🐉 נעימת משחקי הכס על פסנתר במשחק וידאו 🤷‍ זאקרברג מסתבך 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

זאקרברג מסתבך

📩 ארגון הריגול האזרחי פייסבוק שאב פרטי אנשי קשר של 1.5 מיליון משתמשים ללא הסכמתם מאז מאי 2016, נחשף בביזנס אינסיידר. את הגישה לאנשי הקשר קיבלו בפייסבוק באמצעות דרישה שערורייתית ממשתמשים לספק את כתובת האימייל והסיסמה שלהם. לטענת החברה, מדובר באיסוף “לא מכוון”, והיא מוחקת כעת את הנתונים.

🕵️ עוד התגלה השבוע שפייסבוק שמרו סיסמאות גלויות של מיליוני משתמשי אינסטגרם. כדי לקבור את הסיפור, בפייסבוק פרסמו אותו שעה לפני חשיפת דוח מולר וערב חג הפסחא, כשהם לא מפרסמים אותו בפוסט נפרד אלא מוסיפים אותו לפוסט קיים מלפני חודש, שדיווח על שמירת סיסמאות גלויות של עשרות אלפי משתמשי אינסטגרם ומאות מיליוני משתמשי פייסבוק.

🤷‍♂️ הפרות הפרטיות החוזרות ונשנות עלולות לסבך לא רק את תאגיד פייסבוק, אלא גם את מייסדו ומנכ”לו מארק זאקרברג. ברשות הסחר הפדרלית (FTC) בוחנים אם וכיצד להטיל עליו אחריות אישית, במסגרת חקירה שנמשכת מאז מרץ 2018, ומתמקדת בבדיקת הפרות הסכם הפשרה שנחתם בין פייסבוק לרשות ב-2011.

אפס לייקים לפייסבוק 📸 Prateek Katyal (prateekkatyal@unsplash)
https://unsplash.com/photos/xv7-GlvBLFw
אפס לייקים לפייסבוק 📸 Prateek Katyal (prateekkatyal@unsplash)

משחקי הספויילר

⛪ הדיון על שיחזור קתדרלת נוטרדאם השרופה כבר בעיצומו, ויש שני מקורות סיוע מפתיעים: סריקת תלת-ממד ומשחק ווידאו. סריקת הלייזר של הקתדרלה בוצעה על ידי ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון, שביקש ללמוד את סודות הבנייה שלה; ועותק דיגיטלי מפורט שלה נבנה במשך שנתיים על ידי האמנית קרוליין מיוס, חברת צוות הפיתוח של המשחק Assassin’s Creed Unity. בחברה שיצרה את המשחק, יוביסופט, הודיעו על תרומת 500 אלף אירו וחלוקת המשחק בחינם למשך שבוע, כדי “לתת לכל הגיימרים הזדמנות לחוות את ההוד והיופי של הקתדרלה באמצעות Assassin’s Creed Unity ל-PC”.

🐲 בקרב אזרחי אומת הרשת, ספויילרים הם חטא גדול – וגם הנקמה המושלמת. בעונה השישית, אישה אחת שלחה לאקס הבוגדני שלה ספויילרים למשחקי הכס מדי פרק. בהשראתה, רוס הטל, האנטר ליין וג’ו מיינוורינג יצרו שירות בשם ספויילד, שתמורת תשלום ישלח ספויילרים עם שידור כל פרק למספר שבחרתם ובלי לחשוף את זהותכם. הם מפרסמים תגובות נבחרות לספויילרים בטוויטר שלהם.

🎹 במשחק הווידאו Overwatch יש פסנתרים שאפשר לנגן בהם. אז הנה רודריגו ללס מנגן את אות הפתיחה של משחקי הכס באמצעות ירי על הקלידים:


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🔌 חברת החשמל של הפלסטינים חושפת הכל 🐱‍💻 סייברסייבר

לקרוא למה שהיה באתר חברת החשמל המזרח ירושלמית (شركة كهرباء محافظة القدس) פירצת אבטחה יהיה עלבון לפירצות אבטחה. מי שבנו את האתר לא שמעו על אבטחת מידע. לא כשמועה רחוקה, לא כרמז הנישא על כנפי הרוח, ואפילו לא כניחוח רחוק המזכיר גשם ישן. כלום. סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר – פרק 11, עם נעם רותם + עידו קינן.

מד מתח 📸 Thomas Kelley (thkelley@Unsplash); עיבוד: Podcasti.co

הערותוכנית

דיברנו על פירצות אבטחה בחברת החשמל לישראל בפרק 7 של סייברסייבר:


סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱‍💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, נעם רותם 🎵 מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’ 🎛️ אפקטים ואינסרטים: 👨‍🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co

⛪ סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו יוכלו לסייע בשיחזור קתדרלת נוטרדאם

קתדרלת נוטרדאם לפני ואחרי השריפה 📸 MTWEmperor (cc-by-sa)

“אין מצווה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ לארץ ולשרוף אותן. בארצנו הקדושה, הנושא יותר מסובך”, הבהיר הרב שלמה אבינר לקורא סקרן שתהה, עוד בטרם התקררו הקורות, אם מותר להצטער על שריפת קתדרלת נוטרדאם. ובינתיים בצרפת: ההתגייסות להשבת המבנה לקדמותו בעיצומה ועשירי הארץ כבר התחייבו לתרום מאות מיליוני אירו. איך משחזרים מבנה כזה? באמצעות סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו.

את סריקת הלייזר התלת-ממדית ביצע ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון בקרבי הקתדרלה בנסיון לפענח את סודות הבנייה שלה. בראיון לנשיונל ג’יאוגרפיק סיפר שהסריקה הניבה מיליארד נקודות מידע, וכי “אם עשית את העבודה שלך כראוי, [הסריקה] מדוייקת עד לרמה של 5 מ”מ” (בעניין דומה, זוג אמנים טוען שסרק את הפרוטומה של נפרטיטי, שנמצאת במוזיאון החדש בברלין, ושחרר דגם תלת ממד שלה לשימוש הציבור).

לגבי החוץ – תוכנת Photosynth (שהפצתה הופסקה) של מיקרוסופט ואוניברסיטת וושינגטון יודעת לבנות דגם תלת-ממדי של בניינים מתצלומי דו-ממד מרובים – דבר שקל להשיג במקרה של אטרקציות תיירותיות כמו כנסיית נוטרדאם.

אנדרו טאלון מספר על סריקת התלת-ממד של נוטרדאם

מקור נוסף למידע מבני על נוטרדאם הוא משחק הווידאו Assassin’s Creed Unity. עלילת המשחק ממוקמת בפריז במהלך המהפכה הצרפתית. אחת האמניות שעבדו עליו, קרוליין מיוס (Caroline Miousse), בנתה במשך כשנתיים דגם ממוחשב מפורט, פנים וחוץ, של הקתדרלה. בטוויסט אירוני, הדיוק ההיסטורי הוביל לכך שהמבנה במשחק לא כלל את הצריח המחודד, שטרם נבנה באותה תקופה, אולם שחקנים נסיינים טענו שהצריח חסר להם בתמונה – ומיוס נאלצה להוסיף אותו. הצריח הזה קרס בשריפה.

קתדרלת נוטרדאם במשחק הווידאו Assassins Creed Unity

🗳️ סיכום בחירות 2019 ברשת: פייסבוק לייב, סמסים ופייקים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

להסרה הצביעו “הסר”

סמסים פרסומיים בלתי קרואים אסורים לפי חוק הספאם, אולם הפוליטיקאים ששומרים על השמנת השכילו להחריג מהחוק סמסים פוליטיים. בבחירות 2015 התקבע הנרטיב, שהוצג בתחקיר של עמית סגל, לפיו מה שהיטה את הכף לטובת הליכוד ובנימין נתניהו היו מיליוני סמסים ורובושיחות עם הפחדות שקריות על שיעור הצבעה גבוה בקרב הערבים, שנשלחו למצביעים פוטנציאליים והוסתרו מהתקשורת.

הלקחים יושמו גם בבחירות הנוכחיות: עקיפת התקשורת המסורתית באמצעות פלטפורמות סושיאל מדיה למסרים ישירים (פייסבוק, טוויטר, מסנג’ר), ושמירת נאמנות גם לפלטפורמות המיושנות (סמסים ורובושיחות; על תעמולה בפקס לא שמענו, תודה לאל(גוריתם)).

כרגיל, נתניהו היה התלמיד המצטיין. הוא עקף את תשדירי התעמולה המיושנים בטלוויזיה עם אולפן ומראיין משלו ב”ליכוד TV” בפייסבוק לייב, שנתן לו במה אוהדת להגיב במהירות על ענייני היום; אסף מידע על גולשים באמצעות צ’טבוט פייסבוק מסנג’ר, שיטה מתוחכמת שהקשתה על יריביו ועל ועדת הבחירות לעקוב אחר פעילותו; ובשילוב מרגש של ישן וחדש פנה לאוהדיו במסנג’ר וביקש מהם להתקשר בטלפון לאנשים ולשכנע אותם לצאת ולהצביע מח”ל.

לא מפתיע לגלות שנתניהו היה זה שיירט את הנסיון להחיל את חוק תעמולת הבחירות על האינטרנט. יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, חתר תחתיו כשהחליט (תב”כ 8/21) לחייב מפלגות להיות חתומות על כל פרסום מטעמן ברשת, ופרסם החלטה דומה על החובה להזדהות גם בספאם הסמסים.

במפלגת העבודה עקפו את האיסור באמצעות הבטחה ל”פרטי השולח” בלינק ייחודי לכל נמען, שהוביל אמנם לאתר מפלגת העבודה, אך גם סימן את הנמען כבעל טלפון פעיל שקיבל את המסרון. וזה עוד הרע במיעוטו – גופים אחרים (מפלגות? ארגונים פוליטיים) המשיכו לשלוח הודעות לא חתומות גם אחרי האיסור, מה שהעלה ריח חזק של חותמת גומי שרופה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.

הפוגה קומית אקטיביסטית נרשמה כשאזרח בשם אייל גרוס החליט להחזיר למספימים באקסווב. הוא הגיע לכינוס של מרצ כשבידיו הטלפון מוצף הספאם שלו, ובזמן שראש המפלגה ח”כ תמר זנדברג נשאה דברים, הוא התפרץ לדבריה והחל להקריא את הסמספאמים ששלחה לו. אנחנו מדברים עם גרוס בפינה היום.

בזירה הפוליטית של הרשתות החברתיות היו גם יוזרים רבים שהדהדו תעמולה – יוזרים מזוייפים, לפי טענת תחקיר “פרוייקט הבוטים הגדול* השנוי במחלוקת, שפורסם בידיעות אחרונות ובניו יורק טיימס. הליכוד רכב עליו בשמחה, כשנתניהו סימן את המילה “בוטים” ככינוי גנאי לימנים לצד “צ’חצ’חים” ו”מנשקי קמעות”, אירח בהצהרה לתקשורת את אחד הצייצנים שהוחשדו בתחקיר, וליכודניקים התגאו בחולצות בוטים נחשקות. הפרוייקט פרסם קודם לכן תחקירים על רשתות השפעה זרה מסעודיה, טורקיה (?) ודובאי, וטוויטר עצמם גילו וסגרו רשת השפעה של הכת הנוצרית-סינית CAG. פייסבוק הודיעו שסגרו מאות דפים ומשתמשים פיקטיביים מאיראן שפעלו נגד נתניהו. אפילו במפלגת העבודה בראשות אבי גבאי הפעילו דפי פייסבוק אנונימיים נגד יאיר לפיד, שחשד בכלל בנתניהו.

אולם עד כה, אף גורם חקירה, סייבר או אכיפה ממלכתי לא פרסם מסקנות משלו.

נאום הבוטים של בנימין נתניהו
נאום הבוטים של בנימין נתניהו

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ.

* גילוי נאות: נעם רותם מ”פרוייקט הבוטים הגדול” ואני מגישים יחד את הפודקאסט סייברסייבר

🗳️ מעל 100 אלף רשומות על ליכודניקים דלפו לרשת 🐱‍💻 סייברסייבר בחירות 2019

לכבוד הבחירות אנחנו מקדישים את פרק 10 של סייברסייבר, עם נעם רותם, עידו קינן ורן בר-זיק, למיטב הפירצות באתרי המפלגות, שהפקירו לכל גולש חובב מאפים את הפרטים של מתפקדיהן – ובמקרה של הליכוד, גם את הספירה החוזרת של ההצבעה בפריימריז, וברגע האחרון גם 119 אלף רשומות על תומכי ליכוד.

נאום הבוטים של בנימין נתניהו 🎨 עיבוד לצילומסך מהטוויטר של נתניהו

הערותוכנית

00:00 נעםר איתר פירצת אבטחה טרייה, שחשפה 119 אלף רשומות מידע על תומכי ליכוד. מערך הסייבר דאג לסגירתה תוך שעתיים. ממפלגת הליכוד לא נמסרה תגובה.

דגימה מהמידע שדלף מהליכוד. טשטשנו פרטים מזהים כדי לא לפגוע בפרטיות

05:45 כפר הבחירות של דפקון פורץ מכונות הצבעה (פדף)

08:27 פירצת אבטחה באתר מפלגת העבודה חשפה את שמות המתפקדים

14:48 העבודה שמרו פרטים של חברי מפלגה גם אחרי שעזבו

15:41 פירצת אבטחה באתר הליכוד (המטה הלאומי בליכוד) חשפה פרטי מתפקדים, איפשרה את השחתתם ואיפשרה שתילת מתפקדים פיקטיביים

17:22 פירצת אבטחה באתר הבית היהודי חשפה פרטי מתפקדים

17:57 פירצת אבטחה באתר של שאול מופז ממפלגת קדימה חשפה פרטי מתפקדים

18:15 פירצת אבטחה באתר של עמרם מצנע ממפלגת העבודה חשפה פרטי מתפקדים

23:27 פירצת אבטחה באתר הפריימריז של הליכוד איפשרה השחתת נתוני ההצבעות בפריימריז

26:15 הפורנזיקה של הפירצה באתר הפריימריז של הליכוד:


סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱‍💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, נעם רותם (בחופשה), רן בר-זיק 🎵 מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’ 🎛️ אפקטים ואינסרטים: Sirkoto51 (CC0), ניר שרף, לע”מ 👨‍🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co

📲 היישומונים: זה שיעיר אותך, זה שיגרום לילדים לענות וזה שילווה אותך כשמפחיד בחוץ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

לעולם לא תצעדי לבד

רותם שוחט ובן זוגה נדב לכיש יצרו את סקורה (Sekura), אפליקציה שמסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי. שוחט כתבה בפייסבוק:

הרעיון נפלט באישון לילה, על הספה, מתוך החוויה האישית שלי – איך לא קיים (לפחות לא באופן שאני חושבת עליו) כלי טכנולוגי שמאפשר לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי? את החוויה של הפחד, העוררות המוגברת והתחושה הלא נעימה של ללכת לבד בלילה אני מאמינה שכל נערה ואישה מכירה.

עבדנו על האפליקציה במשך שנה בניסיון לייצר אותה קלה לתפעול כדי לאפשר תחושה אקטיבית של מסוגלות בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת לך להפעיל רעש של סירנה, לגרום לטלפון לצלצל, לשלוח הודעה עם מיקומך בזמן אמת וגם לחייג למספר חירום.

חיות פורים עסוקות בסלולר, כיכר הבימה, תל אביב, 2019 📸 עידו קינן
חיות פורים עסוקות בסלולר 📸 עידו קינן

ועוד יישומונים

🤙 “לבן שלי יש אייפון, ובכל זאת אני לא יכול להשיג אותו בקלות משום שהוא תמיד על מצב שקט”, סיפר ניק הרברט לאתר GH. “לא מצאתי פתרון קיים שיאפשר לי לשלוח לו הודעה שתעקוף את מצב השקט ותופיע מעל כל דבר אחר שהוא עושה ותודיע לי שהוא ראה אותה”. וגם כשהילדים במצב לא שקט, הם לא תמיד אוהבים לענות להורים. הרברט פיתח אפליקציה בשם RespondASAP (הגב בהקדם האפשרי), שכששולחים באמצעותה הודעה היא משתלטת על המסך של הנמען, נועלת אותו ומרעישה עד שהוא עונה.

🛸 האפליקציה Odd Alarm מיועדת למי שמתקשה להתעורר בבוקר, גם עם שעון מעורר. הייחוד שלה הוא הצלילים המעצבנים, המגעילים והמפחידים שהיא משמיעה בשעה היעודה – קרב חתולים, כלב מקיא, חייזר מעצבן וזומבי זועם, בין השאר.

🏏 עמותה בריטית נגד אלימות במשפחה, Cithrâh Foundation, יצרה אפליקציה לתיעוד התעללות ואלימות. האפליקציה מוסווית כאפליקציית לייפסטייל, והמידע שמתועד דרכה נעלם מהמכשיר ונשמר בענן. שמה של האפליקציה נשמר בסוד ונמסר רק למי שצריך אותה, כדי לא לחשוף את שימושיה האמיתיים למתעללים פוטנציאליים.

📍 כוחות משטרה וחירום ברחבי בריטניה החלו להשתמש ב-what3words, שירות שמאפשר לשתף מיקום ברמת דיוק של 3 מ”ר באמצעות שלוש מילים במקום כתובת, הסבר מפורט או נ”צ עמוס מספרים. השירות זמין לציבור דרך אפליקציה, ופועל עם גישה ל-GPS גם כאשר חיבור האינטרנט כבוי. השירות זמין בכמה עשרות שפות (עברית לא כלולה שם, ערבית כן), ובכל מקום בעולם, כולל בישראל. הכתובת של גלצ, למשל, היא ///reds.canines.tailed.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים

💊 עישנתי וואטסאפ אבל לא לקחתי לריאות 🎙 שׁרת התרבות, פרק 7

הפוסט “אפליקציות הזיה – וואטסאפ ופייסבוק כסמים משני תודעה” בבלוג “טכנומיסטיקה” הביא אותי להזמין את מחברו, חוקר הפסיכדליה ד”ר עידו הרטוגזון, לפרק השביעי של הפודקאסט שׁרת התרבות לשיחה על טכנולוגיה כסם ממכר, אהבה דיגיטלית לעומת קינטית, איך האינטרנט ההיפית הפכה לנאו-ליברלית ועוד.

ד”ר עידו הרטוגזון באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן, חדר 404

הערותוכנית

00:00 הפוסט של הרטוגזון, “אפליקציות הזיה – וואטסאפ ופייסבוק כסמים משני תודעה

03:06 סרטון החיים ההיפר-מרובדים “HYPER-REALITY” של קייצ’י מטסודה

05:58 הספר של הרטוגזון, “טכנומיסטיקה

06:47 סטוארט ברנד וה-Whole Earth Catalog

06:55 המאמר של סטוארד ברנד על ההאקרים – Spacewar

08:48 מחאות של עובדי אמזון וגוגל נגד שת”פים וחוזים בטחוניים

19:23 החלפת אמוג’י האקדח לאקדח מים באפל 🔫

סם האמוג’י 📸 עידו קינן, חדר 404

שׁרת התרבות הוא הסכת (פודקאסט) על תרבות רשת 🗣️ יוצר ומגיש: עידו קינן 👨‍🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🎵 מוזיקת פתיח וסגיר: N1N10DOH! (cc-by) 🙉 אינסרטים: Fear and Loathing in Las Vegas, Idiocracy, Bandersnatch, Jabberwocky, read by Arctura/LibriVox, Nkzdra/Freesound 😇 השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

🤳 הטרוקולר הסעודי חשף את המשתמשים 🐱‍💻 סייברסייבר, פרק 9

רוצים לדעת מי התקשר אליכם? יש אפליקציה לזה. אבל אל תתקינו אותה: היא תשתה את כל ספר הטלפונים שלכם, עם כל הפרטים של כל אנשי הקשר. בפרק 9 של סייברסייבר, נעם רותם ורן לוקאר מדברים עם עידו קינן על אפליקציית זיהוי השיחות הסעודית “דליל“, שאספה יותר מדי מידע על 5 מיליון משתמשיה – והפקירה אותו ברשת לכל הגולשים 🤖 וגם: תשדיר שירות לפרוייקט הבוטים הגדול של יובל אדם ונעם רותם.

אפליקציית דליל

🐱‍💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן, נעם רותם ➕ אורח: רן לוקאר 🎵 מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’, xclntr (cc-by) 🎛️ אפקטים ואינסרטים: Taken, כל אנשי הנשיא 📸 Nambit, VN (cc-by), Harrison Moore/Unsplash 👨‍🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cybercyber@podacsti.co

נראה לי שמצאתי דרך למנוע מפייסבוק לאסוף עלי מידע

בעצם אולי לא.

🏭 נשים בזנות תובעות מסיילזפורס לקחת אחריות 🔌 רמי מאלק יורד אופליין 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

זנות תאגידית

תאגידים נדרשים כיום להתייחס לא רק לשורת הרווח, אלא גם להשפעה שלהן על העולם, מה שמכונה “אחריות תאגידית”. דוגמה טרייה היא תביעה שהגישו 50 נשים בזנות נגד חברת סיילזפורס, בטענה לסיוע בסחר בנשים, זנות וניצול מיני. התביעה הוגשה תחת הפסבדונים “ג’יין דואו” לבית המשפט הגבוה של מחוז סן פרנסיסקו. לטענת התובעות, סיילזפורס, ספקי שירותי תוכנה ומחשוב עם שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר, סיפקו תשתית טכנולוגית ללוח המקוון בקפייג’, ששימש לתקשורת בין סוחרי נשים, סרסורים וזנאים. הקשר העסקי בין החברות החל ב-2013, בסמוך לתחילת המאבק המשפטי של 47 פרקליטי מדינה מרחבי ארה”ב נגד האתר, שהביא לחילוטו וסגירתו לפני שנה ולהעמדת מנכ”לו לדין. סיילזפורס סירבו להתייחס לגוף הטענות ומסרו רק כי “יש לנו מחוייבות עמוקה לשימוש אתי ואנושי במוצרים שלנו, ולוקחים את ההאשמות הללו ברצינות”.

אנחנו מדברים על כך עם ד”ר שני הורוביץ-רוזן, מומחית לתקשורת ושינוי חברתי ויועצת לעמותות ולעסקים חברתיים. בראיון מקדים הסבירה הורוביץ-רוזן:


כיום, אחריות תאגידית כבר לא מתבטאת רק בהתנדבות של חברה או בתרומת כסף. אחריות תאגידית מתבטאת גם בערך החברתי שהעובדים מייחסים לחברה. העובדים הפכו לסוג של שותפים בחברה מבחינת ההון החברתי שהיא מספקת להם. הם רואים במידת המוסריות והאתיקה של החברה חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם עצמם. הם גם שותפים בהחלטות איפה להתנדב ולתרום וגם בהיבטים של פעילות החברה עצמה. העובדים מודעים לכח שיש להם בשוק ומבקשים להשפיע לטובה.

לכן ארגונים צריכים לענות על הצרכים הללו ולספק ערך מוסרי עבור העובדים. הם צריכים לענות על שאלות חשובות בנושאים כמו איזון מגדרי, איזון בין משפחה לקריירה, הטרדות מיניות, יחסי ניהול תקינים וכו’. אלה נושאים שהם חשובים באופן אובייקטיבי כמובן, אבל מהווים חלק גם מההגדרה העצמית של העובדים, שרוצים לראות את עצמם עובדים בחברה מוסרית ושיוויונית. מהבחינה הזאת, העובדים הם סוג של לקוחות שהארגון צריך לתקשר להם את הערכים הללו, ולדאוג שיהיו מרוצים ויביעו סולידריות.

לגבי סיילספורס, אם זה המקרה והפרטים נכונים, זה חמור מאד. יהיה מעניין לראות אם יקחו את הדיון לזירה המשפטית או שסיילספורס יכירו בחומרה של הנושא הזה, יסבירו איך זה קרה, ויציעו פתרון הלאה. ואפילו יתרמו לעמותות שמסייעות לשורדות זנות.
סיילספורס מתגאה מאד באחריות התאגידית שלה. הם תרמו לאחרונה 18 מליון דולר לארגוני הומלסים בסן פרנסיסקו. וגם בניוף תורם לא מעט. אבל פה זו באמת עוד דוגמה של האחריות המוסרית שחברות שצריכות למלא. בדיוק כמו נייקי וג’ילט, שמספרות את האחריות החברתית שלהן בפרסומות, חברות היום צריכות לעמוד בקנה מידה מוסרי קשוח יותר, ולא בטוח שזה רע.

באותו עניין, הפעולה של גוגל, ללכת לנשיא טראמפ כדי לדבר על שימוש מוסרי באינטליגנציה מלאכותית ולהצביע על הסכנה בשיתוף עם סין, היא חשובה. מלבד הפיקוח על הטכנולוגיה עצמה, יש פה אמירה מעניינת מאד של גוגל, שמשדרת את המסר שהיא רואה את העובדים שלה ומקשיבה להם, ולא מפחדת להיכנס להתייחס לשאלת “השימוש בטכנולוגיות”. גוגל גם הקימה ועדה לדון על המשמעויות האתיות של AI – גם פייסבוק מקימה מועצה דומה – וזה השלב הבא, שבו מנסים להתייחס למשמעויות האתיות שעולות מהטכנולוגיה, כמענה לתגובת הנגד הציבורית.

על מה לא נדבר בפינה

💸 אוולדס רימסאוסקאס מליטא הודה בשבוע שעבר בגניבת כסף מגוגל ופייסבוק. איך פעל ההאקר המתוחכם הזה? הוא פתח בלטביה חברה בשם זהה לזה של יצרנית החומרה הטייוואנית קוונטה קומפיוטר, ובמשך שנתיים, בין 2013-2015, שלח בשם החברה אימיילים לעובדים בגוגל ובפייסבוק ולבנקים, וגרם להם להעביר לו כספים.

נוכלות מהסוג הזה, המכונה BEC (Business Email Compromise), גלגלה מסוף 2013 ועד אמצע 2018 סכום של 3 מיליארד דולר שנגנבו מחברות, לפי FBI. רימסאוסקאס הוא העובד המצטיין של הונאת ה-BEC, עם 99 מיליון דולר שגנב מפייסבוק ו-23 מיליון דולר מגוגל. העונש המקסימלי שהוא עומד בפניו עומד על 30 שנה בכלא.

❌ פוסטים ישנים של מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, נמחקו, חשפו ביזנס אינסיידר. חלקם עסקו בנקודות חשובות בהיסטוריה של החברה, כמו רכישת אינסטגרם. בנוסף, החברה גם ביצעה בבלוג הרשמי שלה, כך שלינקים לפוסטים הפסיקו לעבוד ומובילים ל”חדר החדשות”, שבו לא כל הפוסטים מופיעים.

לדברי החברה, “לפני מספר שנים, חלק מהפוסטים של מארק נמחקו בטעות בגלל טעות טכנית”. בחברה אומרים שהם לא יודעים כמה פוסטים נמחקו, ושהחליטו לא לשחזרם מכיוון שגילו שזה ידרוש יותר מדי עבודה, שלא בטוח שתחזיר אותם.

זו לא הפעם הראשונה שפייסבוק עושים “מיניסטריון האמת” לתכנים של זאקרברג – ב-2016 נמחקו פוסטים של זאקרברג על תפקיד התקשורת ופייסבוק בבחירות של אותה שנה (“תקלה”, הפוסטים שוחזרו) וב-2018 מחקה החברה הודעות מסנג’ר ששלחו זאקרברג ובכירים אחרים (“להגן על התקשורת של הבכירים שלנו” אחרי גניבת האימיילים המסיבית בסוני).

🔌 השחקן רמי מאלק (“מיסטר רובוט” ו”רפסודיה בוהמית” שזיכה אותו באוסקר לשחקן הטוב ביותר) מפיק ומככב בפודקאסט תסכיתי חדש, “בלאקאאוט“. מאלק מגלם את הגיבור, סיימון איטאני, שדרן רדיו שמנסה להציל את העיירה הקטנה שלו אחרי קריסה מוחלטת של רשת החשמל.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים

לדף הבא →