בית אל: באנו לחזק ויצאנו מוספמים

שיווק צריך לפנות לרגש. הנה סמס שטוען שראש המועצה קורא לבוא לחזק את תושבי התנחלות בית אל (ככל הנראה בעקבות פינוי בתי דריינוף, אך בלי לומר זאת במפורש), וזאת על ידי קניית כרטיסים להופעה של שלומי שבת ואודי דוידי במתנ”ס המקומי.

סמס פרסומי לחיזוק תושבי בית אל על ידי קניית כרטיסים להופעה של שלומי שבת ואודי דוידי

בקמפיין של ידיעות אחרונות מככבים אנשים שלא קוראים ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות מפרסמים בפייסבוק מבצע לקבלת מינוי סופשבוע לעיתון בחינם לחודש. הקמפיין מלווה בתמונות של אנשים קוראים עיתון. יוצרי הקמפיין לא טרחו לצלם אנשים שקוראים ידיעות אחרונות, או אפילו לשתול את העיתון דיגיטלית בתמונות סטוק. במקום זה, האנשים קוראים עיתונים שהם בבירור לא ידיעות אחרונות – יש בהם יותר מדי טקסט, פחות מדי תמונות, פחות מדי צבע ואין בכלל כותרות ענק. אלמלא היו העיתונים באנגלית, אפשר היה לחשוד שידיעות אחרונות משתמש בתמונות של אנשים שקוראים “הארץ”.

מודעת פייסבוק של ידיעות אחרונות

מודעת פייסבוק של ידיעות אחרונות

מודעת פייסבוק של ידיעות אחרונות

חוסמי פרסומות הם גזל, טוען אתר החדשות החרדי “כיכר השבת”

הודעה באתר כיכר השבת לגולשים עם חוסם פרסומות

בשנת 1999 החלה לפעול בישראל ספקית האינטרנט Surfree, שסיפקה חיבור אינטרנט חינם תמורת הצגת פרסומות לגולשים. האקרים מצאו דרך לגלוש עם סרפרי תוך חסימת הפרסומות. סרפרי נסגרה ב-2001, אבל הקרב בין ספקי שירותים ממומני פרסומות לבין גולשים שמסרבים לראות את הפרסומות עדיין לא שכך. אתר החדשות החרדי “כיכר השבת” החליט באחרונה להילחם בגולשים שמשתמשים בחוסמי פרסומות, והוא מודיע להם שהם עוברים על
עבירת גזל – מדאורייתא (מהתורה).

“גולש יקר, המערכת מזהה כי אתה משתמש בחוסם פרסומות וגולש בכיכר השבת תוך שאתה עובר על איסור דאורייתא”, אומרת ההודעה שקופצת לגולשים-החוסמים, ומציעה להם שתי אפשרויות: “מעוניין לבטל את החוסם פרסומות”, שמפנה למדריך להסרת חסימת הפרסומות ל”כיכר השבת” בלבד, ו”מעוניין להמשיך לגזול”, שמובילה לבאנר שמציין כי “חסימת הפרסומת על ידך מסבה נזק ממוני ישיר והפסדים לאתר ‘כיכר השבת'”, ומבהיר ש”למען הסר ספק חברת ‘כיכר השבת’ אינה מאשרת בשום אופן לגלוש באתר ללא פרסומות!”. עוד מופיעים שם ציטוטים מהרמב”ם, מסילת ישרים ואורחות צדיקים נגד גזל, וכפתור למי שעדיין, למרות כל ההסברים, מעוניין להמשיך לגלוש עם חסימה.

הסבר הלכתי על הגזל בחסימת פרסומות באתר כיכר השבת

הוויכוח על חוסמי הפרסומות נמשך שנים רבות. בעלי אתרים טוענים שהשימוש בהם מהווה הפרה של ההבנה ביניהם לבין הגולשים – אם לא הפרה של תנאי השימוש ושל החוק ממש – שהאתרים מספקים תוכן והגולשים מסכימים בתמורה לצפות בפרסומות שמממנות אותו. מצד שני, גולשים טוענים שהפרסומות מפריעות להם וגוזלות רוחב פס, ושזכותם לצרוך את תכני האתר בדרך שנוחה ומתאימה להם. החוסמים והנחסמים מנהלים מאבקי חתול ועכבר טכנולוגיים, כשחברות מסויימות, ובהן גוגל, מיקרוסופט ואמזון, משלמות למפעילות חוסמי פרסומות כדי שיחריגו אותן משירותי החסימה.

מכיכר השבת נמסר: “לכיכר השבת, האתר החרדי המוביל בישראל, למעלה ממיליון גולשים בחודש, הנהנים מתכניו ללא תמורה. חסימת פרסומות פוגעת במודל ההכנסות עליו נשען האתר, המפרנס עשרות כותבים ומייצר מאות תכנים מדי חדש, ולכן ראינו לנכון לציין זאת בפני מיעוט הגולשים שעושים זאת”.

“מדובר על עשרות אלפים מתוך מיליון מאתיים”, מעיד מנהל התוכן של כיכר השבת, נסים בן חיים, על כמות המשתמשים בחוסמי פרסומות מקרב כלל הגולשים באתרו. מדובר באחוזים בודדים, אולם המספרים מדאיגים את בעלי האתר. “כיכר השבת, בניגוד לרוב כלי התקשורת החרדיים, עושה עבודה עיתונאית של ממש”, טוען בן חיים. “רק עכשיו פרסמנו סדרת תחקירים על עושק הגננות החרדיות, פרה קדושה שאף אחד לא העזיר לגעת בה. הפקת סדרת תחקירים כזאת, על הייעוץ המשפטי שלה, עולה הרבה מאוד כסף. הגולש החרדי נהנה באופן ישיר מהעבודה שלנו, והעבודה הזאת עולה המון כסף”.

בר רפאלי לא מאמינה באלוהים

יש בעלי אתרים שמנסים לחסום את גולשי החסימה, ואחרים פונים ללב שלהם ומסבירים שהם בסך הכל מנסים להתפרנס. בכיכר השבת הלכו על ההלכה היהודית, ביודעם שלזו יש משמעות והשפעה על קהל היעד החרדי שלהם. הם קושרים בפירוש את חסימת הפרסומות לעבירת הגזל האסורה מהתורה, מספר ויקרא: “לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל”.

“תוכן חינמי אתה צורך כאשר יש לך הסכם לא כתוב עם החברה שמספקת לך את התוכן, שאתה תראה את הפרסומות”, אומר בן חיים. “כאשר אתה חוסם את הפרסומות אתה עובר על דבר שנקרא גזל או גניבה. בפלפולים הלכתיים אפשר להתיר הכל. התייעצנו עם פוסקי הלכה, ולכאורה מבחינה הלכתית זה דבר שהוא אסור. אנחנו פונים לגולשים שהשקפת עולמם דתית, חרדית, הלכתית.יש גולשים שאמרו לנו שהם לא חשבו שכיכר השבת לא מאשר לגלוש עם חוסם פרסומות. הם חשבו שהפרסומות זה אקסטרה – אם אתה רוצה, טייק איט אור ליב איט. זה לא. זה בא כחלק אינטרגלי מהתוכן, ואם אתה מעוניין לקיים את ההסכם הג’נטלמני הזה, בשמחה. אם לא, יכול להיות שיש אתרים אחרים שיתאימו לך יותר. זה מה שאנחנו אומרים לגולשים, למרות שאנחנו מאפשרים בשורה התחתונה לגלוש באתר עם חוסם פרסומות, מי שרוצה יכול לעקוף את המערכת, להגיד שהוא מעוניין להשתמש בחוסם פרסומות ולהמשיך לגלוש באתר”.

פרסומת בכיכר השבת לכתבה על בר רפאלי שלא מאמינה באלוהים

שלומי קקון נמנה על הגולשים שחוסמים את הפרסומות בכיכר השבת. על טענת הגזל הוא משיב בטענה לפגיעה של האתר ברוח היהדות. “מה ציפיתם שיעשו כל עם ישראל מרגע שקיבלתם החלטה לשגע אותנו עם ערמות של פרסומות? פרסומות שאינם לרוח היהדות (בחלקן)?”, כתב בפייסבוק. “מה שחלק גדול עשה זה התקין חוסם פרסומות. והנה התגובה הגיע! אתם חוסמים גלישה באתר לבעלי חוסם פרסומות”. קקון צירף לסטטוס צילומי מסך של פרסומות בכיכר השבת לאתר ההכרויות Lovely, גוף שמציע “רב רפורמי/חילוני לבחירתך” וגוף בשם “הרבנות החילונית לישראל”, והפניות של אאוטבריין לכתבות מאתרים חילוניים, ובהן כתבה שכותרתה “בר רפאלי לא מאמינה באלוהים”.

גם העיתונאית החרדית ציפי ירום טוענת שמי שעובר על “איסור דאורייתא” הוא אתר “כיכר השבת” בעצמו, לאחר שהתקינה חוסם פרסומות וקיבלה את ההודעה על הגזל. “חוסם פרסומות הופעל לאחר שהוצגו לי פרסומות תועבה, תוך עבירה על איסור דאוריתא”, כתבה ירום בטוויטר שלה, “סננו אותן, אני אשוב”. אחר כך הוסיפה: “זו בושה שאתר חרדי מאפשר לפרסומות כאלה להופיע אצלו”.

כיכר השבת!מה ציפיתם שיעשו כל עם ישראל מרגע שקיבלתם החלטה לשגע אותנו עם ערמות של פרסומות? פרסומות שאינם לרוח היהדות (בחל…

Posted by Shlomi Kakon on Monday, April 20, 2015

“אנחנו באמת משקיעים כסף פיזית כדי להגיש לגולש פרסומות כשרות”, מתגונן בן חיים. “אבל יש לנו את אאוטבריין וגוגל, ואלו מערכות אדירות ששולפות פרסומות מכל רחבי האינטרנט. וכמה שלא תשקיע, יכולות ליפול פה ושם פרסומות… אני מאמין שכולש חרדי שרואה מתוך 5000 דפים נצפים, פעם אחת דף אחד שיש בו פרסומת בעייתית – בגלל זה שינינו את האאוטבריין. אצלנו הכתבות הקשורות מופיעות כתמונה, והפרסומות מופיעות רק כטקסט. מי שגולש באינטרנט וכל האינטרנט פתוח לפניו גם ככה, יכול להעריך את ההשרעה הגדולה שאנחנו עושים כדי להסיר את הפרסומות הבעייתיות האלו. אנחנו חלוצים בתחום הזה, וכשאתה חלוץ בתחום מסוים לוקח זמן עד שאתה יכול להביא מוצר מושלם. אבל אין מושלם – באינטרנט, שזה עולם פתוח, תמיד יישארו פה ושם פרצות”.

הקמפיין רשם הצלחה, אומר בן חיים: “נתון חשוב מאוד שעלה מבדיקה שביצעתי כעת, אחרי הקמפיין שעשינו, רק 3 אחוז מהגולשים נותרו עם אדבלוקר. מדובר בירידה מאוד דרמטית של עשרות אלפים שלחצו על הבחירה להסרת התוסף, או לחסימתו בדף של ‘כיכר'”.

חוסמים, זדיינו!

את חסימת חוסמי הפרסומות של כיכר השבת אפשר לעקוף באמצעות חוסם פרסומות. הגולש סול קרדי הסביר שצריך להוסיף לפילטרים שלהם את הכתובות הבאות:
www.kikar.co.il###overlay
||www.kikar.co.il/images/adb/adb_desc.jpg

הגולש גידי אור הסתכל על הקוד של סקריפט החסימה וגילה שם קללה שלא היתה עוברת בתוכן המערכתי של האתר:

fuckAdBlock בסקריפט חסימת חוסמי הפרסומות בכיכר השבת


התפרסם בגירסה שונה באתר וואלה, 26.4.2015


מגזין הגורמה הישראלי נגד מקדונלדס

המבורגר טורף. תמונה: Skesis (cc-by-nc-sa)

טור של דובר תנועת דרור ישראל, תומר שמוקלר, יוצא נגד מקדונלדס ישראל בטענה שהמנכ”ל שלה, עמרי פדן, פוגע בעובדים צעירים שמנסים להתאגד. הטור שותף לפני כשעה בפייסבוק, עם ההפניה “מקדונלדס זה לא רק אוכל זבל אלא גם זבל של בעלים”. המסר לא מפתיע, אלא המפרסם: דף הפייסבוק הרשמי של מגזין הגורמה “על השולחן”.

“כל הכבוד לעל השולחן. נדיר לראות דף עסקי הולך מעבר לשיקולי רווח צרים ונוקט עמדה גם בעניינים חברתיים חשובים שכאלה”, הגיבה יעל מבט, אבל אני מנחש שהתגובה של שחר סטימפאנק דישבק יותר קרובה למציאות: “מישהו שכח להחליף מהדף העסקי לפרופיל האישי…?” מנהל דף פייסבוק שרוצה לפרסם סטטוס בדף האישי שלו עלול להתבלבל ולשכוח שהוא נמצא בדף העסק, ולפרסם את הסטטוס בשם העסק, וזה כנראה מה שקרה. נחכה שהוא יגלה זאת.

השרשור קיבל עד כה חמישה שיתופים, 87 לייקים ותגובות ספורות. הנה צילומסך שלו:

סטטוס נגד מקדונלדס בפייסבוק של "על השולחן", 28.3.2015

עוד על השולחן: מיחזור כתבה על אוכל בחיפה

אז יש מאמר שמסביר מה אפשר ללמוד מדאע”ש על שיווק באינטרנט

שי רינגל כתב,

יוו אני מת לראות כבר את מומחה המדיה החברתית הראשון שירים הרצאה באיזה כנס שקר לדבר על כיצד עולם הפרסום צריך ללמוד מפעילות הרשת החברתית של דאע״ש.

הנה עיקרי ההרצאה של המומחה –

1) כל עסק צריך אישיות. דאע״ש הצליחו למתג את עצמם היטב בכך שהם נתנו לעצמם אופי של חולי נפש שהולכים לזרוע הרס וחורבן בכל העולם.

2) דאע״ש למדו היטב כיצד לתקשר עם הקהל שלהם ולא להיות חד צדדיים. למשל – כשהם קיבלו תגובה מהנשיא אובמה הם לא חיכו וישר ענו עם סרטון עריפת ראש!

3) הם יצרו סירטונים כל כך טובים שלמרות שמדינות ניסו להילחם בהם אנשים עדיין רצו לשתף אותם. למה שזה לא יקרה לסרטוני החיתולים של המותג שלכם???

טוב, זה באמת מגוחך. אפילו לאנשים שעוסקים בפרסום יש קווים אדו—

פוסט בבלוג של אבינועם שחר על מה אפשר ללמוד מדאע"ש על שיווק

—מים.

ואלו ההמלצות של מומחה השיווק אבינועם שחר (שמקדם את הפוסט בתשלום בפייסבוק עם הטקסט האפולוגטי “קצת חולני אני מודה אבל קיבלתי דווקא כל כך הרבה תגובות חיוביות שהחלטתי לפרסם את זה ברבים”):

אם עדיין לא ברור מה אתה יכול לקחת מדאעש וליישם בעסק שלך (וזה בטח לא עריפת ראשים או סכילת נשים) אלה הם העקרונות שאולי כדאי לך לקחת:

פשוטות קיצונית (תאמר לא למורכבות) – העסק שלך היום יותר מהכל תפקידו הוא לפשט את המציאות המורכבת של הלקוח שלך. הוא משלם לך כדאי שתראה לו באופן ברור מה צריך לעשות, ולעיתים גם תעשה את זה עבורו. אם אתה מציג ללקוחות שלך מסר מורכב, לא ברור אתה נכשלת ותמשיך להיכשל בשיווק וגם במכירות שלך.

זו הייתה אחת הטעויות הנפוצות שלי בתחילת דרכי כעצמאי. לא ידעתי איך להסביר ללקוחות הפוטנציאליים שישבו מולי על השירות שלי, איך עובד ומה הוא יעשה עבורם בצורה פשוטה. התוצאה הייתה מעט מאוד סגירות וחשבון בנק שסובל מחובות. לעומת זאת אני זוכר בחור שהיה מוכר אתרי אינטרנט, שמכר אתר כזה לשותף שלי דאז. אומנם בצורה מאוד פרימיטית, לא היה לו שיווק בכלל אל כל הלקוחות הוא הגיעה משיחות טלפון קרות (קצת אירוני בהתחשב בעובדה שהוא מכר אתרי אינטרנט), אבל זה עבד עבורו. היה לו פיץ’ מאוד פשוט. “לקוחות מחפשים אותך… מישהו כותב “יחסי ציבור” בגוגל ואז בום! יש לך לקוח! עוד אחד מחפש ואז בום! יש לך עוד לקוח!” אפשר לקרוא לזה שיטת הבומים למכירות, היא פריטימית כמו שאמרתי אבל עובדת. אתה רק צריך אתר אינטרנט ואז “בום!” יש לך לקוח עודו לקוח. מסר מפתה היום כמו שהוא אז לפני 8 שנים.

להכיר ולדעת לדבר ללב של הלקוח שלך – כן, אני מדבר על זה כאן, ובמקומות אחרים שאני כותב לא מעט. בעלי עסקים מעולם לא טורחים להקדיש כל מחשבה למיהו הלקוח שלהם. אגב, זה נהיה יותר ויותר קשה ככל שהעסק שלך גדל. אתה מאבד את המגע הישיר עם הלקוח שלך. בכל זאת עליך לנסות לחיות בתוך הראש שלו: לקרוא את מה שהוא קורא, לצפות בתוכניות טלוויזיה שבהן הוא צופה, להרגיש את מה שהוא מרגיש.

ברגע שתדע מיהו הלקוח שלך תדע לא רק מה לומר לו כדי למשוך אותו אליך תדע היכן לפרסם כדי להגיע אליו בצורה המדויקת ובדרך כלל המשתלמת ביותר.

מסקנה שלא מצאה את דרכה למאמר: לא להשתמש בארגון טרור רצחני מטורלל לקדם את העסק שלך. ואם כן – גם לא. ואם בכל זאת, תשתדל לא להשתמש בתמונה מסרטון עריפת הראש של העיתונאי ג’יימס פולי כרקע לקידום הפוסט שלך. עוד משהו: לא לערוף ראשים, זה עושה רושם רע.

[עדכון] מסתבר שמדובר במומחה סדרתי.

מודעה של אבינועם שחר עם תמונה של אריות מזדווגים, שנפסלה לפרסום בפייסבוק

מפסיקים לפחד מהצל של עצמנו – ומתחילים לדבר. סלקום

פרסומת של סלקום שעושה שימוש בשחקנים מחופשים לחיילי גולני. צילומסך: מזבלה

עינב שיף חוזה בסטטוס שפרסם בפייסבוק:

איך זה ייגמר? בפרסומת של סלקום. כל המלחמות מסתיימות בפרסומת של סלקום. המלחמות הן מגש הכסף עליו מניחים הקופירייטרים של סלקום את המבצע הבא לחגים. כמו התשדיר על הזוג שהתעמת בהפגנה ואז התנשק במכונית, אבל אחרת.

למשל ככה: בפריים הראשון יראו גבר (צעיר, אבל לא נער, פנים לא מגולחות, אבל גם לא ממש מזוקנות), יושב מול עמוד פייסבוק פתוח וכותב קומנט לסטטוס שמאלני. בפריים השני יראו גבר (צעיר, אבל לא נער, בייבי פייס, פוסטר של ליבוביץ’ על הקיר) קורא את הקומנט ומשיב לו. הם מתנצחים וירטואלית כשלפתע הטלפונים הניידים שלהם מצלצלים בו זמנית. לא שומעים מה נאמר להם, אבל שניהם משיבים ב”כן, בטח, מתי?”. בתמונה הבאה שניהם במדי ב’, בכניסה לש.ג מאובק, מקלידים במרץ בסלולרי שלהם. הם נתקעים אחד בשני, מרימים את הראש. מזהים. נבוכים. מתחבקים. זמרת (דווקא זמרת) עם קול נעים תבצעת את “ניצוצות”. בסיום יופיע הסלוגן: “ניצוצות של הבנה – לא משנה מאיזה צד אתה – איתנו אתה יכול לדבר. סלקום מאחלת שנה טובה ושקטה לכל עם ישראל (ולא רק ללקוחותינו, למרות שמי שהלך עם גולן טלקום – שתדע שנעלבנו, אבל אנחנו גדולים מזה)”.

אפשרות שנייה: אישה (צעירה, אבל לא נערה, יפה), יושבת מול עמוד פייסבוק פתוח וכותבת קומנט לסטטוס מתלהם של גבר (צעיר, אבל לא נער, יפה). הגבר עונה לה. והיא עונה לו. ושניהם מסמסים תוך כדי לחברים “וואו, את/ה לא מבין/ה מה קורה פה. הלכה המדינה”. פתאום אזעקה (על המסך יופיע הכיתוב “אזעקה מוקלטת”. בישיבה האחרונה הייתה התלבטות סביב הנושא, כי בכל זאת, אזעקות זה רגיש. הוחלט שזה סבבה, כי תלונות לרשות השנייה זה עוד קצת יח”צ). כל אחד מהם מזנק וממהר לחדר המדרגות. מתברר שהם שכנים. ואפילו אטרקטיביים. הם מביטים זה בזה. נבוכים. ואז לא. זמר (דווקא זמר) עם קול נעים יבצע את “זן נדיר”. בסיום יופיע הסלוגן: “מפסיקים לפחד מהצל של עצמנו – ומתחילים לדבר. איתנו. סלקום מאחלת שנה טובה ושקטה לכל עם ישראל (ולא רק ללקוחותינו, למרות שבעיקרון, היינו מעדיפים להישאר רק איתם. נעבוד על זה במלחמה הבאה והפרסומות שיבואו אחריה)”.

בוא ללמוד איך להרוויח כסף כדוגמן של גולן טלקום

סימפלטרייד וגולן טלקום חולקים פרזנטור;

חדי העין ישימו לב שאחד מהמפרסמים ביצע היפוך-ראי לתמונתו של הדוגמן. רמז: גומת החן. אני משער שגולן טלקום הפכו אותו. רמז: השעון על יד שמאל בפרסומת של סימפלטרייד.

סימפלטרייד וגולן טלקום חולקים פרזנטור

הקמפיין הפמיניסטי של שופרסל: גברים בלבד במודעות פסח

גליון “24 שעות” של ידיעות אחרונות היום, בטאון תדמית של אוסם בתחפושת של עיתונות, מציג בשערו איור של גבר ושני ילדים יושבים לשולחן כשהאישה מגישה להם עוף. רחל עזריה כתבה על כך בפייסבוק:

למה האמא שמגישה את הארוחה בתמונה לובשת שמלת ערב, עם שרשרת חגיגית ושיער מעוצב? כמו בשנות ה50, רגע הגשת ארוחת הערב היה השיא היומי של האישה. אז הנה תזכורת למי שבחר את התמונה: אינספור משפחות נהנות מזמן משפחתי כייפי אינטימי ותומך גם בלי להחזיר את הנשים למטבח ולשנות החמישים.

קמפיין של אוסם על שער 24 שעות, ידיעות אחרונות, 8.4.2014

אוסם לא לבד: יצרניות אבקות כביסה, מדיחי כלים ומזון מרבות לפנות לנשים בפרסומות, משום שהגברים כנראה עסוקים מדי בלצוד ממותות מכדי להשתתף במטלות הקניות והנקיון. לכן מפתיע לטובה שלט חוצות של רשת הסופרמרקטים שופרסל, שמציגה את מבצעי הפסח עם גברים בלבד – ככל הנראה דמויות של אב ובנו.

אין נשים. קמפיין שופרסל בירושלים. צילום: אפרת בן צור

אבל יש משהו מוזר בקמפיין הפמיניסטי הזה: הוא מתפרסם רק בירושלים. בתל אביב עלה שלט חוצות מאותו קמפיין שמציג גם אישה וילדה, ככה”נ האם והבת מאותה משפחה. אולי לשופרסל יש נתונים עדכניים שקובעים שבירושלים השמרנית יש כמות נכבדת של שוביניסטים, בעוד בתל אביב הליברלית הכמות שלהם זניחה.

יש נשים. קמפיין שופרסל בתל אביב. צילום: אפרת בן צור

יועצת התקשורת של שופרסל, גלית אמיגה-סער ממשרד רני רהב, מסרה משום מה “אין תגובה”.

• צילומים: אפרת בן צור

שופרסל: אין חרם מודעות על מעריב, ופרסמנו מודעה ראשונה להחודש מיד אחרי שכתבתם עליו כדי להוכיח זאת


פוסט של אורן פרסיקו
העין השביעית

מים מינרליים של שופרסל. צילום: עידו קינן

אתמול דווח באתר “העין השביעית” כי בשלושת השבועות האחרונים, בעוד שהעיתונים “ידיעות אחרונות” ו”ישראל היום” נהנים ממודעות רבות לרשת שופרסל, דווקא העיתון שהיה עד לאחרונה בשליטת החברה ששולטת ברשת המרכולים (אי.די.בי) לא קיבל ממנה ולו מודעה אחת.

“לא הופסקה שום פעילות פרסומית ב’מעריב’ ואין כל שינוי במדיניות הפרסום שלנו”, נמסר אתמול מדוברות חברת שופרסל. הבוקר מגיעה ההוכחה (להפך הגמור).

מודעה של שופרסל במעריב, 21.2.2013

בעמ’ 11 של “מעריב” מתפרסמת מודעה מטעם שופרסל, הראשונה בעיתון זה לחודש פברואר 2013. יום לאחר הדיווח על החרם, הוא נשבר. זו דרכו של עולם. ראשית מכחישים פעולה ממניעים זרים, אחר-כך ממהרים לשנות כיוון כדי להדגים שאין כל משוא פנים בפעילות החברה. אלא שמודעה שמופיעה יום לאחר דיווח על חרם מודעות רק מאששת את החשד כי העדר המודעות בעיתון בשלושת השבועות שקדמו לה אכן נבע משיקולים שאינם ענייניים.

מכל מקום, העיקר שהאין שינוי במדיניות הפרסום השתנה בשנית, וקוראי “מעריב” של בוקר זה יכולים ללמוד כי מהיום קונים בקלות ובמהירות באתר הקניות המתקדם בישראל – shufersal.co.il.


אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת “העין השביעית”, שם התפרסם הטקסט במקור ב-21.2.2013 כחלק מסקירת העיתונות היומית


דוח החניה הוא עלון פרסומת – ככה זה כשאין מספיק שכל או כסף למצוא שיטת פרסום פחות מגעילה ומשומשת

נועה אסטרייכר כותבת:

ליחצ”ן הגאון של הסרט הישראלי “2 בלילה” שלום רב. לידיעתך, ישראלי ממוצע שחוזר למכוניתו החונה בכחול לבן, מוצא עליה דו”ח חנייה, מזנק לקרוא את הכתוב בו ומגלה שזו בעצם פרסומת לסרט שלכם שמודפסת כמו דו”ח חנייה – לעולם לא ירצה לראות או לשמוע על הסרט שלכם יותר. במקרי קיצון הוא עלול להגיע לפרמיירה רק כדי לכדרר את הדו”ח ולתחוב לך אותו לשוע. כמו כן, זדיין.

אפשר לאחל ליוצרי הסרט יום נעים בדף הפייסבוק שלהם.

עוד זדיינו: פאב פני ליין ואיקאה.

← לדף הקודםלדף הבא →