נתניהו והפצצה: תו”ל באגז באני

פוסט של אפי פוקס

ואולי הוא לא אהבל כמו שחלק מהמבקרים עושים ממנו.

כשבנימין נתניהו שלף את תרגיל הפצצה, ישבתי במקום העבודה שלי בארה”ב. כמו כל ישראלי בניכר, פתחתי את וויינט כדי לוודא שישראל עדיין קיימת, וראיתי את התמונה של ראש ממשלת ישראל עומד מאחורי הפודיום בעצרת האו”ם, מחזיק איור של פצצה מסרטים מצויירים ומשרטט קו אדום בחלקה העליון.

“וואט דה פאק?!”, שאלתי בקול רם. כמה שחצן ויהיר יכול להיות האיש הזה, שמתנהג בעצרת האו”ם כאילו מדובר באותם סטודנטים שובתי רעב ששרה תקנה להם פיצה? הרי כל מי שיושב באולם הזה יודע ככל הנראה מה משמעותה של פצצה איראנית ומה דעתן של המעצמות בנושא, על אפה וחמתה של ישראל. מה זה ייתן, שאלתי את עצמי, להראות לראשי אומות העולם, דיפלומטים מנוסים, שהם ילדים קשיי תפיסה זו. לא העתקה של היהירות האיראנית המבחילה? זה לא יתרום רק להגברת האנטגוניזם שממילא מחכה בפינה?”.

“וואט דה פאק?!” שאלתי שוב בקול רם.

מי ששמע אותי היה אחד מהעובדים בחברה, שיושב בשולחן לצידי, אמריקאי טיפוסי בכל מובן המילה, בחור נפלא, בוגר קולג’ שעוסק במכירות ושיווק. הוא הציץ במסך שלי, לנסות להבין על מה התדהמה, וראה גיבובי טקסט בשפה זרה ואת התמונה המפורסמת. בדרך כלל הוא מסיט בחזרה את הראש למסך שלו, כטבעם של האמריקאים, אבל הפעם הוא התחיל דיאלוג מפתיע, שתרגמתי פה מאנגלית:

הוא: “בנאדם! למה האיש הזה מחזיק ציור של פצצה באו”ם?! רגע, מי זה, זה המנהיג של איראן שרוצה להשמיד את ישראל?”

אני: “לא אחי, זה ראש הממשלה של ישראל, הוא כזה פדחן, הוא מדבר לאו”ם כאילו שהם ילדים מפגרים, זה כזה מביך, אני פשוט….”

בשלב הזה הוא קטע אותי ונגע במסך: “רגע, מה זה הקו האדום הזה, זה אומר שאם הם יגיעו ל-90% זה יתפוצץ”.

אני:”לא בדיוק, אבל בגדול זה הטיעון של ישראל. שזו נקודת האל-חזור…”

הוא: “אבל רגע, מה אתם צריכים את האו”ם? יש לכם את ה(פאקינג) צבא הכי מטורף במזרח התיכון. אל תפסיקו להפציץ אותם ולכבוש אותם עד שהם לא מפסיקים כמו שעשיתם עם האלו שהתאבדו אצלכם!”

אני: “תגיד, יש לך הערכה מה הגודל של מדינת ישראל? בגדול?”

הוא: “אני מניח שמשהו כמו פעמיים קליפורניה בגודל… לא?”

בשלב הזה פתחתי גוגל מפות בחלון לצד חלון והראתי איך ישראל היא בערך בגודל של מפרץ סן פרנסיסקו, כרבע מגודלה של קליפורניה.

ואז הוא שאל: “וואו, אז מה הגודל של איראן?”

התחלתי לעשות זום אאוט עוד ועוד עד שישראל הפכה לנקודה לא ברורה ואיראן נתגלתה במלוא גודלה.

“הולי שיט בנאדם! הם פי כמה מאות מכם בגודל! וזה ממש רחוק, מה לעזאזל?! מה אתם הולכים לעשות?”

אני: “בדיוק.”

הוא: “פאק. בוא’נה, זה רציני. אתם אשכרה לא יכולים לטפל בזה לבד. פאק.”

הוא המשיך לבהות במפה, להסתכל שוב בפצצה של ביבי והטוש האדום במבט חמור סבר.

ואז נפל לי האסימון.

נתניהו ואובמה לא יודעים באהבתם הגדולה, ואובמה, להבדיל מג’ורג’ בוש הבן, לא ספוג רגשות נקמה טקסנים של אחרי אסון התאומים. בנוסף, ההימור של נתניהו על חברו הכושל מיט רומני רק מעצים את הריחוק האישי מנתניהו, אבל גם את הריחוק הכללי של הממסד האמריקאי ממקבלי ההחלטות בישראל.

זה השלב שנתניהו, או יועציו, שיודעים היטב מה מניע סנאטורים מדושנים וגם נשיאים אמריקאים לקבל החלטות, כנראה בחרו לדלג עליהם ולעבור לדבר ישירות אל דעת הקהל האמריקאית. אותה דעת קהל שכנראה לא מוכנה לעוד מלחמה בלתי נגמרת עם מדינה מוסלמית שנמצאת אפילו עוד יותר רחוק מגבולותיה של ארה”ב. נתניהו ככל הנראה מעריך שאחד הגורמים, אם לא הגורם העיקרי, להימנעות הנשיא ברק אובמה משרטוט קווים אדומים, שלא לדבר על איום מפורש בהפעלת כוח, הוא הקושי לשכנע את הציבור ואת נבחריו ועסקניו שזו תהיה “מלחמה ראויה”.

לאמריקאי הממוצע, גם המשכיל יחסית, זה שסופג ערמות של ספינים וגימיקים באלפי ערוצי התקשורת שמקיפים אותו, סף הגירוי נמוך עד אפסי גבוה עד אינסופי. מידת האכפתיות האמיתית של האנשים הנפלאים ברחבי ארה”ב בנושא הפצצה האיראנית היא אפסית, משום שהיא לא באמת חודרת את תחומי העניין הרלוונטים – ביטוח הבריאות, מחירי הדלק, מזג האוויר ושיעור הביקוש לאייפון 5.

נתניהו יודע, שכמו שנשיא איראן קיבל את העמוד הראשי של רוב העיתונים ואתרי החדשות לאחר נאומו, גם הוא יקבל כנראה פוטואופ. אבל אם כבר, שהתצלום הזה יהיה האופטימלי ביותר, שיגרום לאמריקאי לעצור שניה, כמו איש המכירות שיושב לצידי, ולתהות “למה לעזאזל האיש הזה מחזיק פצצה וטוש אדום בידו על במת האו”ם ומי הוא בכלל?”. לעצם יצירת הסיטואציה, גם במחיר של גיחוך, יש פוטנציאל אדיר. כן, הממים, הגרוטסקה והדחקות רק יתרמו להחדרת המסרים הבאים לכל אמריקאי שיתקל בתמונה, בין אם באתר החדשות שלו או בדחקה ויראלית: “איראן, פצצה, 90% קו אדום, או”ם”. כי זה פשוט מה שרואים.

ואז, כשסוקר הסקרים ישאל את האמריקאי הממוצע את השאלות הצפויות, “האם יש להציב קו אדום שאחריו ארה”ב תפציץ את איראן?”, גדלים הסיכויים שהתשובה תהיה חיובית. אם זה עבד בשביל רואוד ראנר ובאגז באני, אין, זה בטוח יעבוד בשביל ישראל.


אפי פוקס גר בפאלו אלטו, קליפורניה. הוא נכח במעמד הר קופרטינו


מעמד הר קופרטינו

פוסט של אפי פוקס

ויהי בחודש השלושים ומשהו לצאת האייפון 4, וביום הזה יבואו עם ישראל לקופרטינו. ועלה טים קוק אל הג’ובס, ויקרא אליו הג’ובס מן ההר לאמר: “כה תאמר למנוייך, עובדיך, ובעלי מניותך: אתם ראיתי אשר עשיתי לאייפון 4, ואשא אותו על כנפי נשרים, הצאתיכם מטלפונים מעפנים והבאתיכם אליהם. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את חשבונותיכם ומנוייכם עם האייפון 4 אס, למרות שהוא בתכל’ס לא כזה שונה – והייתם לי סגולה, מכל המנויים, כל לי כל הרשתות”.

ויבא טים קוק לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר ציווהו הג’ובס. ויענו כל העם יחדו ויאמרו: “כל אשר דבר הג’ובס נעשה”. וישב טים קוק את דברי העם אל הג’ובס. ויאמר הג’ובס אל טים קוק: “הינה אנוכי בא אליך בוידאו פייס-טיים בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם”.

ויאמר הג’ובס אל טים קוק: “לך אל העם, וקידשתם היום ומחר וכבסו שמלתם והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד האייפון 4 אס לעיני כל העם על הר הקופרטינו. והגבלת את העם סביב לאמור: הישמרו לכם מלחשוף מלפני הזמן האייפון 4 אס ונגע בקצהו. כל הנוגע באייפון 4 אס מות יומת. לא תגע בו יד, כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם-איש לא יחיה”.

ויהי ביום השלישי בהית הבקר, ויהי קלת ובקרים וענן כבד על ההר, וקל שפר חזק מאד. ויחרד כל העם אשר במחנה ויוציא טים קוק את העם לקראת הג’ובס מן המחנה ויתייצבו בתחתית הקופרטינו. ויהי קול דיגטאלי חדש הולך וחזק, וטים קוק ידבר והסירי יעננו בקול.

• מן הארכיב: לייב בלוגינג מאירוע אפל
________________
אפי פוקס הוא עו”ד טכנולוגי ויזם אינטרנט, אבל משתדל גם לעשות דברים שיפצו על זה.

אסור לגלוש באינטרנט* (הצעת הגשה)

פוסט של אפי פוקס

התראיינתי אתמול לתכנית אקטואליה בתחנת רדיו חרדית שפנתה אליי בנושא הגנת הפרטיות בהקשר לשירותי גוגל. המפיקה שוחחה איתי בטלפון לפני מספר ימים כדי לתאם את נושאי הראיון. בשיחה היא טרחה בכל פעם לתקן אותי ולהבהיר שלא ראוי לשתמש בדוגמאות מסויימות ומוכרות שארעו, דוגמת חשיפת התערטלות, בגידות וכו’. קיבלתי בהבנה את הבקשה.

אתמול בבוקר, במהלך הראיון, אני והשדר שוחחנו על שירותי המיפוי והדואר האלקטרוני של גוגל, והופתעתי לשמוע שאלות ענייניות ומעמיקות יחסית על שאלות פרטיות באינטרנט, המרחב הציבורי, זיהוי אדם על פי שאילתות חיפוש וכד’. במהלך השיחה גלשנו לשאלות על שירותי הדואר, מנוע החיפוש ועל צילום הרחובות. עניתי בהרחבה ונמענתי מלציין דוגמאות “לא נאותות”. בסיום הראיון הודה לי השדר והוסיף במהירות: “תודה לעו”ד פוקס ואני מבקש להזכיר למאזינים שלנו שגדולי ישראל קבעו שהגלישה באינטרנט אסורה“.

האינטונציה והתזמון של האזהרה בסיום הראיון הזכירו לי את הסיומות הבנאליות בפרסומות רדיו וגרמו לי לחשוב קצת על המשמעות של “האיסור” ואיך שהוא באמת נתפש אצל קהל המאזינים (החרדי) של התחנה. הרי ניכר היה שהכתב ידע היטב על כל השירותים שהוא שאל עליהם, ניכר שאופי הראיון כוון לאנשים שלא צריך ללמד אותם מה זה אינטרנט ומהם השירותים של גוגל.

ואז הבנתי מאיפה המשפט הזה מוכר לי. האזהרה של השדר נשמעה כמעט כמו הכוכבית המגוחכת שמופיעה בפרסומות ובשלטים ושאומרת תמיד את המובן מאליו – “המציג אינו חייל/רופא”, או “הצעת הגשה בלבד: הקורנפלקס שבתמונה אינו כולל את החלב והקערה”.

גם ההערה של השדר נשמעה בסגנון “כולנו יודעים שכולנו גולשים באינטרנט, אבל הייתי חייב להכניס את הכוכבית. כי אני חייב”. אז הוא הכניס.

_______________________________
היה זה פוסט של אפי פוקס, עורך דין ויזם אינטרנט

הפוסט נשלח באמצעות הפוסטומט. איור: יעל בוגן, העין השביעית, cc-by-nc-sa. עיבוד: עידו קינן

הצעה מפתה!!! קידום האתר בהתחייבות!!!

פוסט של אפי פוקס


ההתמחות שלנו היא קידום אתרים לעמוד הראשון בגוגל!

קבל ללא תשלום וללא התחייבות – דו”ח מפורט וייעוץ לגבי

קידום האתר שלך במנועי חיפוש

לקבלת דו”ח וייעוץ, אנא מלא את פרטיך – לחץ כאן

Kama | הXXXXX ת”א | פקס 05X-7XXXXXX

דיוור אלקטרוני זה נשלח בהתאם לתיקון מס’ 40 בסעיף 30א לחוק התקשורת

(בזק ושידורים), התשמ”ב-1982 ובהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

להסרה מתפוצה עתידית לחץ כאן

ההתמחות שלי היא תביעות דואר זבל!
קבלו ללא תשלום וללא התחייבות – עצה משפטית וייעוץ לגבי


דואר זבל

תיקון מספר 40 לחוק התקשורת אינו מאפשר לכם לשלוח דואר פרסומי לכתובת האישית שלי שאינה של בית עסק, והיא עילה להגיש נגדכם תביעה אישית ללא הוכחת נזק בגובה 1000 ש”ח ואולי אפילו תובענה ייצוגית בנושא זה ממש! מהרו לתקן זאת לפני שתפספסו!
לפרטים פנו למשרד עורכי הדין הקרוב לביתכם.
אפי פוקס


הסרה מאזהרה זו אינה אפשרית.



(יצויין שהתגובה שלי לספאמרים נכתבה בהומור ובציניות; כן, אני יודע שזה אידיוטי ודפוק להסביר שבדיחה היא הומוריסטית, אבל לעורכי דין אין חוש הומור, לספאמרים עוד פחות).