עולמות מראה, טוויטרים סוררים נגד טראמפ ואנשים כרכיבים ברשתות חברתיות » אירוח ב”תומר ועמית: הפודקאסט”

הפרסומאים תומר אסולין ועמית להב משדרים מאז נובמבר 2016 את “תומר ועמית: הפודקאסט“, שאין לו נושא קבוע ומתבסס על אורח כמעט בכל פרק. התארחתי אצלם בפודקאסט שהוקלט ב-27.1.2017 בסטודיו צילום באזור המוסכים של רחוב שוקן, יחד עם המפיקה הדר בהירי.

עידו קינן, הדר בהירי, עמית להב ותומר אסולין בהקלות "תומר ועמית: הפודקאסט". תמונה: עידו קינן

תקציר הפרק:

בוקר שישי סגרירי בדרום תל אביב. נטשנו את הפוך לטובת שיחה מרתקת עם עידו קינן – עורך ומנהל האתר ‘חדר 404’, מגיש בגל”צ את התכנית ‘רבע לדיגיטל’, ובכלל, חיית רשת שעושה עוד מלא דברים…

דיברנו על טרולים ברשתות חברתיות, על פייסבוק שמזדקן לנו מול הפנים (ובינתיים עסוק בזיהוי פנים שלנו), על פודקאסטים, וגם קצת על הצד האפל של ICQ

לינקים לנושאים שעלו בפודקאסט

המועמד ליועץ המדעי של דונלד טראמפ, פרופ’ דיויד גלרנטר, וספרו הנבואי “Mirror Worlds”, שחזה את הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק.

ראיון עם פרופ’ אריאל אזרחי מאוקספורד על איך חברות משתמשות במידע כדי להציג לנו מחירים שונים לפי הפרופיל שלנו – אם אנחנו גולשים ממק או פי.סי, אם אנחנו גבר או אישה, מאיפה אנחנו בעולם וכו’.

פייסבוק ביצעה ניסוי ברגשות של משתמשיה.

מתקפת הורדת דירוג על רשת אגאדיר.

מקס דאנבר: “טוויטר הופכת לממשלה הגולה של ארה”ב”. ממשל טראמפ אסר על פרופילי טוויטר ממלכתיים להתבטא בנושאים שונים, כולל התבטאויות נגד הנשיא; מתגלצ’ים אנונימיים הקימו פרופילי טוויטר חלופיים ותוקפים באמצעותם את טראמפ ומפרסמים את המידע שנאסר על הפרופילים הממלכתיים לפרסם.

פייק ביבי נתניהו בפייסבוק מפיל בפח כלי תקשורת (ולא בפעם הראשונה) – ערוץ 10 פרסםתגובה שלו במקום תגובה של נתניהו האמיתי.

חדשות 10 פרסמו תגובה של העמוד הסאטירי "ביבי נתניהו" במקום של העמוד הרשמי של בנימין נתניהו

שיחות הטלפון יעברו מהעולם.

הפוסט עם העירום שבגללו גוגל סגרו לי את הפרסומות בבלוג.

פודקאסט מומלץ: התסכית LifeAfter:

חדר 404 בעין השביעית

רן בנימיני ראיין אותי לכתבה על השליטה של היחצנים בתקשורת, שהתפרסמה בגיליון המודפס האחרון של העין השביעית:

מספרם הרב של כלי התקשורת, האינטנסיביות שבה הם פועלים והתחרות הקשה הניטשת ביניהם מקילים, לעתים קרובות, על היח”צן לפרסם את מסריו: יש עיתונאים שאינם מבזבזים זמן במשימה שולית ופעוטה כמו בדיקת המידע מחשש שהמתחרים יקדימו אותם. עוצמתם של אנשי יחסי־הציבור מתחזקת ככל שמקצוע העיתונות נחלש. דעיכתו של העיתונאי הסקרן, החוקר, הנובר, הבודק היא קרקע פורה לעבודת היח”צנות. “בעתיד היח”צנים ידלגו על העיתונאים וישלחו את ההודעות שלהם ישירות למערכות העיתונאיות”, מעריך – בלא מעט ציניות – עידו קינן, כתב האינטרנט של המיזם הכלכלי של “ידיעות אחרונות”. קינן, המרבה לעסוק בקשר שבין יח”צנות לעיתונות בבלוג שלו, “חדר 404”, אומר כי פעמים רבות, כשמשווים את ההודעות לעיתונות שמשגרים היח”צנים עם מה שמתפרסם אחר־כך בכלי התקשורת, כמעט לא רואים תשומה עיתונאית. “ההודעות לעיתונות מנוסחות במקרים רבים כידיעה עיתונאית כמעט מושלמת: היח”צנים מביאים ציטוטים של הלקוחות שלהם ולמעשה בונים כתבה. בסופו של דבר, מתפרסמת כתבה שאותה למעשה כתבו היח”צנים האינטרסנטים. אין אנשים שנתבעים לתת תשובות כנות, אין דיאלוג. יש רק שיחה מתמשכת עם בעלי מקצוע, והם אומרים רק את מה שהם רוצים”.

מן הארכיב: סקיצה של אתר העין השביעית העתידי

הלמו הוא כליא הברק של המשפט האינטרנטי 🌩️ [ראיון במעריב]

התראיינתי לכתבה (📁) של אריק וייס במעריב על המעצר של משה “הלמו” הלוי בעקבות חשיפת שמות המתלוננות נגד קצב ורמון:

משה הלמו הלוי, 2004. צילום: עידו קינן

משה הלמו הלוי, 2004. צילום: עידו קינן

“הלמו הוא כליא הברק של המשפט האינטרנטי”, מפרש עידו קינן, עורך nrg הרשת. “ההסתבכויות שלו הן המקרים הקיצוניים שבוחנים את הגבולות של האתיקה, הנורמה והחוק בארץ”.

אולי החוק בארץ בנוגע לאינטרנט עדיין קצת מטושטש?
“הגבולות ברורים מאוד: החוק אוסר לפרסם שם של מתלונן בעבירות מין. אלא שהאכיפה היא סלקטיבית – שי ודרור חשפו את השם של אותה מתלוננת במהלך שידור הרדיו שלהם ברדיו תל אביב, אבל לא ראו אפילו צל צלו של שוטר, על אף שמדובר בבמה הרבה יותר גדולה, ואילו את הלמו שלחו למעצר וביקשו לנתק מהאינטרנט. יש שלוש סיבות לאפליה הזו: ראשית, הרצון להציג הישג כלשהו, והרבה יותר קל לעצור את הלמו, הגולש המובטל מעכו, מאשר את אנשי התקשורת שי ודרור. השנייה היא הדמוניזציה של האינטרנט – בעיני המשטרה כל עבירה באינטרנט מאיימת יותר ומפוקפקת יותר. ושלישית, יש תחושה של רדיפה אישית שלו בגלל הביקורת הבוטה והמתמשכת שלו על עבודת המשטרה והמערכת המשפטית”.