלא היה מרוצה מדמותו הווירטואלית של הטנק הבריטי האמיתי Challenger 2.

בטנק שבמשחק, הרווח בין מבנה הצריח הבסיסי לבין מערך השריון בחזית הטנק רחב מדי, הסביר Fear_Naught, שלדבריו שימש מפקד של צ’אלנג’ר 2 ומדריך ירי בחיים האפורים שמחוץ למשחק. כדי להוכיח את טענתו, הוא הביא ראייה חותכת כשפרסם בפורום של הצ’אלנג’ר 2 באתר המשחק עמודים מתוך ה-AESP (ר”ת Army Equipment Support Publication), שהוא ספר הטנק הצבאי הרשמי.

מתברר, באופן לא מפתיע, שחלק מהחומרים שם מסווגים. לפי דיווח של UK Defence Journal, במסמכים הופיע הכיתוב “UK RESTRICTED” (בריטניה מסווג) כשהוא מחוק, ולצדו נוספה חותמת “UNCLASSIFIED” (בלתי מסווג), כשחלק מהמידע בהם היה מושחר. אולם אחד ממנהלי הפורום, @Templar_, כתב בדיון לגיימר הנלהב כי “יש לנו אישור בכתב ממשרד ההגנה [הבריטי] שהמסמך הזה עדיין מסווג. מי שממשיך בהפצתו עבר על חוק הסודות הרשמי, כפי שמצויין באזהרה בכירת המסמך, עבירה שגוררת עונש של עד 14 שנות מאסר. את זה אתה כבר יודע, כאיש שירות שחתם על הצהרה שלפיה אתה מבין את החוק ואילו פעולות הוא מחייב אותך לבצע. בכל פעם שאתה מפרסם את זה, אתה מציב אותנו (נציגים בינלאומיים של גאיג’ין), במיוחד אזרחים בריטים, בבעיה רצינית, מאחר שכפי שהאזהרה השימושית מציינת, החזקה לא מורשית של מסמך שמור היא עבירה”. 

גאיג’ין אנטרטיינמנט (גאיג’ין זה “זר” ביפנית) מציגים את עצמם כסטודיו שפועל מקפריסין, אבל נוסדו במקור במוסקבה שברוסיה, ועדיין מפעילים שם משרדים. מנהלי הפורום מחקו את המסמך המסווג מהפוסטים. אחד המשתתפים בפורום הביע תקווה שלמרות התקרית הבטחונית, גאיג’ין ישתמשו במידע שקיבלו לתקן ולדייק את הטנק במשחק. אולם מנהל הקהילה של גאיג’ין, סקוט @Smin1080p מיינרד, פסל זאת על הסף: “אין מקור מידע חוקי שאפשר להשתמש בו. לפיכך לא יבוצעו שינויים. היינו מאוד ברורים במדיניות שלנו לגבי מקורות מידע”.

זו לא הפעם הראשונה שמישהו חושף מסמכים סודיים בהקשר של המשחק הזה. מיינרד ציין כי “בפעם האחרונה שמסמך כזה שותף ונטען שהסיווג שלו בוטל, הוא למעשה עדיין היה מסווג ואישרו לנו שהוא לא היה צריך להיות משותף בפומבי”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה, יריב לנצ’נר, מדע פאקר, רן לוקאר🔧

עין הנץ לציון צופיה; בבלגיה עושים שיימינג לשרים שעסוקים בסלולר 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

העיניים של המשטרה

תזכיר חוק חדש עלול לאפשר למשטרה להקים מאגר ביומטרי עצום שמתעד אנשים ומכוניות בכל רחבי הארץ, לרגל אחרי ישראלים ולאסוף מידע על מיקומם ומעשיהם, לאגור אותו, להשתמש בו ולחלוק אותו עם גופים נוספים. לכן לא פלא שהמשרד לבטחון פנים החביא אותו באתר התזכירים הממשלתי ביום חמישי בלילה.

“תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (תיקון מס’ )(מערכות צילום מיוחדות), התשפ”א-2021″ מנסה לתת מסגרת חוקית ל”עין הנץ”, מערכת מצלמות הפרושה בכבישי הארץ לזיהוי לוחיות רישוי של מכוניות ותיעוד סטילז ו-וידאו של המכוניות והנוסעים. המערכת הזאת פועלת כבר שמונה שנים ללא סמכות חוקית, למעט אישור בדיעבד שנתיים אחרי הקמתה מהיועמ”ש, שגם הוא אמר ששימוש בה דורש חקיקה.

בשנה שעברה חשף דניאל דולב בוואלה כי המשטרה הקימה מאגר מידע עצום מהמצלמות הללו גם על אזרחים שלא פשעו, והוא נשמר למשך שנים. בעקבות הפרסום הגישו האגודה לזכויות האזרח ו”פרטיות ישראל” עתירה לבג”ץ נגד השימוש בעין הנץ:

בעתירה נטען כי מדובר במנגנון מעקב קיצוני, שמאפשר למשטרה לקבל בלחיצת כפתור מידע פרטי רגיש על מיקומם של האזרחים הנוסעים בכבישי הארץ בזמן אמת וגם מאפשר לה לחזור “במנהרת הזמן” כדי לשחזר את מקום הימצאו של אדם, את מסלול תנועתו, ולעיתים גם מגעים שקיים עם אחרים בעבר. כל זה ללא הסדרה בחוק, ללא צו שיפוטי וללא פיקוח. טענו כי השימוש במערכת פוגע בזכויות החוקתיות לפרטיות ולחירות, וכי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, השימוש במערכת אינו עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש להפסיקו לאלתר.

אתר האגודה לזכויות האזרח, 27.5.2021

המדינה הודיעה בתגובה שהיא בשלבי ניסוח תזכיר חוק – כאמור, שמונה שנים אחרי תחילת השימוש במערכת. עברה חצי שנה והמדינה פרסמה את התזכיר להערות הציבור – ביום חמישי באחת עשרה בלילה.

תזכיר החוק מסמיך את המשטרה לאסוף מידע בלי להגדיר מגבלות על משך שמירת המידע, מי מורשה לגשת אליו, איך שומרים עליו מהאקרים ודליפות מבפנים, ומבלי לחייב אותה לפרסם את מיקומי המצלמות. התזכיר מתיר למשטרה להעביר את המידע לשורה של גופים לא משטרתיים ובהם הפרקליטות, שב”כ, מח”ש, אגף המודיעין בצה”ל, שב”ס, הרשות להגנת עדים ועוד, וכן לכל “גוף ציבורי לפי דרישתו” “לצורך מילוי תפקידו”. דולב, שעובד היום כתחקירן באתר שומרים, סקר את תזכיר החוק החדש, ואפשר לקרוא את הסקירה שלו בסייברסייבר.

כפי שהזהירה עו”ד אן סוצ’יו מהאגודה לזכויות האזרח בכתבה של ג’וש בריינר ב”הארץ”:

שנים שהמשטרה מכניסה מאחורי גבם של האזרחים עוד ועוד טכנולוגיות מעקב שמכרסמות בפרטיות שלנו. עכשיו, במקום להסדיר ולהגביל את האמצעים הללו, מבקשת המשטרה לקבל צ’ק פתוח כדי להמשיך באותה הדרך. [מדובר בחוק מסוכן] שיאפשר למשטרה לבצע מעקב המוני אחר אזרחים, לרבות באמצעות זיהוי פנים ביומטרי. החוק הזה הוא איום אדיר על הפרטיות של כולנו והוא נותן יד חופשית למשטרה להשתמש במידע שייאגר אצלה באמצעות הטכנולוגיות האלו ללא פיקוח שיפוטי. לא ניתן לחוק המעקבים לעבור.

סתם את הגוללים

חברי הממשלה הפלמית בבלגיה עסוקים בסלולרי בזמן העבודה, ומיזם The Flemish Scrollers (הגוללים הפלמים) עושה להם שיימינג בטוויטר.

בדברי ההסבר של הפרוייקט נכתב:

כל ישיבה של הממשלה הפלמית בבלגיה משודרת בלייב בערוץ יוטיוב. תוכנה מחפשת טלפונים ומנסה לזהות את הפוליטיקאי המוסח. זאת באמצעות בינה מלאכותית. התוצאות מתפרסמות ברשת החברתית עם תיוג של הפוליטיקאי.

ציוץ בטוויטר של הגוללים הפלמים, 5.7.2021

הבוט מאתר את השימוש בסלולר, מזהה את הפוליטיקאי, מעלה את קטע הווידאו הרלוונטי וכותב: “[@פרופיל_הפוליטיקאי] יקר, אנא הישאר.י ממוקד.ת!”

את המיזם הקים המתכנת והאמן הבלגי דריס דהפורטר, שסיפר בראיון לאחראי:

ההשראה העיקרית לפרוייקט הזה היתה מציאת הסטרים החי של הממשלה שלי, של כל הפגישות שלהם. הם משדרים את זה לייב ביוטיוב, וכבר עשיתי הרבה עבודה עם מצלמות מעקב לא מוגנות. בשבילי זו היתה נקודת פתיחה, ואחרי כמה שבועות עלה לי הרעיון השנון לעקוב אם הם משתמשים בטלפון שלהם, אם יש בזה משהו מעניין. ככה התחלתי את “הגוללים הפלמים”.

אני חושב ש-90% מתהוגובת חיוביות ו-10% שליליות, ואני חושב שרוב הזמן הן מגיעות מפוליטיקאים או אנשים שקשורים לפוליטיקה. זה מה שאני רואה כשאני מסתכל בתגובות.

(הלשינו: טשסלי, אלפקה)


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

אורלי לוי-אבקסיס ואריה דרעי נגד הגולשים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

אורלי לוי-אבקסיס שוב מנסה לחסום את האינטרנט

חוק סינון אתרים, כמו נבל בסרטי אימה, ממשיך לחזור מן המתים להמשכונים גרועים יותר ויותר. החוק מחייב ספקי אינטרנט לצנזר אתרים מסויימים לכלל הגולשים כברירת מחדל, ולהחריג רק את אלו שיבקשו במפורש לא לקבל שירות סינון. כלומר, ספקיות האינטרנט והסלולר יצטרכו להחזיק רשימות של לקוחות שלא רוצים סינון, רשימות שעלולות לדלוף או להימסר לרשויות ולשמש נגד הגולשים.

החוק נולד ב-2004 לח”כ יחיאל “לא לקחתי את המוח” חזן מהליכוד (2004), ומוחזר מאז מספר פעמים, בין השאר פעמיים על ידי יצחק וקנין מש”ס (2005),  אמנון כהן מש”ס (2006, 2013פ/1111/19), ליה שמטוב מישראל ביתנו (2012, פ/4457/18), פנינה תמנו-שטה מיש עתיד (2013, פ/1770/19, 2018 פ/5562/20), מיקי זוהר מהליכוד בגירסה מעט שונה (2016 פ/2435/20), שולי מועלם-רפאלי (2018 פ/2522/20).

החוק הוגש גם על ידי אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו (2013, פ/1733/19), אורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ישראל ביתנו (2015 פ/64/20), אורלי לוי-אבקסיס מגשר (2020 פ/640/23), וכעת על ידי אורלי לוי-אבקסיס מהליכוד (2021 פ/1564/24).

בקצרה, חסימת אינטרנט תהיה אחת מהשתיים:

  1. לא יעילה טכנית וקלה לעקיפה, ותיצור תחושת בטחון מזוייפת אצל המשתמשים שרוצים בסינון.
  2. תשבור את האינטרנט, תפגע בכל המתגלצ’ים, תחרב את שוק ההייטק הישראלי ותצרף את ישראל למועדון המכובד של מדינות מפוקפקות כמו איראן, סין וצפון קוריאה.

מלבד זאת, אין שום צורך בחסימה מטעם המדינה, מאחר שספקיות אינטרנט מחוייבות לספק שירות סינון אתרים בחינם לכל לקוחותיהן המעוניינים בכל, והחל מתחילת 2020 גם מחוייבות ליידע את הלקוחות על כך באמצעון מסרון או דואל מדי חצי שנה. בסוף אפריל השנה, משרד התקשורת הטיל קנסות של כ-900 אלף שקל על שבע חברות הסלולר שלא צייתו לחוק הזה.

ח”כ לוי-אבקסיס הספיקה לעדכן את קורות החיים שלה במספר מפלגות מאז הפעם הראשונה שהעלתה את ההצעה, אבל לא טרחה לעדכן את ההצעה הממוחזרת, כשמיחזרה גם את דברי ההסבר מלפני שמונה שנים שנפתחים במילים “בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי”. עוד כתבה שם כי

בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד ולה כי לכ-47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

הצעת החוק פ/1564/24 של ח”כ אורלי לוי-אבקסיס

פעיל הזכויות הדיגיטליות עו”ד יהונתן קלינגר הזכיר כי:

  1. הנתונים הללו נרשמו לפני כניסת החוק שמחייב ספקיות אינטרנט לתת סינון אתרים בחינם, ולכן לא בודקים את השפעת הסינון הזה
  2. הנתונים אינם מ-2021, המועד האחרון שבו ח”כ לוי-אבקסיס הגישה את החוק, ואפילו לא מ-2013, מועד ההגשה הראשונה: הם ממחקר של פרופ’ דפנה למיש שפורסם בכתב העת “מגמות” ב-2009, כשהנתונים בו נאספו בשנת 2006 – לפני 15 שנה!
  3. ואפילו כנתונים בני 15, הם מוצגים באופן מטעה. לפי הצעת החוק, “60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים”. לפי המחקר, המדגם אינו אקראי ומוטה כלפי בעלי הכנסה גבוהה, נערך רק בקרב ילדים שגולשים באינטרנט, והמספר המופיע בהצעת החוק לא קיים בו.

אריה דרעי האט את האינטרנט

ועוד בחדשות מחוקקים נגד האינטרנט: העבריין המורשע והשר לשעבר הרב ח”כ אריה דרעי ביקש לסכל התחברות של חרדים לאינטרנט מהיר, ולשם כך סירבל את הביורוקרטיה לפריסת סיבים אופטיים בבניינים חדשים בכל הארץ. 

משרד התקשורת פעל בשנה האחרונה להרחיב את פריסת הסיבים האופטיים המאפשרים חיבור אינטרנט מהיר. בין השאר, המשרד יזם תיקון תקנות התכנון והבנייה כך שיחייבו פריסה של סיבים אופטיים בבנייני מגורים חדשים, בדומה לפריסת תשתיות חשמל ומים. אלו דרשו את חתימתו של שר הפנים דאז דרעי, שסירב לחתום. הוא סירבל את התהליך כך שקבלנים יצטרכו לקבל אישור מראש העיר ומהנדס העיר, מה שיקל על ראשי ערים חרדיות למנוע את פריסת הסיבים, ותושביהן לא יוכלו להתחבר לאינטרנט מהיר. 

הפגיעה של דרעי כפולה: בחרדים, שלא כולם מתנגדים לחיבור אינטרנט מהיר, ושחלקם זקוקים לו למטרות עבודה ולימוד מרחוק; ובחילונים, שהכפייה הדתית הזאת היתה מעכבת פרישת סיבים גם בערים חילוניות. מאז החל עיכוב התקנות, נבנו בישראל 1500 בניינים חדשים עם 30-40 אלף משקי בית – שיקבלו אינטרנט סיבי באיחור, אם בכלל.

ביומו האחרון בתפקיד הסכים דרעי לחתום על התקנות אך החריג מהן ערים חרדיות. רפאלה גויכמן מדווחת (₪) כי במשרד התקשורת יפנו כעת לשרת הפנים איילת שקד כדי שתאשר את הנוסח המקורי ותפסיק את הפגיעה בחרדים.

דרעי אישר את הדיווח:

התקנות נבחנו מול כלל הגורמים המקצועיים במינהל תכנון, ומול הלשכה המשפטית במשרד הפנים. בין שאר הנושאים שנבחנו, ביקש השר לתת את הדעת למניעת פגיעה ברגשות ציבור שעל פי השקפתו מתנגד לחלוטין לכל שימוש באינטרנט, ובוודאי להתקנת תשתית המאפשרת חיבור ישיר של אינטרנט לביתו. לאחר בחינת הנושא לעומק ובתיאום עם משרד המשפטים ומשרד התקשורת, סוכם כי רשות הרישוי המקצועית בעיר (לא יו”ר הרשות המקומית) תוכל להעניק פטור ליזמים להתקנת התשתית בבניינים שיוכח כי רוב הדיירים בבניין מתנגדים לחיבור אינטרנט לביתם. עם הטמעת השינויים שסוכמו, חתם השר דרעי על התקנות.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

לדף הבא →