ויראלים מהרשת לטלוויזיה • מטעים את המעקב של גוגל » רבע לדיגיטל

טים ווילקרסון, במאי סדרת הסרטונים הוויראליים Adam Ruins Everything ואחרים – מדבר על יצירה ברשת, יצירה בטלוויזיה והמעבר ביניהן. צילה חסין על איך מסתירים מגוגל את הדברים שאנחנו באמת מחפשים. ומה קורה כשמישהו מתפלפ מזה שגוגל עוקבים אחריו?

הרחבות לאייטמים מהתוכנית:

סדרות של טים ווילקרסון:

Adam Ruins Everything

If Google Was A Guy

צילה חסין: ראיון שערכתי איתה ומידע על שמוגל.

RuinMySearchHistory.com, האתר שמזבל את ארכיון החיפושים שלכם בגוגל.

ראול מוריו דיאז התחרפן על גוגל – ניסה להצית ניידת גוגל סטריט ויו בבקבוק תבערה, ירה לעבר בנייני מטה גוגל והצית עצמכונית של גוגל. מוריו דיאז טען שעשה את המעשים כי הרגיש שהחברה עוקבת אחריו.

עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: בן קטן; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-26.07.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

26 ביולי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

מיהודה הישראלי עד אלאור אזריה: מחאה במימון-המון » רבע לדיגיטל

פלטפורמות מימון-הקהל, שמפיחות חיים וכסף באמנות, מוצרים ומיזמים טכנולוגיים, משמשות בזמן האחרון למחאה והתרסה נגד המדינה והשלטונות, כמו הקמפיין למימון הסיוע המשפטי לאלאור עזריה. דיברנו עם יוסי מאירי, המייסד השותף של הדסטארט, שרה העצני הכהן, יו”ר “ישראל שלי” ומיוזמי קמפיין “מחזירים את יהודה הביתה!“, ואורי קול, מ”מחזקים את השמאל ברשת” ומהמוחים נגד קמפיין “שכונת גל”.

עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאית: הילה מזרחי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

19 ביולי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

אהבה/מין/הכרויות » רבע לדיגיטל

קטגוריה: אהבה

“ההיכרויות והמפגשים ברשת זו תופעה שהיתה לי מול הפנים כל הזמן, ומהר מאוד הבנתי שיש פה מן מקור בלתי נגמר לדרמה”, אומר משה רוזנטל, יוצר סדרת הרשת Confess, שעוסקת בהכרויות ברשת, לעורך “רבע לדיגיטל” מירון ששון. “ברמה הקולנועית, לי כצופה יש צורך גם להתעסק במיניות וגם לצפות בתוכן שהוא איפשהו בין חווית צפייה סקסית אבל לא ביקורתית כלפי מין, ולא מבזה את המצולמים. משהו שהוא גם חיובי. ‘קונפס’ היא סדרת רשת של עשר דקות ראשונות של מפגשים שנוצרו מאפליקציית היכרויות בזק – תופעה מאוד נרחבת בעולם הרווקים בערים הגדולות. כל פרק נושא שם קטגורי, כמו ‘הארדקור’ או ‘חובבנים’, ובעצם במפגשים האלה אנחנו צופים במשהו שבוחן את המיניות שלנו. גם הבחירה באיזה סרטון לצפות מזכירה בחירה שעושים באתרי היכרויות – כי אתה הולך אוטומטית לקטגוריה שמושכת אותך. גם באתרי היכרויות, הכל מחולק לקטגוריות – אתה הוא סך המאפיינים שלך ואתה מחפש מאפיינים שמושכים אותך, ובחלוקה הזו יש הרבה חסרונות והיא מעניינת במפגש עם המציאות, ואני רציתי לבדוק מה קורה לנו במפגש הזה”.

“הסדרה מבוססת על חוויות שאנשים סיפרו לי, זה כמובן עבר תסרוט ועיבוד ואני אישית יצקתי לזה הרבה דברים מתוכי, ובסופו של דבר היה לי נורא חשוב למצוא את הדברים הכי קטנים ולעמוד על הדקויות שהכי מעניינות בסיטואציה הזו: עניינים שנוגעים לדימוי עצמי, משיכה מינית והמקום שלה בחיים היומיומיים שלך”, אומר רוזנטל. “ייעדתי את הסדרה מראש לאינטרנט. רוב מה שנמצא בטלויזיה, וגם מה שנמצא ברשת לא נוצר כמשהו שמיועד לרשת. תוכן אינטרנטי לא יעבוד עד שהיוצרים יכוונו את עצמם לאינטרנט. יצרנו סדרה שמכוונת לאינטרנט ומדברת לאינטרנט.”

מה זה עושה לך?

האפליקציות להיכרויות מחקו את שוק אתרי ההיכרויות כפי שהיכרנו אותו, ובנו עולם חדש – זמין, מפולח ומבוסס מיקום. אבל זה לא הופך את אלה שמחפשים אהבה או מין מזדמן למאושרים יותר, גילה טל סולומון ורדי, סטודנט בשנקר שחקר את יישומוני ההיכרות. התוצאה היא “אהבה בינארית“.

“במסגרת קורס לעיצוב אינפוגרפיה החלטתי לעשות סקר בענייני אפליקציות ודייטינג. בסקר השתתפו 200 איש שענו על תשע שאלות בנוגע לחוויית השימוש באפליקציה”, סיפר סולומון ורדי לששון. “המסקנה הבולטת היתה שרוב האנשים מרגישים תחושת תסכול מהאפליקציות האלה. הם חשים שהם לא מוצאים את מה שהם מחפשים. הם טוענים שהקהל באפליקציות לא מספיק איכותי, או שאין הרבה אנשים. הם לרוב נרשמים עם מוטיבציה מאוד גדולה ומתייאשים די מהר”.

עורך: מירון ששון; טכנאי: שגיא גבאי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

12 ביולי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

גלעד ארדן נגד הטרורבוק – ראיון עם מיכה לייקין, פעיל נגד הסתה ברשתות חברתיות ובנו של קורבן טרור » רבע לדיגיטל

שר בטחון הפנים גלעד ארדן יצא נגד פייסבוק ואי-שיתוף הפעולה שלה במאבק נגד ההסתה והטרור, בראיון שנתן בשבת לרינה מצליח:

הדור הצעיר ברש”פ, את כל השיח שלו, את כל ההסתה והשקרים שהוא אוגר ובסוף יוצא לבצע מעשי רצח, זה קורה על הפלטפורמה של פייסבוק. […] אני בעד שאדון מארק צוקרברג, שאני אומר בצער רב, חלק מהדם של הנרצחים, כולל בפיגועים האחרונים, של הלל זכרונה לברכה, כי ניתן היה לדווח למשטרה או לגורמי הבטחון על הפוסט שהעלה אותו רוצח שפל. […] פייסבוק היום גם מחבלת, צריך לדעת, מחבלת בעבודה של משטרת ישראל. כי גם כשמשטרת ישראל פונה אליה ומדובר בתושב יהודה ושומרון, פייסבוק איננה משתפת פעולה. היא גם מציבה רף מאוד גבוה להסרת תכנים מסיתים ופוסטים. אבל סליחה, אם פייסבוק מרוויחה מיליארדי דולרים מזה שהיא יודעת אחרי מי את עוקבת ומי עוקב אחריך ומה את אוהבת, היא גם צריכה לעשות ניטור עצמי. אם פה בערוץ 2 היו מדגימים איך לרצוח יהודי, היו סוגרים מחר בבוקר את ערוץ 2. אז הצעות כאלו כמו שעלו של נפתלי בנט הם לא סתם בחלל האוויר, הם בגלל אוזלת היד של פייסבוק והאחריות של מארק צוקרברג. ואני חושב שזה הזמן גם שאזרחי ישראל יציפו אותו וכל מקום אפשרי בדרישה הזאת לנטר את הפלטפורמה שהוא הקים ושהוא מרוויח ממנה מיליארדים.

שוחחנו בנושא הסתה ורשתות חברתיות עם מיכה לייקין, בנו של ריצ’רד לייקין המנוח, שנרצח בפיגוע טרור בירושלים בסוף 2015. לייקין פעיל במלחמה נגד ההסתה ברשתות חברתיות ופרסם מאמר בניו יורק טיימס בנושא.

עורך: מירון ששון; טכנאי: שגיא גבאי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

5 ביולי, 2016 | בנושאים: 404, רבע לדיגיטל | תגובה אחת

תנהגו כאילו אף אחד לא מסתכל • אני לא רובוט, אפשר לקרוא את לוחית הרישוי שלך? » רבע לדיגיטל

גאדג’ט נוזף בנו על הנהיגה הגרועה שלנו ומלמד אותנו לנהוג טוב יותר באמצעות הנחה בביטוח, מספר גיל שגיב. אפליקציית נקסאר מצלמת כבישים ואוגרת מידע על נהגים גרועים בשאיפה להיות התשתית של כבישי העצמכוניות, מספר המייסד ערן שיר. ואיך אפשר למנוע מבוטים לפגוע בפרטיות שלנו באמצעות לוחית הרישוי?

[רובו]טריקים מלוכלכים

לוחית רישוי אמורה לאפשר לשוטרים לבדוק אם רשיון הרכב שלנו בתוקף, אם הרכב הורד מהכביש או דווח כגנוב, ובמקרה שאנחנו מבצעים עבירה – לעוברי אורח לרשום את המספר ולדווח עלינו. בוטים גם יכולים לעשות את זה, למשל לבדוק אם שילמנו בחניון ופותחים לנו את השער, או שולחים לנו חשבון הביתה אחרי שאנחנו נוסעים בכביש אגרה.

מספרי הרישוי מאפשרים גם לעקוב אחרינו. כל אדם – חוקר פרטי, עיתונאי, שוטר, נוכל – יכול לתעד את מספר הרישוי של המכונית שלנו ואת המקום והזמן, ולפרסם או לשמור לעצמו לשימוש עתידי. אבל הבוטים יכולים לעשות זאת ביעילות שמאפשרת להם ליצור מאגרי מידע עצומים שמאיימים לפגוע בפרטיותנו.

דרך אחת להילחם בבוטים היא לוחיות עם קפצ’ה, מבחני הכניסה לאתרים עם ספרות מעוותות שבני אדם יכולים לקרוא בקלות ובוטים מתקשים לזהות. לנו צריכה להיות הזכות לבחור אם ליהנות מהנוחות שבלוחיות קריאוֹת – או לנסוע בלי שהרשת תעקוב אחרינו.

עורך: מירון ששון; טכנאי: ניב בן אלי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

28 ביוני, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

צלם אותי כאילו שלושתנו לא כאן » רבע לדיגיטל

ד”ר רומי מיקולינסקי ועידו איז’ק מדברים על היחסים המשתנים בין צלמים, מצולמים ומצלמות. פרופ’ מיכאל בירנהק מספר על מצלמות אבטחה בבתי ספר שהפכו לאמצעי מעקב והלשנה

לינקים שעלו בתוכנית:
השקיעות של ג’ספר אלינגז ושל פנלופי אומבריקו, סלפי של קוף

21 ביוני, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

על מה מחינו לפני שנה ברשת • קמפיין ממוקד לרכישת שופטים • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת » רבע לדיגיטל

סוגיות חברתיות ופוליטיות עולות, הופכות ויראליות ודועכות ברשתות החברתיות בלי שנספיק לעשות איתן משהו, ורותם מלנקי מנסה למצוא לזה פתרון – “אשתקד” • עו”ד יהונתן קלינגר מזהיר מהשפעה על שופטים באמצעות קמפיין פרסומי ממוקד • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת

סיפורים שהוזכרו בתוכנית:
המעורבות של יו”ר אלפבית (גוגל), אריק שמידט, בבחירות בארה”ב
אובר, שמפתחת מכונית ללא נהג, גייסה השקעה של 3.5 מיליארד דולר מסעודיה, שמפתחת מכונית ללא נהגת

עורך: מירון ששון; טכנאי: עידן סדרס; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

14 ביוני, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

משרד המשפטים יציל את הטלוויזיה והקולנוע מהפיראטים? » רבע לדיגיטל

מנכ”ל יס, רון אילון, מסר עם פרסום התוצאות הכספיות לרבעון ראשון 2016 של חברת האם של יס, קבוצת בזק: “שוק הטלוויזיה הרב ערוצית נמצא בתקופה מרובת מתחרים וניצב בפני אתגרים רבים דוגמת הפיראטיות הגואה ואפליות רגולטוריות הפוגעות בסופו של דבר בצרכנים עצמם. גם בתקופה זו ממשיכהyes לספק את הטלוויזיה הטובה והחדשנית ביותר בישראל, כך ברבעון זה השקנו ללקוחותינו את “yes עם מי לגדול” – עולם תוכן טלוויזיוני שלם לילדי הגיל הרך שנבנה לראשונה בישראל בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך”.

אמיתי זיו פירשן בדה-מרקר כי ההודעה החריגה נמסרה בעקבות “ירידה חסרת תקדים של 6,000 לקוחות בבסיס מנוייה. לחברה יש כעת 629 אלף לקוחות. הסיבות לירידה: שיפור ברמת השירות של HOT, כניסת סלקום TV לשוק וכן פיראטיות בשירותי תוכן. לאורך כמעט כל שנות קיומה yes מגייסת לקוחות מרבעון לרבעון על חשבון חברת הכבלים”.

דבריו של מנכ”ל יס נאמרו כשבוע אחרי פרסום של נתי טוקר, שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת הצעת חוק שתחייב ספקי אינטרנט לחשוף פרטי משתמשים שמורידים תכנים פיראטיים, כדי שבעלי הזכויות יוכלו לתבוע אותם על הפרת זכויות יוצרים. ככל הידוע לי, החוק הקיים לא אוסר על הורדת תכנים ושימוש אישי בהם, כך שחקיקה כזאת תצטרך גם לבצע קרימינליזציה של הורדת תכנים פיראטית.

בתוכנית שוחחתי עם אמיתי זיו על הסיבות לירידה במספר המנויים של יס, חלקה של הפיראטיות בכך ומודלים עסקיים אפשריים; עם סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי על הפגיעה של הפיראטיות בתעשיית הקולנוע; ועם מנכ”ל הולה עופר וילנסקי על ההיתכנות הטכנית והפרקטית של חסימת פיראטים.

עורך: מירון ששון; טכנאי: עמית פומפס; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-31.5.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

31 במאי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | תגובה אחת

לפרוץ למוסד ולקבל עבודה • המוזיאון הלאומי המקוון של הולנד • התשבצאי שנתפס מעתיק » רבע לדיגיטל

מרטיין פרונק מהרייקסמוזיאום מסביר איך מוזיאונים מתאימים את עצמם לטכנולוגיות חדשות ולדור שגדל עליהן | מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר איך המוסד וארגונים אחרים מזמינים האקרים לפרוץ לאתריהם כדי להתקבל לעבוד אצלם | מאגר מידע של רבבות תשבצים חשף מעתיקן סדרתי

המוזיאון מקוון כעת, סליחה על הנוחות

ב-2015 ביקרו ברייקסמוזיאום, המוזיאון הלאומי של הולנד, 2.35 מיליון אנשים. באותה שנה גלשו לאתר המוזיאון 14.6 מיליון גולשים. באתר אפשר למצוא סריקות איכותיות של כ-240 אלף עבודות אמנות, חלקן משוחררות מזכויות יוצרים ומותרות לשימוש מסחרי. המוזיאון ערך תחרות לשילוב היצירות המוצגות אצלו בפריטי עיצוב.

בתוכנית מתראיין מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום, שהשתתף ביום העיון “חוויית המבקר במוזאונים בעידן הדיגיטלי” במוזיאון מגדל דוד, ומספר איך מתאימים את חוויית המוזיאון למבקרים אונליין, אופליין ומשולבים.

ועוד על הולנד, אמנות וטכנולוגיה: הרמברנדט הבא – פרויקט שיוצריו הזינו לתוכנת בינה מלאכותית ציורים של האמן ההולנדי, סריקות תלת ממד שלהן עם משיכות המכחול שלו ומידע על התמונות, וזו יצרה לפי הוראותיהם ציור חדש, שמחקה את סגנונו.

מה חשבת שייצא לך מהברז, סייבר?

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים פתח CTF (ר”ת של capture the flag), אתגר-הרפתקה שנועד למשוך האקרים, לבחון את כישוריהם ולסנן את הטובים שבהם למועמדות לתפקידי סייבראבטחה וסייברתקיפה.

מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר בתוכנית שהשיטה הזאת אינה ייחודית למוסד, ומשמשת גופים בטחוניים בארץ (השב”כ ב-2009, רפא”ל ב-2015) ובעולם, וגם חברות טכנולוגיה.

השיטה גם אינה חדשה – שורשיה נטועים עוד בימים של בלצ’לי פארק במלחמת העולם השנייה, אז פרסם הביון הבריטי תשבץ הגיון בעיתון הטלגרף, וביקש ממי שפותר אותו בזמן קצר ליצור קשר בנוגע לעבודה מיוחדת במינה.

התחום האפור של התשבצים

מחבר התשבצים בן טאוסיג גילה שתשבץ שכתב עבור שירות סינדיקציית התשבצים Universal Crossword ב-2004 פורסם שם מחדש תחת קרדיט אחר ב-2008, ושוב תחת שמו של טאוסיג ב-2015. הוא גילה זאת באמצעות מאגר מידע של תשבצים ותוכנה להשוואת תשבצים, שניהם פיתוח של מהנדס התוכנה וחובב התשבצים סול פוונסון.

בעקבות הגילוי, שטאוסיג פרסם בטוויטר, אתר fivethirtyeight.com בדק באמצעות אותם כלים תשבצים נוספים, וגילה שטימות’י פרקר, עורך התשבצים של יוניברסל ושל היומון האמריקאי הנפוץ USA טודיי, נהג להעתיק באופן שיטתי – נושאים, שלדים, הגדרות ופתרונות ואפילו תשבצים שלמים – בעיקר מתשבצים של הניו יורק טיימס, אבל גם מתשבצי עבר של עצמו, ולפרסמם תחת שמו ותחת שמות בדויים.

התחקיר הוביל להשעייתו של פרקר מתפקידו.

תיקון: בתוכנית דיווחתי בטעות שכלי השוואת התשבצים פותחו על ידי אנשי אתר fivethirtyeight.com.

עורכת: מאיה גייר, מפיק: מירון ששון; טכנאי: שי לביא; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

17 במאי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

למי שייך הכסף שהפרצנים גונבים? • לומדים לכתוב יומן אישי בפייסבוק • הקאקר הפלסטיני » רבע לדיגיטל

הבנק אחראי כשגונבים לנו כסף מהבנק, אבל מה קורה כשגונבים לנו כסף מהאונליין? עו”ד דורון שטרן ינסה לפסוק • איך כותבים יומן אישי בפייסבוק? מרב שין בן-אלון מספרת על הסדנה שלה • מאג’ד עווידה הוא לא באמת האקר-על פלסטיני, אלא גור האקרים שחשף את חולשות מערך הסייבראבטחה הישראלי

הכסף אובד בשבילך

“כאשר שודד נכנס לבנק ובאיומי אקדח לוקח את הכסף, או פורץ בשעת לילה לכספת, לכולם ברור שהכסף שנגנב הוא כסף של הבנק. אבל כאשר מתבצעת פריצה וירטואלית, בין אם על ידי השתלטות על שרת או פריצה לכתובת המייל, מתעוררת שאלה: ממי למעשה נגנב הכסף, ומי אחראי על הפיצוי?”, אומר עו”ד דורון שטרן, שמייצג חברות הייטק בתביעות בנושאי סייבראבטחה, על האתגרים המשפטיים של גניבות מקוונות. “הכסף שנמצא בחשבון הבנק שלנו הוא אמנם וירטואלי ומעורבב בתוך קופת הבנק הווירטואלית השלמה, אך הוא מסומן כשייך ללקוח ספציפי. במקרה הזה, הבנקים, שבדרך כלל מאוד אוהבים את הכסף שלנו, מעדיפים לומר שהכסף בחשבון שייך לנו, ולכן האחריות היא על הלקוח, שהתרשל בהגנה על חשבונו או שלא דאג להגנות וירטואליות, ולכן הבנק לכאורה לא צד בעניין”.

בניגוד למה שהבנקים ירצו לטעון, שטרן סבור שלבנק יש מידה לא מבוטלת של אחריות: “הסיבה העיקרית שבגינה אנחנו הולכים להפקיד את כספנו בבנק היא משום שאנחנו מפחדים לשמור עליו לבד, למשל בארון בבית, ורוצים שיעמוד מאחורינו גוף גדול ואחראי שישמור על הכסף שלנו, ולכן הבנקים לא יכולים לטעון שהאחריות היא על הלקוח בלבד, כי אם הבנק לא דאג להגנה מהתקפות סייבר – כנראה שהבעיה היא גם אצלו”.

גנב פורץ לכספת מקוונת. תמונה: elhombredenegro (cc-by)

במישור המשפטי אין הרבה תקדימים הנוגעים לתביעות בין לקוחות לבנקים כתוצאה מפריצות סייבר. לדברי עו”ד שטרן, מרבית המקרים פשוט לא מגיעים לבית המשפט: “הבנקים מעדיפים פשרות שקטות. הם רוצים להשקיע את הכסף שלהם בפיתוח מנגנוני אבטחה ולא בתביעות משפטיות. הלקוח צריך לעמוד על זכויותיו ולזכור שהסיבה שהוא הפקיד את כספו בבנק היא בשביל שישמרו לו על הכסף. וחוץ מזה לא יזיק לשכור את שירותיו של עורך דין טוב”.

יומן אישי-ציבורי

האם היומן האישי, פנקס הנייר שבו כתבו בני נוער את חוויותיהם וסודותיהם, נכחד עם הגירתם לסביבה הדיגיטלית המקוונת? “אנחנו מסמסים, מצייצים, מתייגים וכל הזמן מייצרים וצורכים טקסטים ודימויים. כולנו כותבים יומנים. היומנים האלה הם משהו שאנחנו משתפים עם אחרים”, נכתב באתר הסדנה שעורכים האמנית מרב שין בן-אלון ואיש התיאטרון עידו בורנשטיין.

“היום כל אחד מאיתנו מנהל יומן, אם זה בסמארטפון או ברשתות החברתיות. הווטסאפ, הפייסבוק, הטוויטר וגם האינסטגרם הם למעשה יומן אישי, בפורמטים משתנים, שבו אנחנו מתעדים את קורות חיינו ומשתפים אותם”, אומרת שין בן-אלון. “בקורס אנחנו נתעסק בפורמטים השונים של היומן המודרני בצורה יותר מודעת, נהפוך אותם לפרקטיקות של יצירה ונתבונן בהם בנקודת מבט יותר מורכבת: להמציא דברים חדשים, להמציא דמויות, ותרגילים שונים של כתיבה. נעמוד על כל מיני סוגים של הקשרים בין טקסטים ודימויים והבנה איך אפשר לייצר משמעויות שונות על ידי שינוי ושיבוש של ההקשרים האלה”.

לסדנה הם קוראים “מאנה פרנק ועד מארק צוקרברג“, מתוך מחשבה לנוע קדימה ואחורה: “אנחנו נעבוד בהתייחסות ליומנים מפורסמים, וננסה קצת להיכנס לראש של דמויות שונות כדי להבין איך הן פועלות”.

האישום: חשף את חולשתה של מעצמת הסייבראבטחה

מאג’ד עווידה, בן 23, נעצר בחשד לריגול בנסיון לפגוע בישראל. בין האישומים שהוא עומד בפניהם: פריצה לשידורי הווידאו של המזל”טים (כטב”מים) של צה”ל, בניית תוכנת מעקב אחרי מצלמות התנועה של משטרת ישראל וחדירה לנתוני ההמראות והנחיתות בנתב”ג, כך לפי כתבה של שוש מולא ב”7 ימים”.

ריגול ונסיון לפגוע באזרחים ישראלים הוא כמובן חמור, אבל ההאשמות הללו נשמעות משונות למי שמתמצא ולו במעט בסייבראבטחה: שידורי הווידאו של המזל”טים הצבאיים אמורים להיות מוצפנים; אם מצלמות התנועה של משטרת ישראל משדרות באופן לא מוצפן, יש סכנה לפגיעה בפרטיות לא רק מצד קראקרים פלסטינים, אלא מצד כל אדם שיש לו גישה אליהן דרך האינטרנט, ואת נתוני ההמראות והנחיתות אפשר למצוא באתר של רשות שדות התעופה.

“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. עורכת: מאיה גייר, מפיק: מירון ששון; טכנאי: שון קאמל; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. לפניות: reva@room404.net. תמונת מרב שין בן-אלון: ינאי בן אלון

3 במאי, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | 2 תגובות

← לדף הקודם — לדף הבא →