סליחה, אפשר לקבל קצת יחסי ציבור?

sharon-holzman-facebook.jpg

לפני חודש סיפרתי כאן על שרון הולצמן, שהיכה את כתב התרבות של nrg, בעקבות סכסוך מתמשך שנובע מכך שהולצמן טוען ששטרן דרש ממנו תשלום כדי לכתוב ביקורת על הסינגל שלו. יחצנו של הולצמן, עודד מזרחי מקולטורה PR, שלח אז הסתייגות שמסבירה שבעצם לא היתה להולצמן ברירה:

אנו רואים אקטים של שימוש באלימות קו אדום שאין לחצותו מכל סיבה שהיא! עמדה זו הובהרה גם לשרון הולצמן. עם זאת, יש להבין כי המקרה נובע מתוך תסכול עמוק של אחד מהמוזיקאים המוכשרים והמובילים בישראל שאינו זוכה להכרה לה הוא ראוי. אנו מרגישים כי לתסכולו של שרון שותפים אמנים רבים וחבל מאוד שרק מקרה חמור שכזה מעלה את הנושא לדיון ציבורי.

ב-31/1/2008 שלח היחצן מזרחי אימייל נוסף, בו סיפר בהתלהבות על ההתנצלות של הולצמן. התנצלות, משמע שהולצמן דיבר עם שטרן וביקש ממנו סליחה? אז זהו, שלא:

שרון הולצמן מתנצל בשידור חי בפני כתב Nrg איתי שטרן בתכנית של קוטנר ברדיו ת”א

שרון הולצמן הגיע היום בצהריים להתארח בתכניתו של יואב קוטנר “האיש הקטן מהרדיו” ברדיו ת”א לרגל צאת אלבומו החדש “זהב” בשבוע הבא.

הולצמן ביקש לנצל את ההזדמנות על מנת להתנצל בשידור חי בפני כתב Nrg איתי שטרן על אירועי טקס פרסי המוזיקה של ערוץ 24 לפני מספר שבועות; “אני מודה שאני עושה שגיאות. אני רוצה להתנצל בפני איתי שטרן, זה היה רגע של טירוף, אני מקווה שהוא יסלח לי. צריך לדעת להתנצל וצריך לדעת גם לסלוח”. כך מדבריו של הולצמן בשידור.

לאחר מכן הקדיש הולצמן לשטרן את השיר “פתח את ליבך”.

והיי, אם כבר נקרתה ההזדמנות לעשות קצת קידום מכירות להולצמן, למה לא?

בשבוע הבא יוציא הולצמן את אלבום הסולו השלישי שלו “זהב” שיכלול לא פחות מ 24 (!) שירים. האלבום, שיופץ ע”י “נענע דיסק” כבר קיבל מספר ביקורות אשר מכתירות אותו כאחד מהאלבומים המובילים לשנת 2008:

“אבן דרך ברוק הישראלי. אלבום שמסמן את הדרך שעליה יצעד בקרוב הרוק הישראלי”. (ליאור נוביק, המקומון ת”א, 27.12.07)

לא כתבתי על ההתנצלות הזאת כי בעיניי היא לא התנצלות, אלא יחצנות. ואז הגיע טוקבק מעדן:

מעניין שלא כתבתם מילה על ההתנצלות בשידור חי של שרון הולצמן.אתם גם לא תיכתבו על זה כי אתם לא שונים מ”ידעות” ו”מעריב” אתם מחפשים את הצהוב.זה מעניין הרבה יותר מההתנצלות של שרון.אתם חלק מהעדר האליטיסי שמשחק אותה אינטלקטואלי עלק אבל בעצם מיישר קו עם הנמוך שבעיתונים.אין בכם שום דבר “מהפכני” או “אנטי ממסדי” להפך.אתם חלק מאותה תיקשורת שאתם כ”כ בזים לה.זה נקרא מילכוד 22 וזאת הסיבה שאתם שונאים את שרון כי הוא שם אותכם במצב מתגונן,מבולבל,אני רוצה לראות אם תפרסמו את זה.למרות שאני בטוחה שזה לא יקרה.
להתנצלות של שרון בשידור חי.כאן:
http://www.charts.co.il/article.asp?id=387
עדן

אתם מחפשים את הצהוב: כן, זה אנחנו. נפנפנו בשטרן מול עיניו של הולצמן כדי שהוא יכה אותו כדי שיהיה לנו על מה לכתוב.

אתם לא שונים מ”ידעות” ו”מעריב” […] אתם חלק מהעדר האליטיסי שמשחק אותה אינטלקטואלי עלק אבל בעצם מיישר קו עם הנמוך שבעיתונים: אה, אז המכות לשטרן הן בעצם סוג של ביקורת עיתונות?

אין בכם שום דבר “מהפכני” או “אנטי ממסדי” להפך: להרביץ זה מאוד מהפכני. וגם אנטי ממסדי.

זאת הסיבה שאתם שונאים את שרון כי הוא שם אותכם במצב מתגונן,מבולבל: מה? לא הבנתי. לא שאני מתגונן, אבל תפסיקי עם כל ההאשמות, זה מבלבל אותי!

אני רוצה לראות אם תפרסמו את זה.למרות שאני בטוחה שזה לא יקרה: צודקת. כאלה אנחנו בתקשורת הצהובה.

אותה עדן סובלת מאישיות מפוצלת, שכן היא פרסמה תגובה זהה בתוכנה תחת השם “יעלה” ואותה כתובת IP בבלוג של תומר ליכטש, שדיווח במקור על ההסתייגות המסוייגת של היחצן של הולצמן.

חדר 404 בעין השביעית

רן בנימיני ראיין אותי לכתבה על השליטה של היחצנים בתקשורת, שהתפרסמה בגיליון המודפס האחרון של העין השביעית:

מספרם הרב של כלי התקשורת, האינטנסיביות שבה הם פועלים והתחרות הקשה הניטשת ביניהם מקילים, לעתים קרובות, על היח”צן לפרסם את מסריו: יש עיתונאים שאינם מבזבזים זמן במשימה שולית ופעוטה כמו בדיקת המידע מחשש שהמתחרים יקדימו אותם. עוצמתם של אנשי יחסי־הציבור מתחזקת ככל שמקצוע העיתונות נחלש. דעיכתו של העיתונאי הסקרן, החוקר, הנובר, הבודק היא קרקע פורה לעבודת היח”צנות. “בעתיד היח”צנים ידלגו על העיתונאים וישלחו את ההודעות שלהם ישירות למערכות העיתונאיות”, מעריך – בלא מעט ציניות – עידו קינן, כתב האינטרנט של המיזם הכלכלי של “ידיעות אחרונות”. קינן, המרבה לעסוק בקשר שבין יח”צנות לעיתונות בבלוג שלו, “חדר 404”, אומר כי פעמים רבות, כשמשווים את ההודעות לעיתונות שמשגרים היח”צנים עם מה שמתפרסם אחר־כך בכלי התקשורת, כמעט לא רואים תשומה עיתונאית. “ההודעות לעיתונות מנוסחות במקרים רבים כידיעה עיתונאית כמעט מושלמת: היח”צנים מביאים ציטוטים של הלקוחות שלהם ולמעשה בונים כתבה. בסופו של דבר, מתפרסמת כתבה שאותה למעשה כתבו היח”צנים האינטרסנטים. אין אנשים שנתבעים לתת תשובות כנות, אין דיאלוג. יש רק שיחה מתמשכת עם בעלי מקצוע, והם אומרים רק את מה שהם רוצים”.

מן הארכיב: סקיצה של אתר העין השביעית העתידי