הפיס: דווקא קריאייטיב נחמד
נו, לפעמים אפילו אני נאלץ להחמיא ל”מפעל” הפיס: אחלה קמפיין אינטרנטי (אולי אני קצת משוחד בגלל ה404יות שלו).
אשמח לקרדט את משרד הפרסום שאחראי על זה, אבל לא מצאתי את שמו. משרד הפרסום מאחורי הקמפיין הוא גיתם.
ביקורת ספרות: אתה ספאם
“אתה מוגדר אצלי כספאם” – יצחק לאור באימייל לעודד כרמלי, עורך “כתם”, מתוך התכתבות בין השניים, שפורסמה בגליון השני של “כתם” (ויה ליכטש)
יד שנייה ברכב: לא עוד
ראש בובה באוטו. צילום: עידו קינן, רשיון cc-by-sa
כדי לחנות עם האוטו שאני שואל מדי פעם מההורים, ביקשתי תו חניה של תושב תל אביב. הסתבר לי שלא אוכל לקבל תו כזה לאוטו שלא רשום על שמי. רישום האוטו על שמי, או הוספת שמי לבעלות על האוטו, מוסיפים לו יד, כלומר מורידים את מחירו לכשיועמד למכירה. טוב, זה כי אני הצעיר הראשון שעובר לגור בתל אביב ולוקח אוטו מההורים. אם זה יהפוך לתופעה, עיריית תל אביב בטח תמצא פתרון יצירתי לבעיה.
אבל הבעיה הגדולה יותר היא קביעת מחיר הרכב לפי מספר הידיים שהוא החליף. למה בעצם נקבע כך המחיר? האם לא נכון יותר לקבוע אותו לפי מדדים רלוונטיים יותר, כלומר מספר הקילומטרים שהוא עבר ומצבו המכני? ברור שנכון יותר.
אז איך גורמים לשוק שלם שמתנהל בשיטה הקודמת לעבור מיידית לשיטה החדשה? פשוט מאוד: משרד התחבורה מבטל את רישום מספר הבעלים הקודמים ברישיון הרכב.
אז לוי יצחק יצטרך לארגן מחדש את המדריך שלו. אני יכול לחיות עם זה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
