עכשיו ברשתות השיווק: הפרטים האישיים שלכם

איזה מידע אוספות עלינו רשתות השיווק, האם הן שומרות על החוק ועל הפרטיות שלנו, והאם החסכון בהצטרפות לחברות במועדון הלקוחות מצדיק את המחיר? התחקיר של עו”ד יהונתן קלינגר ושלי מתפרסם בגליון ספטמבר 2012 של מוסף פירמה של גלובס.

אחרי הקיפול תמצאו את תקנוני מועדוני החברים של הרשתות שנסקרו –שופרסל, מועדון You של מגה, טיב טעם, רמי לוי, כמעט חינם ו-ויקטורי.

להמשך קריאה

10 בספטמבר, 2012 | בנושאים: @, 404 | 2 תגובות 

אינסטגרם מחקו למישל יבור תמונת עירום, כנראה שהיא הפריעה לשטף העירום והפורנו (גירסה ללא תמונות עירום)

זוהי גירסה נטולת תמונות עירום של הפוסט הזה. עם זאת, חלק מהלינקים שבה מובילים לתמונות עירום.

לכבוד השקת הבושם החדש שלה, Nude, הזמרת ריהאנה הצטלמה בעירום חלקי, והתמונות התפרסמו באינסטגרם של הסטייליסטית שלה בסוף מאי. התמונות מהוות הפרה של תנאי השימוש של הרשת החברתית של התמונות, שנרכשה על ידי פייסבוק, שם נכתב כי “אתם לא רשאים לפרסם תמונות עירום, עירום חלקי או עם רמיזה מינית”.

גם מישל יבור עברה על החוקים, עם תמונה שלה שבה נראה חצי גוף עירום. “העליתי את הצילום הזה בקטע אקסהיביציוניסטי, גם כי ידעתי שאף אחד ממכרי מ-IG ISRAEL [קבוצה ישראלית של משתמשי אינסטגרם] לא עשה את זה, וגם כמו תרפיה כזו, עיסוק בדימוי גוף”, היא אומרת לחדר 404. “זה היה פוסט ער במיוחד, מלא לייקים, ובעיקר המון תגובות, מאד אישיות. תוך כמה שעות נפסק הזרם, ואני זוכרת שחשבתי שזה מוזר, אז בדקתי מייל, וקיבלתי הודעה שמישהו דיווח עלי”.

האימייל הגנרי מאינסטגרם, שאפילו לא הכיל את התמונה המחוקה, הודיע כי “הובא לידיעתנו שהחשבון שלך באינסטגרם הפר את הכללים המנחים הקהילתיים שלנו, שאפשר למצוא כאן. בקצרה, אנחנו מבקשים ש: – לא תשתפי תמונות שאינן שלך. – לא תשתפי תמונות שמראות עירום או תוכן למבוגרים. – לא תשתפי תמונות של תוכן בלתי חוקי. – לא תשתפי תמונות שמתקיפות אינדיבידואל או קבוצה, או מפירות את תנאי השימוש שלנו” (גם אתם שמתם לב שהסעיף האחרון רקורסיבי?)

יבור סיפרה על הצינזור חודש אחרי שהתרחש, בהרצאה שהעבירה ביום ו’ (15.6.2012) במסגרת סדנאות אמן של תערוכת “אינסטארט 2”. “התחלתי בזה ששאלתי כל אדם מה מידת החשיפה לה הוא מוכן ומה ההבנות שלו לגבי פרטיות בפרט, ופרטיות במרחב הציבורי בכלל”, היא מספרת. “באמצעות הצילום הזה והצילומים שלי של אנשים במצבים אינטימיים במרחב הציבורי ניסיתי לראות מה מזעזע אנשים”.

הצילומים האינטימיים המדוברים הם של נשים בחדרי שירותים ציבוריים. “אין שם שום דבר ממש מיני או בוטה, אבל זה רגע כזה שבדרך כלל לא מצלמים. אני עומדת בגלוי ומצלמת. אני לא טורחת לבקש הסכמה, זה מקום ציבורי. מישהו ביקש ממני במצעד הגאווה לא לצלם, הסכמתי, אני לא אדם מרושע, אבל אם לא מביעים התנגדות, אני מצלמת”.

“לטעמי אין פרטיות במרחב הציבורי”, מסבירה יבור, “ורק אולי בדלת אמות, בגלל שגם אילו היינו רוצים, לא היינו יכולים לחשוף הכל. המורכבות שלנו היא הנשק האחרון שנותר לשמירה על פרטיות, והוויתור על פרטיות משחרר, הוא מעניק הרבה כוח ושליטה. היו שם אנשים שלא מצייצים ומפסטטים בשמם בכלל, ולטעמם זה קיצוני. היתה איזו עורכת משעשעת של איזה מגזין אמנות מיני במיוחד, שדווקא הציגה דעות שמרניות. באופן כללי, מה שמדליק באינסטגרם הוא שאתה חי חיים של כמה אנשים. חי את החיים שלהם, כפי שאתה תופס אותם, במקביל לשלך. אתה כל הזמן מציץ. כל הזמן מתלוננים לי על אובדן הפרטיות. אני מברכת עליו”.

אינסטגרם מלאה בתמונות עירום, גברי ונשי, מאירוטיקה מרומזת ועד פורנו לפנים. יבור: “אני מכירה אנשים שעירום עובר אצלם ללא דיווח. זה לא כמו בפייסבוק, שיש כלים אוטומטיים לזיהוי פנים וג’ניטליה. שם זה נטו התנהלות אנושית”. אחד מהם הוא eyalmigd, שפרסם באינסטגרם תמונת עירום פרונטלי מוחשך. “אני חושב שאנחנו פחות סלחנים כלפי עירום נשי וזה סוג של שוביניזם”, הוא אומר. “התפיסה השוביניסטית הזו ניטעת בנו מהיום בו אנחנו נולדים וסביר להניח שאנחנו נעשה את זה לילדים שלנו (אני מכוון למושג בסוציולוגיה שנקרא חיברות/סוציאליזציה. נותנים לנו שמות של בנים/בנות, מלבישים אותנו בתכלת/ורוד וכדומה). הכל עניין של זהות מגדרית ותפיסה של המגדרים השונים. עוד דבר – לא זו בלבד שאצלי העירום הוא מרומז, לא רואים איבר מין (קווי מתאר בלבד וזה גם תלוי במכשיר הסלולר, כשאני העליתי את התמונה לא ראיתי גם קווי מתאר). אצל מישל רואים ציצי (נונונו ואוי ואבוי) ולזכרוני לא צריך הרבה דמיון כדי להשלים את מהלך העניינים אצלה למטה. זאת אומרת שלכאורה, לא רק שיש את עניין הפער המגדרי היא גם חושפת יותר. ממש חטא על פשע. מעל לכל הדברים האלה יכול להיות שאנחנו סתם מפריחים השערות ומישהו שלא אוהב אותה דיווח עליה, ואולי אם ידווחו עלי התמונה תרד גם”.

עוד מתערטלת היא ננה שרייר, שהעלתה תמונה שלה בעירום עם תינוק באמבטיה, שהוצגה בתערוכת אינסטארט 2. ההקשר האמהי האינטימי הוא כנראה לא מה שהציל את התמונה מהסרה: בפייסבוק, חברת האם של אינסטגרם, מסירים גם תמונות של נשים מיניקות (אלא אם הן מציגות את פעולת ההנקה עצמה) ויצירות אמנות שבהן מוצגות נשים חשופות חזה.

מה דעתך על המדיניות שאוסרת עירום?
יבור: “אתה יכול לנחש שאני עושה עכשיו מחוות אצבע משולשת לשמרנים ולצדקנים. אלפי שנים של אמנות הם היו מוחקים סתם, בשם מוסר רפובליקני פרימיטיבי. גם כאשר לא מדובר באמנות אני בעד, אבל אז פשוט אבחר, במרבית המקרים, שלא לצרוך את זה”.

את עושה אצבע משולשת, אבל פייסבוק ואינסטגרם עדיין שולטים בשיח באמצעות השליטה בבמה.
“אני מצטערת על זה, אבל אני לא אדם שיגיד ‘זין על פייסבוק’ וימחוק את החשבון, אני עובדת עם מה שיש. יש לי חברים שאמרו ‘זין’ ומחקו, בגלל שכך או אחרת, הם הרגישו נשלטים ע”י הרשתות ולא להפך, שהרשתות כופות עליהם התנהלות שאינה מקובלת עליהם ולא הם מחליטים כיצד להתנהל בתוכן. זה או לקבל את זה שהמנגנון עושה כרצונו או למחוק את הפרופיל. אני מכורה, אני לא רואה בזה שום בעיה, ואני מעדיפה לסבול את התכתיבים של פייסבוק\אינסטגרם מאשר למחוק”.

יש אפשרות שלישית: להילחם. לפעמים זה אפקטיבי.
“להילחם? כמו ששיבי נלחם? ומורידים לו תמונות של ברווזים? באינסטגרם אני ממשיכה ללכת רחוק לפעמים, ובינתיים לא הסירו לי”.

מאינסטגרם לא חזרו אלינו. אבל הם חזרו ליבור: התמונה שצילמה קרין לי אבן-חיים, שפרט ממנה מופיע בראש פוסט זה, שבה נראית יבור לבושה על רקע הקרנה של תמונת העירום, הוסרה מאינסטגרם. התמונה של ריהאנה עדיין באוויר.

19 ביוני, 2012 | בנושאים: @, 404 | תגובה אחת 

הודעות לעיתונות – כך אני מבקש לקבל אותן

שולחים לי הודעה לעיתונות? אודה לכם אם תעשו זאת כך:

• לשלוח הודעות לעיתונות רק באימייל (pr@kenans.net), לא בסמס, לא בפייסבוק ולא בהודעה פרטית בטוויטר.

• תמצית ההודעה בשורת הנושא של האימייל, כך שאפשר להבין משורת הנושא אם ההודעה רלוונטית לגבי. שורת נושא טובה: “חברת פצקרשת משיקה אפליקציה לניהול אוגרים”. שורת נושא לא טובה: “הכרזה חשובה של חברת פצקרשת” – סביר שההודעה תלך לפח בלי שאפתח אותה.

• פירוט ההודעה בגוף האימייל, לא במסמך מצורף. אני קורא חלק גדול מהאימיילים בסמארטפון ולא פותח שם מסמכים. אם ההודעה לא מופיעה בגוף האימייל אני בדרך כלל זורק לפח.

• פרטי ההתקשרות בטקסט, לא בתמונה. אין לי כוונה לשבת ולהקליד מספרי טלפון כדי ליצור איתכם קשר, ושליחתם בקובץ תמונה לא מאפשרת לעשות קופיפייסט ולהדביק באנשי הקשר.

• לא להציג כפנייה אישית הודעה שנשלחה למספר עיתונאים.

• אם זו הזמנה לאירוע (מסיבת עיתונאים, כנס), פירוט מלא של הלו”ז בגוף האימייל, כולל שמות משתתפים, פאנלים וכיוצ”ב. אפשר גם במסמך מצורף, אבל בנוסף לפירוט בגוף האימייל, לא במקומו.

• להזמנה לאירוע לצרף זימון קלנדר. הזימון צריך לכלול את נושא האירוע, מקום, תאריך, שעת התחלה וסיום, לו”ז מפורט וטלפון של איש קשר. זימון קלנדר אפשר לשלוח מאאוטלוק או מגוגל קלנדר.

• לצרף מסמך וורד/פידיאף רק אם יש בו צורך. למשל: מסמך עם פסק דין בתיק שבו עוסקת ההודעה. אין צורך לשלוח שכפול של ההודעה שכבר מופיעה בגוף האימייל. אם נשלח שכפול, נא לציין זאת בגוף האימייל כדי שלא אקרא שוב במסמך את מה שקראתי כבר באימייל.

• לצרף תמונות. בגודל סביר לפרסום ברשת, עם לינק להורדת הגודל המלא לפרינט.

• לצרף סרטונים רק אם זה ממש הכרחי והסרטון לא ענקי. עדיף לינק לסרטון ברשת.

• פולו-אפ על הודעה לעיתונות רק באימייל. בבקשה לא לסמס/להתקשר לשאול אם האימייל הגיע (הוא הגיע, הטכנולוגיה עובדת בהצלחה כבר ארבעים שנה). זה לא משפר את סיכויי הידיעה להתפרסם, להיפך.

• לא התייחסתי להודעה לעיתונות ששלחתם? אין שום בעיה שתשלחו אותה שוב.

תודה.

19 במרץ, 2012 | בנושאים: @ | 3 תגובות 

למחוק

29 בנובמבר, 2011 | בנושאים: @ | להגיב זה מגניב 

מחפש עבודה בניהול נוכחות רשת (פייסבוק וטוויטר)

אני מחפש עבודה בתחום ניהול נוכחות רשת בפייסבוק וטוויטר, קשר עם בלוגרים וכיוצא בזה. מעדיף לקוחות שהם גופי תקשורת/עמותות/גופים שמייצרים תוכן ממשי. אפשר לדבר איתי בפייסבוק או באימייל.

31 במאי, 2011 | בנושאים: @ | 5 תגובות